פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: שלומי יוסף
כמעט מחצית מעובדי הפרקליטות, ובראשם הפרקליטים המייצגים את המדינה בבתי המשפט, שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות עקב תחושה של שחיקה בעבודה. שחיקה שנגרמת בשל שורה ארוכה של גורמי לחץ שמהם סובלים הפרקליטים במסגרת עבודתם. 20% מעובדי הפרקליטות חושבים לעתים קרובות או קרובות מאוד לעזוב את העבודה ולחפש עבודה אחרת; וכמעט 25% מעובדי הפרקליטות שוקלים מדי פעם את האפשרות לעזוב את הארגון לעבודה אחרת - כך עולה מסקר פנימי שנערך לאחרונה בפרקליטות והגיע לידי "גלובס".
הסקר הוזמן על-ידי הנהלת הפרקליטות בניסיון למפות את גורמי הלחץ על הפרקליטים ולבחון את המשאבים הארגוניים בפרקליטות. הוא נערך על-ידי פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב. לצורך בניית הסקר נערכו מפגשים ושיחות טלפוניות עם 704 מעובדי הפרקליטות, שבמסגרתם מופו גורמי הלחץ הנפוצים בפרקליטות. ניתוח הנתונים בוצע על-ידי פרופ' טוקר ואיש פרט לה לא היה חשוף עד כה לנתונים ולממצאים.
עומס גדול וחשש מביקורת
הנתון המרכזי שנבדק בסקר היה, אם כן - 'מהם גורמי הלחץ בפרקליטות המובילים לשחיקה בעבודה'. גורמי הלחץ השכיחים ביותר שנמצאו שלדברי עובדי הפרקליטות הם חווים אותם לעתים קרובות היו, לפי הסדר הזה, "תחושת דחיפות וחוסר זמן", "מספר תיקים ועומס גדול מדי", "הצורך להיות זמין אחרי שעות העבודה", "חשש מתמיד מביקורת ציבורית", "ביורוקרטיה רבה מדי", "אופק קידום מקצועי וכספי מוגבל", ו"קושי באיזון חיי הבית והעבודה".
הסקר בדק גם מהם גורמי הלחץ המובילים בקרב בעלי תפקידים שונים בפרקליטות. ממצאי הסקר מעלים כי גורמי הלחץ העיקריים שמהם סובלים פרקליטים (שאינם מנהלים) הם תחושת דחיפות בעבודה, עומס התיקים או הפרויקטים שמוטלים עליהם, קושי לאזן בין עבודה לבית, חשש מביקורת ציבורית, אופק קידום מוגבל וביורוקרטיה. לעומת זאת, ציינו הפרקליטים כי "גורמי החוסן" המובילים מהם הם נהנים הם "אני שותף בקבלת החלטות" ו"יש לי אוזן קשבת".
לעומת זאת, פרקליטים בדרגות של מנהלים בפועל אמרו כי גורמי הלחץ המובילים עליהם הם גלישת העבודה לבית, תחושת דחיפות בעבודה, חשש מביקורת ציבורית, עומס תיקים וקושי לאזן בין העבודה לבית. עובדי המזכירות בפרקליטות ציינו כי גורמי הלחץ המרכזיים המופעלים עליהם הם אופק קידום מוגבל, קריירה שעומדת במקום, ביורוקרטיה ועוד.
יצוין כי גורם לחץ נוסף שלא שקיים בקרב פרקליטים העוסקים בתחום הפלילי הוא חשש לביטחונם האישי. מעניין, אפילו מוזר, לגלות כי 70% מחוקרי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) שהשתתפו בסקר, ציינו כי הם חווים איומים פיזיים או מילוליים על ביטחונם האישי. זאת, לעומת 24% בלבד מהפרקליטים הפליליים שהשיבו לסקר (119 פרקליטים) ו-5% בלבד מעובדי המזכירות הפלילית בפרקליטות שאמרו כי הם סבלו איומים על ביטחונם האישי.
הנתון הזה הוא מדהים. המשמעות שלו היא שהחוקרים שמנהלים תיקים בחשד לביצוע עבירות של שוטרים, חשים איום על שלומם וביטחונם האישי, בעוד שרוב הפרקליטים שמנהלים תיקים נגד חשודים ועבריינים שאינם שוטרים אלא כלל האוכלוסייה - לא חשים מאוימים.
במסגרת הסקר עובדי הפרקליטות התבקשו בנוסף לדרג את רמת הלחץ שהם חווים בעבודתם על גבי סולם של 1-5 (1 = לא חווה לחץ אף פעם. 5 = חווה לחץ כל הזמן). ניתן לראות כי רמת הלחץ עליה דיווחו העובדים הייתה רבה למדי בכל התפקידים, אך רבה במיוחד בקרב הפרקליטים המייצגים שרמת הלחץ עליה הצביעו הייתה 4.06, לפי הסקר, רמת הלחץ בה שרויים חוקרי מח"ש בסולם של 1 עד 5 היא 3.43, ואילו רמת הלחץ של המזכירים והאמרכלים היא 3.33.
לחץ הפוגע בבריאות
ללחץ שבו שרויים עובדי הפרקליטות בכלל והפרקליטים המייצגים בפרט יש מחיר כבד. הסקר מעלה כי 32.4% מקרב עובדי הפרקליטות טוענים שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים קרובות או קרובות מאוד; ו-36.8% אומרים שהלחץ פוגע בבריאותם מדי פעם; רק 11.7% מקרב 704 עובדי הפרקליטות שענו לסקר אמרו שהלחץ בעבודה פוגע בבריאותם לעתים רחוקות מאוד.
"שחיקה" בעבודה מוגדרת כמצב שלילי בו העובד חווה תשישות רגשית, פיזית, וקוגניטיבית. אדם שחוק ינסה להתרחק מגורמי לחץ, הוא יעדר ואף יעזוב את מקום העבודה או במידה שלא יוכל להתרחק פיסית ממנה- הוא יאבד אכפתיות ומוטיבציה, וביצועיו ייפגעו. לשחיקה עלולה להיות השפעה על הבריאות והיא גורמת לתחלואת לב, סכרת, הפרעות שינה, דיכאון, ועוד.
מהסקר שערכה פרופ' שרון טוקר עבור הנהלת הפרקליטות עולה תמונת מצב מדאיגה מאוד, שלפיה רמת השחיקה מהעבודה בפרקליטות היא גבוהה מאוד ומעידה על כך שעובדים חווים תשישות רבה מעבודתם. גורמים בפרקליטות אמרו היום ל"גלובס" כי טוקר, שערכה מחקר דומה במשרד הבריאות, אמרה להם שמכלל קבוצות העובדים שהיא מכירה רק מתמחים בחדרי מיון סובלים מיותר שחיקה בעבודה מאשר הפרקליטים.
הסקר מראה שהשחיקה הרבה ביותר מקרב כלל עובדי הפרקליטות היא בקרב הפרקליטים שאינם מנהלים. פרופ' טוקר מציינת שאבחנה גבוהה של שחיקה בעבודה מבוססת על ציון 3 ומעלה והממוצע בעולם ובישראל נע על סביב 2-2.5, ואילו רמת השחיקה בפרקליטות היא 3.6. כלומר, גבוהה משמעותית מהממוצע במקומות עבודה אחרים.
גם כאן המצב הבעייתי ביותר הוא בקרב הפרקליטים. רמת השחיקה של הפרקליטים הגיע לציון של 3.88; של פרקליטים ממונים שאינם מנהלים ל-3.71; ופרקליטים; מנהלים 3.39; וחוקרי מח"ש 3.37. אגב, המדגם מצא הבדל בין עובדות הפרקליטות לעובדי הפרקליטות וגילה כי נשים חוות יותר שחיקה מגברים באותו תפקיד. זאת בעיקר בקרב פרקליטות ופרקליטות ממונות שאינן מנהלות.
פליליסטים נשחקים פחות
הסקר בחן גם את הבדלי רמות השחיקה בתחומים השונים בפרקליטות. נמצאו הבדלים מובהקים בין רמת השחיקה של עובדי הפרקליטות האזרחית שנמצאה גבוהה מאוד (3.88) לבין עובדי הפרקליטות שעוסקים בתחום הפלילי שם רמת השחיקה גבוהה, אבל פחות (3.54).
כפי שצוין בתחילה, מהסקר עולה כי התוצאה של כל הלחצים והקשיים שחשים עובדי הפרקליטות היא שכמעט חצי מהם (43.3%) הודו כי לעתים קרובות, או מדי פעם, שהם שוקלים לעזוב את העבודה בפרקליטות.
גורמי הלחץ שהיו קשורים באופן החזק ביותר לרצון לעזוב את הארגון היו אופק קידום מקצועי מוגבל ותחושה שהקריירה עומדת במקום; צורך מתמיד להסתיר את רגשותיי ותחושה שאין לי כלים להתמודד עם קושי נפשי; חוסר בהכוונה וגיבוי כיצד לתעדף משימות ולהתגבר על העומס; סגנון ניהול לא תומך מצד הבוסים בארגון הכולל לחץ, הרמת קול וחוסר גיבוי. הסקר בחן גם הצעות ייעול ורעיונות לשיפור המצב שהעלו 450 מעובדי הפרקליטות. אולם, הרעיונות הללו טרם נותחו, ולדברי פרופ' טוקר, הם ינותחו בהמשך.
בחלק המסכם של הסקר כתבה פרופ' טוקר לעובדי הפרקליטות שהשתתפו בסקר: "לא קל לענות על סקר הנוגע בנקודות הקושי שלנו, ולא קל לתת אמון במערכת, אך כפי שהבטחתי, האנונימיות נשמרה. אני מאמינה ומקווה שבזכות המשוב שלכם להנהלת הפרקליטות, ניתן יהיה להטמיע שינויים חשובים ונחוצים". לתקווה הזאת, כולנו צריכים להיות שותפים.
בעקבות הסקר, שי ניצן מבטיח: "נגבש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות"
הסקר שערכה פרופ' שרון טוקר מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב עבור הנהלת הפרקליטות הופץ בימים האחרונים על-ידי פרקליט המדינה, שי ניצן, למנהלים בפרקליטויות השונות במסגרת כנס מנהלים שנערך בפרקליטות. הכנס, בהשתתפות כ-250 מנהלים בפרקליטות, התמקד בנושא לחץ ושחיקה בקרב עובדים.
ניצן צירף אל הסקר מכתב למנהלים, שבו הוא ציין כי בשנים האחרונות שוקדת הנהלת הפרקליטות באופן נמרץ לפיתוח הארגון בהיבטים הניהוליים, לצד היבטים מקצועיים. "לצד ערכים המנחים את הפרקליטות מיום היווסדה, אנו מקדמים תפיסת ניהול עדכנית הכוללת כמה יעדים, לרבות טיפוח ההון האנושי. ההון האנושי בפרקליטות הוא מהאיכותיים במגזר הציבורי ולאורך השנים הפרקליטות ידעה לגייס ולשמר את הטובים ביותר", כתב ניצן. "כנס מנהלים זה הוא השני במספר, וברצף, שעוסק בהון האנושי בפרקליטות. כפי שציינתי בפניכם בהשתלמות השנתית באילת בנובמבר האחרון, איכות חיי העובד היא ערך שהנהלת הפרקליטות בראשותי מבקשת לקדם".
על רקע תוצאות הסקר הוסיף וכתב ניצן לעובדי הפרקליטות הבכירים: "אני ער לעומסים המשמעותיים ולאחריות הרבה המוטלת על כתפיכם. אנו פועלים כל העת, ונוסיף לפעול לצמצום העומס , מקום בו יימצא צורך לכך. לצד זאת, לא נעלם מעיניי כי המדובר בשיקוף של תחושת השליחות המשמעותית בעשייתנו".
לסיכום דבריו כתב פרקליט המדינה: "אני משוכנע שניתוח הסקר היסודי יאפשר להנהלת המשרד ולהנהלת הפרקליטות לקבל תמונה רחבה, אשר תהווה את הבסיס לגיבוש תוכנית רב-שנתית להפחתת השחיקה של עובדי הפרקליטות, יחד עם מנהליכם". יש לקוות שניצן נצליח במשימה הזאת. האינטרס להפחית את השחיקה בעבודה של עובדי הפרקליטות, הוא אינטרס של כולנו.