גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

18 ימי חופשה שנתיים: המודל שיחולל מהפכה בשוק העבודה

עברתם מקום עבודה? ימי החופשה והמחלה התאפסו ● רוצים לצאת מוקדם ולהשלים שעות מחר? החוק מקשה על מעסיקים לאפשר לכם את זה ● שוק העבודה השתנה, אבל חוקי העבודה נותרו מיושנים ● פרופ' יותם מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מקדם מודל שישנה סדרי עולם בשוק התעסוקה

מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק
מקום עבודה / צילום: שאטרסטוק

הימים שבהם אדם עבד באותו מקום במשך 30 שנה הולכים ונעלמים בשוק העבודה המשתנה, ובזמן שהיציבות התעסוקתית נעשית שכיחה פחות ופחות, הדרישה לזמינות העובדים גדלה. אלה שתי תופעות שחוקי העבודה הישראליים עדיין לא התמודדו איתן. בשבוע הבא, בכנס קיסריה, יציג פרופ' יותם מרגלית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה שני מחקרי מדיניות העוסקים בנושאים האלו ויציע מודל חדש שעשוי לשנות סדרי עולם בשוק העבודה. לכן, אומר מרגלית בשיחה עם "גלובס", יש לגבש את שינויי המדיניות בשיתוף עם נציגי ארגוני העובדים, התאחדות התעשיינים והממשלה.

"כשחוזים איך ייראה שוק העבודה העתידי, המגמות של החלפת מקומות עבודה ושינויי קריירה תכופים ילכו ויחריפו. נוסף על כך, יש מגמות שהיום הן בחיתוליהן כמו אוטומציה. במצב כזה צריך להתאים את חקיקת העבודה", אומר מרגלית. "למשל, יש פה לדעתי מערכת ארכאית שמצמידה זכויות של עובדים לוותק למקום העבודה הספציפי ולא לשוק העבודה, שגם בהיבטים הנורמטיביים - אין לה הצדקה. אין לי ספק שאם הייתי מתחיל לעצב מחדש את מדיניות הרווחה בעולם, לא הייתי עושה את זה כך".

באירופה שינו את המודל לפני עשרות שונים

המשמעות של הצמדת הזכויות למקום עבודה ספציפי היא שככל שאתה עובד יותר שנים באותו מקום אתה צובר זכויות נוספות, אך אם אתה עובר מקום עבודה - הזכויות מתאפסות למינימום שנקבע בחוק. לדוגמה, לפי החוק, אדם שעובד חמישה ימים בשבוע זכאי ל-12 ימי חופש בשנה. לאחר כמה שנים גדלה הזכאות לימי חופש ומתקבעת על 23 ימים לאחר 14 שנה. גם ימי המחלה נמחקים עם החלפת מקום העבודה.

לפי עיבוד של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 14% מהשכירים בישראל עובדים במקום העבודה פחות משנה, 33% עובדים בין שנה לארבע שנים, 34% עובדים 5-9 שנים ו-19% עובדים במשך יותר מ-10 שנים. אם בוחנים את מצב העובדים ללא תואר אקדמי, רואים שהוותק שלהם אצל מעסיקים נמוך יותר. עוד עולה מהמחקר שקיים הבדל בין מועסקים מאוגדים ולא-מאוגדים. עובדים מאוגדים בעלי תואר שורדים במקום העבודה במשך שנים רבות יותר, ואילו עובדים לא-מאוגדים ללא השכלה שורדים הכי פחות שנים.

"מי שנפגע אלה העובדים החלשים. עובדים בלי מיומנויות עוברים יותר עבודות ואין להם אותה יכולת המיקוח מול המעסיקים החדשים. זה פוגע גם באלו שאיבדו את הזכויות וגם באלו שנמצאים הרבה שנים באותו מקום עבודה, ופוחדים לעזוב ולאבד את הזכויות שלהם", אומר מרגלית. לדבריו, המצב הקיים "אף יכול לגרום להפליה תעסוקתית כי מעסיק עשוי להימנע מגיוס עובד מבוגר, כיוון שיעדיף עובד עם זכויות מעטות".

מרגלית מציע לשנות את מודל הזכויות הסוציאליות בישראל ולהפוך אותו למודל של זכאות אחידה, כלומר, מספר ימי החופשה שעובד זכאי להם לא יגדל עם השנים ויעמוד, לדוגמה, על 18 ימים, ללא קשר לוותק שלו. לדבריו, מדינות אירופיות רבות פועלות על פי מודל זה, ובהן בריטניה, גרמניה ודנמרק. רובן שינו את המודל כבר לפני עשרות שנים.

במכון הישראלי לדמוקרטיה ערכו בחודש שעבר סקר, שלפיו 54% מהמעסיקים ו-78% מהשכירים תומכים בכך שקביעת הזכאות לזכויות סוציאליות תהיה ללא תלות בוותק במקום העבודה הנוכחי, ובמקום זאת תהיה על פי כלל שנות הוותק בשוק העבודה או ללא תלות בתקופת ותק כלשהי.

לפי המלצת המדיניות, מי שזכאי כיום למספר ימי חופשה גבוה יותר מ-18 לא ייפגע, ולכן תהיה לכך עלות בתקופת המעבר, שעל המדינה לספוג. למעשה, שינוי המודל יגדיל את העלויות לעסק שתחלופת העובדים בו גבוהה מאוד ובטווח הארוך יפחית את העלויות של עסק עם תחלופה נמוכה. לפי סימולציה שערכו החוקרים, מעבר ל-18 ימי חופשה אחידים כרוך בעלות כוללת של כ-4.5 מיליארד שקל בשנה הראשונה. העלות הולכת ומצטמצמת מדי שנה עד לאיזון בשנה ה-15 ליישום החוק. לאחר 20 שנה יגיע החיסכון הכולל למעסיקים ל-2.1 מיליארד שקל. העלות נובעת מכך שב-15 השנים הראשונות עדיין יהיו עובדים שיקבלו יותר מ-18 ימי חופשה.

תעסוקה

החוק לא מאפשר גמישות

היוזמה השנייה שמרגלית רוצה לקדם היא בתחום גמישות התעסוקה, כלומר, שבירת המסגרת המקובלת של עבודה מ-9:00 עד 17:00. "צריך להיזהר מהמילה 'גמישות' כי מעסיקים ועובדים לא בהכרח רוצים אותה גמישות. עובדים מעוניינים בגמישות בשעות ההגעה והיציאה או באפשרות לעבוד יותר שעות ביום מסוים על חשבון יום אחר. את האפשרות האחרונה החוק לא מאפשר, כי גם אם המעסיק מוכן לקבל זאת - החוק מקשה על המעסיקים להיות גמישים. עובדים גם היו מעוניינים באפשרות לעבוד מרחוק, בשינוי בהיקף המשרה בתקופות מסוימות ובקבלת תשלום על מיילים וטלפונים לאחר שעות העבודה", אומר מרגלית.

לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, 48% מהשכירים דיווחו שעבדו רוב הזמן בלוחות זמנים קשיחים. גם בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, זמני העבודה הרבה יותר קשיחים - שיעור העובדים בישראל שעובדים מספר ימים קבוע בכל שבוע גבוה יותר מאשר באיחוד האירופי, וכך גם שיעור המועסקים שעובדים מספר שעות קבוע, מספר שעות זהה בכל יום וכן מתחילים ומסיימים באותן שעות בכל יום.

חוק שעות עבודה ומנוחה בישראל חוקק בשנת 1951, ומאז הוכנסו בו תיקונים קלים מאוד. החוק מגדיר את שעות העבודה המותרות, אורך המנוחה השבועי, עבודת שעות נוספות וההפסקות בזמן העבודה. לכך נוספה חקיקת עבודה, הסכמים קיבוציים ופסיקות בית המשפט, שלדברי מרגלית יצרו חקיקה לא קוהרנטית שגם לא מתמודדת עם השינויים בשוק העבודה.

אחת ההמלצות של מרגלית היא להאריך את תקופת ההתייחסות לשעות עבודה נוספות. בישראל מדובר ביום אחד בלבד, כלומר מועסק שעובד יותר מ-9 שעות ביום מתחיל לקבל תשלום בגין שעות נוספות. לשם השוואה, בארה"ב בוחנים את מספר השעות הנוספות בהתייחסות לשבוע עבודה שלם, בקנדה - לשבועיים, בשבדיה - לחודש, בגרמניה - לחצי שנה ובפולין ההתייחסות היא לשעות העבודה בסיכום שנתי. מרגלית ממליץ לשנות את תקופת ההתייחסות בישראל לחודש. מהלך כזה עשוי לפגוע בהכנסת העובדים בגלל הורדה אפשרית של מספר שעות העבודה המוגדרות כשעות נוספות, אך הוא יאפשר להם לקבל מהמעסיקים הסדרי עבודה גמישים.

לדברי מרגלית, השינוי צריך להיעשות לא רק דרך הארכת תקופת ההתייחסות אלא גם באמצעות הקמת מנגנון מוסדר שיפעל כך: עובד שיהיה מעוניין בהסדר עבודה גמישה יוכל להגיש בקשה מסודרת. למעסיק יהיה מותר לסרב לבקשה, אך רק עם נימוק הגיוני, למשל אם מדובר בעובדי משמרות במפעל או שהעלות התקציבית כתוצאה מכך תהיה גבוהה מדי. לעובד תהיה אפשרות להגיש ערר לגוף במשרד העבודה שיברר את הנושא. גם אם לא ניתן יהיה לחייב את המעסיק, ניתן לשקול הטלת קנסות. היוזמה הזאת מסובכת ליישום, ומצריכה שיתוף פעולה מצד מעסיקים. בעבר הוגשה הצעת חוק דומה של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), אך לדברי מרגלית, המנגנון שהוא מציע פחות מסורבל מזה שהוצע אז.

"זה שינוי תרבותי, שגם יכול לחסוך בעלויות של חברות קטנות כי הן יוכלו להקצות פחות מקום פיזי לעובדים. התועלת למשק תהיה הפחתת מספר כלי הרכב על הכביש", אומר מרגלית. "עם זאת, צריך לבצע שינויים כאלו באופן מדורג, למשל לפי ענפים, ולבצע פיילוטים מסודרים. זה יפחית את מידת העוינות האפשרית מצד גורמים מסוימים בשוק העבודה, וגם כיוון שבעולם אין עדיין מספיק ידע כדי לדעת בוודאות שהדבר הזה עובד, ואיך הוא משפיע על התנהגות העובדים". 

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"