גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר: מחצית מעובדי הפרקליטות שוקלים לעזוב את עבודתם

עובדי הפרקליטות שחוקים ולחוצים - כך עולה מסקר שביצעה פרופ' שרון טוקר מאונ' ת"א עבור הנהלת הפרקליטות ● גורמי הלחץ השכיחים: "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "עומס גדול מדי" ו"הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה" ● כ-70% מהעובדים מדווחים כי הלחץ גרם להם פגיעה בריאותית לעתים קרובות או מדי פעם

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף

כמעט מחצית מעובדי הפרקליטות, ובראשם הפרקליטים המייצגים את המדינה בבתי המשפט, שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות עקב תחושה של שחיקה בעבודה. שחיקה שנגרמת בשל שורה ארוכה של גורמי לחץ שמהם סובלים הפרקליטים במסגרת עבודתם. 20% מעובדי הפרקליטות חושבים לעתים קרובות או קרובות מאוד לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת; וכמעט 25% מעובדי הפרקליטות שוקלים מדי פעם את האפשרות לעזוב את הארגון לעבודה אחרת - כך עולה מסקר פנימי שנערך לאחרונה בפרקליטות והגיע לידי "גלובס".

הסקר הוזמן על-ידי הנהלת הפרקליטות בניסיון למפות את גורמי הלחץ על הפרקליטים ולבחון את המשאבים הארגוניים בפרקליטות. הוא נערך על-ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. לצורך בניית הסקר נערכו מפגשים ושיחות טלפוניות עם 704 מעובדי הפרקליטות, שבמסגרתם מופו גורמי הלחץ הנפוצים בפרקליטות. ניתוח הנתונים בוצע על-ידי פרופ' טוקר ואיש פרט לה לא היה חשוף עד כה לנתונים ולממצאים.

עומס גדול וחשש מביקורת

הנתון המרכזי שנבדק בסקר היה, אם כן - 'מהם גורמי הלחץ בפרקליטות המובילים לשחיקה בעבודה'. גורמי הלחץ השכיחים ביותר שנמצאו שלדברי עובדי הפרקליטות הם חווים אותם לעתים קרובות היו, לפי הסדר הזה, "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "מספר תיקים ועומס גדול מדי", "הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה", "חשש מתמיד מביקורת ציבורית", "ביורוקרטיה רבה מדי", "אופק קידום מקצועי וכספי מוגבל", ו"קושי באיזון חיי הבית והעבודה".

הסקר בדק גם מהם גורמי הלחץ המובילים בקרב בעלי תפקידים שונים בפרקליטות. ממצאי הסקר מעלים כי גורמי הלחץ העיקריים שמהם סובלים פרקליטים (שאינם מנהלים) הם תחושת דחיפות בעבודה, עומס התיקים או הפרויקטים שמוטלים עליהם, קושי לאזן בין עבודה לבית, חשש מביקורת ציבורית, אופק קידום מוגבל וביורוקרטיה. לעומת זאת, ציינו הפרקליטים כי "גורמי החוסן" המובילים מהם הם נהנים הם "אני שותף בקבלת החלטות" ו"יש לי אוזן קשבת".

לעומת זאת, פרקליטים בדרגות של מנהלים בפועל אמרו כי גורמי הלחץ המובילים עליהם הם גלישת העבודה לבית, תחושת דחיפות בעבודה, חשש מביקורת ציבורית, עומס תיקים וקושי לאזן בין העבודה לבית. עובדי המזכירות בפרקליטות ציינו כי גורמי הלחץ המרכזיים המופעלים עליהם הם אופק קידום מוגבל, קריירה שעומדת במקום, ביורוקרטיה ועוד.

יצוין כי גורם לחץ נוסף שלא שקיים בקרב פרקליטים העוסקים בתחום הפלילי הוא חשש לביטחונם האישי. מעניין, אפילו מוזר, לגלות כי 70% מחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) שהשתתפו בסקר, ציינו כי הם חווים איומים פיזיים או מילוליים על ביטחונם האישי. זאת, לעומת 24% בלבד מהפרקליטים הפליליים שהשיבו לסקר (119 פרקליטים) ו-5% בלבד מעובדי המזכירות הפלילית בפרקליטות שאמרו כי הם סבלו איומים על ביטחונם האישי.

הנתון הזה הוא מדהים. המשמעות שלו היא שהחוקרים שמנהלים תיקים בחשד לביצוע עבירות של שוטרים, חשים איום על שלומם וביטחונם האישי, בעוד שרוב הפרקליטים שמנהלים תיקים נגד חשודים ועבריינים שאינם שוטרים אלא כלל האוכלוסייה - לא חשים מאוימים.

במסגרת הסקר עובדי הפרקליטות התבקשו בנוסף לדרג את רמת הלחץ שהם חווים בעבודתם על גבי סולם של 1-5 (1 = לא חווה לחץ אף פעם. 5 = חווה לחץ כל הזמן). ניתן לראות כי רמת הלחץ עליה דיווחו העובדים הייתה רבה למדי בכל התפקידים, אך רבה במיוחד בקרב הפרקליטים המייצגים שרמת הלחץ עליה הצביעו הייתה 4.06, לפי הסקר, רמת הלחץ בה שרויים חוקרי מח"ש בסולם של 1 עד 5 היא 3.43, ואילו רמת הלחץ של המזכירים והאמרכלים היא 3.33. 

פרקליטות

לחץ הפוגע בבריאות

ללחץ שבו שרויים עובדי הפרקליטות בכלל והפרקליטים המייצגים בפרט יש מחיר כבד. הסקר מעלה כי 32.4% מקרב עובדי הפרקליטות טוענים שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים קרובות או קרובות מאוד; ו-36.8% אומרים שהלחץ פוגע בבריאותם מדי פעם; רק 11.7% מקרב 704 עובדי הפרקליטות שענו לסקר אמרו שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים רחוקות מאוד.

"שחיקה" בעבודה מוגדרת כמצב שלילי בו העובד חווה תשישות רגשית, פיזית, וקוגניטיבית. אדם שחוק ינסה להתרחק מגורמי לחץ, הוא יעדר ואף יעזוב את מקום העבודה או במידה שלא יוכל להתרחק פיסית ממנה- הוא יאבד אכפתיות ומוטיבציה, וביצועיו ייפגעו. לשחיקה עלולה להיות השפעה על הבריאות והיא גורמת לתחלואת לב, סכרת, הפרעות שינה, דיכאון, ועוד.

מהסקר שערכה פרופ' שרון טוקר עבור הנהלת הפרקליטות עולה תמונת מצב מדאיגה מאוד, שלפיה רמת השחיקה מהעבודה בפרקליטות היא גבוהה מאוד ומעידה על כך שעובדים חווים תשישות רבה מעבודתם. גורמים בפרקליטות אמרו היום ל"גלובס" כי טוקר, שערכה מחקר דומה במשרד הבריאות, אמרה להם שמכלל קבוצות העובדים שהיא מכירה רק מתמחים בחדרי מיון סובלים מיותר שחיקה בעבודה מאשר הפרקליטים.

הסקר מראה שהשחיקה הרבה ביותר מקרב כלל עובדי הפרקליטות היא בקרב הפרקליטים שאינם מנהלים. פרופ' טוקר מציינת שאבחנה גבוהה של שחיקה בעבודה מבוססת על ציון 3 ומעלה והממוצע בעולם ובישראל נע על סביב 2-2.5, ואילו רמת השחיקה בפרקליטות היא 3.6. כלומר, גבוהה משמעותית מהממוצע במקומות עבודה אחרים.

גם כאן המצב הבעייתי ביותר הוא בקרב הפרקליטים. רמת השחיקה של הפרקליטים הגיע לציון של 3.88; של פרקליטים ממונים שאינם מנהלים ל-3.71; ופרקליטים; מנהלים 3.39; וחוקרי מח"ש 3.37. אגב, המדגם מצא הבדל בין עובדות הפרקליטות לעובדי הפרקליטות וגילה כי נשים חוות יותר שחיקה מגברים באותו תפקיד. זאת בעיקר בקרב פרקליטות ופרקליטות ממונות שאינן מנהלות.

גורמי הלחץ שנמצאו בשכיחות גבוהה יחסית בפרקליטות

פליליסטים נשחקים פחות

הסקר בחן גם את הבדלי רמות השחיקה בתחומים השונים בפרקליטות. נמצאו הבדלים מובהקים בין רמת השחיקה של עובדי הפרקליטות האזרחית שנמצאה גבוהה מאוד (3.88) לבין עובדי הפרקליטות שעוסקים בתחום הפלילי שם רמת השחיקה גבוהה, אבל פחות (3.54).

כפי שצוין בתחילה, מהסקר עולה כי התוצאה של כל הלחצים והקשיים שחשים עובדי הפרקליטות היא שכמעט חצי מהם (43.3%) הודו כי לעתים קרובות, או מדי פעם, שהם שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות.

גורמי הלחץ שהיו קשורים באופן החזק ביותר לרצון לעזוב את הארגון היו אופק קידום מקצועי מוגבל ותחושה שהקריירה עומדת במקום; צורך מתמיד להסתיר את רגשותיי ותחושה שאין לי כלים להתמודד עם קושי נפשי; חוסר בהכוונה וגיבוי כיצד לתעדף משימות ולהתגבר על העומס; סגנון ניהול לא תומך מצד הבוסים בארגון הכולל לחץ, הרמת קול וחוסר גיבוי. הסקר בחן גם הצעות ייעול ורעיונות לשיפור המצב שהעלו 450 מעובדי הפרקליטות. אולם, הרעיונות הללו טרם נותחו, ולדברי פרופ' טוקר, הם ינותחו בהמשך.

בחלק המסכם של הסקר כתבה פרופ' טוקר לעובדי הפרקליטות שהשתתפו בסקר: "לא קל לענות על סקר הנוגע בנקודות הקושי שלנו, ולא קל לתת אמון במערכת, אך כפי שהבטחתי, האנונימיות נשמרה. אני מאמינה ומקווה שבזכות המשוב שלכם להנהלת הפרקליטות, ניתן יהיה להטמיע שינויים חשובים ונחוצים". לתקווה הזאת, כולנו צריכים להיות שותפים. 

בעקבות הסקר, שי ניצן מבטיח: "נגבש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות"

הסקר שערכה פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב עבור הנהלת הפרקליטות הופץ בימים האחרונים על-ידי פרקליט המדינה, שי ניצן, למנהלים בפרקליטויות השונות במסגרת כנס מנהלים שנערך בפרקליטות. הכנס, בהשתתפות כ-250 מנהלים בפרקליטות, התמקד בנושא לחץ ושחיקה בקרב עובדים.

ניצן צירף אל הסקר מכתב למנהלים, שבו הוא ציין כי בשנים האחרונות שוקדת הנהלת הפרקליטות באופן נמרץ לפיתוח הארגון בהיבטים הניהוליים, לצד היבטים מקצועיים. "לצד ערכים המנחים את הפרקליטות מיום היווסדה, אנו מקדמים תפיסת ניהול עדכנית הכוללת כמה יעדים, לרבות טיפוח ההון האנושי. ההון האנושי בפרקליטות הוא מהאיכותיים במגזר הציבורי ולאורך השנים הפרקליטות ידעה לגייס ולשמר את הטובים ביותר", כתב ניצן. "כנס מנהלים זה הוא השני במספר, וברצף, שעוסק בהון האנושי בפרקליטות. כפי שציינתי בפניכם בהשתלמות השנתית באילת בנובמבר האחרון, איכות חיי העובד היא ערך שהנהלת הפרקליטות בראשותי מבקשת לקדם".

על רקע תוצאות הסקר הוסיף וכתב ניצן לעובדי הפרקליטות הבכירים: "אני ער לעומסים המשמעותיים ולאחריות הרבה המוטלת על כתפיכם. אנו פועלים כל העת, ונוסיף לפעול לצמצום העומס , מקום בו יימצא צורך לכך. לצד זאת, לא נעלם מעיניי כי המדובר בשיקוף של תחושת השליחות המשמעותית בעשייתנו".

לסיכום דבריו כתב פרקליט המדינה: "אני משוכנע שניתוח הסקר היסודי יאפשר להנהלת המשרד ולהנהלת הפרקליטות לקבל תמונה רחבה, אשר תהווה את הבסיס לגיבוש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות, יחד עם מנהליכם". יש לקוות שניצן נצליח במשימה הזאת. האינטרס להפחית את השחיקה בעבודה של עובדי הפרקליטות, הוא אינטרס של כולנו. 

עוד כתבות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; מחירי הנפט צללו בכ-3%

הנאסד"ק ירד ב-1.2% ● מדד הקאק עלה ב-0.6% ● ירידה במדד המחירים לצרכן בבריטניה, אך מעל הצפי ● יצרנית השבבים ההולנדית ASML יורדת ב-5% ●  ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" • מיקרוסופט תשקיע 1.5 מיליארד דולר בחברת ה-AI מאיחוד האמירויות • יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה"

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

התחזית האופטימית של ענקית השבבים מטייוואן: ההכנסות יזנקו פי 2

יצרנית השבבים TSMC הציגה דוחות רבעוניים חזקים ועקפה את תחזיות האנליסטים בשורת ההכנסות והרווח ● המומנטום החיובי צפוי להימשך כשעל פי ההערכות החברה צפוי להכפיל את הכנסותיה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

פעילות צה''ל במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

אזעקות הופעלו באשקלון, לראשונה מזה כשבועיים

שני טילי נ"ט פגעו במרחב קיבוץ יראון, לא היו נפגעים אך נגרם נזק ● ארה"ב מטילה עיצומים חדשים על איראן בעקבות המתקפה על ישראל ● בהודעת ביידן נכתב: "איראן ביצעה נגד ישראל את אחת ממתקפות הטילים והכטב"מים הגדולות שהעולם ראה אי פעם" ● גם האיחוד האירופי צפוי להטיל עיצומים ● שר החוץ האיראני נחת בניו יורק ● עדכונים שוטפים 

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן