סוחר בוול סטריט / צילום: רויטרס
המשבר הפיננסי הגדול של 2008, וחוסר האמון שהוא יצר אצל המשקיעים, חסמו את המסלול הקל יחסית שהיה לחברות הטכנולוגיות לפני כן להנפקה בבורסות. כתוצאה מכך ראינו התגברות משמעותית בהיקף ההנפקות הפרטיות, כלומר כספים שגייסו חלק מהחברות מחוץ לבורסות. לאחר המשבר גם התגברה בצורה משמעותית הרגולציה על החברות הציבוריות, וייתכן כי גם זה הוביל הרבה חברות להישאר פרטיות. לכך צריך להוסיף את התרחבות פלטפורמות גיוס ההמונים, שמאפשרות לגייס סכומי כסף גדולים בקלות רבה יותר ממשקיעים בכל העולם.
הגורמים האלו היו, בין היתר, אלו שהובילו בשנים האחרונות להיקף שיא בהנפקות הפרטיות בארה"ב, שלפי "וול סטריט ג'ורנל" עמד על יותר מ-2.4 טריליון דולר בשנה שעברה.
מטבע הדברים, הגידול בגיוסי הפרייבט אקוויטי בא על חשבון הגיוסים הציבוריים דרך שוק ההון. מאז 1996 התכווץ מספר החברות הציבוריות בארה"ב ביותר ממחצית.
אבל עדיין, כשהתמחור של השווקים הפיננסיים עולה, המשקיעים בסופו של דבר רוצים לממש את ההשקעה הפרטית שלהם לכסף מזומן, והדרך המקובלת לעשות את זה היא על-ידי הנפקה ציבורית. נוסף על כך, חברות טכנולוגיות בעלות פוטנציאל מבטיח יכולות בדרך כלל לגייס סכומים גדולים למדי בבורסה, ולכן האפיק הזה אטרקטיבי עבורן.
מגיעות לבורסה בשלות יותר
מה שמעניין, הוא שאם בעבר היינו רגילים לראות חברות טכנולוגיות מנפיקות את מניותיהן בבורסה בשלב מוקדם יותר, אפילו כאשר אין עדיין הכנסות, היום המצב לרוב שונה. הבחירה של חלק מהחברות בגיוס כסף פרטי בהיקפים גדולים אפשרה להן להרחיב את הפעילות, להגיע למצב של הכנסות משמעותיות ולהגדיל מאוד את השווי שלהן. כך, הגענו למצב שבו אנו רואים חברות טכנולוגיות בשלות יותר, המנפיקות את מניותיהן בבורסה לפי שווי גבוה.
ההנפקות של שירות אחסון הקבצים דרופבוקס, ושל שירות סטרימינג המוזיקה ספוטיפיי, הן שתי דוגמאות להנפקות מוצלחות מהחודשים האחרונים.
מתחילת השנה גייסו החברות הטכנולוגיות כ-7 מיליארד דולר. זהו קצב גבוה מאשר זה של הגיוסים בתקופות המקבילה ב-2015 ו-2016. לפי הרמזים שמשחררות ענקיות פרטיות נוספות כמו אובר, airbnb, Wework, פינטרסט ואחרות, נראה שגל ההנפקות הזה צפוי להתרחב בשנים הקרובות.
יש גם לא מעט חברות סיניות גדולות שהבינו את הקלות היחסית של גיוס סכומי עתק בוול סטריט, ובוחנות גם הן כניסה לבורסות בארה"ב. דוגמה טובה לכך היא Baidu, שהנפיקה את חטיבת הווידיאו שלה, IQ, וגייסה כ-2.3 מיליארד דולר. דוגמה נוספת היא חברת HUYA, חברת בת של חברה סינית בשם YY שהונפקה לאחרונה בנאסד"ק, וזינקה במחירה מאז ההנפקה.
אמנם חברות טכנולוגיה רבות רואות בנאסד"ק בורסה אידיאלית לגיוס כספים ציבורי, אולם גל ההנפקות האחרון מתרחש גם במקומות אחרים בעולם. הדוגמה הכי בולטת היא של חברת הטלפונים הסינית המובילה XIAOMI, אשר מתכננת לצאת להנפקה בהיקף גדול, לפי שווי חברה של בין 70 ל-80 מיליארד דולר, בבורסת הונג קונג.
הבורסה בהונג קונג מנסה למשוך אליה חברות שינפיקו בה, ולאחרונה ביצעה שינוי רגולציה לתמוך במהלך זה. השינוי מאפשר, בין השאר, רישום של חברות מפסידות למסחר בתחומי פעילות מסוימים, כמו מדעי החיים, והנפקה של שני סוגי מניות שונים: מניות בעלות זכות הצבעה מול מניות רגילות ללא זכות הצבעה - כדרך לשמר את השפעת בעלי השליטה המקוריים.
הממשל הסיני, שרואה זה כמה שנים כיצד חברות סיניות מובילות מנפיקות מחוץ לגבולות המדינה, רוצה למשוך חזרה את החברות, גם אם בצורה חלקית. הממשל עומל על תקנות שיקלו ויעודדו מצד אחד, ואף "יכריחו" בצורה עדינה חברות שעיקר פעילותן בסין להירשם למסחר מקביל גם בבורסות המקומיות בסין עצמה. הדוגמה הבולטת ביותר לחברה סינית במקור, שלה פעילות בהיקף גדול בסין, היא עליבאבא, שכיום רשומה למסחר רק בארה"ב.
הנפקה ציבורית טובה לכלכלה
הנפקה של חברה פרטית בבורסה בדרך כלל טובה עבור המשקיעים הפרטיים, המנהלים והעובדים של החברה. אבל הנפקה ציבורית לרוב טובה גם עבור הכלכלה עצמה, ובמיוחד עבור ענף הטכנולוגיה, מהסיבה שחלק מהכסף הגדול שקיבלו המשקיעים ממכירת מניותיהם חוזר בצורת השקעה לסטארט-אפים חדשים, וחוזר חלילה. השאלה הגדולה היא, האם גם המשקיעים שרוכשים את המניות בהנפקה נהנים מתשואה לאורך זמן?
רוב החברות הטכנולוגיות המונפקות היום בבורסה שונות מאלו שראינו בבועת הדוט.קום בתחילת המאה. גם אז, חלק נכבד מהחברות היו הבטחות גדולות, אבל רובן היו ללא הכנסות. היום, מדובר כאמור בחברות שחלקן בוגרות יותר, שאמנם נמצאות עדיין בשלב של צמיחה מואצת בפעילות, אבל כבר עתה מתבססות על הכנסות יפות.
מצד שני, רובן גם נזקקות להרבה כסף למימון הצמיחה הזו, כך שבשורה התחתונה של הרווח הנקי הן עדיין בדרך כלל מפסידות כסף. במילים אחרות, מדובר בחברות בעלות פוטנציאל להפוך לענקיות המובילות בעולם בתחומן, אולם ההשקעה בהן היא בעלת פרופיל סיכון גבוה.
הבחירה צריכה להיעשות בסלקטיביות גבוהה במיוחד. מומלץ להתמקד בחברות שבהן יש סבירות גבוהה יותר, שכבר בשנים הקרובות יצליחו להגיע להיקף הכנסות משמעותי, שיפצה על ההוצאות הקבועות הגדולות של החברה. זו לא משימה פשוטה, אבל משקיע שרוצה ליהנות מתשואה לאורך זמן מהחברות האלו צריך לבצע את עבודת הניתוח הזו ביסודיות.
■ אבידור ברוך הוא אנליסט מחקר חו"ל באלטשולר שחם ומוטי ברלינר הוא מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות. לכותבים ולאלטשולר שחם עניין אישי בנושא. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.