דונלד טראמפ נואם בסינגפור \ צילום: רויטרס
אין זו הגזמה לטעון שאנחנו חיים בימים של תמורות היסטוריות. בלשונו של משקיף אחד, שגריר בריטי לשעבר בוושינגטון (בראיון לבי.בי.סי), דונלד טראמפ "הורס את הארכיטקטורה" של המערכת הבינלאומית מיסודה של ארה"ב. זו המערכת שקמה על חורבות מלחמת העולם השנייה, גם כדי להבטיח שמלחמה כזאת לא תישנה, וגם כדי להגן על הדמוקרטיות המערביות מפני חתרנות קומוניסטית.
הימים האחרונים המחישו את רצינות האבחנה. בתוך 48 שעות, הנשיא טראמפ הביע אי-אמון חסר תקדים בבעלות בריתה ההיסטוריות של ארה"ב, חמש המובילות באירופה פלוס קנדה - ואימץ אל חיקו דיקטטורה קומוניסטית בצפון מזרח אסיה, שהתנהגותה ב-67 השנה האחרונות חזרה וסיכנה את המערב.
התמורות הדרמטיות אינן מוגבלות לזירה הבינלאומית. הן מתרחשות בארה"ב גופה. אין זה מן הנמנע שתזוזות טקטוניות נרשמות עכשיו לא רק ב"ארכיטקטורה" של הפוליטיקה, אלא גם בגיאוגרפיה שלה. ההגדרות של ימין ושמאל - או כפי שהאמריקאים מעדיפים, "שמרנים" ו"ליברלים" - מועמדות עכשיו במבחן יוצא מגדר הרגיל.
מהלכיו האחרונים של דונלד טראמפ במדיניות חוץ וחלק ממהלכיו הכלכליים רחוקים במידה כזאת מן הפרקטיקה של המפלגה הרפובליקאית, לפחות ב-50 השנה האחרונות, עד שאולי צריך לחזור ולהגדיר את מקומו הפוליטי של הנשיא, או את מקומה של מפלגתו. יש חפיפה מפתיעה בין נטיותיו לבין חלק מסדר היום של השמאל הרדיקלי מאז שנות ה-60.
טראמפ ותעמלני צפון קוריאה
הטור הזה עסק שלשום בפסגת טראמפ-קים בסינגפור, ותיאר אותה "היסטורית". היא אמנם הייתה היסטורית. הטור נכתב לפני מסיבת העיתונאים של טראמפ, שבה הנשיא השמיע כמה חיוויים חסרי תקדים, והשליך פצצה דיפלומטית. הוא הודיע על הפסקה חד-צדדית של התמרונים הצבאיים המשותפים לארה"ב ולדרום קוריאה, שכל מטרתם הייתה מאז ומעולם להרתיע את הצפון מפני פלישה.
יתר על כן, טראמפ קיבל את הגיונה רב-השנים של צפון קוריאה, ותיאר את התמרונים "פרובוקטיביים". הוא אפילו קרא להם "משחקי מלחמה". הדיקטטורה של שושלת קים בפיונגיאנג משתמשת בתמרונים האלה זה שנים להצדקת ההשקעות הפנומנליות שלה בהחזקת צבא שהוא מן הגדולים בעולם. כל אימת שמתנהל תמרון אמריקאי-דרום-קוריאני, פיונגיאנג מכריזה שהוא "הכנה לפלישה", ומאיימת להעניש את משתתפיו. "פרובוקציה" היא לשון שהולמת ממנה גם המובחרים בתעמלני משטר קים לא היו מצליחים למצוא.
טראמפ גם חלק מחמאות אישיות לקים, שהוא הקדים לתאר "איש של כבוד", והודיע דקות אחדות לאחר התראותם הראשונה כי "יחסים נפלאים" נרקמים ביניהם. "העם שלו אוהב אותו בלהט", אמר נשיא ארה"ב על השליט השלישי לבית קים, העומד בראש משטר הדיכוי המרושע ביותר עלי אדמות.
פוליסת הביטוח מפני מלחמה
את ההודעה על הפסקת התמרונים הנשיא קישט בטענה ש"זה יחסוך הרבה כסף". הרבה יותר כסף ייחסך אם ארה"ב תוציא את חיל המצב שלה מדרום קוריאה, 32 אלף חייל. מאז נחתם הסכם שביתת הנשק, בסוף מלחמת קוריאה, ב-1953, חיל המצב האמריקאי היה בחזקת פוליסת ביטוח מפני מלחמה. רק שעה אחת נסיעה מפרידה בין בירת הדרום סיאול, מטרופוליס מעטירה ורבת אוכלוסין, לבין קו הרוחב ה-38 החוצה את קוריאה. בהיעדר אמריקאים, הצפון אולי היה מתפתה זה כבר לגמוא את המרחק הזה. מבלי להקריב אפילו חייל אחד בשדה הקרב, ארה"ב שמרה אפוא על השלום בצומת גיאוגרפי קריטי, שבו שוכנות סין, יפן ורוסיה.
עד מהרה התברר, שטראמפ לא טרח להקדים ולהודיע לדרום קוריאה על הפסקת התמרונים. ממשלתה הייתה שושבינה נלהבת של פסגת טראמפ-קים. נשיא הדרום, פעיל זכויות אדם לשעבר, אמר שלא הצליח להירדם מרוב התרגשות בלילה שקדם לפסגה. אבל ההודעה, כמעט כבדרך אגב, על הפסקת האימונים הדהימה הרבה אנשים בסיאול.
כיוצא בזה כמעט איש בוושינגטון לא תודרך מבעוד מועד. מקורות בפנטגון הביעו השתאות. חברי קונגרס רפובליקאים השתמטו מעיתונאים, כדי שלא יצטרכו לחוות דעה על ההתפתחות הזו. מנהיג סיעת המיעוט הדמוקרטית בסנאט, צ׳אק שומר, הכריז שאילו נשיא דמוקרטי היה נוהג כך, כל המפלגה הרפובליקאית הייתה מסתערת עליו.
קנת׳ איידלמן, שהיה שליחו של הנשיא רונלד רייגן למשא-ומתן עם ברית המועצות על הגבלת הנשק הגרעיני לפני 35 שנה, אמר שלשום בתוכנית רדיו, שאילו נשיא קודם היה עושה מעשה טראמפ, טראמפ עצמו היה מגנה אותו כבוגד לאומי. גם רונלד רייגן נשא ונתן עם דיקטטורים בתקווה לשמור על שלום העולם, אמר איידלמן, אבל הוא לא כרע ברך לפניהם, אלא עמד על עקרונותיה של ארה"ב במלוא התוקף.
מוכן לזחול על גחונו
הזכירו כאן בימים האחרונים את קיתונות הלעג שספג ברק אובמה לפני עשר שנים, כאשר הכריז שהוא מוכן ומזומן להיפגש עם כל מנהיג זר, כולל עריצים אויבי אמריקה. יריבי אובמה בתוך מפלגתו ומחוצה לה חשבו את נכונותו לביטוי של חובבנות מדינית. לאחדים היא הזכירה את הבטחתו של ג׳ורג׳ מקגאוורן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות ב-1972, שהוא מוכן לזחול על גחונו להאנוי הקומוניסטית במהלך מלחמת וייטנאם, כדי לשחרר את שבויי המלחמה האמריקאים. מקגאוורן, שהוכה שוק על ירך בידי ריצ׳רד ניקסון, היה המועמד הרדיקלי ביותר שהמפלגה הדמוקרטית מינתה מאז סוף המאה ה-19.
שנים ארוכות, מזמן מלחמת וייטנאם ואילך, הדמוקרטים הואשמו שהם זוממים להחליש את התחייבותה ההיסטורית של ארה"ב לשלומן של בעלות בריתה. הדמוקרטים התנגדו לתקציבי הגנה גדולים, הם רצו לפנות חיילים, הם נחשבו ל"רכים" כלפי רודנים קומוניסטיים במזרח אירופה, במזרח אסיה ובחצי הכדור המערבי.
כאשר הם ביקרו את מדיניות החוץ של ארה"ב, שגרירתו של רונלד רייגן באו"ם, ג׳ין קרקפטריק, הכריזה שהם לוקים בתסמונת "האשימו-נא את אמריקה תחילה". נקל לשער מה היא הייתה אומרת אילו נשיא דמוקרטי היה מאשים את ארצו שלו ב"פרובוקציה".
טראמפ נגד התאגידים
גם התנהלותו של טראמפ ביחסי הסחר עם העולם החיצון מתיישבת עם מסורות של ליברלים, לא של שמרנים. ההתנגדות להסכמי סחר חופשי הייתה נחלת האיגודים המקצועיים ובעלי בריתם בשמאל הדמוקרטי. הם התנגדו בדיוק מאותם הטעמים שמעלה טראמפ.
ריחוקו הרעיוני של הנשיא מן השמרנות הקלאסית מקבל עוד ביטוי, בניסיונות להתערב בפעילות הכלכלית. רק שלשום דחה בית משפט פדרלי את ניסיונו של ממשל טראמפ לסכל מיזוג של ענק הטלקומוניקציה AT&T עם ענק המדיה TimeWarner, מחמת החשש שלתאגיד הממוזג תהיה שליטה גדולה מדי על ענף התקשורת. כיוצא בזה, טראמפ מנסה עכשיו לכופף את ידה של תעשיית התרופות עצומת הממדים, כדי להוריד מחירים. כשלעצמו אין פגם בניסיון הזה, אבל זו אינה התנהלות שמרנית.
הרפובליקאים חוששים להתנגד לנשיא בגלוי, חמישה חודשים ופחות לפני הבחירות הבאות לקונגרס ולמושלי המדינות. חלק מהם מסכימים עם הנשיא, ומייצגים בזה את שינוי הערכים במפלגה. אבל רובם עוצמים את העיניים, ומקווים שתשכך הסופה השורקת סביבם. לרוע מזלם, עונת ההוריקנים והטורנדו רק התחילה, והיא תגיע אל סיומה רק בתחילת הסתיו. לא נשאר להם אלא להינעל בחדרי הביטחון, אם מותר למטאפורה הזו להגיע אל קיצה בדרכי שלום.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny