גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במרוץ אחרי ההפרעה הבאה: ענף האוטו-טק הישראלי לא עוצר

מונה ההשקעות והגיוסים בענף האוטו-טק הישראלי ממשיך להסתובב במרץ עם כ-100 מיליון דולר שהוכרזו מתחילת החודש ● מי מגיח מהצללים עם הבטחה "להפריע" לשוק של עשרות מיליארדי דולרים, איך משמשת סין להקפצת ערך, והאם עתיד הרכב החשמלי יעוצב בנס-ציונה?

רכב ניסוי אוטומטי של מובילאיי / צילום: רויטרס
רכב ניסוי אוטומטי של מובילאיי / צילום: רויטרס

החודש הנוכחי מסתמן עד כה כחודש פורה מאוד בזירה העסקית של חברות האוטו-טק הישראליות. חברות כאלה, שפועלות במישרין או בעקיפין בתחום הרכב החכם, הודיעו מתחילת החודש על גיוסים בהיקף קצת יותר מ-100 מיליון דולר. כ-80 מיליון דולר מתוך הסכום הזה גייסה חברת Gett לנסיעות על פי הזמנה. אמנם רוב הגיוסים החלו לפני חודשים רבים, אבל זה עדיין ציון דרך מכובד. מתחילת החודש גם יצאו מבין הצללים עוד שתי חברות סטארט-אפ שמתמקדות בתחום הרכב, ולפחות עוד אחת שתחום פעילותה נושק פוטנציאלית לתחום הרכב, כשעוד לא הגענו למחצית החודש.

היילו: מתכננים את המעבד מחדש

המונח "Disrupt" הוא אחד הנפוצים והאופנתיים ביותר כיום בקרב חברות סטארט-אפ והוא מתייחס לפריצות דרך טכנולוגיות, שאמורות לשנות את חוקי המשחק הקיימים. שתיים מהחברות שיצאו החודש מהצללים, Hailo טכנולוגיות" ו-Ionterra, מנסות "להפריע" אחד מתחומי הליבה החשובים והמושקעים ביותר של הרכב האוטונומי: עיבוד "שיטפון המידע" שיוצרים החיישנים ברכב.

מדובר בצוואר בקבוק טכנולוגי רציני: הרכב האוטונומי העתידי יצויד במערך מאסיבי של עשרות חיישנים מסוגים שונים, שאמורים לזהות בזמן אמת את הסביבה הקבועה והמשתנה של הרכב, לאבחן איומים מידיים כמו עבודות בכביש, עצמים והולכי רגל בלתי צפויים, ולנתח ולאפשר תנועה שוטפת בסיטואציות תחבורה דינמיות מאתגרות כמו השתלבות בתנועה, כיכרות וכו'.

כל החיישנים הללו אלה יוצרים זרם עצום של מידע, שאת רובו צריך לעבד "על המקום". הפיתרון המסורתי של ענקי ה-IT, שבפיתוחו מושקעים כיום מיליארדים, הוא ייצור "סופר מחשבים על צ'יפ" שפועלים בקצב עצום - עשרות טרה-פלופים - ותומכים בתוכנות "כבדות" של בינה מלאכותית. אלא שכאן נתקלים המפתחים במחסום טכנולוגי מוכר של רעב לכוח חשמלי - בעיה לא קטנה כשמדובר ברכב, ובמיוחד ברכב עם הנעה חשמלית. מי שיציץ למערך המחשבים והכבלים הצפוף, שסותם כמעט כל חלל פנוי ברכבי הניסוי האוטונומיים של ימינו, יקבל מושג על גודל הבעיה.

והנה יוצאת החודש ממצב חשאי חברת סטארט-אפ ישראלית אלמונית כמו Hailo, שהוקמה רק לפני שנתיים ובקופתה בקושי 16 מיליון דולר, ואומרת לענקי IT כמו אינטל, Nvidia ,Nxp גוגל, שמגלגלים טריליון דולר בשנה: "בעצם אין כאן מחסום טכנולוגי. אתם פשוט לא יודעים לתכנן מעבדים יעילים שמתאימים לבינה מלאכותית. שבו בצד ואנחנו כבר נראה לכם כיצד מתכננים צ'יפ קטן וחסכוני לרכב ולמכשירי קצה אחרים שיש לו יכולות עיבוד של מחשבי Datacenter - כאלה שתופסים כיום בניינים שלמים וצורכים כוח כמו עיר קטנה".

הסיליקון שמפתחת היילו נתפר ייעודית ליישומי "למידה עמוקה", שהוא הזרם המוביל כיום בקרב מתכנני הבינה המלאכותית. לטענת החברה, המעבדים שלה "מאפשרים למחשבי קצה לצעוד מעבר לטיפול בחיישנים ובהזרמת כמויות גדולות של מידע לצורך עיבוד מרחוק (בענן) ויכולים לעשות את העיבוד בעצמם... היילו תיכננה מחדש את ארכיטקטורת המחשבים כדי לשבור את המחסומים של הפרדיגמות המסורתיות ולהאיץ את החישובים הכבדים של רשתות נוירוניות עמוקות".

בחברה טוענים שארכיטקטורת המחשוב החדשה שלה עוקפת מחסומים כמו חום וצריכת כוח, ושאפשר לייצר אותה בטכנולוגיות המקובלות כיום בעולם המעגלים המודפסים. מובן שהפוטנציאל של טכנולוגיה כזו מרחיק הרבה מעבר לרכב האוטונומי והיא עשויה להיות רלוונטית כמעט לכל מוצר צריכה מתוחכם בעתיד.

יומרות כאלה מצד חברה ישראלית קטנטנה, שהגיל הממוצע של עובדיה הוא בערך 25, עלולות לגרום לבכירים באינטל, אנווידיה ושות' לגחך או לחלופין לקבל התקף זעם. אכן, התגובות הנפוצות ששמענו מבכירים בממסד ה-IT היא "נחיה ונראה". אבל אם החברה, שהוקמה על ידי יוצאי יחידת הפיתוח של אמ"ן, תצלח את מחסומי הטכנולוגיה והעלות ואכן תציג צ'יפ פועל ומוכן לבחינה ברבעון הראשון של השנה הבאה, כפי שהודיעה, היא עשויה להיות חברת הסטארט-אפ בעלת הערך הגבוה ביותר שצמחה בישראל פעם. כולל מובילאיי.

ככל הידוע, החברה משתפת כיום פעולה עם כמה יצרני רכב גדולים, אבל רכב אוטונומי זה כסף קטן. אם היא תצלח את מבחן ההוכחה, תהנדס מחדש את מוסכמות עיבוד הנתונים ותפתח "מחשב על" לבינה מלאכותית על צ'יפ, לא נופתע אם אחד מענקי ה-IT הגלובאליים יניח על השולחן שלה צ'ק פתוח, למילוי עצמי של הסכום.

Ionterra: מי בכלל צריך מעבד

חברת Ionterra, שקיימת מאז 2013, התעקשה עד כה למזער את החשיפה התקשורתית למינימום. אבל בכנס שנערך בימים אלה בברלין היא חושפת את הטכנולוגיה שלה' שהיא לדבריה "פלטפורמה פורצת דרך, שמזהה בצורה חכמה ובזמן אמת אובייקטים בכביש ובצידי הדרך ומיועדת לשילוב ברכבים אוטונומיים ומערכות בטיחות לרכב... הפלטפורמה קולטת נתונים גולמיים במקביל ממספר חיישנים ברכב כגון מצלמה, מערכות LIDAR, מערכות רדאר ואולטרא-סאונד ומעבדת אותם בזמן אמת לכדי מידע אמין באמצעות הצלבת המידע המגיע ממספר מקורות".

עד כאן אלה דיבורים שדי אופייניים למאות חברות סטארט-אפ ברחבי העולם שפועלות בתחומי ראיית המכונה ו"מיזוג חיישנים" (סנסור פיוז'ן). אבל אז באה החברה ומוסיפה: "המערכת רצה על מחשבי הרכב ללא צורך במעבדים ייעודיים". במילים אחרות, "למה לכם להוציא מיליארדים על פיתוח מחשבי-על לרכב וסיליקון ייעודי לבינה מלאכותית, כשהתוכנה שלנו יכולה לעשות את הכל אפילו על מעבד של סמארטפון".

בהנחה שהחברה תעבור את מבחן ההוכחה, הפלטפורמה שלה, שיכולה לחסוך חומרה ייעודית של אלפי דולרים, עשויה להפוך לטכנולוגיית "קו שני" ואולי אפילו ראשון בכל רכב חכם, כזו שתספק שכבת גיבוי ואימות חיונית וזולה למערכות בטיחות אוטונומיות וסמי-אוטונומיות. לטכנולוגיה כזו יש גם פוטנציאל לנגוס לא מעט בביזנס של מובילאיי.

כמה היא רחוקה מפס הייצור? החברה השקטה רומזת בהודעה כי "הפלטפורמה נמצאת בשלבי בדיקה מתקדמים אצל יצרניות רכב עולמיות". בינתיים היא גייסה, על פי קראנץ'בייס, כ-4 מיליון דולר בלבד בסבב A, בעיקר מ"גורמי השקעה מובילים בענף הרכב בישראל".

נציין, ששתי החברות ה"מפריעות" הללו התקבלו בארנקים פתוחים בקרב יבואני הרכב, עם השקעה פעילה במיוחד של דלק רכב. אמנם יבואני הרכב בישראל אינם מומחים גדולים לטכנולוגיות פורצות דרך, אבל יש להם נגישות מצוינת למקורות מידע פנימיים בתוך תעשיית הרכב. יהיה מעניין מאוד כיצד ישפיעו שתי החברות הללו על האבולוציה של הרכב האוטונומי. ולא נשכח את "קורטיקה" הישראלית, שגם היא שואפת "להפריע" למסלול הפיתוח המקובל של מחשבי העל לרכב והפעם עם גישה שונה בתכלית לבינה מלאכותית, שדרישותיה צנועות בכל הנוגע למשאבי מחשוב .

Gett: רב הנסתר על הגלוי

אי אפשר שלא להזכיר בראשי פרקים עוד כמה התפתחויות מרכזיות בזירת האוטו-טק מתחילת החודש. הגיוס של Gett , בהיקף של 80 מיליון דולר, שבא לצד הערכת שווי רשמית ראשונה של כ-1.4 מיליארד דולר, מספק הצצה להיקף הפוטנציאל של תחום הנסיעות השיתופיות. בסיפור הזה עדיין רב הנסתר על הגלוי - המשך יבוא - ובכל זאת מדובר בהערכת שווי שעוקפת את היקף העסקה של Waze, למשל.

מפתחת חיישן הלייזר (LIDAR) אינוויז, שבחודש שעבר הודיעה על הסכם להטמעת המוצר שלה בכלי רכב עתידיים של ב.מ.וו, הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם ספקית הטיר-1 הסינית Hirain לשילוב הלייזר של אינוויז בפרויקטים של רכב אוטונומי וחכם בסין. החברה הסינית מספקת רכיבים לענקיות כמו FAW ו-SAIC, ולמרות שלא ברור כמה ההסכם יתרום בעתיד הקרוב לשורת ההכנסות של אינוויז, מדובר במהלך שעתיד להקפיץ את אטרקטיביות החברה מנקודת המבט של המשקיעים בתעשיית הרכב ומחוצה לה. בבחינת כרטיס כניסה לשוק פוטנציאלי של כ-30 מיליון כלי רכב בשנה שבו מושקעים עשרות מיליארדי דולרים.

חברת Visic מנס-ציונה היא חברה די ותיקה בביזנס (מ-2010), שעוסקת בפיתוח מוליכים למחצה על בסיס גאליום-ניטריד שמשמשים בין השאר לשיפור הממדים, המשקל, היעילות וניהול החום של מערכות המרת כוח ומטענים פנימיים. כיום זה הפך להיות צורך חיוני בכלי רכב חשמליים והיברידיים והוא פותח בפני החברה שווקים פוטנציאליים חדשים, כמו גם גישה למשקיעים חדשים נלהבים, שהזרימו אליה החודש עשרה מיליון דולר בסבב D.

על חברת הסייבר-סקיוריטי לרכב Saferide התחלנו לשמוע רק לאחרונה והחודש היא הודיעה על שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הגנת הרכב המקושר עם Irdeto, אחת מחברות הסייבר-סקיוריטי האירופיות הגדולות והמכובדות בביזנס - קפיצת דרך עסקית רצינית לסייפרייד.

אז מה היה לנו שם? חברות אלמוניות שמאיימות ליצור הפרעה בשוק של עשרות מיליארדים בשנה. צעדים נמרצים לכיבוש הסיני, מהפכים ברכב חשמלי ו"יוניקורנים" של תחבורה שיתופית. וזו רק סקירה חלקית של ההתפתחויות בזירת האוטו-טק הישראלית בעשרת הימים הראשונים של חודש יוני. אז הקלחת אולי לא רותחת כמו בתקופה המקבילה אשתקד, אבל היא בהחלט מבעבע במרץ.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה