גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חבל שקראנו לביבי צ'יקן-שיט; עדיף צ'יקן-שיט מאדרפאקר"

בכירי ממשל אובמה חושפים את גודל תיעובם לראש ממשלת ישראל ● "ניו-יורקר": קושנר צרח על דרמר בנוכחות עדים - "אתה לא תגיד לו איך לעשות דברים פה רק בגלל שאנחנו יהודים" ● "ישראל חלקה עם טראמפ נתוני ריגול ישראלי על התנהלות אובמה באו"ם" ● אולמרט: ביבי עבד בשביל אדלסון

נתניהו ואובמה / צילום: רויטרס
נתניהו ואובמה / צילום: רויטרס

כתבת תחקיר במגזין "ניו-יורקר" חושפת את עוצמת הטינה שחשו בכירים בממשל אובמה כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנתו האחרונה של הנשיא ברק אובמה בבית הלבן, ואת מאמצי נתניהו לבנות גשר מוצק לדונלד טראמפ כשאובמה היה עדיין נשיא. כל-כך עזה הייתה המשטמה של אותם בכירים לנתניהו - והיא לא נעלמה עד היום - עד שאחד מאותם גורמים אומר עתה ל"ניו-יורקר", כי הוא אינו מתחרט על הכינוי "צ'יקן-שיט", שאחד מיועצי הנשיא לשעבר הדביק בזמנו לנתניהו: "הבעיה היחידה עם האמירה הזו היא שהיא לא הייתה חזקה דיה", אמר המקור. "זה היה צריך להיות צ'יקן-שיט מאדרפאקר".

הכתבה מנגדת את היחסים העכורים בין ממשל אובמה לנתניהו ב-2016 עם הקרבה האינסטינקטיבית של הממשל החדש לראש הממשלה. בכל זאת, התחממות היחסים לא הייתה נטולת בעיות, לרבות התנגשות אישית חריפה בין שגריר ישראל בוושינגטון, רון דרמר, לג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא ויועצו הבכיר, כמפורט בהמשך.

קושנר עומד להגיע בשבוע הבא לביקור נוסף בישראל, יחד עם ג'ייסון גרינבלאט, נציגו של טראמפ למגעים הפוטנציאליים בין ישראל לפלסטינים. נראה שבין הנושאים שיעלו על הפרק בשיחותיהם בירושלים יהיו תוכנית השלום האמריקאית, שהבית הלבן מלטש עתה את פרטיה האחרונים, וכן הההתנגשויות הבלתי פוסקות לאורך הגבול בין ישראל לרצועת עזה.

על פי כמה דיווחים, בודק ממשל טראמפ אפשרות לתת פומבי לתוכנית השלום כבר בשבועות הקרובים, אך אין לכך שום אישור רשמי. קושנר וגרינבלאט מתוכננים לבקר גם בסעודיה ובמצרים, אך לא מתוכננות להם שום פגישות עם הפלסטינים בשלב זה. מכל מקום, לדברי גורם בבית הלבן "ייתכן שבביקור יהיו תחנות נוספות".

בין גילויי הכתבה ב"ניו-יורקר":

במרוצת השנים, החל ממשל אובמה להאמין שנתניהו עובד על ארה"ב: לפעמים הוא הראה עניין בפתרון של שתי מדינות, אבל, בה בעת, הוא הרחיב את ההתנחלויות ובכך הערים קשיים על הקמת מדינה פלסטינית עתידית. בתקופת הכהונה השניה של אובמה, יועציו אפילו לא טרחו להסתיר את תסכולם מהישראלים. "מחויבותם לשלום מעולם לא הייתה רצינית", אמר בן רודס, אחד מהיועצים הקרובים של אובמה למדיניות חוץ. "הם השתמשו בנו כהסוואה, כדי להראות שתהליך השלום מתקיים. למעשה, הם הרגו את הזמן והמתינו לסוף הממשל שלנו".

שירותי המודיעין של ישראל היו מעורבים במאמצים (שנכשלו) לסכל את יזמת אובמה ליזום הצעת החלטה נגד ישראל במועצת הביטחון ב-2016. המודיעין הישראלי חשף דיונים (בממשל) על החלטות אפשריות נגד ישראל במועצה, החל בגינוי ההתנחלויות וכלה בהחלטה שהיה מנציחה בחוק הבינלאומי את הפאראמטרים של המעמד הסופי, לפי שרטוטי ממשל אובמה, לרבות פתרון של של שתי מדינות. פקידים ישראליים אמרו למגזין, כי הדוחות המודיעיניים שהוגשו לנתניהו הראו שאובמה ויועציו החלו לפעול בחשאי באו"ם לקידום החלטה נגד ישראל.

דרמר הזהיר את סגן הנשיא דאז, ג'ו ביידן, ואת ראש המטה של אובמה, דניס מקדונה: "אל תלכו לאו"ם; זה יאלץ אותנו להיכנס לעימות (עם ממשל אובמה). זה יאלץ אותנו לפנות לצד האחר" (טראמפ). אבל, במקביל, לאחר בחירת טראמפ אך לפני השבעתו, פנה דרמר לג'ארד קושנר, דיווח לו על מהלכי אובמה באו"ם וביקש ממנו לפעול לסיכולם. כאמור, זה לא עזר.

פקידים אמריקאים וישראלים אמרו ל"ניו-יורקר" כי לשימוש שעשתה ישראל ביכולות המודיעיניות שלה כדי לשסות נשיא נבחר בנשיא מכהן אין תקדים בהיסטוריה המודרנית. מתברר, שטראמפ סמך יותר על נתניהו ועל שירותי המודיעין שלו מאשר על המודיעין האמריקאי.

כמה שבועות לאחר השבעתו של טראמפ, ביקרו דרמר וגורמים ישראליים אחרים בבית הלבן וחלקו עם יועצי הנשיא החדש תקציר של ממצאי המודיעין הישראלי על חלקו, כביכול, של ממשל אובמה בהחלטת מועצת הביטחון נגד ישראל. יתר על כן, הישראלים אף סיפקו לאמריקאים, באמצעות "ערוצים מודיעיניים", את הדיווחים המודיעיניים המקוריים על פעילות ממשל אובמה באו"ם.

פקידים ישראליים אמרו ל"ניו-יורקר", כי המידע המודיעיני שלהם על פעילות ממשל אובמה באו"ם לא הושג באמצעות "ריגול ישיר" בארה"ב. המגזין מציין, שארה"ב מרגלת אחר ישראל, אך ישראל טוענת, כי אינה מרגלת אחר ארה"ב. אולם פקידים אמריקאים חולקים על כך. הם טוענים שהריגול הישראלי בארה"ב הוא אחד מהאיומים המודיעיניים הגדולים ביותר על הביטחון הלאומי.

ביל פריסטאפ, עוזר לראש חטיבת הריגול הנגדי ב-FBI, הזהיר את קושנר, כי חתנו, דונלד טראמפ, נמצא בראש רשימת המטרות של שירותי המודיעין הגדולים בעולם, וכי הוא - קושנר - נמצא בחמישיה הפותחת של המטרות המבוקשות ביותר. פריסטאפ הזהיר את קושנר שהוא צריך להישמר במיוחד מישראל. זה לא מפתיע אותי, השיב קושנר.

מישל פלורנוי, שהייתה פקידה בכירה בפנטגון בממשל אובמה ונחשבה מועמדת מובילה להיות שרת-ההגנה בממשל הילארי קלינטון, אמרה בינואר 2016 למשה יעלון, שר-הביטחון דאז, כי התמיכה הדו-מפלגתית ביחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב נמצאת בסכנה. "נתניהו מתערב באופן חצוף ביותר בפוליטיקה האמריקאית והוא מראה באופן הברור ביותר שהוא מעדיף נשיא רפובליקאי", אמרה. "כאשר ממשלה ישראלית מתחילה להעדיף ולטפח מפלגה אמריקאית אחת על פני האחרת, הממשלה הזו משחקת באש". מחוקקים דמוקרטים ומנהיגים יהודים אמריקאים השמיעו אזהרות דומות. נתניהו בחר אפוא לא להגיע לוועידת אייפ"ק בוושינגטון באותה שנה כדי לא להיפגש עם מועמדים שונים לנשיאות משתי המפלגות. אבל המגעים בין נציגים ישראליים, לרבות השגריר דרמר, עם רפובליקאים נמשכו.

פקידי ממשל אובמה למדו במהרה על מגעי ישראל עם צוות המועמד טראמפ. ממשלות זרות אחרות היו משוכנעות בניצחונה של הילארי קלינטון בבחירות, אבל, לדברי פקיד אמריקאי, "הישראלים לא חשבו כך כלל... הם עבדו עם אנשי צוות טראמפ והשקיעו אנרגיה רבה בכך לפני שאחרים בכלל שמו לב אליהם".
למרות היחסים החמים בין ישראל לממשל טראמפ, נראה שהשגריר דרמר החל לעצבן גורמים בבית הלבן והרגיז אפילו את קושנר. לדברי "ניו-יורקר", בתחילת 2017, קילל קושנר את דרמר, בנוכחות עדים, בפגישה במשרדו בבית הלבן והודיע לו שאין בכוונתו לפעול לפי הנחיותיו רק מפני שהם יהודים. "אתה לא תגיד לנו מה לעשות פה", אמר קושנר לדרמר. "אל תנסה להשתלט פה. אל תידחף". תגובת דרמר: "יש לי יחסים טובים מאוד עם ג'ארד, אבל אנחנו לא תמיד מסכימים על כל דבר".

במקרה אחר, ב-13 בפברואר אשתקד, הגיע דרמר לבית הלבן וניסה להיפגש עם מייקל פלין, שהיה אז היועץ לביטחון לאומי. פקידים שם הודיעו לשגריר, שהוא אינו יכול להכתיב להם איזה אדם יהיה מוכן להיפגש אתו. כעבור זמן, קבלו אנשים בבית הלבן על הטקטיקות המגושמות והמלחיצות של דרמר. "זה הבית המזוין שלנו", אמר אחד מהם. ואחר הוסיף: "יש הרבה רצון טוב, אבל אל תנסה לנצל אותנו". אבל דרמר מעולם לא זנח את אהדתו לממשל החדש. הוא אמר פעם: "עם בחירת טראמפ, ראינו אור בקצה המנהרה".

"ניו-יורקר" עוסק באריכות במגעים בין מדינות המפרץ הפרסי, במיוחד האמירויות הערביות המאוחדות לבין ישראל על רקע חששותיהן מפני האויב המשותף - איראן. המגזין מדווח, בין היתר, על מפגש חשאי בין בכירים מהאמירויות לבין מנהיגים ישראליים בקפריסין ב-2015. ארה"ב חשדה, שאחד מאותם מנהיגים היה נתניהו. התקווה הגדולה של נתניהו היא, שההתנגדות לאיראן תניע את מדינות המפרץ לזנוח את הפלסטינים ולתת פומבי לקשריהן עם ישראל, מציין המגזין. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אמר ל"ניו-יורקר", כי בעל בתי הקזינו שלדון אדלסון "רצה להיפטר ממני" בגלל מאמציו של אולמרט להגיע להסכם של שתי מדינות עם הפלסטינים. לאחר הדחת אולמרט, נפנה אדלסון לקדם את בחירת נתניהו. "שלדון לא עבד למען ביבי; ביבי עבד למען שלדון", אמר אולמרט.

עוד כתבות

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, היכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

טסלה מודל S ''פלייד'' / צילום: יח''צ

טסלה פספסה את התחזיות ורשמה את הירידה החדה ביותר בהכנסות מאז 2012

למרות שפספסה את התחזיות המוקדמות בשורת הרווח וההכנסות, מניית טסלה מזנקת במסחר המאוחר ● האנליסטים בוול סטריט חזו כי החברה תציג ירידה בהכנסות ברבעון הנוכחי לאחר שורה של חדשות רעות

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית לישראל / צילום: יוסף יהושע

בתעשייה האווירית רוצים לחתוך את הדיבידנד למדינה. הבעיה: הבונוס לעובדים ייתקע

אחרי שיא בהכנסות וזינוק ברווח הנקי, לגלובס נודע שבתעשייה האווירית יבקשו מרשות החברות לנצל את הכסף למחקר ופיתוח ● עד שלא יסוכם הדיבידנד למדינה, גם המענקים לעובדים בהקפאה

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת בצעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לאמריקה וכיצד תושפע הפעילות בישראל

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת תל אביב לבינלאומיות

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?