גביע המונדיאל שייערך ברוסיה / צילום: שאטרסטוק
שריקת הפתיחה במשחק בין רוסיה לסעודיה, שיפתח את משחקי גביע העולם 2018, תוציא לדרך את אירוע הספורט הטכנולוגי ביותר אי פעם. כל תנועה, כל זווית, כל תוצאה, כל אגל זיעה - הכל יונצח, יתועד, יפורש, ייאגר ויופץ באלפי מערכות, רשתות, אפליקציות וקהילות. המונדיאל הנוכחי הוא לא רק חגיגה של ספורט לאוהדי הקבוצות, הוא גם חגיגה של הייטק לאוהדי הטכנולוגיה. במקרים רבים מדובר באותם אנשים.
ברוכים הבאים לעולם הספורט-טק, טכנולוגיית הספורט. אם אתם חושבים שהגעתם לשפיץ הטכנולוגי עם מסך ה-4K 55 אינץ' החדש שלכם, כדאי שתחשבו שוב. הטכנולוגיה המסקרנת יותר מסתובבת בענן, צוברת ביג דאטה של נתוני ספורט מאינספור מצלמות וחיישנים, מנתחת ומפיקה מידע. חלק ממנו נראה על המסך בעת שידור המשחקים. מי שצורך מידע יותר אינטנסיבי יוכל לקבל אותו באלפי אפליקציות ואתרים שצצים, מגישים מידע לפי הזמנה, ומחברים את האוהדים לחוויית המגרש. טריבונה דיגיטלית.
המצב הזה מתמרץ את החגיגה הכלכלית האמיתית סביב המונדיאל: חגיגת המפרסמים והפלטפורמות הפרסומיות. המנוע הכלכלי האדיר, שמניע את תעשיית הספורט-טק, אינו אהבת הקהל או תאוות הספורט אלא הכנסות המפרסמים. כי יותר מכל, טכנולוגיית הספורט מאפשרת גישה לקהל שבוי, מזוהה מאוד מבחינת מאפיינים ומפולח כמעט יותר מכל תחום אחר, קהל שמחסומי החשדנות שלו כלפי הצעות מסחריות מונמכים מטה. כוס פלסטיק עם תמונה של מסי? יאללה, תעמיס לי שש.
העולם מחפש טכנולוגיות ספורט ישראליות
בשנים האחרונות אנחנו עדים, יותר ויותר, לסטארט-אפים ישראלים שהולכים ותופסים מקום בסצינת טכנולוגיית הספורט העולמית. לא צריך להגזים בהתרגשות: כל אותם דיבורים מנופחים על ישראלים ש"כובשים" את הספורט-טק העולמי, או על ישראל "מעצמת הספורט-טק", הם בגדר הפרזה. עם זאת המגמה קיימת: חברות ישראליות נכנסות לשוק הגלובלי, חלקן אפילו בהצלחה לא מבוטלת, כמו חברת הצפייה באירועי ספורט ריפליי (Replay), שנרכשה לפני כשנתיים על ידי אינטל ב-170 מיליון דולר. העסקה של ריפליי סימנה את הדרך למשלחות נוספות של משקיעים זרים, שבאים לעשות כאן שופינג של טכנולוגיות ספורט.
נתונים חדשים של "סטארט-אפ ניישן סנטרל" מגלים מגמת גידול בשנים האחרונות הן במספר חברות הספורט-טק הישראליות והן בהיקף המימון שהן מצליחות לגייס. מהנתונים עולה כי נכון להיום יש 103 חברות טכנולוגיות ספורט בישראל לעומת 61 חברות ב-2013, גידול משמעותי גם אם לא זינוק נחשוני. מרבית חברות הספורט-טק הישראליות הן חברות צעירות, שהוקמו בחמש השנים האחרונות. רובן הגדול (78) מעסיקות עד עסקה עובדים. 35% מהן הן חברת בוטסטראפ, שמממנות את עצמן מהכנסות ולא גייסו הון חיצוני. 34% מהחברות גייסו עד כה הון בשלבים מוקדמים בלבד. גודל סכומי הגיוס הממוצעים גדלו עם השנים, מ-375 אלף דולר לגיוס סיד ב-2014 ל-700 אלף דולר בסוף 2017.
איזו טכנולוגיה מפתחות החברות הישראליות? למרות הפופולריות של הכדורגל בישראל ובעולם, הדגש הוא לא בהכרח שם. יש מציאות מוגברת (AR) עם משקפיים חכמים וקסדות סקי, ניתוח וידאו של ביצועי ספורטאים בזמן אמת, ניהול צריכת נוזלים (הידרציה) לאתלטים, אפליקציית אימוני שחייה, אפליקציית פילאטיס והרבה חברות עם טכנולוגיות רשת לשיתוף מידע וחוויית צפייה.
הסימן הבולט לכך שתת-ענף בהייטק הישראלי מתחיל להיות מעניין הוא כשהרשות לחדשנות מגלה אותו ומעניקה לו תמיכה. ואכן, עד כה העניקה הרשות תמיכה לכ-15 יוזמות ספורט. אניה אלדן, מנהלת זירת הזנק ברשות לחדשנות, אומרת שמדובר בתחום מעניין מאוד, שהרשות מתכוונת לעודד בעזרת מסלולי תמיכה אטרקטיביים. "היו בישראל התחלות בתחום הספורט אבל רק בזמן האחרון אנחנו רואים יותר ויותר פעילות. אני רואה פרויקטים מכל הסוגים, ואני רוצה לעודד יצירת רעיונות באמצעות תקציבי תנופה לעידוד יזמים. אני מחפשת תחומים שבהם צריך יותר רעיונות ואני חושבת שטכנולוגיות ספורט הן תחום כזה".
המגמה: חיישנים וניתוח תחומי ספורט אישי
לדברי אלדן, מגמה שתופסת תאוצה בקרב החברות היא יוזמות בתחום הספורט האישי: ריצה, שחייה, רכיבה על אופניים, תחומים שבעבר הרתיעו חברות ישראליות שלא ידעו איך להגיע למיליוני צרכנים בעולם. אחד ההסברים לפריחה הנוכחית היא התפתחות טכנולוגיות ישראליות מובילות כמו חיישנים, ניתוח תמונות, ניתוח כמותי של מידע, שממש מזמינות יישום גם בתחום הספורט.
רמז נוסף לכך שהספורט-טק הישראלי נמצא בתנופה הוא שחממת The Time שמנהלים אילן שילוח וניר טרלובסקי בהשתתפות IPG/מקאן, יורוקום תקשורת וויולה קרדיט, מתעניינת בתחום. תחת חסותה צמחו הסטארט-אפים פנזון ופיקסלוט, שניים מהבולטים בסצינה המקומית.
מי שלוקח את התחום צעד נוסף קדימה הוא אורן סימניאן. לחובבי הכדורגל שמקמטים עכשיו את המצח - כן, זה השופט הבינלאומי לשעבר סימניאן, שטיפח במקביל לקריירת השיפוט עניין בטכנולוגיה. עד כה הספיק לייצג בישראל את פלטפורמת מימון ההמונים אינדיגוגו, להקים באוניברסיטת תל אביב את מרכז היזמות StarTau ובשנה האחרונה הוא מנהל את קהילת קולוסיאום ספורט, שמרכזת פעילות משותפת של כמה עשרות חברות בתחום הספורט-טק.
"זה התחיל עם תחושה של חסך טכנולוגי בעולם הספורט", אומר סימניאן, "האסימון נפל לי במשחק כשהכדור פגע במשקוף ונפלט החוצה, דבר שמחייב החלטה, אך היא מבוססת על ניחוש, 50:50. חשבתי כמה טיפשים אנחנו, שלא משתמשים בטכנולוגיה פשוטה וזולה כדי לקבל החלטה נכונה". כיום מקיים סימניאן מפגשים עם מועדונים וארגוני ספורט בעולם במטרה לשכנע אותם לאמץ טכנולוגיות ישראליות, ולדבריו בנוסף למאה החברות שעוסקות בתחום הספורט-טק ישירות, יש עוד עשרות סטארט-אפים ישראליים עם טכנולוגיות שיכולות להתאים לצורכי העולם הזה. "ישראל תהיה מעצמת ספורט עד 2020 ותוביל את תחום טכנולוגיות הספורט", הוא משוכנע, "כמו שבעבר אף אחד לא התייחס לישראל בעולם טכנולוגיות הרכב והיום היא מובילה אותו, ככה יהיה גם בתחום הזה".
בסוף החודש הבא תקיים קולוסיאום ספורט את כנס Colosseum Sports Tech Summit 2018. סימניאן מבטיח אירוע טכנולוגיית ספורט מהגדולים שהיו בישראל: "נארח נציגים של ארגונים וליגות מהבולטות בעולם ובארץ. בעולם הספורט אנחנו עדיין מדורגים נמוך ולא מכירים אותנו. כשהייתי יוצא לשפוט במשחקים אירופאיים ומספר שאני מישראל, היו עושים פרצוף עקום אבל כשאני יוצא להרצאות על חדשנות ומספר שאני מישראל, אני רואה עיניים זוהרות. הסיכוי של הספורט הישראלי נמצא בהלימה עם ההצלחה של הטכנולוגיה הישראלית".
שש חברות ספורט-טק ישראליות ומסקרנות
PlaySight .1: מגרשי ספורט חכמים. חברת פלייסייט, שהוקמה ב-2010, הופכת מגרשי ספורט למגרשים חכמים: החברה מתקינה מצלמות וידאו באיכות גבוהה במגרשים. המערכת יודעת לקלוט ולנתח את האירועים, בנוסף למידע מחיישנים שהספורטאים נושאים עליהם ומלוחות הניקוד, ולייצר תובנות לצורך קבלת החלטות ושיפור ההישגים. המשתמשים יכולים לשתף את המידע ברשתות החברתיות עם קהילת הספורטאים והאוהדים, והחברה מציעה מבט מקרוב על האימונים, המשחקים והשחקנים.
הטכנולוגיה של פלייסייט פותחה במקור עבור משחקי טניס וכיום היא פועלת גם במגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף, כדוריד, הוקי קרח, מחול ועוד. החברה מתמקדת במגרשי אימונים ואולמות קטנים, ובין לקוחותיה קבוצות ב-NBA כמו גולדן סטייט ווריורס ופיניקס סאנס.
המודל הכלכלי: תשלום עבור המערכת.
2. WSC: תקצירי משחקים לפי בחירה. חברת WSC Sports Technology שהוקמה ב-2011, פיתחה טכנולוגיית למידת מכונה שיודעת לנתח את שידור המשחק בזמן אמת, לזהות אירועים מרכזיים ולערוך סרטוני וידאו עם תקצירים אוטומטיים ומותאמים אישית. ניתן ליצור תקציר הכולל רק את ההחמצות הגדולות במשחק כדורגל מסוים, לדוגמה, או לרכז את כל ההטבעות של שחקן כדורסל. הטכנולוגיה נועדה לשימושן של רשתות השידור, ו-WSC מכרה את המערכת לקבוצות ב-NBA ובליגת המכללות, ולחברות שידורים כמו טרנר ספורטס.
הסרטונים שמייצרת WSC ניתנים לשיתוף אוטומטי בערוצי הדיגיטל וברשתות החברתיות, וכך יכולה החברה בעלת זכויות השידור להרחיב את יכולת המונטיזציה שלה ואת מבחר נכסי הווידאו, ולהגדיל את מספר הצפיות והחשיפות לפרסומת. בין השאר העלתה החברה צ'טבוט בדף הפייסבוק של ה-NBA, שבו יכול הגולש להזמין סרטון וידאו לפי העדפותיו.
המודל הכלכלי: מכירת המערכת ותשלום עבור שימוש.
Minute Media .3: שיתוף תכנים על ידי אוהדים. החברה שהוקמה ב-2011, וזכתה במקום השני בתחרות הסטארט-אפים המבטיחים של "גלובס" ב-2017, פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאוהדים ליצור, לפרסם ולשתף תכני ספורט. מדובר בגישה חדשה ליצירת תוכן, שבה יכול האוהד ליצור ולשתף תכני מולטימדיה עשירים, סרטוני וידאו, כתבות ותמונות, ובאמצעותם לספר את הסיפור שלו מזווית אישית וגם להציג את אחורי הקלעים של אירועי הספורט.
החברה מכסה אירועי ספורט ב-20 מדינות, באמצעות שלושה מותגים: 90min לעולם הכדורגל; 12up לספורט אמריקאי (NFL, NBA, MLB וליגת המכללות) ו-DBLTAP לעולם הגיימינג והספורט הדיגיטלי. לדברי החברה היא מדורגת במקום הגבוה מבין שלוש פלטפורמות הכדורגל המובילות בעולם, עם עשרות מיליוני משתמשים וגידול מהיר בהכנסות.
המודל הכלכלי: הכנסות מפרסום (בין לקוחותיה: נייקי, פפסי, מאסטרקרד, ורייזון ופרמונט).
Tokabot .4: לצ'וטט עם אוהדים בזמן אמת. חברת טוקאבוט, שהוקמה בשנה שעברה, פיתחה מערכת ליצירת מעורבות ואינטראקטיביות בין אוהדי ספורט, לפני משחקים ובמהלכם. על בסיס נתונים סטטיסטיים ומידע נוסף יכולים האוהדים לשתף חוויות, לענות על שאלות טריוויה וליצור תוכן דינמי בזמן אמת. לקוחות טוקאבוד הן חברות בתחום הספורט, שיכולות לייצר שיווק אינטראקטיבי המגיב לאירועים המתרחשים במגרש.
לפני כחודש חתמה החברה על הסכם לשיתוף פעולה בתחום התוכן עם ענקית ההימורים Bwin, שייכנס לפעולה כבר בתקופת המונדיאל הקרוב, ויאפשר ללקוחות החברה לשדרג את חווית הצפייה שלהם כאוהדים. המוצר שפותח עבור Bwin נקרא Wet Buddy, פלטפורמה לאוהדי הספורט ולאוהבי ההימורים גם יחד. לפני כן פיתחה טוקאבוט את הצ'טבוט הרשמי של התאחדות הכדורגל הגרמנית למשחקי הגביע, ואת "חבר וירטואלי", טכנולוגיה שנועדה לחזק את האינטראקציה ברשתות החברתיות בין הקבוצות וחברות הספורט לאוהדים.
המודל הכלכלי: הכנסות מפרסום.
Pic2Go .5: תמונות למשתתפי תחרויות ריצה. פיקטוגו, מהחברות הוותיקות בתחום (הוקמה ב-2010) כמעט ואינה מוכרת בישראל. החברה מאפשרת למשתתפי תחרויות ריצה ורכיבה לקבל בחינם צילומים שלהם במהלך המרוץ בתוספת מידע על הביצועים: המרחק והמהירות ברגע הצילום. הטכנולוגיה של החברה מזהה את הרצים על פי ברקוד, המוטבע על מספר החזה שלהם, והתמונות של מאות ואלפי משתתפים מועלות אוטומטית לפייסבוק וניתנות לשיתוף. במהלך 2017 כיסתה החברה קרוב לחצי מיליארד מתחרים ב-650 מירוצים ב-40 מדינות בעולם.
איתן חפץ, מנכ"ל פיקטוגו, טוען שהמודל הכלכלי של החברה שינה את כללי המשחק בתחום: השירות ניתן בחינם למשתתפים, וממומן על ידי חברות נותנות חסות. "עבור נותני החסות, התוצאות הן מאות אלפי ומיליוני חשיפות לתמונות הממותגות", הוא אומר. פיקטוגו הוקמה במודל בוטסטראפ וגדלה אורגנית, עם הענקת זיכיונות במדינות השונות. לדברי חפץ העובדה שהחברה לא גייסה הון היא שדחפה אותה להתבסס על מודל הזכיינות, במקום להתמקד בשוק בודד כמו רבות מהחברות האחרות.
המודל הכלכלי: זכיינות וחברות נותנות חסות.
Pixellot .6: מתמקדת בספורט חובבים. פיקסלוט שהוקמה ב-2013 וצמחה בחממת דה טיים פיתחה מערכת לצילום פנורמי, עיבוד והפקה אוטומטית של שידור אירועי ספורט חובבים - ויש 75 מיליון משחקים כאלה בשנה, שאינם משודרים על ידי רשתות הטלוויזיה. החברה מתמקדת בליגות ילדים, נוער וליגות נמוכות. בשנה שעברה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם רשת Wige המשדרת משחקי ליגות נמוכות וליגות ילדים ונוער בגרמניה, ועם רשת NFHS של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, עם פוטנציאל הכנסות של מיליוני דולרים.
הטכנולוגיה של פיקסלוט מבוססת על יכולת הפעלה מרחוק של מצלמות, ומערכת עריכת צילומים בשידור חי בסטרימינג. המערכת גם יודעת לייצר תקצירי אירועים בולטים במשחק וקליפים אישיים על שחקנים. המערכת מותאמת לכל ענף ספורט בנפרד: כדורגל, כדורסל, כדוריד, כדורעף, הוקי קרח, רוגבי, פוטבול ולקרוס. מוצר נוסף של החברה נועד לשימוש צוות האימון של הקבוצה, ובין הלקוחות גם מועדוני פאר כמו ברצלונה ובאיירן מינכן.
המודל הכלכלי: תשלומי הורים או חסות של חברות מסחריות.