גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך יגיבו ראשי הערים החזקות לפתרון פיזור הפליטים

לפני 3 שבועות פנתה קבוצת אנשי עסקים לראש הממשלה והציגו לו תוכנית לפתרון כלכלי של סוגיית הפליטים ושיקום דרום ת"א ● התוכנית מתבססת על ביזור הפליטים, כך שיישובים חזקים יקלטו פליטים מדרום ת"א בשיעור שלא יעלה על 1% מאוכלוסיית היישוב ● הבעיה היחידה היא היישום ● פרשנות

מחאת הפליטים בכיכר רבין / צילום: עירא קראוס
מחאת הפליטים בכיכר רבין / צילום: עירא קראוס

טבעם של כלי התקשורת הוא להעלות נושאים, לעסוק בהם באופן אינטנסיבי ואז להוריד אותם מסדר היום כלעומת שבאו, בתוך זמן קצר, לטובת ההתפתחות ה"חמה" הבאה, והרי יש כאלה למכביר. זה לא אומר שהבעיות נפתרו, זה אומר רק שהתקשורת מיצתה את ההתעניינות בהן, עד להתפתחות הבאה בהן. זה בדיוק מה שקרה עם הדיון בבעיית הפליטים, בבעיית דרום תל-אביב ובפסקת ההתגברות. אחרי הרעש הגדול וזעקות השבר על חורבן הדמוקרטיה, הבעיה נותרה בעינה והיא אף מחריפה, אבל למי אכפת?

יש כאלה שאכפת להם. לפני שלושה שבועות פנתה קבוצה של עשרות אנשי עסקים, ובהם יהודית ויהודה ברוניצקי, חיים כצמן, שמואל חרל"פ, שרגא ברוש, מורי ארקין, יוסי ורדי, אורני פטרושקה, ירום אריאב, יוסי קוצ'יק, אילן שילוח, דורון ומוקי שניידמן ועוד רבים אחרים לראש הממשלה בנימין נתניהו והציגו לו תוכנית לפתרון כלכלי של סוגיית הפליטים ושיקום דרום תל-אביב. התוכנית מתבססת על ביזור הפליטים, כך שיישובים חזקים יקלטו פליטים מדרום תל-אביב בשיעור שלא יעלה על 1% מאוכלוסיית היישוב, עידוד העסקת פליטים בענפים הסובלים ממחסור מובנה בכוח אדם והקמת מאגר של משכירים ושוכרים פוטנציאליים כדי לפתור את בעיית המגורים (למי שמעוניין לקרוא את התוכנית המלאה, אפשר למצוא אותה בגוגל). ברור שיוזמי התוכנית הם ממתנגדי הגירוש ושיש להם כוונות טובות עם רציונל עסקי ומוסרי. הבעיה היחידה היא היישום, כמו בכל בעיה עם תוכנית טובה.

בעבר פניתי לראשי העיריות החזקות בבקשה לברר מהי דעתם בנושא הביזור ורק אחד מהם חזר אליי -  בתשובה מתחמקת. זה לא מפתיע. מדובר בשנת בחירות ואף ראש עירייה לא מוכן להסתכן באמירה שעלולה להזיק לו. זו גם הסיבה שיוזמי התוכנית לא פנו בעצמם לקבל את הסכמתם של ראשי היישובים החזקים. תחושתי היא שההתחמקות הזאת תימשך גם אחרי הבחירות: איש מראשי העיריות הנבחרים לא יסתכן בהצהרה שהוא מסכים לקלוט פליטים ובכך יעורר את זעם בוחריו.

ולגבי הסוגיה המשפטית, פסקת ההתגברות, שלבטח עוד תצוץ ותעלה. בניגוד לשיח השחור-לבן, תמיד כדאי לשמוע קולות מאוזנים קצת יותר, כמו של פרופ' רות גביזון. אני ממליץ מאוד להציץ מדי פעם באתר שלה ובפוסטים שהיא מעלה בפייסבוק - הם מאירי עיניים ומעוררי מחשבה. לפני חודש היא כתבה מאמר ארוך על פסקת ההתגברות. לפניכם קטעים קצרים ממנו, שמדברים בעד עצמם:

"מהלכי הבלימה של הצעות דומות בעבר נשענו בחלקן על טיעונים שנראו לי מוטעים ומסוכנים. כמו למשל טענות שלא נוכל עוד להגן על זכויות האדם של פרטים ומיעוטים חלשים. שזה סוף הדמוקרטיה. שהמטרה היא לחסל את בג"ץ. אני מתנגדת נחרצות לטיעונים האלה. כאמור, דמוקרטיה מחייבת איזון חכם בין ריבונות הפרלמנט לבין כוחם של שופטים שאין להם אחריות ציבורית ישירה כלפי הציבור. לא יכול להיות שנאבד את היכולת לדון בצורה שקולה באיזון הנכון בין הרשויות. ואם אי-אפשר יהיה לבצע שינוי בלי משבר פוליטי וציבורי, ייתכן ששינוי בזמן משבר מורכב עדיף על המשך הדחייה הגורפת של כל שינוי [...]

"אינני מקבלת שהצטמצמות באמירה שאסור לחוקק את פסקת ההתגברות המוצעת היא תשובה מספקת. במשבר החוקתי שנוצר ההתייחסות צריכה להיות גם לגבי חלופות שעשויות לא רק לבלום הצעה שיש עמה סכנות כבדות משקל אלא להגיע למצב יותר טוב בעתיד. ואני, שלא כמו רוב המתנגדים, לא חשבתי ואינני חושבת שהמצב הקיים אופטימלי [...]

"אני חושבת שניתן היה למנוע משברים כאלה בעתיד אם היינו מוצאים דרך טובה לאפשר למחוקקים, כאשר יש להם תמיכה רחבה ומושכלת בציבור, לגבור על פסיקה. אינני חוששת שזה יקדם שחיתות כי הציבור אינו אוהב שחיתות. בנושא זכויות האדם חיוני, להגן עליהם באומץ ובעצמאות... פרשנות פסקת ההגבלה הנהוגה אצלנו מזמינה כניסה של בית המשפט לתחומים שבהם הוא צריך לכבד את החלטות הממשלה והכנסת. כדאי לצמצם את זכות העמידה כך שרק מי שנפגע ממש יוכל לעתור (ברוב המקרים הקשים, כמו למשל חוק האזרחות או נושא המהגרים, כלל אין בעיה אמיתית כזאת. אבל לא לגמרי ברור למה ביטול בית הסוהר הפרטי או מתווה הגז הוא עניין של זכויות המיעוט). צריך גם להרחיב מחדש במידה מתונה את דוקטרינת חוסר השפיטות. היה עדיף שכל אלה ייעשו על ידי בית המשפט עצמו. ובמידה מסוימת זה כבר נעשה. בעיקר מומלץ ששופטים יצטמצמו להכרעה שבפניהם ולא ישלחו לחלל האוויר אמרות אגב כלליות שהן בעצם איומים או התרעות על איך יעשו שימוש בכוחם בעתיד. לא לגמרי נכון שבית המשפט הוא הענף הפחות מסוכן. מצד שני, נכון שהחרב והארנק מצויים אצל הענפים הפוליטיים. ואלה בהחלט בחלקם שופכים דלק על המדורה. D9 למשל. ודברי ביקורת כוחניים ולא שקולים ומתסיסים מאידך. אמנם הכול חוסה תחת חופש הביטוי והחסינות, אבל באלה לא די. הסתה כלפי קבוצות בציבור או כלפי מוסדות מרכזיים של המדינה מסוכנת לא רק לקורבנות ההסתה אלא לחוסן של החברה והמדינה עצמו".

גם הדברים החכמים של גביזון, למרבה הצער, לא משנים את תמונת המצב, כפי שהיא כותבת בעצמה. הזמן עובר והמצוקה נמשכת ומחריפה: הן של תושבי דרום תל-אביב והן של הפליטים. 

עוד כתבות

רה"מ בנימין נתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

אחרי האכזבה מתוצאות הבחירות נתניהו לא יטוס לעצרת האו"ם

ראש הממשלה נתניהו הודיע היום שלא יטוס לעצרת האו"ם בשל הנסיבות הפוליטיות ● לשכת ראש הממשלה הודיעה כי במקום נתניהו שר החוץ ישראל כ"ץ ינאם בעצרת האו"ם

חיים סבן/ צילום: אמיר מאירי

האם חיים סבן עשוי לאבד את השליטה בפרטנר?

מהחלטה שקיבל השופט חגי ברנר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, עולה כי קבוצת סבן נמצאת בהפרה של ההסכם שלה מול חברת האצ'יסון ואינה משלמת לה ריבית בסך 10 מיליון שקל

אזרחי ישראל מצביעים בבחירות 2019 / צילום: שלומי יוסף

מי בכל זאת הצביע זהות? אלה המפלגות שלא עברו את אחוז החסימה

בזמן שבזירה הפוליטית מנסים להרכיב גושים מהם תיווצר ממשלה, "גלובס" בודק מה קרה לרשימות ה"מיוחדות" שלא עברו את אחוז החסימה אך בכל זאת עשו קצת רעש במהלך בחירות מועד ב'

בנימין נתניהו / צילום: מאיר אמירי

רוטציות, פיצולים, איחודים או ויתור על 61 ממליצים: ארבעה תרחישים להרכבת קואליציה

לאחר סיום פרסום תוצאות האמת, נתניהו יצטרך להתמודד עם העובדה שהציבור הישראלי מאס בו כראש ממשלה ● הוא עוד לא ויתר על ממשלה בראשותו וינסה לרתום אליה את כל מי שרק יסכים, אבל זה לא קל כשההכרעה נמצאת לבסוף בידיו של יריבו המושבע - הנשיא ראובן ריבלין

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

פשרה בייצוגית: פרטנר תפצה לקוחות בסך כולל של 48 מיליון שקל. אז למה הפיצוי מרגיז צרכנים?

לקוחות פרטנר בהווה או בעבר מקבלים בימים אלה הודעה המזמינה אותם לממש 100 שקל לרכישת מוצרים או בתיקוני מכשירים - אך כדי לממש את הפיצוי יש לבצע רישום כלקוח ● בפרטנר נימקו כי הרישום מחויב לפי תנאי הפשרה על-מנת לוודא כי רק הזכאים לפיצוי יממשו אותו

קלפי בחירות /  צילום: איל יצהר

90.3% מהקולות נספרו: כחול לבן עם 32 מנדטים, הליכוד עם 31

תוצאות הבחירות אינן מאפשרות בשלב זה הכרעה בנוגע לזהות ראש הממשלה, שכן לאף אחד מן הצדדים אין מעל ל-61 ממליצים

טראמפ ונתניהו בדאבוס / צילום: Carlos Barria, רויטרס

דונלד טראמפ: "לא דיברתי עם נתניהו מאז הבחירות"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבהיר הערב כי לתוצאות הבחירות בישראל ולממשלה שתקום בעקבותיהן אין כל השלכה על יחסו לישראל

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

הצבענו יותר וקנינו בהרבה יותר: עלייה של 20% במחזור הקניות לעומת הבחירות באפריל

לפי נתונים שפרסמה שב"א אתמול במהלך יום הבחירות עלה כי בין השעות 10:00 ל-13:00 היקף הקניות היה גבוה ב-20% לעומת היקף הקניות נכון לשעה זו ביום השבתון בחודש אפריל ● מקס ערכה השוואה בין קצב הקניות אתמול ביחס להיקפי קניות ביום שישי ממוצע, וזיהתה עלייה של 24%

חנן מלצר/ צילום: שלומי יוסף

מלצר הפיק לקחים: הפוליטיקאים יתקשו לטעון הפעם ל"גניבת בחירות"

הטענות שהעלו בליכוד לזיופים נרחבים בבחירות הקודמות הובילו את ועדת הבחירות להקים מערך מפקחים מתוגבר • הפעם כמעט שלא נרשמו אירועים חריגים

בנימין נתניהו ונבחרת הליכוד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מפלגה בורחת מבשורה: האם בליכוד מסרבים להכיר בהפסד?

מדגמי הטלוויזיה ניסו לתת שואו • הפוליטיקאים העדיפו לשתוק ● ונדמה שבליכוד מסרבים להכיר בסיומו של עידן • טל שניידר ודוד ורטהיים התארחו באולפן "גלובסטוק" בהנחיית ליאת רון בכדי לסכם עוד ערב בחירות ● האזינו

 wework / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

הרבה לחץ על הצוואר של WeWork בדרך להנפקה

התמקדות המשקיעים במנגנוני דילול מובנים במבנה ההון של We יעוררו בעיות כשהחברה תנסה שוב לגייס הון ציבורי ● הבעיה החלה כשהתמחור של We התחיל להתכווץ ● We זקוקה נואשות להון כדי להמשיך את התקדמותה במסלול הצמיחה הנוכחי שלה

יורם טיץ/ צילום: איל יצהר

"הטוב ביותר עוד לפנינו. היזמים הישראלים עומדים במשימה מורכבת"

לפני כמה שנים, אם היית שואל אותי לכמה חברות בישראל יש הכנסות של יותר מ-25 מילון דולר לא הייתי צריך את שתי הידיים כדי למנות אותן. היום יש יותר מ-100 כאלה", כך אמר יורם טיץ, מנכ"ל חברת ארנסט אנד יאנג (EY) על במת כנס הג'רני

פרד קופמן, סגן נשיא פיתוח מנהיגות בגוגל / צילום: איל יצהר, גלובס

"אם תעשו את העבודה האמיתית שלכם כנראה שתאבדו אותה"

כך אמר פרד קופמן, סגן נשיא פיתוח מנהיגות בגוגל, בהרצאתו בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● "מערכת שמתפקדת באופן הטוב ביותר תמיד תכלול תת מערכות שלא מתפקדות הכי טוב"

משמאל לימין: אלונה בר און, תומר בר זאב, אור בוקובזה, לו קרנר, יובל שחר וגיא יאמן / צילום: איל יצהר, גלובס

איך ייראה העתיד הטכנולוגי שלנו בעוד חמש שנים מהיום

מה צופן לנו העתיד בתחומים כמו נדל"ן, תיירות, עיתונות, קריפטו ובמזון? ● שבע תחזיות קצרות להשפעות של הטכנולוגיה על חיי היומיום שלנו ● כנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס"

 

מריוס נכט / צילום: תמר מצפי

מריוס נכט בכנס ג'רני: "התחום הרפואי בישראל עדיין נחשב מסוכן, כהימור בינארי"

את הדברים אמר מריוס נכט בפאנל בנושא יזמים והזדמנויות כלכליות, שנערך היום בכנס ג'רני 2019 ●  בפאנל השתתפו גם אייל ולדמן, מייסד ומנכ"ל מלאנוקס, דיוויד ואה, מנהל משותף של תחום בנקאות ההשקעות ושוקי הון בצפון ודרום אמריקה, וליהיא סגל, מנכ"ל חברת DayTwo

רונן משה יועץ תקשורת / צילום: יחצ

הפרקליטות עומדת לחתום על הסכם טיעון עם רונן משה

לפי ההערכות, ההסדר יכלול את שינוי סעיף האישום נגד משה בתמורה ללקיחת אחריות של משה על התנהגותו ● יועץ התקשורת הואשם בפרשת משנה של תיק ישראל ביתנו כי נתן שוחד לשני יועצים בכירים של שרים

פאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" בכנס ג'רני / צילום: שאולי לנדנר, יח"צ

"גם אם חברות גייסו המון כסף, הן לא חייבות לזרוק אותו"

כך אמר ניסים טפירו, מייסד שותף וסגן נשיא בחברת הסטארט-אפ Next Insurance, בפאנל "הסיפור מאחורי מגה-גיוסים" שנערך היום בכנס ג'רני של EY ישראל ושל "גלובס" ● ניר זוהר, נשיא וסמנכ"ל התפעול ב-Wix: "הגיע הזמן להתפתח מסטארט-אפ ניישן להייטק ניישן"

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: "נגדיל באופן ניכר את הסנקציות על איראן"

מחיר הנפט יורד בכ-2% בעקבות ההודעה ● ארה"ב מאשימה את איראן באחריות לתקיפת מתקן נפט של סעודיה בתחילת השבוע

נתניהו מדבר לבוחרים דרך הטוויטר./ צילום: מתוך טוויטר

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

טורקיה / צילום: רויטרס

טורקיה הורתה לבנקים להגדיר 8.1 מיליארד דולר בחובות כהלוואות רעות

ההגדרה מחדש של ההלוואות, רובן לחברות בניה ואנרגיה, תעלה את שיעור ההלוואות הרעות בבנקאות ל-6.3%, מעט יותר מהתחזית של הסוכנות הזו מדצמבר, שהיתה 6%