גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: מחצית מעובדי הפרקליטות שוקלים לעזוב את עבודתם

עובדי הפרקליטות שחוקים ולחוצים - כך עולה מסקר שביצעה פרופ' שרון טוקר מאונ' ת"א עבור הנהלת הפרקליטות ● גורמי הלחץ השכיחים: "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "עומס גדול מדי" ו"הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה" ● כ-70% מהעובדים מדווחים כי הלחץ גרם להם פגיעה בריאותית לעתים קרובות או מדי פעם

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף

כמעט מחצית מעובדי הפרקליטות, ובראשם הפרקליטים המייצגים את המדינה בבתי המשפט, שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות עקב תחושה של שחיקה בעבודה. שחיקה שנגרמת בשל שורה ארוכה של גורמי לחץ שמהם סובלים הפרקליטים במסגרת עבודתם. 20% מעובדי הפרקליטות חושבים לעתים קרובות או קרובות מאוד לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת; וכמעט 25% מעובדי הפרקליטות שוקלים מדי פעם את האפשרות לעזוב את הארגון לעבודה אחרת - כך עולה מסקר פנימי שנערך לאחרונה בפרקליטות והגיע לידי "גלובס".

הסקר הוזמן על-ידי הנהלת הפרקליטות בניסיון למפות את גורמי הלחץ על הפרקליטים ולבחון את המשאבים הארגוניים בפרקליטות. הוא נערך על-ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. לצורך בניית הסקר נערכו מפגשים ושיחות טלפוניות עם 704 מעובדי הפרקליטות, שבמסגרתם מופו גורמי הלחץ הנפוצים בפרקליטות. ניתוח הנתונים בוצע על-ידי פרופ' טוקר ואיש פרט לה לא היה חשוף עד כה לנתונים ולממצאים.

עומס גדול וחשש מביקורת

הנתון המרכזי שנבדק בסקר היה, אם כן - 'מהם גורמי הלחץ בפרקליטות המובילים לשחיקה בעבודה'. גורמי הלחץ השכיחים ביותר שנמצאו שלדברי עובדי הפרקליטות הם חווים אותם לעתים קרובות היו, לפי הסדר הזה, "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "מספר תיקים ועומס גדול מדי", "הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה", "חשש מתמיד מביקורת ציבורית", "ביורוקרטיה רבה מדי", "אופק קידום מקצועי וכספי מוגבל", ו"קושי באיזון חיי הבית והעבודה".

הסקר בדק גם מהם גורמי הלחץ המובילים בקרב בעלי תפקידים שונים בפרקליטות. ממצאי הסקר מעלים כי גורמי הלחץ העיקריים שמהם סובלים פרקליטים (שאינם מנהלים) הם תחושת דחיפות בעבודה, עומס התיקים או הפרויקטים שמוטלים עליהם, קושי לאזן בין עבודה לבית, חשש מביקורת ציבורית, אופק קידום מוגבל וביורוקרטיה. לעומת זאת, ציינו הפרקליטים כי "גורמי החוסן" המובילים מהם הם נהנים הם "אני שותף בקבלת החלטות" ו"יש לי אוזן קשבת".

לעומת זאת, פרקליטים בדרגות של מנהלים בפועל אמרו כי גורמי הלחץ המובילים עליהם הם גלישת העבודה לבית, תחושת דחיפות בעבודה, חשש מביקורת ציבורית, עומס תיקים וקושי לאזן בין העבודה לבית. עובדי המזכירות בפרקליטות ציינו כי גורמי הלחץ המרכזיים המופעלים עליהם הם אופק קידום מוגבל, קריירה שעומדת במקום, ביורוקרטיה ועוד.

יצוין כי גורם לחץ נוסף שלא שקיים בקרב פרקליטים העוסקים בתחום הפלילי הוא חשש לביטחונם האישי. מעניין, אפילו מוזר, לגלות כי 70% מחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) שהשתתפו בסקר, ציינו כי הם חווים איומים פיזיים או מילוליים על ביטחונם האישי. זאת, לעומת 24% בלבד מהפרקליטים הפליליים שהשיבו לסקר (119 פרקליטים) ו-5% בלבד מעובדי המזכירות הפלילית בפרקליטות שאמרו כי הם סבלו איומים על ביטחונם האישי.

הנתון הזה הוא מדהים. המשמעות שלו היא שהחוקרים שמנהלים תיקים בחשד לביצוע עבירות של שוטרים, חשים איום על שלומם וביטחונם האישי, בעוד שרוב הפרקליטים שמנהלים תיקים נגד חשודים ועבריינים שאינם שוטרים אלא כלל האוכלוסייה - לא חשים מאוימים.

במסגרת הסקר עובדי הפרקליטות התבקשו בנוסף לדרג את רמת הלחץ שהם חווים בעבודתם על גבי סולם של 1-5 (1 = לא חווה לחץ אף פעם. 5 = חווה לחץ כל הזמן). ניתן לראות כי רמת הלחץ עליה דיווחו העובדים הייתה רבה למדי בכל התפקידים, אך רבה במיוחד בקרב הפרקליטים המייצגים שרמת הלחץ עליה הצביעו הייתה 4.06, לפי הסקר, רמת הלחץ בה שרויים חוקרי מח"ש בסולם של 1 עד 5 היא 3.43, ואילו רמת הלחץ של המזכירים והאמרכלים היא 3.33. 

פרקליטות

לחץ הפוגע בבריאות

ללחץ שבו שרויים עובדי הפרקליטות בכלל והפרקליטים המייצגים בפרט יש מחיר כבד. הסקר מעלה כי 32.4% מקרב עובדי הפרקליטות טוענים שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים קרובות או קרובות מאוד; ו-36.8% אומרים שהלחץ פוגע בבריאותם מדי פעם; רק 11.7% מקרב 704 עובדי הפרקליטות שענו לסקר אמרו שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים רחוקות מאוד.

"שחיקה" בעבודה מוגדרת כמצב שלילי בו העובד חווה תשישות רגשית, פיזית, וקוגניטיבית. אדם שחוק ינסה להתרחק מגורמי לחץ, הוא יעדר ואף יעזוב את מקום העבודה או במידה שלא יוכל להתרחק פיסית ממנה- הוא יאבד אכפתיות ומוטיבציה, וביצועיו ייפגעו. לשחיקה עלולה להיות השפעה על הבריאות והיא גורמת לתחלואת לב, סכרת, הפרעות שינה, דיכאון, ועוד.

מהסקר שערכה פרופ' שרון טוקר עבור הנהלת הפרקליטות עולה תמונת מצב מדאיגה מאוד, שלפיה רמת השחיקה מהעבודה בפרקליטות היא גבוהה מאוד ומעידה על כך שעובדים חווים תשישות רבה מעבודתם. גורמים בפרקליטות אמרו היום ל"גלובס" כי טוקר, שערכה מחקר דומה במשרד הבריאות, אמרה להם שמכלל קבוצות העובדים שהיא מכירה רק מתמחים בחדרי מיון סובלים מיותר שחיקה בעבודה מאשר הפרקליטים.

הסקר מראה שהשחיקה הרבה ביותר מקרב כלל עובדי הפרקליטות היא בקרב הפרקליטים שאינם מנהלים. פרופ' טוקר מציינת שאבחנה גבוהה של שחיקה בעבודה מבוססת על ציון 3 ומעלה והממוצע בעולם ובישראל נע על סביב 2-2.5, ואילו רמת השחיקה בפרקליטות היא 3.6. כלומר, גבוהה משמעותית מהממוצע במקומות עבודה אחרים.

גם כאן המצב הבעייתי ביותר הוא בקרב הפרקליטים. רמת השחיקה של הפרקליטים הגיע לציון של 3.88; של פרקליטים ממונים שאינם מנהלים ל-3.71; ופרקליטים; מנהלים 3.39; וחוקרי מח"ש 3.37. אגב, המדגם מצא הבדל בין עובדות הפרקליטות לעובדי הפרקליטות וגילה כי נשים חוות יותר שחיקה מגברים באותו תפקיד. זאת בעיקר בקרב פרקליטות ופרקליטות ממונות שאינן מנהלות.

גורמי הלחץ שנמצאו בשכיחות גבוהה יחסית בפרקליטות

פליליסטים נשחקים פחות

הסקר בחן גם את הבדלי רמות השחיקה בתחומים השונים בפרקליטות. נמצאו הבדלים מובהקים בין רמת השחיקה של עובדי הפרקליטות האזרחית שנמצאה גבוהה מאוד (3.88) לבין עובדי הפרקליטות שעוסקים בתחום הפלילי שם רמת השחיקה גבוהה, אבל פחות (3.54).

כפי שצוין בתחילה, מהסקר עולה כי התוצאה של כל הלחצים והקשיים שחשים עובדי הפרקליטות היא שכמעט חצי מהם (43.3%) הודו כי לעתים קרובות, או מדי פעם, שהם שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות.

גורמי הלחץ שהיו קשורים באופן החזק ביותר לרצון לעזוב את הארגון היו אופק קידום מקצועי מוגבל ותחושה שהקריירה עומדת במקום; צורך מתמיד להסתיר את רגשותיי ותחושה שאין לי כלים להתמודד עם קושי נפשי; חוסר בהכוונה וגיבוי כיצד לתעדף משימות ולהתגבר על העומס; סגנון ניהול לא תומך מצד הבוסים בארגון הכולל לחץ, הרמת קול וחוסר גיבוי. הסקר בחן גם הצעות ייעול ורעיונות לשיפור המצב שהעלו 450 מעובדי הפרקליטות. אולם, הרעיונות הללו טרם נותחו, ולדברי פרופ' טוקר, הם ינותחו בהמשך.

בחלק המסכם של הסקר כתבה פרופ' טוקר לעובדי הפרקליטות שהשתתפו בסקר: "לא קל לענות על סקר הנוגע בנקודות הקושי שלנו, ולא קל לתת אמון במערכת, אך כפי שהבטחתי, האנונימיות נשמרה. אני מאמינה ומקווה שבזכות המשוב שלכם להנהלת הפרקליטות, ניתן יהיה להטמיע שינויים חשובים ונחוצים". לתקווה הזאת, כולנו צריכים להיות שותפים. 

בעקבות הסקר, שי ניצן מבטיח: "נגבש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות"

הסקר שערכה פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב עבור הנהלת הפרקליטות הופץ בימים האחרונים על-ידי פרקליט המדינה, שי ניצן, למנהלים בפרקליטויות השונות במסגרת כנס מנהלים שנערך בפרקליטות. הכנס, בהשתתפות כ-250 מנהלים בפרקליטות, התמקד בנושא לחץ ושחיקה בקרב עובדים.

ניצן צירף אל הסקר מכתב למנהלים, שבו הוא ציין כי בשנים האחרונות שוקדת הנהלת הפרקליטות באופן נמרץ לפיתוח הארגון בהיבטים הניהוליים, לצד היבטים מקצועיים. "לצד ערכים המנחים את הפרקליטות מיום היווסדה, אנו מקדמים תפיסת ניהול עדכנית הכוללת כמה יעדים, לרבות טיפוח ההון האנושי. ההון האנושי בפרקליטות הוא מהאיכותיים במגזר הציבורי ולאורך השנים הפרקליטות ידעה לגייס ולשמר את הטובים ביותר", כתב ניצן. "כנס מנהלים זה הוא השני במספר, וברצף, שעוסק בהון האנושי בפרקליטות. כפי שציינתי בפניכם בהשתלמות השנתית באילת בנובמבר האחרון, איכות חיי העובד היא ערך שהנהלת הפרקליטות בראשותי מבקשת לקדם".

על רקע תוצאות הסקר הוסיף וכתב ניצן לעובדי הפרקליטות הבכירים: "אני ער לעומסים המשמעותיים ולאחריות הרבה המוטלת על כתפיכם. אנו פועלים כל העת, ונוסיף לפעול לצמצום העומס , מקום בו יימצא צורך לכך. לצד זאת, לא נעלם מעיניי כי המדובר בשיקוף של תחושת השליחות המשמעותית בעשייתנו".

לסיכום דבריו כתב פרקליט המדינה: "אני משוכנע שניתוח הסקר היסודי יאפשר להנהלת המשרד ולהנהלת הפרקליטות לקבל תמונה רחבה, אשר תהווה את הבסיס לגיבוש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות, יחד עם מנהליכם". יש לקוות שניצן נצליח במשימה הזאת. האינטרס להפחית את השחיקה בעבודה של עובדי הפרקליטות, הוא אינטרס של כולנו. 

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף