קליקסופטוור טכנולוגיות (ClickSoftware Technologies) היא סיפור הצלחה ישראלי מהסוג של פעם: חברת תוכנה שמייצרת מוצר של ממש ומוכרת אותו ללקוחות של ממש, שמשלמים לה דמי שימוש של ממש. קליק, כמו שקוראים לה בחברה, מפתחת מערכת לניהול לוגיסטי של שירות לקוחות: קבלת קריאות תמיכה, שיגור טכנאים, מעקב אחר תוצאות הביקורים.
בתוך היכולת הטכנית הזאת גלומה הרבה מתמטיקה ואלגוריתמיקה, שנועדה לנהל ציי שירות ענקיים ביעילות המרבית שמטרתה לחסוך זמן, משאבים וכסף. את החוכמה הזו מפתחים במרכז הפיתוח של קליקסופטוור בפתח-תקווה, שהוא למעשה מרכז הכובד של החברה. ההנהלה יושבת בברלינגטון, מסצ'וסטס, ובנוסף פועלים מספר סניפים בעולם. הלקוחות הן חברות גדולות, אפילו גדולות מאוד, שמפעילות מערכי שירות של אלפי טכנאים מדי יום.
קליקסופטוור הוקמה ב-1996 על ידי פרופ' משה בן בסט, ובתוך ארבע שנים בלבד הונפקו מניותיה בבורסת נאסד"ק בניו-יורק. ואז, יום אחד באפריל 2015, קרה לקליק מה שחולמים עליו בחברות רבות: קרן הפרייווט אקוויטי האמריקאית פרנסיסקו פרטנרס (FP) קנתה את מניות החברה בסכום של 438 מיליון דולר, שנסחרה באותו זמן לפי שווי של 420 מיליון דולר: לא עסקת ענק של ההייטק הישראלי, אבל בוודאי לא עסקה זניחה.
הרכישה של FP הוציאה את קליקסופטוור אל מחוץ לבורסה. מיד לאחר שהתפרסמה העסקה למכירת החברה בן בסט פרסם הודעה אופטימית: "אנו שמחים על השותפות עם פרנסיסקו פרטנרס. כחברה פרטית נהיה גמישים יותר, ונוכל למנף את הידע של פרנסיסקו פרטנרס ומומחיותה בשוק על מנת להתמקד בהשקעות ארוכות טווח ויעדי צמיחה, אשר ייטיבו עם עובדינו, לקוחותינו ושותפינו". מעט לאחר מכן הוא הבין, שמראים לו את הדלת החוצה: "יחד עם כניסתה של קרן פנסיסקו פרטנרס כבעלים החדשים של החברה, הגעתי למסקנה כי זה הזמן הנכון להעביר את שרביט ההובלה למחליפי", כתב בהודעה מאוחרת יותר. בן בסט הלך לשדות אחרים והחברה הפכה לפרטית ונעלמה מהעין הציבורית - שלוש שנים רצופות, שבהן לא היה ממנה אות חיים.
אלא שקליקסופטוור עדיין חיה, ואפילו בועטת. בפברואר השנה התמנה מנכ"ל חדש לחברה, מארק קאטיני, שהגיע עכשיו לביקור ראשון בישראל, מה שמהווה הזדמנות לראיון ראשון בתפקידו החדש.
עד לאחרונה קאטיני שימש כמנכ"ל חברת Autotask האמריקאית והביא אותה לגידול מרשים בפעילות ובהכנסות עד שנרכשה על ידי חברת Datto; לפני כן היה מנכ"ל MapInfo, שגם אותה פיתח ומינף עד שנמכרה ל- Pitney Bowes; תחילת דרכו היתה בחברת Lotus Development המיתולוגית, שם שימש כמנהל הפעילות בבריטניה ו-EMEA.
איזו חברה אתה מוצא בכניסתך?
"מצאתי חברה נהדרת בכמה מובנים. הראשון שבהם הוא הלקוחות: יש לנו לקוחות ב-60 ארצות, מהגדולים בעולם בתחומי התקשורת, התשתיות, הבריאות ועוד, והם סומכים עלינו בהפעלת העסק שלהם. אנחנו משמעותיים מאוד עבורם - כל דקה היא קריטית, כל דבר פה משפיע באמת.
"הדבר השני הוא הטכנולוגיה: המוצר שלנו מאפשר לחברות לטפל ב-20,000 קריאות שירות ביום. לקוח גדול אמר לי פעם שמדי פעם הוא מסתכל לצדדים לראות אם יש פתרונות טובים יותר, ומעולם לא מצא כזה. אנחנו מתקדמים עכשיו באופן אגרסיבי לפתרונות ענן, והשירות נמצא בשימוש של 50 חברות.
"הדבר השלישי שהופך את החברה למה שהיא הוא האנשים: הם באמת מצוינים, הרבה מהם נמצאים פה הרבה זמן".
קליק היא עדיין חברה ישראלית? מה עושה אותה ישראלית?
"מובן שהחברה ישראלית. חלק גדול מאנשי ההנהלה הם ישראלים, וחלק גדול מאוד מאנשי ההנדסה הם ישראלים. יש בישראל 220 עובדים, כולל טלי אקרמן שהתפקיד של משאבי אנוש שהיה ממוקם בארה"ב לפני כן, עבר לישראל בעקבותיה. אנחנו ממשיכים להוסיף פה אנשים פה כל הזמן".
מה האסטרטגיה של החברה היום?
"אנחנו מתכוונים לספק את המערכת המותאמת המלאה ללקוחות לפי הצרכים שלהם והשווקים הרלוונטיים. יש לנו אסטרטגיית שותפים חזקה, ואנחנו חושבים מה יהיה הצעד הבא: האם נקנה את זה או שנבנה את זה?"
אז מה התוכנית? לקנות חברה או לגייס עובדים ולבנות שירות?
"יש יתרונות וחסרונות בכל דבר. אם נראה משהו שנאהב מאוד ואנחנו חושבים שיעניק ערך ללקוחות שלנו נדון בכך, ואם נחשוב שיש לנו את היכולת הפיננסית לעשות את זה, זו בהחלט אופציה".
האם יש די חדשנות בחברה או שזה מה שאתה מחפש היום?
"חדשנות היא הליבה של החברה. האופטימיזציה של השירות, שזה מה שאנחנו עושים, היא דבר ממש מדהים: מיליוני חישובים בדקה, מיליון אפשרויות להוציא טכנאי מתוכן צריך לבחור בשנייה אחת את החלופה הטובה ביותר ללקוח. אנחנו מתעניינים עכשיו בפיתוח בינה מלאכותית וחושבים שיהיה לזה שימוש, כדי לשפר את כל הידע הזה שקיים. אנחנו כבר יודעים לחזות את משך העבודה הצפויה, אבל אנחנו מוסיפים עוד משתנים כמו התנועה בכבישים בזמן אמת, מה שמוסיף לסיבוכיות".
אז מהי אסטרטגיית הרכישות שלכם בישראל, מה אתם מחפשים פה?
"מוקדם מדי לומר. הערך ללקוח הוא נכס ליבה שלנו, ואנחנו מחפשים אך להגדיל את הערך ללקוח. אולי נרחיב את הפלטרפומה, אולי נרחיב את השירותים לטכנאים ומשלחים, יש לנו כמה רעיונות רחבים. בעיקרון זו שאלה של השקעה בחברות חדשות, שהיא שאלה לשותפי הפיננסים שלנו, FP. אם נמצא חברה עם טכנולוגיה מעניינת ונחמדה, אני בטוח שנוכל לנהל שיחה מעניינת איתה. זה לא בעדיפות שלי כרגע, אבל זה עשוי להשתנות. אין שום דבר רע בלהקשיב, ואולי נחליט שנקנה את כל הדבר הזה, לפני שהוא נהיה יקר מדי..."
כדי להבין טוב יותר את מצבה של קליקסופטוור, צריך להסתכל על מי שרכשה אותה, פרנסיסקו פרטנרס. FP היא קרן המתמחה בהשקעות בהייטק, בעיקר בארה"ב ובבריטניה, עם חיבה מיוחדת לחברות ישראליות כמו NSO, סינטק, אקס ליבריס ודאמטק. פרנסיסקו פרטנרס נוהגת לרכוש חברות ולהשביח אותן במשך כמה שנים, ואז למכור אותן. אקס ליבריס, לדוגמה, נרכשה תמורת 62 מיליון דולר ושנתיים לאחר מכן נמכרה תמורת כ-200 מיליון דולר. את דמאטק היא רכשה (עם סקויה) תמורת 77 מיליון דולר ומכרה אותה לאחר שנתיים תמורת כ-230 מיליון דולר.
אם מביטים על המגמה הזו בפרנסיסקו פרטנרס, ומוסיפים לכך את מארק קאטיני, שבשנים האחרונות יש לו רקורד של מי שהשביח את החברות שניהל עד שהן נמכרו לחברה אחרת, אפשר להבין את הכיוון. לפי נתונים שנחשפו לפני כשנה, הכנסותיה של קליק ב-2015 הגיעו לכ-120 מיליון דולר ובשנה שלאחריה לכ-144 מיליון דולר. המטרה הנוכחית היא להכפיל לפחות את ההכנסות האלה, מה שיהפוך את החברה לאטרקטיבית מאוד.
קאטיני עצמו אינו מסגיר נתונים עסקיים אבל אומר שהחברה נהנית מצמיחה בריאה דו-ספרתית שנתית, ומספר הלקוחות נמצא בגידול. פרנסיסקו פרטנרס פועלת בישראל באמצעות הנציג הישראלי, ערן גורב, לשעבר מנכ"ל אלווריון, שגם הוא, כמובן, אינו מוכן לדבר אלא על העתיד הוורוד של החברה מבחינת יכולות טכנולוגיות ושירות.
גורב: "אנחנו מרוצים מאוד מההשקעה. אחרי שיחות רבות עם עובדים ומנהלים בחברה זיהינו שהטכנולוגיה של קליק היא ייחודית באופן מובהק, אך הטכנולוגיה הזו היתה זקוקה לעדכון שיתאים לימינו אנו, בדמות העברת הפתרון מאתר הלקוח לפתרון בענן. זה שינוי טכנולוגי עסקי ותשתיתי: האתגר כיצד לשלב את הניסיון וההבנה העמוקים של 15 שנות עבודה בתחום, עם דם חדש, גישה חדשה וטכנולוגיות חדשות.
"המוצר אמנם טוב, אך התברר לנו שניתן לחזק את אסטרטגיית השיווק ללקוח - זה מה שעשינו בשלוש השנים האחרונות, והצוות מיישם זאת כיום".
טלי אקרמן, סמנכ"לית משאבי אנוש של החברה, חושבת שבקליק הצליחו למצוא את הנוסחה איך חברה ישראלית יכולה להפוך לחברה גלובלית, שמדברת ללקוחות גדולים בעולם בשפתם העסקית והתרבותית. אקרמן אומרת: "האתר הישראלי של החברה הוא בית הייצור של החברה, כשמרבית העובדים כאן הם מפתחים, מהנדסים ואנשי המוצר. יש תמהיל של אנשים שנמצאים הרבה שנים עם ניסיון וכישורים משמעותיים ומצטרפים חדשים. אנחנו נמצאים בתהליך מתמיד של עבודה על טכנולוגיות חדשות, וזו סביבה אג'ילית מבחינת מתודולוגיות העבודה. יש משהו במבנה החברה, שמחזק את הגישה הגלובלית שלה: כולנו, בכל שלוחותיה של החברה בעולם, מתועלים לאותה מטרה וכולנו בקשר הדוק. כמעט כל קבוצ עבודה מורכבת מעובדים בכל העולם".
אז מה המשך הדרך מבחינתה של קליק?
גורב: "קליק, ההנהלה שלה, ואנחנו כבעלי המניות פתוחים להרבה מאוד חלופות: רכישות שאנחנו מבצעים, מיזוג, בשלב כלשהו תהיה מכירה, הנפקה. כל האופציות פתוחות כשהדגש הוא על המשך, ועל בניית הצוות שייקח אותה קדימה".
