גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה תילחם בצרכני זנות המדווחים באינטרנט על מפגשי המין

מחלקת הסייבר בפרקליטות הגישה בקשות להגבלת הגישה לאתרים "סקס אדיר" ו"סקס פורום", בהם נוהגים צרכני זנות לפרסם את "התרשמותם" מנשים המספקות שירותי מין בתשלום ● באחת מחוות-הדעת התלונן לקוח על כך שבנה התינוק של האישה העוסקת בזנות לא הפסיק לבכות, ועל כך שלאמו הטרייה יש "בטן מידלדלת"

ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה / צילום: שלומי יוסף
ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה / צילום: שלומי יוסף

בכניסה לאתרי "הסקס" המובילים בישראל מקבל הגולש שלל מידע בנוגע לאפשרויות העומדות בפניו לקבלת שירותי מין. חלק מהאתרים כוללים "מאגר מידע ארצי" לשירותי מין בתשלום, אחרים כוללים "מילון מונחים" המקל על חיפוש השירות הספציפי הנדרש או "מדריך למחפש השירות" ו"תרגומון", המפענח ומתרגם עבורו את מילות הקוד המקובלות בעולם שירותי הזנות. ממש עולם ומלואו.

אלא שהעולם הזה בדרך להיעלם לאחר שנלכד בכוונת: רשויות האכיפה הכריזו על מאבק נגד ספקי שירותי הזנות המרכזיים בארץ, כולל בזירת האינטרנט. המאבק בזירה הווירטואלית מתנהל זה תקופה, ובמסגרתו הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות בחודשים האחרונים שורה של בקשות לחייב ספקיות שירות ואחסון אינטרנט, להסיר או להגביל גישה לאתרים מפרי חוק והפעם על המוקד: שני האתרים המרכזיים והמשמעותיים בישראל בתחום של שירותי זנות, אליהם גולשים עשרות אלפי אנשים מדי חודש.

השבוע הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה להסרת אתר האינטרנט "סקס אדיר", שבבעלות שרון דגני מראשון-לציון, וארבעה אתרים נוספים המזוהים עמו, המפרסמים שירותים של מתן זנות. במקביל, הוגשה בקשה להגבלת גישה לאתר האינטרנט "סקס פורום", בו נוהגים צרכני זנות לפרסם את התרשמותם מנשים המספקות שירותי מין בתשלום. הבקשות הוגשו במסגרת הפעילות המשותפת של פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל - ימ"ר תל-אביב, למיגור שירותי הזנות.

התייחסות מחפיצה ומבזה לנשים העוסקות בזנות

בבקשות, שהוגשו באמצעות עו"ד איתי גוהר, נטען כי האתר "סקס פורום" היה בעבר חלק מפורטל צריכת הזנות "סקס אדיר", ועמד לאחרונה במרכז ביקורת ציבורית, כאשר בדף הפייסבוק "When he pays" פורסמו ציטוטים מתוך חוות-הדעת שהעלו צרכני הזנות. בחוות-הדעת נכללו התייחסות מחפיצה ומבזה לנשים בזנות, תוך התייחסות להופעתן החיצונית, לרמת השירותיות שלהן בתחום הזנות, ל"שמחת החיים" שהן הפגינו תוך כדי מעשה הזנות ולרמת השחיקה שלהן מה"עבודה". כן נכללו בפורום תיאורים אנטומיים של איבריהן המוצנעים של הנשים בזנות.

באחת מחוות-הדעת באתר אף התלונן לקוח על כך שבנה של האישה העוסקת בזנות - עולל בן חודשים ספורים - לא הפסיק לבכות בחדר השני, ועל כך שלאמו הטרייה יש "בטן מידלדלת", ועל כן שני אלה פגמו לו בהנאה מהמעשה המיני.

הפרסומים בפורום מאפשרים זיהוי של הנשים העוסקות בזנות, כך שחוות-הדעת הללו נועדו להשפיע על מידת הפופולריות של אותן הנשים. מבחינה משפטית, מציינת הפרקליטות בבקשותיה, ניתן לראות באתר זה כאתר העובר על האיסור בחוק בדבר פרסום שירותי זנות.

בחוות-דעת נוספת שצוטטה בבקשה להגבלת הגישה לאתר, בדיון תחת הכותרת: 'מישל תל-אביב - 500', משתמש המכונה "30+" פרסם את ההודעה הבאה: "אז אחרי הרבה זמן שלא הייתי פה, חזרתי (לדגום ולדווח). פגשתי היום את מישל המתוקה שממוקמת בפינסקר, תל-אביב. [...] לדעתי היא רק הגיעה, אז יש מצב שעוד יהיו שינויים. [...] יש לה גוף חטוב 1.7 ככה, לא רזונת אבל בלי טיפת שומן. רגליים חזקות, חזה גדול וזקוף (יש מצב שסיליקון אבל די רך, לא מהקשים) ופטמות במבה שכיף לטעום. [...] שילמתי לה עבור שעה (500 ויש אפשרות קצרה ב-400) [...] היא פשוט זורמת עם הכול. [...]"

הודעה זו לוותה בקישורית (לינק) למודעה בתוך אתר האינטרנט www.sexadir.co.il, המשמש כפורטל גדול לפרסום שירותי מין בתשלום, הכוללת מספר טלפון, ותמונות של אישה בעירום חלקי ובתנוחות מיניות. בדיון אחר תחת הכותרת "אווה ראשון-לציון", המשתמש המכונה "Danran" פרסם "דירוג" לאותה אווה לכאורה, כאשר הוא מציין כי היא "רוסיה מבוגרת, נראה לי בת 50+ [...]. כרגע החבילה הכי טובה באזור" .

גם הודעה זו לוותה בקישורית למודעה באתר סקס אדיר, שכותרתה "חם ומושלם ברמת-גן", הכוללת מספר טלפון ותמונות של אישה בעירום חלקי ובתנוחות מיניות.

"את שחוקה, כבויה. גוף ללא נשמה"

משתמש אחר המכונה "החפוז המכני" כתב באתר "סקס פורום" כי אחת הנשים אליהן הגיע, נכנה אותה ש', היא "לא יפה כפי שאפשר לצפות מהתמונות, ויש לה עיניים שקועות עם עיגולים שחורים מסביב. זה המקום לציין לשבח את השיווק שלה כאן באתר, שיווק שמוביל לאכזבה. לא יפה, גילה כמעט כפול ממה שהיא מצהירה (20...), וזה ניכר על פניה וגופה (לא חטובה, בטן מבצבצת)".

עוד הוא כתב: "לסיכום: אני יודע שהדיווח שלי ישקע בים היחצנות והשיווק האגרסיבי ש-ש' זוכה להם פה, אבל אני את שלי עשיתי... ומכיוון שש' עצמה קוראת וכותבת בפורום, אפנה אליה ישירות: בייבי... אעוץ לך לפרוש. אם לא למעננו - אז למענך. קודם כל למענך. את שחוקה, כבויה. גוף ללא נשמה. את מהמקרים החריגים שמצדיקים את טענות הפמינסטיות המפגרות".

מהבקשות שהוגשו עולה כי האתר "סקס פורום" הוא מערכת פורומים בהם מבוצע, על-פי רוב, פרסום שירותי מין בתשלום על-ידי משתמשי הפורום. בדף הראשי באתר מוצגת רשימה של פורומים שונים, כאשר הפורומים העליונים והפעילים ביותר באתר, נוגעים לפרסומים בדבר שירותי מין בתשלום. נוסף על כך, בפורומים הפעילים ביותר באתר, נרשם כי הם "מאגר המידע הארצי לשירותי מין בתשלום". בפורום הפעיל ביותר באתר אף מתקיים דיון "נעוץ" - קרי הודעה הממוקמת בקביעות בחלקו העליון של הפורום - הנקרא "תוכן עניינים לחבר'ה הצעירים/חדשים", בה מסביר משתמש המכונה "roni golan", המוגדר כעוזר מנהל בפורום, את שמות הקוד בהם יש להשתמש בעת כתיבת הודעות חדשות בפורום.

תמונה עגומה של שירותים שהשתיקה יפה להם

לפי נתוני "הסקר הלאומי על הזנות" של משרד הרווחה והמשרד לביטחון פנים, רשת האינטרנט היא ספק המידע המרכזי לשירותי מין. מהסקר, שפורסם ב-2015, עולה כי בשנת 2014 פעלו בישראל 670 אתרי מין בעברית, המיועדים למבוגרים בלבד. בחיפוש של שירותי זנות על-ידי 50 מילות חיפוש, עלו 2,067 אתרים (אתרי מין ואחרים) הכוללים תמונות אירוטיות של נשים או גברים המביעים עניין ביחסים מיניים עם אחרים, או הפניה או פרסום גורמים המספקים שירותי מין.

הנתונים מלמדים על השינוי שחל בתעשיית המין אשר נשלטה בעבר על-ידי העולם התחתון והסרסורים, אך הפכה זה מכבר ל"ענף עסקי" המופעל על-ידי גורמים המפעילים אתרי מין באינטרנט.

על הרקע הזה, ועל רקע המאבק הכולל והמשולב - כלכלי, פלילי ומינהלי - שמנהלות רשויות האכיפה נגד תעשיית הזנות בישראל, סימנה לאחרונה המדינה גם את רשת האינטרנט כזירת המאבק הבאה; והחלה לתקוף שם את ספקי שירותי הזנות והמפרסמים.

בבקשות שהגישה הפרקליטות לסגירתם או חסימת של אתרי האינטרנט "העברייניים", מתארת הפרקליטות את כלל השירותים המוצעים על-ידי האתרים ומשרטטת תמונה עגומה של סחר בנשים ושירותים שהשתיקה יפה להם.

הבקשות הוגשו בהתאם לחוק סמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, שנכנס לתוקף בספטמבר אשתקד. על-פי החוק, תובע מוסמך יכול לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צווים להסרת אתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי פלטפורמות אירוח בישראל, לחסום גישה לאתרי אינטרנט המאוחסנים על גבי שרתים בחו"ל או להורות על סינון האתרים מתוצאות החיפוש.

החוק קובע סמכות חדשנית לגבי אתרי אינטרנט הכוללים פעילות עבריינית מ-5 סוגים: פעילות של ארגון טרור, פרסום תכנים פדופיליים, ארגון הימורים אסורים, סחר בסמים מסוכנים ופרסום שירותי זנות.

מאז כניסת החוק לתוקף, הוגשו 15 בקשות להסרה או הגבלת גישה אל אתרים המפרסמים שירותי זנות, ועד כה כולן התקבלו. כמו כן, הוגשו בקשות לחסימת גישה לאתרים פדופיליים שונים בהתאם לחוק.

בפרקליטות מציינים כי תופעת פרסום שירותי הזנות שכיחה מאוד באינטרנט, כך שכיום שירותי זנות נגישים לכל דרך האינטרנט באמצעות חיפוש פשוט במנוע חיפוש ובמסגרת אתרי אינטרנט גדולים, רחבי תפוצה ובעברית.

מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, ד"ר חיים ויסמונסקי, מציין כי "בכוונת הפרקליטות להמשיך את השימוש בכלים שמקנה החוק, כחלק מתפישת ההפעלה של הפרקליטות בתחום המאבק בפשיעה המקוונת. לפי תפישה זו, יש לפעול באופן משולב, הן כלפי מבצעי העבירות באמצעות האינטרנט והן כלפי העבירות עצמן, זאת כאשר לא ניתן להגיע לחשיפה והעמדה לדין של מבצעי העבירות".

ד"ר ויסמונסקי הסביר עוד כי המשטרה והפרקליטות ממשיכות לאסוף חומרים הנוגעים לאתרי אינטרנט ישראליים המבצעים פעילות עבריינית, ובקרוב תוגשנה בקשות נוספות להסרה או חסימת גישה לאתרים אלה.

עוד כתבות

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-40%

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שהן ימשיכו בהמשך השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"