מספר סיבות גרמו ככל הנראה לשרי אריסון לבחון בשנה האחרונה באופן רציני את מכירת גרעין השליטה (46.9%) בחברת הנדל"ן והתשתיות שיכון הבינוי. ניתן למשל להניח בזהירות שבעלת השליטה לא רוותה נחת מההסתבכות של שו"ב בחשדות למתן שוחד לבכירים במדינות באפריקה, והעדיפה ששמה לא יוצמד לחברה שבכירים בה חשודים בפלילים.
סיבה נוספת קשורה כנראה לרצון של קבוצת אריסון להפחית את נטל החוב שלה למוסדות הפיננסיים בישראל, שמסתכם בכ-2.4 מיליארד שקל. בשנה האחרונה ניסתה אריסון ללא הצלחה למכור כמחצית מהחזקותיה בבנק הפועלים למשקיעים זרים, כשגם האפשרות למכירת הבעלות בחברת מלח הארץ (לשעבר תעשיות מלח) שבבעלותה, עלתה לאחרונה לכותרות. בנוסף, הקריסה של מודל חברות ההחזקה בישראל והירידה הדרמטית בנכונות הבנקים להעניק מימון נדיב לרכישת חברות, הקטינו עד מאוד את היצע הרוכשים האפשריים לחברות בסדר הגודל של שיכון ובינוי.
אפקט חוק הריכוזיות
עם זאת, הסיבה המרכזית שגרמה כנראה לאריסון לסגור עסקה מהירה, בעיתוי שנתפס כלא אידיאלי עבורה, נעוצה בחוק הריכוזיות ובהשפעתו המתחזקת על פעילותה של שו"ב. אריסון מוכרת את מניות השליטה בשו"ב תמורת 1.1 מיליארד שקל בלבד -הנחה של 14% על מחיר השוק נכון לסוף יום המסחר אתמול, וזאת לאחר שהללו כבר רשמו ירידה של 23% בערכן בשנה האחרונה.
השפעת חוק הריכוזיות על שו"ב מאיימת לפגוע באופן מהותי בפעילותה של החברה בישראל, וזאת כאשר היא עצמה כבר הודיעה על החלטתה לפעול למכירת פעילותה באפריקה. בדוח הכספי השנתי לסיכום 2017, ציינה החברה כי היא נכללת ברשימת "הגורמים הריכוזיים" במשק, מאחר שבעלת השליטה בה שולטת גם בגוף פיננסי משמעותי, כלומר בנק הפועלים.
בנוסף לכך, הדגישה שו"ב כי לאור היקף המכירות הגבוה שלה ב-2017 (6.44 מיליארד שקל), היא עשויה להיכלל ברשימת "הגורמים הריכוזיים" גם מחמת האפשרות שהממונה על הגבלים עסקיים תקבע כי הינה "תאגיד ריאלי משמעותי", כהגדרתו בחוק הריכוזיות. הסיבה לכך היא שמדובר בהיקף הכנסות גבוה מהרף המוגדר בחוק לקביעת תאגידים ריאליים משמעותיים, שעומד על 5.9 מיליארד שקל.
קושי בזכייה במכרזים
במקרה שהממונה על ההגבלים העסקיים היתה קובעת כך, הרי שבכל מקרה היתה אריסון נדרשת לוותר על השליטה בבנק הפועלים או בשו"ב עד דצמבר 2019. אלא שעוד קודם לכן היתה החברה חשופה לקשיים משמעותיים בזכייה במכרזים בישראל, דבר שאכן קרה לאחרונה והביא כנראה להאצת המגעים למכירת השליטה בחברה לנתי סיידוף. שו"ב הבהירה בדוחותיה ל-2017 כי הוראות חוק הריכוזיות עלולות להקשות עליה לזכות בעתיד במכרז זכיינות שמקיימת המדינה בתחומי התשתיות החיוניות, עד כדי מניעה ממנה מלהשתתף במכרז.
בשנים האחרונות, כך הסבירה שיכון ובינוי, ניכרת מגמה של ממשלת ישראל להמשיך לעשות שימוש במתכונת מכרזי ה-PPP (מכרז בו הסקטור הציבורי משתף את הסקטור הפרטי במיזם ציבורי), לצורך הקמת תשתיות והפעלתן באמצעות מתן זיכיון לגורמים חיצוניים. כך שהגדרת שיכון ובינוי כ"גורם ריכוזי" הייתה עלולה להשפיע לרעה על הצמיחה העתידית של החברה בתחום הזכיינות בישראל.
אלא שהגדרות אלו לא נשארו על הנייר ומהר מאוד עברו לפסים מעשיים. לפני ימים אחדים המליצה הוועדה לצמצום הריכוזיות שלא לאפשר לשו"ב להשתתף במכרז להרחבתה של הרכבת הקלה בירושלים, וזאת משיקולים של ריכוזיות כלל משקית. מדובר לא רק במכרז ענק בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל, אלא גם בכזה שעשוי להוות סנונית ראשונה לקראת דחיות אפשריות נוספות של השתתפות החברה גם במכרזים אחרים.
למעשה, רוב חברי הוועדה קבעו כי "המשך חיזוק מעמדה הריכוזי של קבוצת אריסון במשק בתחום תשתית חיונית משמעותי כתחום שירותי תחבורה ציבורי במרכז מטרופולין, חותר תחת מטרות החוב. זאת מאחר שהקצאת הזכות לקבוצת אריסון צפויה להגדיל באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל- משקית ולחזק באופן ממשי את החשש מניצול הזכייה להגדלת כוח המיקוח שלה מול קובעי המדיניות, כשאין בצידה תועלת משמעותית העשויה להצדיק זאת".
את הפגיעה הזאת, אסור היה לשו"ב לספוג לאורך זמן, ואת זאת הבינה כנראה היטב גם בעלת השליטה. היא מיהרה לסגור עסקה, שאמורה להתבצע בתוך כחודשיים (45 ימי עסקים מהיום), והעניקה לשו"ב את האפשרות לשוב ולהתמודד במכרזי הענק של המדינה בתחום התשתיות הציבוריות.