ליאורה עופר, בעלת השליטה במליסרון / צילום: שלומי יוסף
תביעתו של איש העסקים ורו"ח אייל שמיר ושתי חברות בבעלותו נגד בריטיש ישראל מסתעפת. התביעה הוגשה בטענה כי בריטיש ישראל לא שילמה לו את העמלה המגיעה לו, בעקבות המיזוג שיזם, לטענתו, בינה ובין חברת מליסרון. התביעה על סך 50 מיליון שקל, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ומתבררת אצל השופטת רחל ברקאי.
ביום ראשון השבוע הגיש שמיר כתב תשובה לכתב ההגנה שהגישה בריטיש. כתב התשובה מעלה סימני שאלה ביחס להתנהלות של בריטיש ישראל וחברת מליסרון, בעלת השליטה בחברת בריטיש, סביב עסקת המיזוג בין השתיים.
נזכיר כי לפי כתב התביעה שהגיש שמיר הוא טוען כי לאחר שהגה ויזם את המיזוג המוצלח, השווה מיליארדים בין בריטיש למליסרון, סירבו מנהלי מליסרון ובריטיש לשלם לו את העמלה שסוכמה עמן, המוערכת לפי כתב התביעה בכ-130 מיליון שקל והועמדה לצורכי אגרה על כ-50 מיליון שקל בלבד. עוד טוען שמיר בכתב התביעה כי מדובר בעסקת מיזוג, שבמידה רבה עיצבה את דמותה של מליסרון והפכה אותה לשחקנית דומיננטית בשוק הנדל"ן המניב בישראל.
התנהלות בעייתית לכאורה מצד בכירים במליסרון ובבריטיש
כתב התשובה שהגיש רו"ח שמיר לכתב ההגנה של בריטיש, חושף לטענת שמיר, התנהלות בעייתית לכאורה מצד גורמים בכירים במליסרון ובבריטיש ביחס לעסקה ובכלל זה נטען בו כי אותם גורמים בבריטיש (חברה ציבורית באותה עת), דרשו משמיר ומהחברות שבבעלותו, דרישות שונות ומשונות, שעניינן תשלומים, "תרומות" והעברות כספים מהצד ל"מקורבים", כתנאי לתשלום לתובעים. דרישות, להן סירבו להיעתר התובעים לפי הנטען בכתב התשובה.
עוד נטען בכתב התשובה כי בריטיש, בניסיון לחמוק מלעמוד במחויבותה לשלם את דמי היזום שהתחייב להעבירה לרו"ח שמיר, חושפת בטענותיה בכתב ההגנה את מליסרון לחיוב במס רכישה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, ואת עצמה למס שבח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, בגין מכירת המקרקעין אשר נכללו במסגרת המיזוג.
לפי הנטען על-ידי שמיר, בכתב ההגנה טוענת בריטיש שזיכרונם של בכירי בריטיש ומליסרון "התעמעם", וכי קיים קושי "לשחזר ראיות". על כך משיב שמיר במסגרת כתב התשובה כי רוב-רובם של בעלי התפקידים הבכירים שהיו מעורבים בעסקה ממשיכים למלא תפקיד פעיל במליסרון ובקבוצת עופר - בעלת השליטה בה.
על כן, ציין שמיר במסגרת תשובתו לכתב ההגנה כי בכוונתו לזמן לעדות ו"לרענן" את זיכרונם של אותם גורמים שזיכרונם נשתכח. בין יתר אותם גורמים, לפי שמיר, הם אייל עופר, מבעלי המניות במליסרון; ליאורה עופר, בעלת השליטה במליסרון; אבי לוי, מנכ"ל בריטיש ישראל ומליסרון; משה רוזנבלום, המשנה למנכ"ל מליסרון; גולן מדר, מנהל הכספים של עופר השקעות; ובכירים נוספים.
בריטיש מצידה טוענת בכתב ההגנה שהגישה כי מדובר ב"תובענה מקוממת, הזויה, שאף אחד לא צפה את בואה ולא יכול היה לצפות".
עוד טוענת בריטיש כי מדובר ב"עילה כבושה", שעניינה לטענתו (המוכחשת) של שמיר, "דמי ייזום, המגיעים לו, בגין עסקה, אשר לשיטת" שמיר עצמו הסתיימה בשנת 2012.
עוד הוסיפה בריטיש במסגרת כתב ההגנה כי "המדובר באדם (שמיר - מ' ש') הרוצה גם וגם". לטענת בריטיש, שמיר רוצה לקבל תשלום כפול, בגין אותה עסקה. בהתאם מציינת בריטיש כי שמיר קיבל בגין עסקת רכישת השליטה בבריטיש, עמלת תיווך, שעניינה אותם נכסים עצמם, בגובה 29 מיליון שקל, אשר שולמו לו על-ידי שני הצדדים לעסקה. מצד אחד בעלי המניות הזרים בבריטיש ומצד שני בעלת השליטה הנוכחית בבריטיש - חברת מליסרון.
ממליסרון-בריטיש נמסר בתגובה: "תביעתו של אייל שמיר מופרכת מיסודה ומלאת שקרים הדברים יתבררו בבית המשפט".
רו"ח שמיר והחברות שבבעלותו, מיוצגים בהליך על-ידי עורכי זוהר לנדה ממשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות' ובאמצעות עו"ד בעז בן-צור ממשרד בעז בן-צור ושות'.
מליסרון מיוצגים בהליך על-ידי עורכי הדין יגאל דורון ושחר אלחייני ממשרד י.דורון.