אבי גבאי / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
שוב ריבים בצמרת מפלגת העבודה. כמעט שנה מהיום שבו הצליח אבי גבאי להדהים את המפלגה ולנצח את הבחירות על תפקיד היו"ר בהן התמודדו גם עמיר פרץ, יצחק הרצוג ואראל מרגלית, וצמרת המפלגה התפזרה. כל אחד לקח כיוון שונה מהאחרים. קשה לעכל את שיגעון ההשמדה העצמית של המפלגה הזאת.
הרצוג בתפקיד יו"ר האופוזיציה לא חיפש לעצמו גינונים וכבוד, ולצד היותו זה שנואם את נאומי הפתיחה והתשובה לנתניהו במליאה ומי שנפגש עם מנהיגים זרים המגיעים לישראל, הוא גם לא ויתר על העבודה הפרלמנטרית הבסיסית בכנסת. הוא יוזם דיונים בוועדות בנושאים המעסיקים את הציבור כגון באתגר המטבעות הדיגיטליים בדיון מיוחד בוועדת הכספים, או בוחר לעסוק גם בצרכנות און-ליין והפגיעה בעסקי הקמעונאות. הרצוג גם נוכח בישיבות הסיעה ומלווה את גבאי בחלק מחוגי הבית של המפלגה.
מרגלית הפסיד ופרש. הלך הביתה לכור מחצבתו קרן ההון סיכון JVP ומשם הוא מממש את החזון האישי והלאומי שלו, להביא תעסוקה ויזמות לאזורים המרוחקים של מדינת ישראל - קרית שמונה, תל-חי, באר שבע ועוד. הוא עוסק גם בחיזוק קשרים עסקיים עם יזמים פלסטינים. לא מוותר על הצדדים הכלכליים החשובים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
עמיר פרץ הופיע פעם אחת בלבד לצידו של גבאי באירוע מפלגתי גדול, וכשר בטחון לשעבר מקדיש את רוב זמנו לעיסוק בנושאי הגנת העורף, מדיניות ביטחונית ונושא אמצעי הלחימה של ישראל. אבל השבוע הוא כבר לא הצליח להסתיר יותר את הזעם שלו בנוגע להתדרדרות מעמדה של מפלגת העבודה.
שנת החסד שנתן פרץ לגבאי הסתיימה וגבאי לא נשאר חייב. בראיונות פומביים - בחמישי בבוקר בגלי צה״ל , למשל - גבאי כבר השיב מנה אחת אפיים. הוא אמר כי מי שיפסיק לעבוד למען המפלגה בחוץ, לא יהיה שר בממשלתו. כדוגמה למי שכן מסייע לו הוא בחר לציין את ח״כ איציק שמולי. הוא יהיה שר בממשלה בראשותי, הבטיח גבאי.
אך הדברים לא פשוטים וישירים כפי שגבאי מנסה להציג אותם. בעוד הוא משוכנע בדרכו וביכולת שלו להוביל את מפלגת העבודה למקום בטוח בצמרת המדינה, חברי הכנסת של המפלגה מסתכלים בעיניים כלות. "המפלגה שלנו בדרך לגמור כמו קדימה" אמר ל"גלובס" השבוע אחד מן האנשים הבכירים והמנוסים ביותר במפלגה.
בשלהי הכנסת ה-18 מפלגת קדימה, שהוקמה ב-2005 על ידי ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל, החזיקה 28 מושבים, אך הפער בין המספר הזה לבין הסקרים היה קטסטרופלי. ככל שחלפו הימים הפער גדל עוד יותר. לא עזרה הכניסה החפוזה של יו״ר קדימה שאול מופז לתוך הממשלה ה-32 והיציאה ממנה כעבור 10 שבועות על רקע ויכוחי חוק גיוס החרדים. את הכנסת ה-19, מופז ראה עם שני מושבים בלבד. אם זה מה שצפוי למפלגת העבודה, מדובר באסון פוליטי גדול.
גבאי מנסה בחודשים האחרונים להוביל מהלך ההופך את מרכז המפלגה לגוף כללי, כך שכל מי שרוצה יוכל להירשם אליו ובאמצעותו יהיה ניתן להשתתף באירועים הצהרתיים של המפלגה. לבוא לכינוסים גדולים, להריע, לנופף בדגלים ופעם בכמה שנים לבחור את יו"ר המפלגה ולדרג את רשימת חברי הכנסת. למעשה, לא יהיה יותר הבדל בין חבר מפלגה (מתפקד) לבין חבר ועידה.
עמיר פרץ מוחה נגד המהלך ומבקש (עדיין) שכניסה לוועידה תהיה בהליך של התמודדות. בחודש אפריל אישרה ועידת המפלגה היוצאת את הליך ההתמודדות, אליו נרשמו 5,300 איש על מקומם של כ-4,000 צירים (במקום 2,000 שהיו עד היום). אם היה יודע מראש שההליך יהיה רק של רישום ולא של בחירות, אומר פרץ, הוא היה דואג שיירשמו מראש הרבה יותר אנשים.
פנינו לכ-10 ח"כים של העבודה כדי להבין אם הם תומכים או מתנגדים למהלך של גבאי. התוצאה מפתיעה, נראה שלרובם אין התנגדות למהלך.
ביום שלישי ביקש פרץ להסביר את טענותיו בפני הנהלת המפלגה. שם הוא הוקלט שלא בידיעתו, והשיח בינו לבין גבאי שודר במהדורת החדשות של ערוץ 10. אתמול הוא פנה באמצעות עו"ד לבדוק מי הקליט והדליף את הדברים שעשה זאת לדבריו "כדי לפגוע במפלגה , לסכסך ולפלג".
הוויכוח על מבנה ועידת המפלגה עקרוני עבורו, ולדבריו אין מדובר בעניין אישי אלא בביטול מהלכים דמוקרטיים פנים מפלגתיים. פרץ טוען כי גבאי התכוון מלכתחילה לבטל את הבחירות לוועידה, אך חיכה עד תום הליך הרישום כדי להודיע שהוא מבטל אותן. אפילו עו"ד דוד ליבאי , יו"ר ועדת החוקה של המפלגה מתנגד למהלך.
היום צפויה ועדת החוקה של המפלגה לאשר את המהלך וגבאי מודע לכך שההליך עוד יעבור סריקה של מוסדות משפטיים פנים מפלגתיים ואולי אף חיצוניים. בנוסף , הוועידה היוצאת של המפלגה, זו שהייתה בת 2,000 חברים וכבר פוזרה למעשה, תצטרך להיות מכונסת מחדש ולהצביע על שינוי התקנון. זה הולך להיות עוד מפגש טעון. עוד אירוע פנים פוליטי מתיש.
אך גבאי דוהר קדימה עם זה, מנסה לא להסתכל לאחור. במפלגת העבודה תמיד צריך להסתכל מעבר לכתף. אחרת אתה עלול למצוא את עצמך פרש בודד וזקוף על גב סוס נאה, אך ללא חיילים הצועדים לצידו.
למי שייך הכותל לפי אבי גבאי
מעבר לסקרים הלא מחמיאים, גבאי נתקל בשבועות האחרונים באין-ספור בעיות. מי שהיה היועץ האסטרטגי שלו לכמה חודשים קצרים, אמרי מזור, עזב את תפקידו . גבאי עובד היום עם ראש המטה, תומר לוטן, ואיש הסקרים והיועץ הפוליטי סטיבן מילר. מילר גם סייע לו להכין את הנאום שנשא בפני ועידת ה-AJC בירושלים. כמה רגעים לפני שעלה לדבר נמסר לגבאי שבקהל נוכחים גם חברי קהילת "נוצריים אוהבי ישראל" והוא רצה לכבד אותם בפתח דבריו . בסינק הקצר ששודר, מכבד גבאי את הנוכחים, יהודים בני כל הזרמים וגם את הנוצרים, והמשפט הבא שאמר "הכותל שייך לכולנו" מתחבר והופך למשפט אחד ארוך.
הדברים שודרו בערוץ 20 ויוצא מהם שגבאי אומר לקהל שהכותל שייך גם לנוצרים. גבאי אינו נואם מיומן מספיק, ואולי צריך לעבוד על מה שנקרא "הפאוזה", אותה הפסקה מלאכותית שעושים דוברים כדי לנתק ולהדגיש שני חלקי משפט. על כל פנים , כוונתו הייתה טובה, אך התוצאה אומללה. זו טעות שיכולה לקרות לכל אחד, אך עם גבאי נדמה שיותר מדי פעמים הוא לא עושה הכנה לפני נאומים מצולמים.
הסיפור עם דפי הנגטיב על יאיר לפיד, גם לא מוסיף לו כבוד. בתגובה לחשיפה של הכתבת הפוליטית של חדשות 2 דפנה ליאל, כי דפי פייסבוק המכפישים את יאיר לפיד קשורים אליו, אמר גבאי שזהו האופי של מערכות בחירות מודרניות, ושכולם עוסקים בפרסומים שליליים והכפשת אחרים. זאת לאחר ששבוע קודם אמר בראיון לאודי סגל וירון דקל כי "אנחנו לא מתעסקים בזה, אלא בהחלפת השלטון במדינת ישראל".
מבדיקה שערכנו ב"גלובס" עולה כי "ספוטלייט מחקרים דיגיטליים בע״מ", החברה שעומדת מאחורי דפי הפייסבוק הנגטיביים על לפיד, נרשמה כחוק בפברואר 2017 על ידי שלושה: ליאור אבזון, גיל דיקמן ואיתי ששון. בהמשך הצטרפו אליהם שחר דקל וגיל למל . חשיפת שם החברה על ידי ליאל, אפשרה להרים קצת את המסך ולאתר את שמות האנשים אשר מאחורי קמפיין הכפשות, דבר שקשה עד כמעט בלתי אפשרי לעשות לרוב. גבאי אולי נתפס בשקר אחד, אך טענתו שכל המפלגות וכל השחקנים הפוליטיים עוסקים בכך היא נכונה.
ואנקדוטה נוספת: המועד בו הוקמה חברת "ספוטלייט" חופף לימי ההתמודדות על ראשות מפלגת העבודה. השבוע שאלתי את אחד מבכירי חברי הכנסת המכהנים של מפלגת העבודה, על השימוש שנעשה בקמפיין השלילי כיום ותשובתו הפתיעה אותי מכיוון שהתייחסה דווקא לבחירות הפנימיות שהיו לפני כשנה. "אני חושב שעשינו עוול גדול לאראל מרגלית. כולנו חשבנו שמסעי ההכפשות לפני שנה באו ממנו. כבר אז היו עמודי נגטיב, אבל מי שילם עליהם אז?", תהה אותו ח"כ.