מפגינים חרדים בירושלים / צילום: רויטרס
קביעת יעדי גיוס חדשים של חרדים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה שנתית והדרגתית במספר המשרתים החרדים, סנקציות כלכליות משמעותיות על אי עמידה ביעדי הגיוס הקבועים ומתן הטבות ותגמולים לכלל המשרתים - אלו הן ההמלצות המרכזית של הוועדה המשותפת לצה"ל ולמשרד הביטחון להסדרת גיוס החרדים.
הוועדה מונתה בידי שר הביטחון, אביגדור ליברמן, במטרה לגבש הסדר חדש לגיוס של חרדים בהתאם לצרכים של צה"ל, בהיותו צבא ממלכתי ושוויוני. זאת, באופן שיענה לפסיקת בית המשפט העליון בנושא.
בראש הוועדה, היועץ המשפטי של מערכת הביטחון, עו"ד איתי אופיר, וחברים בה הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל שרון אפק, ראש חטיבת תכנון ומינהל כח אדם באכ"א, תא"ל ערן שני, הרב הצבאי הראשי, תא"ל אייל קרים וראש האגף הביטחוני חברתי במשרד הביטחון, משה צין.
שר הביטחון ליברמן והרמטכ"ל גדי אייזנקוט קיבלו את המלצות הוועדה, שעל בסיסן גובש תזכיר חוק שמפורסם הערב להערות הציבור. זאת, לקראת הבאתו לאישור הממשלה והכנסת במטרה להשלים את החקיקה בנושא עד לסוף מושב הקיץ הנוכחי.
הוועדה קבעה כי עיקרון הגיוס לכל הוא ערך עליון, וחיוני לשמירה על צה"ל כצבא עם. היא קבעה כי לצה"ל יש צורך במתגייסים בני הציבור החרדי ושיש לו יכולת לקלוט אותם לשירות בתנאים מיטביים ובאופן שתורם להעסקתם בעתיד במשק.
עוד המליצה הוועדה כי במסגרת החוק יקבעו סנקציות כלכליות משמעויות לישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס שיקבעו. זאת, תוך שימוש בסנקציות מנהליות נגד עריקים ומשתמטים.
כך, הוועדה ממליצה כי שיעור החרדים המשרתים בצה"ל יעלה מדי שנה ליעד ארוך טווח מוסכם, ושנת 2018, שבה משרתים בצה"ל כ-4000 חרדים, תהיה שנת מוצא לתהליך זה.
מדובר בתהליך רב שנתי שיימשך עשור ובשלוש השנים הראשונות מספר החרדים המשרתים בצה"ל ובשירות לאומי יגדל בקצב של 8% בשנה. בשלוש השנים שלאחר מכן ב-6.5% ובארבע השנים הבאות ב-5%. הוועדה ציינה כי בתום עשור של היצמדות למודל זה, רוב הציבור החרדי יהיה משולב במערך השירות הצבאי או השירות הלאומי. היא המליצה שגיל הפטור יישאר 24.
עוד המליצה הוועדה כי התיקון לחוק המבוסס על עבודתה יפקע במצב שלא יושג שירות בהיקף של 85% מיעדי השירות שנקבעו וזאת במשך שלוש שנים ברציפות. זאת, למעט השנתיים הראשונות ליישומו.