גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקורפיו דחתה תשלומי חוב של 85 מיליון שקל לפועלים

קשיי חברת הנדל"ן של המיליארדר בני שטיינמץ אינם נגמרים באי יכולתה לעמוד בתשלום החוב הקרוב למחזיקי האג"ח, כפי שנחשף אמש ב"גלובס" ● לפני כמה חודשים סיכמה החברה עם הבנק הנושה על פריסת חובותיה, כאשר התשלום הראשון בסכום של 16 מיליון שקל אמור להתבצע בסוף החודש הנוכחי

בני שטיינמץ / צילום: אביב חופי
בני שטיינמץ / צילום: אביב חופי

קשיי חברת הנדל"ן סקורפיו, הנמצאת בבעלותו של המיליארדר בני שטיינמץ, אינם נגמרים באי יכולתה לעמוד בתשלום החוב הקרוב למחזיקי האג"ח. מסתבר כי כבר בסוף חודש 2017 סיכמה החברה עם בנק הפועלים, הנושה הנוסף שלה, על פריסת חוב בהיקף של כ-20 מיליון אירו (85 מיליון שקל). יש לציין כי הן לנושי האג"ח של סקורפיו והן לבנק הפועלים ניתנה ערבות אישית מצד שטיינמץ לתשלום מלוא החוב.  

אתמול (ג') נחשף ב"גלובס" כי מחזיקי האג"ח של סקורפיו התכנסו לדיון לאחר שהתברר להם כי חברת הנדל"ן אינה מסוגלת לפרוע תשלום של 20 מיליון שקל בסוף החודש, על פי תנאי הסדר החוב שנחתם עימה לפני שנתיים. מחזיקי האג"ח מעריכים כי שטיינמץ, שכבר הזרים בעבר סכומי עתק כדי לתמוך בחברה, יכניס את היד לכיסו פעם נוספת. על פי תנאי ההסדר, הוא אמור לעשות זאת בתוך 90 יום ממועד כשל הפירעון. 

המקרה של בנק הפועלים שונה מזה של מחזיקי האג"ח. הבנק לא נדרש למחוק עד היום כספים שהעמיד למימון פעילותה של סקורפיו וגם בשני הסדרי החוב שנחתמו בחברה עד היום, הוא קיבל ערבות של שטיינמץ למלוא החוב כלפיו. ככל הידוע, מאז נחתם הסדר החוב השני ביולי 2016, שילם שטיינמץ לבנק עשרות מיליוני שקלים מכספו הפרטי בהתאם לתנאי תשלום החוב שנקב.

מחילה על ריבית פיגורים

אלא שממכתב שהעבירה סקורפיו במארס השנה לחברת הרמטיק נאמנות, הנאמן לאג"ח החברה, עולה כי שטיינמץ מעדיף שהתשלומים יגיעו מכספי החברה, גם אם במועד מאוחר יותר. לפי המכתב, במהלך דצמבר 2017 לא היו בידי סקורפיו מקורות לפרוע תשלום חוב לבנק בסכום של 3.8 מיליון אירו (16 מיליון שקל). בנוסף, על פי תזרימי המזומנים הצפויים לה, היא צפתה כי לא יהיו בידיה המקורות לפרוע את התשלומים הבאים, באפריל 2018 ובינואר 2019 (8.1 מיליון אירו כ"א). אי לכך פנתה סקורפיו לבנק בבקשה לדחות את תשלומי החוב ולוותר על ריבית הפיגורים שהצטברה לחובתה.

הבנק, כך עולה מהמכתב, נעתר לבקשת החברה והסכים להכניס שינויים בהסכם מתוקן, לפיו יידחו שלושת התשלומים - הראשון לסוף חודש יוני השנה, השני לסוף חודש מארס 2019 והשלישי לסוף  ספטמבר 2019. הריבית על תשלומים שלא שולמו הועלתה באחוז אחד לשיעור של ליבור + 3% כשהתוספת תשולם על ידי שטיינמץ ולא מקופת החברה. בד בבד, נעתר הבנק לבקשת החברה למחול לה על ריבית פיגורים, אם תעמוד בתשלומים המעודכנים הנ"ל, הראשון שבהם, כאמור, בסוף החודש הנוכחי. 

המשבר, התספורת ותשלומי שטיינמץ

סקורפיו עוסקת בפיתוח, ייזום ובנייה למגורים ובנדל"ן מניב במזרח ומרכז אירופה. בשלהי העשור הקודם נקלעה החברה למשבר קשה על רקע מפולת שווי הנדל"ן שהחזיקה, אשר גרמה לה הפסדי עתק וקשיים תזרימיים. סקורפיו לא הייתה מסוגלת לעמוד בהחזר החובות לנושיה, ורואי החשבון שלה הצמידו הערת "עסק חי" לדוחותיה הכספיים.

החל מסוף 2009 ניהלה החברה מו"מ להסדר חוב עם נושיה - מחזיקי האג"ח ובנק הפועלים - שבמהלכו דרש הבנק פירעון מיידי של חוב החברה כלפיו, בהיקף של 100 מיליון דולר. בסופו של דבר נחתם הסדר חוב בחברה בתחילת 2011, ובמסגרתו הכניס שטיינמץ את היד עמוק לכיס, והזרים 100 מיליון דולר לקופת החברה תמורת פריסת החוב.

אלא שמצבה של החברה נותר קשה, והידרדרות הנוספת במצבה הגיעה ב-2014, בעקבות המתיחות שנוצרה בין אוקראינה לרוסיה, וערערה את פעילות החברה במדינות אלה. ביולי 2016 אושר הסדר החוב השני בסקורפיו, בסיומו של מו"מ ארוך שנוהל בין הצדדים. במסגרת ההסדר השני בוצעה תספורת של 72 מיליון שקל לחוב האג"ח, והוא קטן מ-240 מיליון שקל ל-168 מיליון שקל.  

סקורפיו התחייבה לבצע תשלומים שנתיים של 20 מיליון שקל לפחות בגין הקרן עד סוף 2019, אז היא התחייבה לפרוע לפחות 40 מיליון שקל, ועד סוף יוני 2020 לפרוע את יתרת קרן ההסדר. שטיינמץ עצמו התחייב, כאמור, להעניק ערבות ביחס לביצוע כל התשלומים, הן הריבית והן הקרן, על פי לוח הסילוקין שנקבע, ולהפוך את חובות החברה כלפיו לנחותים ביחס למחזיקים, עד גמר פירעון חוב האג"ח במלואו. בעקבות חתימת ההסדר נמחקו אג"ח סקורפיו מהמסחר בבורסה בת"א. ●

עוד כתבות

מימין: איל ברוש, אביב רווח, עומר מילר / צילום: אקליפס מדיה

אביב רווח חושף את אדפטיב6: גייסה 44 מיליון דולר לשוק הענן הרותח

היזמים הסדרתיים אביב רווח ואיל ברוש חוזרים עם חברה חדשה, שנועדה הפעם לתחומי תשתיות הענן והבינה המלאכותית: אדפטיב6, שגייסה עד היום 44 מיליון דולר בשני סבבים ● בחברה טוענים כי המערכת שלהם מסוגלת לחסוך בין 15% ל-35% מסך הוצאות הענן

הספארי ברמת גן / צילום: Shutterstock

הספארי ברמת גן עובר דירה? לא כל כך מהר

החתימה על הסכם העברת הספארי ברמת גן אומנם מתוכננת להמשך השבוע, אך המעבר לא נראה באופק ● כדי שהמהלך יקרה צריך לשנות את הגבולות המוניציפליים של רמת גן, ועוד יותר חשוב - צריך לבחור מנכ"ל לרמ"י, דבר שבינתיים לא נראה באופק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה