גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"התאחדות הכדורגל הארגנטינאית חשופה לתביעות ולסנקציות"

לא רק למירי רגב, לג'יבריל רג'וב ואולי גם ל-BDS יש אחריות כלשהי לפיאסקו של ביטול משחק הידידות מול נבחרת ארגנטינה ● פרופ' מיגל דויטש, מומחה לדיני חוזים, מנתח את ההיבטים המשפטיים של הפרשה ● "גם לארגנטינאים יש חלק לא מבוטל במחדל משחק הידידות, אולי גם למסי עצמו"

ליונל מסי / צילום: רויטרס
ליונל מסי / צילום: רויטרס

החדשות על ביטול המשחק עם ארגנטינה, חילופי ההאשמות בין קברניטי המדינה, הפרשנויות המדיניות על הפגיעה בתדמיתה של ישראל, והשיח הציבורי - לא יורדים מהכותרות מאז הודיעו הארגנטינאים על ביטול משחק הידידות שהיה אמור להתקיים במוצ"ש. כמעט כולם מדברים על "האחריות של השרה מירי רגב לביטול", על האיומים שהפריח יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל ג'יבריל רג'וב לעבר הארגנטינים, על "ההצלחה" הפעם של ה-BDS, ועל עוד שלל נושאים הקשורים למעמדה ולתדמיתה של ישראל בעולם.

כלומר, שאלת האחריות המדינית והפוליטית מרחפת כל העת באוויר, אבל איש לא שואל שאלה מעניינת נוספת - האם למישהו יש גם אחריות משפטית למחדל.

לדברי פרופ' מיגל דויטש, מומחה לדיני חוזים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, זו בדיוק השאלה שיש לשאול היום - ובין היתר: האם הארגנטינים יספגו חבויות משפטיות עקב ביטול המשחק. התשובה לכך עשויה להיות חיובית. "התאחדות הכדורגל הארגנטינית חברה בהתאחדות הבינלאומית - פיפ"א. אם תוגש תלונה מתאימה, היא עלולה להיחשף לכאורה לסנקציות משמעתיות. בנוסף, ההתאחדות הארגנטינית חשופה לתביעות אזרחיות".

מי יכול להגיש תביעה אזרחית נגד ההתאחדות הארגנטינית?

"אני מבין שקיים חוזה בין החברה המארגנת הישראלית לבין ההתאחדות הארגנטינאית, או למי שהתקשר מטעמה. פרטי החוזה אינם מוכרים לי, וחיוני לעיין בהם לצורך הבעת דעה מבוססת. בכל אופן, כפי שפורסם, ההתאחדות הארגנטינאית הייתה רשאית, על-פי החוזה, לבטל אותו רק בנסיבות חריגות מסוימות שלא התקיימו. לא ידוע לי מהו הדין אשר חל על החוזה הזה. לצורך כך יש לעיין בחוזה עצמו, אשר איננו בידיי, וליישם על הנסיבות את הכללים במשפט הבינלאומי הפרטי.

"מכל מקום, אם אין בחוזה הגנות מיוחדות להתאחדות הארגנטינאית, ניתן לשער כי הסתלקות חד-צדדית כזו מההסכם, ללא נסיבות מאוד מיוחדות, היא בגדר הפרת חוזה, יהיה כאשר יהיה הדין אשר חל עליו. המארגנים (בארץ) עשויים להיות זכאים לכאורה לפיצויים בגין הפרת החוזה, ולא רק להשבה של מה ששולם להתאחדות הארגנטינית. כפי שציינתי, יש צורך בבדיקות משפטיות נוספות לפני הבעת עמדה סופית. לא ידוע לי, למשל, אם קיים סעיף בוררות בחוזה הנדון".

דויטש מעלה בנוסף את התהייה-סוגיה - האם יש עילת תביעה אישית נגד השחקן ליונל מסי, כוכב נבחרת ארגנטינה; ומשיב, כי "תביעה כזו לא תוגש כנראה, והעניין איננו מעשי, אלא תיאורטי, אך הנושא מסקרן מבחינה משפטית". הסיבה ל"סקרנות המשפטית" טמונה בעובדה כי מצד אחד מסי איננו צד לחוזה עם המארגן הישראלי, כך שאין תביעה חוזית נגדו; אך מנגד עלו בתקשורת טענות כי מסי פעל על-מנת למנוע את ביצוע החוזה.

ודויטש מסביר, כי "אם הדבר נכון, עולה כאן שאלה מעניינת, אם קיימת עילת תביעה נזיקית נגדו. על-פי הדין הישראלי, כאשר אדם גורם ביודעין, וללא צידוק מספיק, להפרת חוזה שנכרת בין בני-אדם אחרים, לנפגע מהפרת החוזה יש תביעה נגד הגורם להפרה, בגין עוולה של גרם הפרת חוזה".

פיפ"א יכולה לנקוט סנקציות נגד מבטלי המשחק

אולם יש להניח שהדין הישראלי אינו חל במקרה של מסי. דויטש: "לפי הכללים במשפט הבינלאומי הפרטי, הדין הרלוונטי הוא הדין אשר חל על מקום ביצוע העוולה. בענייננו, ההתנהלות הנטענת של מסי הייתה בברצלונה, שם שוהה הנבחרת הארגנטינית, או מול ההתאחדות לכדורגל בארגנטינה, כך שלכאורה יש לבחון את הדינים הספרדי או הארגנטיני, ולנתח אם צומחת לפיהם עילת תביעה במקרה של 'גרם הפרת חוזה'. שאלה אחרת היא לאיזו מדינה תהיה סמכות שיפוט בינלאומית בעניין זה".

ומה לגבי תביעה אזרחית נגד רג'וב, שדחף לביטול המשחק?

"יש צורך בבדיקה משפטית גם בעניין זה, בהתאם למשפט הבינלאומי הפרטי. בנוסף לאפשרות לסנקציות משמעתיות של פיפ"א נגדו ונגד ההתאחדות הפלסטינית, הרי שאילו הדין הישראלי היה חל, הייתה כנראה צומחת גם נגדם עילת תביעה אזרחית לפיצויים, בגין העוולה של 'גרם הפרת חוזה'. אלא שגם במקרה זה, נראה שלא יחול כלל הדין הישראלי. הפעילות של רג'וב נעשתה מחוץ למדינת ישראל. יהיה צורך, אם כן, לבחון מהו הדין הרלבנטי לנסיבות העניין לפי כללי המשפט הבינלאומי הפרטי, ולבדוק אם אותו דין מטיל אחריות בגין גרימה להפרת חוזה".

האם לרוכשי כרטיסים יש תביעה כלשהי נגד החברה המארגנת הישראלית או נגד סוכנות "לאן" (מפיצת/משווקת הכרטיסים)?

"יש להבחין בין הזכות לקבל בחזרה את הסכומים ששולמו, לבין הזכות לקבלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לרוכשים, מעבר למחיר הכרטיס. בין הרוכשים לבין החברה המארגנת יש חוזה, המשתקף בכרטיס. נראה, כי סוכנות 'לאן' שימשה רק כשלוחה או כמתווכת בין החברה המארגנת לבין הרוכשים. ההוראות בגב הכרטיס אינן מתייחסות לשאלת האחריות של המארגנת, בגין ביטול המשחק. הן רק קובעות כי סוכנות 'לאן' אינה אחראית לטיב השירות ולכל הניתן במסגרת הכרטיס. לגבי סוכנות 'לאן', בלי להיזקק לדיני החוזים האחידים ולהשפעתם על תוקף ההוראות בגב הכרטיס, הרי שכשלוחה או מתווכת, אין היא נושאת באחריות לקיום החוזה ע"י המארגן".

דויטש מוסיף ומציין, כי "באשר להשבת הסכומים ששולמו בגין הכרטיסים, סוכנות 'לאן' הודיעה כי היא תטפל בהחזרת כל הכספים שנגבו. השבת מה ששולם - בין שעל-ידי הסוכנות ובין שעל-ידי מארגן המשחק - מתחייבת מן הדין".

בעניין הזכות לפיצויים נגד החברה מארגנת המשחק, מציין דויטש, כי: "יש להניח שנגרמו לרוכשים נזקים מעבר למחיר הכרטיס עצמו, לאור ויתור על תוכניות אחרות שהיו לרוכשים, עוגמת נפש וכיוצא- באלה. לצורך שאלת הזכות לפיצויים בגין נזקים אלה יש לבדוק אם ביטול המשחק על-ידי נבחרת ארגנטינה מהווה הפרת חוזה מצד המארגן, כלפי הרוכשים. בחוזה הכרטיס אין התייחסות לכך".

מפסידים בכל מקרה - הרוכשים מספסרים

דויטש מביע ספק רב ביחס לקיום זכות לפיצויים בגין הנזקים הנלווים: "עקרונית, כשקיימת התחייבות של אדם להשגת תוצאה כלשהי, האחריות שלו לפי דיני החוזים אינה תלויה בקיום אשמה מצידו ביחס לאי-השגת התוצאה. אילו היה לפנינו חוזה מכר, הייתה מתבצעת הפרת חוזה. אבל בענייננו מדובר בחוזה שירות - הספקת שירות בידורי, התלוי מטבעו במעשיו של צד שלישי (הנבחרת הארגנטינית). חוזי שירות מטילים בדרך-כלל רק חיובי השתדלות, ושאלה היא אם כך הדבר גם לגבי עצם קיום המשחק הנדון, להבדיל מאשר ביחס לאיכות המשחק.

"אף שהדבר אינו נקי מספק, נראה שהתשובה לכך היא חיובית, כך שאם המארגן פעל תוך השתדלות הולמת לגרום לקיום האירוע, הוא כנראה מילא את חבותו, לא הפר את החוזה, ואינו חייב לשלם פיצויים לרוכשים. ייתכן גם שקיים נוהג המאפשר בנסיבות כאלה ביטול כדין של חוזה השירות, כנגד השבת מחיר הכרטיס. כאמור, בכל הנוגע לדמי השירות עצמם (התשלום בגין הכרטיס) המארגן בכל מקרה זכאי לסכומים אלה רק אם השירות סופק בפועל ובענייננו השירות לא סופק".

ומי, בכל מקרה ובכל תרחיש, יצאו קרחים מכאן ומכאן? רוכשי הכרטיסים מספסרים. הם ייאלצו לספוג נזק. דויטש: "מי שרכש כרטיס למשחק ומכר אותו בשוק המישני לאדם אחר, מבצע למעשה עסקה של המחאת הזכויות החוזיות אשר היו לו מול המארגן. על-פי דיני המחאת חיובים, ממחה זכויות חוזיות איננו לוקח על עצמו אחריות כלפי הנמחה, לכך שתבוצע העסקה על-ידי החייב, ובענייננו - לכך שתבוצע העסקה על-ידי המארגן (אשר כנראה גם הוא לא הפר במקרה זה את החוזה).

"בכל מקרה, הרוכש רק נכנס בנעלי המוכר מול המארגן, והמוכר 'יוצא מהתמונה'. המוכר עמד בהתחייבותו כאשר הוא היקנה לרוכש זכות משפטית תקפה כלפי המארגן, בהתאם לחוזה הכרטיס. מכאן, שנראה כי לרוכש כרטיס בשוק המישני אין עילת תביעה נגד מוכר הכרטיס, לפיצויים או להשבת הסכום אשר אותו הוא שילם למוכר."
אולם פרופ' דויטש מוצא נחמה מסוימת גם לרוכשים מספסרים: "הרוכש בשוק המישני זכאי על פי הדין לקבל בהמחאה את הזכות שיש למוכר כלפי סוכנות 'לאן' או כלפי המארגן, להשבת הסכום המקורי אשר המוכר שילם. כלומר, אם למשל אדם שילם 150 שקל לסוכנות 'לאן' בגין הכרטיס, ומכר אותו לאדם אחר תמורת 1,000 שקל, האדם האחר (ששילם מחיר מופקע) הוא בעל הזכויות הנכון לקבל בחזרה מ'לאן' או מן המארגן את הסכום של 150 שקל, והקונה מהספסר ייאלץ לספוג נזק של 850 שקל. נציין, כי על פי חוזה הכרטיס, הרי שביחסים מול 'לאן' והמארגן, הזכויות מוקנות ל'מחזיק' הכרטיס".

עוד כתבות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

אינטל חיפה. / צילום: Shutterstock

מאות עובדי אינטל יפוטרו בימים הקרובים. מה הם יקבלו בעזיבה?

עשרות עובדי אינטל ישראל קיבלו במהלך היום הזמנות לשימוע ● לפי ההערכה אינטל צפויה לפטר בין 15% ל-20% מעובדי חטיבת הייצור שלה בעולם ועוד אלפים רבים של עובדי מחקר ופיתוח ● אינטל מציעה חבילות פרישה מוגדלות לפורשים מרצון

תל אביב / צילום: Shutterstock

פס"ד דרמטי מציע גישה חדשה לחישוב היטל השבחה בפינוי־בינוי, שתעלה הרבה כסף ליזמים

פסק דינו של השופט גלעד הס מציג נוסחה לחישוב היטל השבחה בפרויקטים של פינוי־בינוי, שמעלה את שווי המצב החדש של הנכס ● המשמעות היא תוספת עלות מהותית ליזם, שעלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של פרויקטים מהסוג הזה

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"