גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דונלד טראמפ וקים ג'ונג-און בסינגפור \ צילום: רויטרס

מלכתחילה היה ברור, כי על פסגת סינגפור נגזר להצליח לאחר שנשיא ארה"ב ביטל את ביטולה לפני כמה שבועות. כישלון לא היה אופציה. מהי הצלחה זו שאלה אחרת, שתידון מאוחר יותר, אבל לצרכי איתנות שרידותו של קים ג'ונג און ואיתנות האגו של דונלד טראמפ, הפגישה בין שני המנהיגים התזזיתיים האלה היתה חייבת להניב לפחות הצלחה למראית עין, או, אם תרצו, סממנים של הצלחה: לחיצות ידיים שמונצחות מיידית בתקשורת הגלובלית; טפיחה חברית של נשיא על כתף עמיתו; הצהרות חפוזות שממחישות קיום "דיאלוג", כותרות שמכריזות על "עשיית הסטוריה". באז יש מאין. וכך אכן היה בסינגפור.

כתרגיל של יחסי ציבור, הפסגה שם, שמתקרבת הבוקר (לפי שעון ישראל) לסיומה, היתה הצלחה מרקיעת שחקים. לטראמפ ולקים יהיה מה להראות לצופים במגרשיהם הביתיים, ומצב הרוח של מקצועני הבחירות הרפובליקאיים בארה"ב בוודאי השתפר משמעותית לקראת בחירות הביניים לקונגרס, בנובמבר, שעד עתה לא בישרו טובות למפלגתם, אם להאמין לסקרים.

והפסגה הזו אפילו עשויה לתרום לשלום הגלובלי אם אכן היא תביא לסיום יחסי האיבה בין שתי הקוריאות ולהקטנת האיום של שיגור טילים עם ראשי חץ גרעיני מקוריאה הצפונית לעבר כרך אמריקאי. הודעה משותפת, שתתפרסם מאוחר יותר הבוקר, כתום הפסגה, עשויה לשרטט קווים להשגת מטרות אלה. אך קים כבר הכריז ש"העולם יראה שינוי גדול" והגדיר את שיחתו עם טראמפ כ"מבוא לשלום". טראמפ הגיב: "אנו נפתור זאת".

אבל מה מסתתר מעבר למילים? מהי הצלחה אובייקטיבית, להבדיל מהצלחה יח"צנית, של מו"מ בין מעצמה עולמית לבין מדינה נחשלת עם ארסנל גרעיני כבד? טראמפ עצמו הרי כבר קבע את אמת המידה האולטימטיבית: הסכם גרעיני נוקשה כפלדה שיכפיף את המדינה שלוחת הרסן לפיקוח גרעיני וסנקציות חונקות למקרה שההסכם יופר; מסמך דרקוני יותר, מרסק יותר מההסכם הגרעיני ה"נורא" עם איראן, הסכם שהיה "העסקה הגרועה ביותר אי פעם", אם לצטט את טראמפ עצמו, לפני ואחרי היבחרו לנשיאות.

בהשוואה לאמת המידה שהוא קבע, טראמפ, איש העסקים שחיבר את "אמנות העסקה", מעד בסינגפור. בפגישות הצוותים המקצועיים לקראת הפסגה לא אובחנו אנשי צבא או מומחים לפיקוח נשק או מומחים גרעיניים או מומחים לטילים, המומחים שהיו אמורים לדון בקרביים של ההסכם הצפוי, במנגנון הטכנולוגי והמשפטי שיניע את תהליך התפרקותה של קוריאה הצפונית מהארסנל הגרעיני שלה. הם לא היו שם כי לא היה צורך בשירותיהם. קים הטיל עליהם וטו.

בניגוד לאיראן, לקוריאה הצפונית כבר יש נשק גרעיני ואמצעים לייצרו, לרבות תשתית להפקת פלוטוניום. על פי הערכות של אנליסטים צבאיים, יושבת פיונגיאנג על כ-60 ראשי חץ גרעיניים ועל עשרות טילים בליסטיים, כולם ספונים עמוק במעבה האדמה. על פי אמת המידה שהוא עצמו קבע, טראמפ היה חייב לדרוש - ולקבל - הסכמה של קוריאה הצפונית להתפרק כליל מכל הנשק שלה. זה לא קרה ואין כמעט ספק שזה לא יקרה לעולם. הנשק הגרעיני של קוריאה הצפונית הוא ערובה בטוחה לשרידותו של קים. בלעדיו הוא חשוב כמת. אם הוא צריך לבחור בין המלה של טראמפ שארה"ב תערוב למשטרו, לבין הערובה שמספק לו הארסנל שלו, ברור מאליו במה הוא יבחר.

טראמפ נאלץ לבחור אפוא ב תהליך , במו"מ מתמשך שיסתיים - כך הוא מקווה - בכיתות החרבות הגרעיניות של פיונגיאנג לטרקטורים של דיר. קים הוא בן 34. טראמפ בן 71. נותרו לו שלוש שנות כהונה, אולי שבע, אם התובע המיוחד לחקר קשריו עם רוסיה לא ישים לו רגל. קים רק התחיל להחזיק במוסרות השלטון של מדינתו וכידוע הוא לא נתון למרותם של הבוחרים.

אך לטראמפ לא היו הרבה אופציות, אחרי שחזר בו מביטול הפסגה. הוא ידע שפיצוץ נוסף, לאחר הפיאסקו בפסגת G-7 בקנדה, יחזק עוד יותר דימויו כפיל בריוני בחנות החרסינה של הדיפלומטיה הגלובלית. החשש הזה שיחק לידי קים. בסופו של דבר, הוא יצא מחוזק: הוא השיג מה שלא השיגו אביו וסבו - פגישה עם נשיא אמריקאי, בלי לשלם הרבה.

הפגישה בין מנהיג העולם החופשי לבין שליטה של מדינת משטרה מעניקה למדינת המשטרה הזו חותם כשרות אמריקאי. עד עתה סרבו נשיאי ארה"ב להיפגש עם בני שושלת קים כדי לא לתת לפיונגיאנג גושפנקה כזו. לאחר הכל, המדינה כולאת כ-120אלף גברים, נשים וילדים במחנות עונשין (גולאגים) ומואשמת בהפרות מסיביות של זכויות האדם. אך בפגישתם הראשונית לפנות בוקר, לפני תחילת שיחתם, אמר נשיא ארה"ב לקים: "לכבוד הוא לי. אני בטוח שיהיו לנו יחסים נהדרים. אין לי ספק בכך".

ברור שקוריאה הצפונית היתה רחוקה מאוד מהתרפסות ותחנונים לפני ממשל טראמפ במו"מ שהוביל לפסגה והיא בוודאי לא "זחלה על ארבע לפני וושינגטון כפי שרצינו שתעשה", על פי דברי הרהב של רודי ג'וליאני, היחצ"ן המשפטי של טראמפ בשיח פומבי בוועידת "גלובס" בשבוע שעבר.

בשעת כתיבתן של שורות אלה, טרם פורסמה הודעה משותפת לציון סיומה של הפסגה. הודעה זו אמורה לשרטט הסכם מסגרת שיוביל בהדרגה להתפרקות קוריאה הצפונית מנשק גרעיני. היא אמורה להתפרסם ב-11 בבוקר שעון ישראל, אך, כמובן, מועד זה עלול להשתנות.