דונלד טראמפ וקים ג'ונג-און \ צילום: רויטרס
בזמן שהנשיא טראמפ היה ברכב המשוריין בדרכו לאי השעשועים סנטוזה בסינגפור כדי לפגוש את מנהיג צפון קוריאה קים ג׳ונג און, הוא אחז במכשיר הנייד והמשיך להעלות בחשבון הטוויטר שלו ציוצים בנוגע לדברים המעסיקים אותו, רגע אחר רגע. לארי קודלו, היועץ הכלכלי של הנשיא טראמפ, אושפז עם התקף לב בבית החולים וולטר ריד בוושינגטון 24 שעות אחרי שהשתלח בצורה בוטה ביותר בראש ממשלת קנדה ג׳סטין טרודו. טראמפ שיגר לו איחולי החלמה.
העולם עוקב בעניין אחרי טראמפ בנסיעתו ההיסטורית ללחוץ יד למי שנתפס כדיקטטור הפרנואיד העומד בראש המדינה הסגורה ביותר בעולם, וטראמפ עוקב בדאגה אחרי מצבו הרפואי של היועץ שלו.
זו היא תמיצתו של העידן, של הרגע: חלוקת הקשב של העולם נתונה לציבורי, לפרטי, לפיצוח אגוז דיפלומטי קשה, לתוצאות קטלניות של מפגש דיפלומטי קלוקל שהסתיים לפני פחות מ-72 שעות בקנדה. וכל העוקבים מנסים לתעדף, מה הוא האירוע הקריטי של הרגע? התכסחות ארה"ב עם בנות בריתה הוותיקות או פתיחת צירים דיפלומטיים היסטוריים עם מדינות אטומות?
הצפייה במפגש טראמפ וקים ג׳ונג און סיפקה את כל האלמנטים המרגשים של אירוע בינלאומי חשוב. אף אחד מן האישים לא פעל באימפולסיביות, לחיצות היד והחיוכים היו מתוחים אך חשובים. קשר עין נוצר וסביב שולחן מפגש הצוותים נדמה שהיתה אווירה חיובית. את המידע המשלים על מה שהתרחש שם נצטרך לאסוף בימים ובשבועות הקרובים. קים ג׳ונג און הרבה לחייך, והסב את פניו לכל הצדדים. טראמפ התנהל בצורה מעט יותר פטרונית, כאילו הוא המארח והמוביל של האירוע. אך הדבר הזה טבעי עבורנו - מי שרואים בו מנהיג העולם החופשי, עומד בראש הדמוקרטיה החזקה בעולם, וכמובן המבוגר מבין השניים.
לקראת שעות הערב שעון סינגפור יכנס טראמפ מסיבת עיתונאים, וכמי שהתרגלנו בשנים האחרונות לשמוע ממנו פרטים אותנטיים ואף התבטאויות לא שגרתיות, ייתכן שדווקא האירוע הזה, בו טראמפ יחוש משוחרר אל מול המצלמות, יהיה בעל תוכן רב יותר עבור מי שינסה ללמוד על הדרך הלאה בנוגע לפירוק הגרעין הצבאי של צפון קוריאה.
ומה ניתן יהיה להסיק עבורנו הישראלים ממפגש הפיסגה הזה? אם הנשיא טראמפ בלע את כל הדברים הנוראיים שנאמרו על קים ג׳ונג און, והסכים לשבת וללחוץ ידיים עם דיקטטור שמייסר את עמו, מוציא להורג מתנגדים פוליטיים ומחזיק אנשים במחנות כפיה - האם הוא יצפה גם מהישראלים לחצוב את הדרך לרמאללה או לעזה ולהתחיל להידבר גם עם הקשים שבאויבינו?