רשת, קשת וערוץ 10
אם המיזוג המתוכנן בין רשת לערוץ 10 אכן יצא לפועל, אין ספק שמדובר בדרמה גדולה ובטלטלה משמעותית עבור שוק הטלוויזיה המסחרית בישראל. מהלך המיזוג של שני הגופים - אחרי שהפסידו, יחד עם קשת, סכומי-עתק בשבעת החודשים האחרונים - מעיד שוב על העובדה ששוק התקשורת בישראל לא באמת מנוהל רגולטורית, בטח לא באמצעות ראייה ארוכת-טווח ומחושבת, אלא מיטלטל - ויחד איתו השחקנים המרכזיים בו - בין גחמות, צירופי מקרים וכוח האינרציה. במצב כזה המיזוג מתבקש.
פיצולו של ערוץ 2 מתבסס על חוק שהוביל עוד ב-2011 משה כחלון, שר התקשורת דאז. ההנחה הייתה שעד ליישומו - התאריך המקורי היה נובמבר 2015, עם תום 10 שנות הזיכיון של קשת רשת - השוק ממילא יתכנס למצב של שני שחקנים, בעיקר על רקע קשייו של ערוץ 10. במצב כזה לא רצו המחוקקים והרגולטורים להישאר עם ערוץ מסחרי בודד שיצבור עוצמה מסחרית וציבורית חסרי תקדים.
אלא שהמציאות התנהלה אחרת, והפיצול שאמנם נדחה בשנתיים פשוט יצא לדרך, כשהוא טומן בתוכו למשל גם סעיף בלתי הגיוני שמאפשר לקשת ולרשת להמשיך ולהפעיל חברת חדשות משותפת במשך 3 שנים - שוב, פשוט כי כולם הניחו שעד שיגיע הרגע ממילא העניינים כבר יסתדרו מעצמם.
אז מה צפוי כעת? ראשית, המיזוג - שגורמים הבקיאים בפרטיו מדברים על כך שהוצאתו לפועל תארך חודשים - עדיין רחוק מלהיות עובדה מוגמרת. אבל אם הוא אכן יתרחש, צפויות להיות לו מספר השלכות מרכזיות.
תעשיית הטלוויזיה
לא דובר על כך הרבה, אבל יש גם מי שנהנו מהפיצול. המעבר מ-14 ימי שידור ל-21 ימי שידור יצר כמות משמעותית נוספת של עבודה עבור חברות ההפקה ואנשי התעשייה, שנהנו מביקושים גדולים, וגם אם לא הצליחו בכל המקרים לגבות מחיר גבוה יותר עבור עבודתם, בהחלט נהנו משפע של אפשרויות תעסוקה וביקוש שגדול מן ההיצע.
כעת התמונה צפויה כמובן להתהפך, ולכך צפוי להיות מחיר. הראשונים שעלולים לשלם אותו הם העובדים בשני הערוצים, בדגש על עובדי ערוץ 10. בערוץ מועסקים על-פי הערכות כ-100 עובדים, לא כולל 350 עובדי חברת החדשות, שלאו דווקא אמורים להיפגע. ברשת מועסקים כיום על-פי הערכות כ-270 עובדים, מתוכם 220 שכירים.
גם הצופים נהנו עד כה מהיצע טלוויזיוני מוגדל ומתכנים יקרים - שעל איכות חלקם אפשר להתווכח - שהתחרו על לבם, וזה בזה, מדי ערב. חזרה לעידן שבו יש רק שני ערוצים מרכזיים תקטין כמובן את היצע הצפייה, כשהאיכות תהיה תלויה באופיו של הערוץ הממוזג (ראו טקסט מרכזי).
מי שעוד צפוי ליהנות מהמיזוג הוא השידור הציבורי. מאז יציאת הפיצול לדרך ספג תאגיד השידור "כאן" ירידה חדה ברייטינג, והפיכתו כעת לערוץ הברודקאסט השלישי במקום הרביעי תשפר את מצבו.
הבעלים
האיחוד בין רשת, שבה מחזיקים 3 בעלי מניות שונים, לבין RGE, שמחזיקה כיום ב-51% מערוץ 10 ומחולקת בעצמה בין 3 בעלי מניות שונים, עשוי ליצור חברה בעייתית לניהול - בהנחה שזה אכן יהיה הרכב בעלי המניות הסופי. לא מדובר רק בחלוקה בין הרבה גורמים שונים אלא גם ביחסים פרסונליים בין חלק מהאישים.
אביב גלעדי, שמחזיק ב-33% מ-RGE, כבר היה שותפו של אודי אנג'ל ברשת בעבר, ניסיון שנגמר בצורה עגומה למדי. בעבר אמר גלעדי ל"גלובס", בטון מפויס יחסית: "הייתי ברשת, ניסיתי לקחת אותה לאיפה שחשבתי שנכון לנו, ולא הצלחתי... אני יכול לריב עם אודי אנג'ל על נושא כלכלי... (אבל) אין בזה שום דבר אישי... כולנו בסדר, כולנו זבל, ולכל אחד יש את תפיסת עולמו".
חדשות, חדשנות ורגולציה
כעת הכדור עובר קודם כל למגרשה של הממונה על ההגבלים עו"ד מיכל הלפרין. כאמור, הלפרין לא הביעה בעבר התלהבות לאשר את צמצומו של שוק הטלוויזיה המסחרי משני שחקנים לשלושה. יחד עם זאת, ייתכן שכעת לא תהיה לה הרבה ברירה על רקע המצב הכלכלי של הערוצים, ולא מן הנמנע שזהו גם הצעד הנכון כעת. נציין כי בגלגול הקודם הערוץ הפסיד כ-1.3 מיליארד שקל, כאשר את רוב הסכום, כמיליארד שקל, הפסיד יוסי מימן.
רק היום, עם אישור המיזוג בארה"ב בין AT&T לטיים וורנר הענקיות, קיבלנו תזכורת נוספת לכך שעל רקע מהפכת האינטרנט והדיגיטל, שוק התקשורת עומד בפני שינויים דרסטיים. התחרות כבר לא מתמצה במאבק בין קשת לרשת על נקודות רייטינג, וזירת הקרב הופכת יותר ויותר למאבק של כל יצרניות התוכן המסורתיות בעולם, מול ענקיות כמו פייסבוק וגוגל שכלל לא משקיעות כיום בתוכן מקורי (גם זה כבר משתנה) ומול חברות דיגיטל חדשניות כמו נטפליקס ואמזון.
אם ברשות ההגבלים העסקיים ייתנו את דעתם לפן הזה, ייתכן שגם שם יימצאו את המהלך הזה הגיוני יותר.
עוד דבר שצריך להזכיר בהקשר הזה הוא שהמיזוג לא מצמצם את היצע החדשות הטלוויזיוניות בישראל, מכיוון שכבר כיום פועלות כאן שתי חברות חדשות מסחריות, עניין שלא ישתנה בעקבות המיזוג.