גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך הפכו הבריכות הפרטיות לטרנד הלוהט של מעמד הביניים

המחירים נופלים, החום מזנק, הטכנולוגיה משתפרת, ומעמד הביניים מחפש פינוקים חדשים, והנה נולד לו טרנד ישראלי: בריכה פרטית בבית ● איך מתחילים, כמה זה עולה, ומהן הסכנות?

בריכה באודים / צילום: אמנון אוזן חברת י.ג.ל
בריכה באודים / צילום: אמנון אוזן חברת י.ג.ל

עצה לקולנוענים ישראלים שאפתניים: לעשות רימייק לסרט האמריקאי "השחיין", שמציין ממש עכשיו יובל שנים ליציאתו לאקרנים. הסרט, המבוסס על סיפור קצר שפרסם ג'ון שיבר ב"ניו-יורקר", מתאר גבר מסוקס ואמיד שמחליט לשחות הביתה ממסיבה אצל חברים, אך ורק דרך הבריכות בשכונתו - בניכוי מעברים רגליים קלים, הן יוצרות מעין נהר אחיד. אז, ב-1968, הסרט נחשב בעיני רבים כמי שמייצג את המעבר של הוליווד לכיוונים ארטיסטיים יותר, מופשטים יותר, אפשר לומר "אירופאים" יותר, והוא התייחס לבריכת השחייה הביתית כאל ייצוג של חיי הנוחות האמריקאים (והשדים שמתחבאים מאחוריהם). מעניין מאוד יהיה לראות איך הסיפור הזה יטופל בישראל של 2018, מדינה שלאורכה ולרוחבה, עשירים ומעמד ביניים, בתים פרטיים ובנייני דירות - מתמלאת בריכות פרטיות.

הנה, למשל, סיפורה של דנה (השם המלא שמור במערכת), נשואה פלוס שלושה, המתגוררת במודיעין. היא ומשפחתה רכשו דירת גן בפרויקט חדש בעיר, והיא מספרת שכבר על הנייר, בתוכניות, נכללו בפרויקט בריכות פרטיות (7 על 4 מ"ר). ככה, ישירות מהקבלן, בכל דירות הגן, ללא יוצא מן הכלל.

"דירת גן בלי בריכה בפרויקט אחר עלתה בין 2 ל-2.5 מיליון שקלים, ודירת גן עם בריכה התחילה ב-2.7", היא אומרת. "בפרויקט שלנו, כל דירות הגן עם הבריכה מאוכלסות. אני חושבת שזה בעיקר כי במודיעין אין הרבה תחליפים לזה. יש בריכה עירונית ויש את ההולמס-פלייס ואין ים. אז אם כבר קבלן מציע בריכה, למה לא? יש גם הרבה בתים עם בריכות פלסטיק גדולות. אנחנו מראש בחרנו ללכת על הבריכה. זה שיקול גדול, אבל זה לא בא על חשבון דברים אחרים".

במושב אחיטוב / צילום: אמנון אוזן חברת י.ג.ל

אוהבים את הלוקסוס

הקבלנים בסיפור הזה לא המציאו פה את הגלגל. הם בסך הכול מתאימים את עצמם לביקוש החסר תקדים של עם ישראל לבריכה בבית. העם דרש צדק חברתי? הנה, הוא מקבל אותו עם מעמד ביניים שנהנה יותר ויותר ממטעמים שעד לפני עשור היו נחלתו הבלעדית של האלפיון העליון.
"אני שומע על הרבה אנשים שעושים את זה", אומר אריק, תושב גדרה, בעל בריכה פרטית. "בשכונה שלנו, שהיא חדשה יחסית, כבר 25% מהאנשים עם בריכות קבועות. וזו שכונה קטנה".

"להערכתי, עד לפני עשרים שנים נבנו פה כ-400 בריכות פרטיות בשנה, לפני 12 שנים זה עלה לכ-1,500, והשנה כבר מדובר על משהו שבין 3,000 ל-4,000 בריכות בכל שנה, במושבים, בערים, בכל מקום בארץ", אומר יעקב קירמאיר, מנכ"ל ומייסד חברת הבריכות י.ג.ל. "אם קודם היו רק בריכות יצוקות ויקרות בסביון ובקיסריה, היום כבר יש אצלנו בחברה מחלקה שהתרחבה בנושא הבריכות הזולות יותר, יחד עם המגמה העולמית".

מי קהל היעד?

"מדובר בעיקר במעמד הביניים שיותר משתייך למושבים, או לכאלה שקיבלו חלקה כזו בירושה והחליטו לבנות עליה. אין כמעט יישוב שלא נתקלים בו בבריכות פרטיות בנויות, מתועשות או מבטון".

התודעה לבריאות וכושר היא גם חלק מהעניין או שזו קלישאה אורבנית?

"יש המון תודעה לכושר, לבריאות ולזמן פנוי, אבל אולי משהו בין 3% ל-5% מנצלים את זה ממש לשחייה ספורטיבית".

"בכל בית רביעי פרטי שאני נתקל בו בונים גם בריכת שחייה", מוסיף ירון פיק מזיכרון יעקב, אדריכל שעוסק בניהול ביצוע הבנייה של בתים פרטיים ובעליה של בריכה פרטית בעצמו (נבנתה באמצעות י.ג.ל). "להערכתי, יש לזה גם השפעה על הערך של הבית. נכון, הלוקיישן הוא חשוב, אבל אם יש לך או אין לך בריכה זה מעלה או מוריד את הערך לפי מצב השוק".

סממן נוסף למגמה הקיצית (או כמו שאומרים בישראל: "כל הזמן חוץ מפברואר") הוא התחום החדש יחסית של בריכות פרטיות שמגיעות קומפלט, רק להוריד עם המנוף ולהכניס לבור שחפרתם ליד הבית. "בארבע השנים האחרונות בנינו כ-250 בריכות וכרגע עוד 30 נמצאות בעבודה ואנחנו ממשיכים לצמוח", מדווח אבי רומנו, מנכ"ל ומייסד חברת אס פול שעוסקת בתחום הספציפי הזה.

יורם, תושב אופקים ובעל בריכה פרטית שנבנתה בשיטה הזו, מייצג את שני הסממנים של התופעה: בנייה מהירה, ובריכות פרטיות באזורים שפעם לא היו מזוהים עם סמלי סטטוס כאלה. "בבתים החדשים שנבנים היום באופקים, לפחות 30% מתוכננים מראש עם בריכה פרטית, כי אז כבר אפשר להכין מראש את השלד והיסודות של הבריכה, מה שחוסך משמעותית בעלויות", הוא אומר. "בזמן שהבריכה נבנתה במפעל, בניתי בבית את היסודות והכנתי את התשתיות: עבודות של חפירה, מים, חשמל - כל זה עלה כ-30 אלף שקלים. הבריכה עצמה, הכוללת את חדר המכונות, המשאבות, החיבור לחשמל וציפוי הפסיפס עלתה כ-170 אלף שקלים".

היתרים? זכויות? יעיד על כך קובי (גם שמו המלא שמור במערכת), שבנה בריכה פרטית באבן-יהודה. שם, הוא מספר "כמעט כולם עם בריכות".

בריכה בדירת גן במודיעין / צילום: פרטי

והרישוי?

"באבן-יהודה הכלל הוא שחייבים לפרסם את דבר הבנייה בעיתון ולבקש אישור מהשכנים. אנחנו עשינו הכול לפי הספר, פרסמנו במשך שבועיים ופנינו לכל שכן וביקשנו רשות. להגיד לך שכולם עושים את זה? לא. להגיד לך שהיו שכנים שלא שאלו אף אחד? מלא".

במקום מיזוג אוויר

בואו נדבר כסף. איך קרה פתאום שבריכה פרטית כבר לא נחשבת להוצאה כל-כך גדולה? ובכן, יש בזה הרבה עניין של פרופורציות. "מבחינת עלויות של מים, היום להשקות דשא עולה יותר מלהחזיק בריכה", פוסק רומנו מאס פול. "שנית, מחירי הנדל"ן המטורפים פתאום מכניסים לפרופורציה את העלות של הבריכה, שעולה היום כמו... נניח... מטבח. היום בריכה פרטית זה כבר 'כסף קטן' לעומת מחיר הבית וזה גם מעלה את ערך הנכס בכחצי מילון שקל. כלומר, אתה משקיע 200 אלף שקלים בבריכה, ויש לך רווח של 300 אלף שקל, וזה גם מקפיץ את השכירות ב־40%-30%".

מה עם הביורוקרטיה? יש אגרות? רישומים? עלויות מהסוג הזה?

"לכל בריכה נדרש רישיון מיוחד מהעירייה, ובכל איזור החוקים משתנים. כדי להוציא היתר כזה נדרשים אדריכל ומהנדס, מה שעולה בערך 15 אלף שקל, וגודל הבריכה מתווסף לארנונה כתשלום קבוע. עלויות המים הן שוליות. ועלויות הניקוי עולות 300-200 שקלים אם בחרת לעשות אותן לבד, ו-600 שקלים אם בחרת בפולמן מקצועי".

"במקרה שלנו, השלד של הבריכה הוא שלד הבית, כך שאם ננטרל אותו ונביא בחשבון רק את המכשור, חדר המכונות והצנרת עם החיפוי הפנימי של הבריכה, אני מניח שזה מסתכם בכ-80 אלף שקל", אומר ירון פיק מזיכרון יעקב. המקרה של פיק הוא מיוחד, מאחר שאת הבריכה שלו הוא החלט לבנות בתוך הבית, בקומה התחתונה. "היתרון בבריכה פנימית הוא שאפשר להשתמש בה עשרה חודשים בשנה, כשהמים מחוממים באנרגיה סולארית מהשמש, כי מערכת החימום על גג הבית והבריכה היא בריכה ירוקה. למי שמשתמש בבריכה על בסיס יומיומי זה גם חוסך יציאה מהבית. כבר מיום חמישי חברים מתחילים לזרום לכאן והחיים מתנהלים סביב הבריכה, זה המיזוג אוויר הכי טוב שיש.

"בכל מה שקשור לעלויות של תחזוקה שוטפת - החימום זה אפס, כי תודה לאל שמש יש לנו בשפע. עלויות חשמל זה לא מעבר ל-200 שקלים בחודש. מים אין כמעט הוצאות. הבריכה מקורה, כך שאין אידוי טבעי של המים ומאז שמילאנו אותה בפעם הראשונה לא רוקנו אותה. בבריכות חיצוניות האידוי הטבעי הוא כחצי ס"מ ביום, כך שיש ממלא אוטומטי. באשר לניקיון הבריכה, מאחר שהיא פנימית היא כמעט לא מתלכלכת, אז אני הפולמן של עצמי שבודק כלור, כימיקלים ורמת PH".

"הבריכה שלנו מתוחזקת עם רובוט שמכונה ‘דולפין'", אומר יורם מאופקים. "הוא עולה 300 דולר. את הטיפול של הכלור אני עושה בעצמי, כולל שאר הבדיקות אחת לשבוע. החשמל עלה כ-200 שקל לחודשיים. מים מילאתי פעם אחת וזהו. בממוצע, מדובר בתוספת של 150 שקלים לכל השנה, 200 שקלים בקיץ. בזכות הכיסוי זה לא מתאדה הרבה".

בריכת בטון שלמה מבית אס פול / צילום: S-POOL

גם החרדים קונים

אילו סוגים של בריכות הכי פופולריים היום? יעקב קירמאיר מי.ג.ל מנסה להשיב: "יש בריכות שהקירות עשויים פנלים טרמופלסטים, כלומר בריכות מתועשות בחיפוי PVC או ויניל; יש בריכות שהקירות עשויים מתכת ובפנים מצופים בוויניל או PVC; יש גם בריכות נירוסטה ברמה גבוהה מאוד; יש בריכות עיליות מעץ; ויש את בריכות הבטון. הבריכות הממוצעות המתועשות עולות 70,00 ל־120,000 שקלים. בריכות בטון בנויות עולות החל מ-100,000 שקל, אבל זה יכול להגיע גם ל־700-600 אלף שקל. הבריכה עצמה היא הבסיס וכל אחד מוסיף מסביב לפי כספו וטעמו האישי".

"מעמד הביניים עושה מאמצים ולוקח משכנתה כדי לקנות בריכה וזה תקף לכל הארץ", אומר רומנו מאס פול. "בצפון ובדרום יש מעט מאוד בריכות שלנו, כי עבודת הבנייה שם הרבה יותר זולה מהמרכז וקשה לי להתחרות בזה. עד לפני ארבע שנים, כל הבריכות של האלפיון עליון נעשו כ'קאסטום מייד', בהתאמה אישית, במחירים של 300,000 עד מיליון שקלים, והיו נבנות רק בשטח בטווח של 90 ימים של חפירות עם פועלים בתוך הבית. אנחנו, לעומת זאת, מייצרים את בריכות הבטון במפעל שלנו, בנווה ימין, ומביאים אותן מוכנות עם מנוף עד בית הלקוח, כולל החיבור לחשמל ולמים. הייצור אורך כחודש וההתקנה כמה ימים בודדים. אנחנו מוגבלים בגדלים ובצורות, לכן אנחנו מתאימים לקהל הביניים, במחירים שנעים בין 100,000 ל־170,000 שקלים. יש לנו גם פטנט רשום בארץ ובארצות-הברית, שם התחלנו לשווק ממש לאחרונה. אני מוכר את הזיכיון לבריכה קבלנית גדולה, ובכך מאשר לה להשתמש בפטנט".

איפה אתה מוכר הכי הרבה?

"באזור המרכז והשרון, וגם החרדים קונים: בשנתיים האחרונות מכרנו המון בריכות בכל המושבים הדתיים בדרך לירושלים, כמו בית שמש, וליד מודיעין. בעיקר דתיים אמריקאים. ויש גם בריכות שאנחנו עושים לדירות גן ולדירות גג בחולון, בהוד השרון, ברמת השרון וברמת גן. כמובן שבמקרים האלה הבריכות הרבה יותר קטנות ונמוכות, בגלל המשקל. בריכה כזו שוקלת בין 40-20 טון עוד לפני המים".

הסכנות: לא רק טביעה

אי אפשר לנתק את מגמת הצמיחה של הבריכות הפרטיות מתופעה אחרת, מטרידה: העלייה בטביעות בשנים האחרונות. אומנם המספרים הגדולים נמצאים בחופים, אך גם לבריכות הציבוריות, וביתר שאת לפרטיות, יש את החלק שלהן. בכתבה שפורסמה בקיץ שעבר ב-G, שסימנה את קיץ 2016 כאחד הקטלניים בחופי ישראל, הוקדש חלק מרכזי לבעיית הבריכות הפרטיות: "על-פי ארגון בטרם לבטיחות ילדים, חלה בשנים האחרונות עלייה במספר הילדים הטובעים בבריכות ביתיות", נכתב שם. "41% ממקרי הטביעה של ילדים מתרחשים ‘במרחב הביתי'. על-פי נתוני הארגון, מאז 2008 טבעו בבריכות פרטיות 52 ילדים ו-10 מהם מתו".

עוד נכתב בכתבה כי "אנשי מקצוע בתחום מעריכים שבין 70% ל-80% מהבריכות הפרטיות בישראל הן בריכות ארעיות שהחוק אינו קובע כל תקנות לגביהן. הבריכות הללו בדרך כלל מיוצבות באמצעות כלונסאות וניתן למקם אותן בגינות או במרפסות, למלא אותן במים בתחילת העונה ואז לרוקן אותן בקלות כשמזג האוויר משתנה. עם זאת, אף שהן רחוקות מלהיות עמוקות, הימצאותן במרחב הביתי גורמת להן להיות מסוכנות מאוד לילדים".

"מעבר לכיף, להנאות וליופי, מה שהכי היה חשוב לנו זה הבטיחות של הדבר הזה", אומר קובי מאבן-יהודה. "לכן, השקענו המון כסף בכיסוי הבטיחותי, שנסגר אוטומטית חשמלית ונעול על- ידי מפתח. הבריכה עלתה לנו בסביבות 100 אלף שקלים והכיסוי כ- 8,000 אירו. יש אלטרנטיבות נוספות, כמו רשתות, מעקה של זכוכית ואזעקה שאם מישהו נכנס לבריכה זה מתריע, אבל אנחנו עם ילדים קטנים וזה היה מאסט. גם גודל הבריכה כוון שתהיה פרקטית: בגודל כזה אפשר לראות כל מה שקורה בפנים, כך שחלילה אף אחד לא יכול ללכת לאיבוד".

"בהתחלה לא ישנתי בלילה", מודה אריק מגדרה "אף על פי שהבנות שלי כבר גדולות יחסית, זו אחריות. אני איש של ים, אני מבין את המשמעויות וגם את הבעייתיות, זו סכנה שדורשת המון תשומת לב. אז הזמנתי כיסוי חשמלי עם מפתח ננעל שהוא אצלי או אצל אשתי והכול בשליטה. לא רצים, לא קופצים. העניין של הבטיחות חייב להיות. בריכה פרטית זה לא לכל אחד, רק לאנשים אחראיים".

"דבר נוסף, מטריד לא פחות, הוא העניין הבריאותי", מוסיף קירמאיר. "בניגוד לבריכה ציבורית המחייבת מפעיל מוסמך, בבריכה פרטית אף אחד לא יודע איזה חיידקים יש לו בבית, אין חובה לעשות בדיקות ואין גם איך לעשות אותן אם רוצים. המכשירים הביתיים אומנם בודקים את רמת הכלור וה-PH של המים, אבל הרמה המקצועית של הפולמנים היום היא מאוד נמוכה, בהתאם למחירים שירדו. אני לא הייתי מכניס את הנכדים שלי לבריכות שרוב הפולמנים מנקים אותן. כל אחד בא לחמש דקות, זורק כלור והולך הביתה. אם למישהו יהיו מלא חיידקים בבריכה, אף אחד לא יגיד לו שום דבר כי לא ניתן לאלץ אף אחד לבדוק אצלו בבית את המים.

"בבתים משותפים, שהבריכות שם נחשבות פרטיות, כמו בנתניה ובתל-אביב, מקפידים לחתום על טופס 4 - משרד הבריאות מחייב את הבריכה לעבור בדיקות ולכן מקפידים שהציוד הראשוני יעמוד בתקנים של משרד הבריאות, אבל בבתים הפרטיים לא קיים דבר כזה. הרובוט יכול לנקות את הקרקעית, אבל הוא לא יכול להחליף מסנן והוא לא יכול להחליף את החיטוי".

רובוט הניקוי הישראלי "דולפין" / צילום: מייטרוניקס

כ-24 מיליון בריכות ביתיות

מה כן יכול לעשות הרובוט? על כך משיב אייל טריבר, מנכ"ל חברת מיטרוניקס הישראלית, שפיתחה את מערכת ה"דולפין" לניקוי בריכות. החברה, היום ציבורית, הוקמה ב-83' בקיבוץ יזרעאל (המחזיק בכ-60% ממנה) וממשיכה לייצר בו (החל מ-2016 הוסיפה גם מפעל בדלתון). שווי השוק שלה מוערך ביותר מ־2 מיליארד שקלים (לפי הפרסום השבוע במדור "שוק ההון" של "גלובס", שאף דיווח על זינוק של כמעט 1000% במחיר המניה בשש השנים האחרונות).

"יש רובוטים שיודעים לנקות בריכות קבועות בגדלים ואיכויות שונות, וישנם כאלה המיועדים לבריכות ציבוריות אולימפיות", אומר טריבר. "כמובן שטווח המחירים הוא בהתאם: מ-500 דולר ל-13,000 דולר. 90% מהמכירות של החברה מתבססות על הרובוטיקה ועוד 10% על מוצרי בטיחות, כמו אזעקות וכיסויים אוטומטיים של בריכות, שנועדו למנוע טביעה. בשמונה השנים האחרונים צמחנו בקצב ממוצע של 16% בשנה".

עד כמה הצמיחה שלכם משקפת את גידול הבריכות הפרטיות בשוק?

"היא משקפת בעיקר את החינוך של השוק. יותר ויותר אנשים, בעיקר בצפון אמריקה ובאירופה, מודעים לטכנולוגיה".

לפי חקר השוק שלכם, כמה בריכות פרטיות אתם מעריכים שיש בעולם?

"תראי, אף אחד לא ספר את הבריכות בעולם, אבל לפי הנטוורקינג שלנו בחו"ל אנחנו יודעים שישנן כיום כ-24 מיליון בריכות בעולם - הכי הרבה בארצות-הברית, אחר כך באירופה ובדרום אמריקה - מתוכן, סך הכול 600 אלף בריכות ציבוריות והשאר פרטיות. הנתון שרלוונטי לנו הוא שרק 20% מה-24 מיליון מנקים את הבריכות עם רובוטים. כך שלמרות שהחברה התחילה כבר ב-83', יש לנו עוד המון עבודה".

עד כמה זה מורכב לתחזק בריכה פרטית?

"זה לא פשוט: צריך לוודא שהיא נקייה, מאוזנת, צלולה, בלי חיידקים, עם רמת כלור סבירה שלא תגרום נזק. זו משימה מורכבת והרבה אנשים מגיעים למסקנה שאין להם יכולת לשלוט בזה, השמש משתנה, הטמפרטורה משתנה, פעם יש צל, פעם לא, לפעמים עצים משירים עלים, סופות חול - כל הזמן יש תרחישים שיכולים להפוך בריכה לירוקה".

כמה מהווה השוק הישראלי מהמכירות שלכם?

"הייתי אומר משהו כמו 2%-1.5%. זו מגמה עולמית, ובשנתיים-שלוש האחרונות יש בהחלט שיח גובר פה בעניין הבריכות. המחירים הלכו וירדו, יש יותר פתרונות, וגם הציוד והרובוטים הולכים ונהיים במחירים יותר נוחים לצרכן. תשלבי גם את העובדה שהעולם נהיה יותר חם".

איפה הכי הופתעת לראות בריכה?

"לא קרה לי שהופתעתי. זה בכל מקום".

עוד כתבות

איציק לארי, יו''ר מפעל הפיס, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

יו"ר מפעל הפיס איציק לארי: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שרשויות חלשות יבצעו פרויקטים חשובים"

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, דיבר בוועידת הדרום לעסקים וסיפר על חשיבות התמיכה של הפיס בשלטון המקומי: "אם יש שלטון מקומי חזק, התושב מיד מרגיש את זה, ולצערי גם להפך" ● בנוסף דיבר לארי על משחקי ההגרלות ואמר: "יש לנו אחריות מאוד גדולה, ולכן אנחנו מחילים על עצמנו כללים מאוד נוקשים"

חיים זילברשץ, ג'ארד קאש, ירון קניאז'ר. Surround Ventures / צילום: Surround Ventures

סראונד ונצ'רס מגייסת קרן שנייה, בהיקף של 50 מיליון דולר

אחרי שורה של השקעות מוצלחות ב-XTEND, IMGN ו-QuamCore, הקרן שמנוהלת על־ידי ירון קניאז׳ר, ג׳ארד קאש וחיים זילברשץ ביצעה סגירה ראשונה של גיוס לקרן שנייה, בהיקף של 50 מיליון דולר ● קניאז'ר: "רואים דור חדש של מייסדים שנולדו עם המלחמה"

תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים, NVIDIA / צילום: שלומי יוסף

"באר שבע היא מעיין של חדשנות. יש לנו טכנולוגיות של אנבידיה שיש רק פה"

תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה, דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס על מרכז הפיתוח של החברה בבאר שבע ועל גיוסי העובדים בישראל ● באשר למשבר הג'וניורים בהייטק, עזרזר ציין: "לפני שנה היה ברקס בג'וניורים בתעשייה, אבל עכשיו מרגישים שזה משתחרר וחוזר עוד פעם למה שהיה לפני טרנד ה-AI"

ענבל הרסון / צילום: מתוך אתר החברה המרכזית למשקאות

מנכ"לית חדשה לרשת קרפור: ענבל הרסון מקוקה-קולה ישראל

ענבל הרסון, מנכ"לית הסחר של החברה המרכזית למשקאות, צפויה להחליף בתפקיד את מנכ"ל קרפור מיכאל לובושיץ, שימונה ליו"ר משותף בגלובל ריטייל של אלקטרה מוצרי צריכה, לצד צביקה שווימר

דוד פתאל, בעל השליטה בפתאל החזקות / צילום: כדיה לוי

מה הקפיץ את מניית פתאל לשיא והוסיף 1.4 מיליארד שקל לשווי בעליה

מניית רשת המלונות זינקה בכ-30% בחודש האחרון, הודות לתחזיות חזקות ● פרט לבעלים, גם שורת מוסדיים רשמה רווח נאה על הנייר

משרדי איביי EBAY בישראל / צילום: רמי זרנגר

ב-56 מיליארד דולר: גיימסטופ מנסה לבלוע את eBay

בעסקת ענק עוינת וממונפת, קמעונאית משחקי המחשב הקטנה רוצה לרכוש את ענקית המסחר המקוון ששוויה גבוה פי ארבעה משלה ● ההצעה של גיימסטופ, המתבססת על מזומן ומניות, משקפת ל-eBay פרמיה של כ-20%

ירון אלעד ואליק עציון / צילום: אפלא דרייב

שני יוצאי אלרון ונצ׳רס משיקים קרן סייבר חדשה בהיקף 100 מיליון דולר

ירון אלעד ואליק עציון עומדים מאחורי קרן אלפא דרייב, שכבר ביצעה חמש השקעות ותתמקד בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית ● לקרן, בין היתר, הצטרפה לאומי פרטנרס כמשקיע עוגן

ליאור סיימון / צילום: יונתן בלום

סבא שלה היה ממייסדי חיל האוויר, היא אחראית על חברות בשווי מיליארדים

ליאור סיימון התחילה את דרכה בתפקיד משרדי, אבל כבר אז הרגישה שהיא "שער הכניסה" ליזמים ● היום היא שותפה–מנהלת ב–Cyberstarts, קרן סייבר מהמובילות בישראל: "טובה בלקרוא את החדר" ● פרויקט 40 עד 40

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של ירושלים לנתיבי איילון

לגלובס נודע כי המשרד רוצה למזג את נתיבי איילון עם תוכנית אב לתחבורה בירושלים (צתא”ל) במטרה להקים זרוע ביצוע לאומית אחת

דוד אזולאי ואלון דוידי / צילום: שלומי יוסף, גולן סבג

"אנחנו לא רוצים כסף, תנו לנו ביטחון - תורידו את חיזבאללה כארגון צבאי"

בפאנל בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שהפגיש את ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מתח אזולאי ביקורת על כך שהשיקום "לא קיים" ● דוידי הציג תמונת מצב אופטימית של התפתחות אזורית ןפרגן לקולגה מנתיבות, ● אזולאי לא חסך ביקורת מהממשלה: "מי המנהיג של היום? טראמפ. הוא זה שמודיע לנו מה קורה"

אייל בן דוד, סמנכ''ל פיתוח ולקוחות בחברת מקורות, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

סמנכ"ל מקורות: נשקיע השנה 430 מיליון שקל בפיתוח תשתיות מים בדרום

אייל בן דוד, סמנכ"ל פיתוח ולקוחות בחברת מקורות, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "הדרום הוא אסם התבואה של מדינת ישראל, ויש לנו חובה לדאוג לו"

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: תמר מצפי

מנכ"ל משרד התחבורה: "מטוס ראשון בשדה התעופה בצקלג שבנגב בתוך 5 שנים"

"אני מאמין שבתוך מסגרת הזמן הזו תראה מטוס ראשון נוחת בשדה התעופה החדש בצקלג", כך אמר מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס ● לגבי פעילות אובר בישראל אמר: "אין סיבה שאובר ודומותיה לא יעבדו בישראל. אם אובר לא תגיע - הכתובת לכך אצל דוד ביטן"

אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי / צילום: שלומי יוסף

אלונה שפר-קארו על המהפך בנתיבות: "מקימים מרכז רפואי עם הדסה, מרכז מדעי עם מכון ויצמן ומסלול להכשרת טייסים"

מנכ"לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות דיברה בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות, על ההתקדמות שעשתה בתחומי החינוך, הבריאות והנדל"ן, לצד שיתופי הפעולה עם חיל האוויר ועם מכון ויצמן ● שפר-קארו: "נתיבות תהיה הראשונה שתעשה התחדשות עירונית בקנה מידה גדול"

איש התקשורת שמעון אלקבץ / צילום: תמר מצפי

אלקבץ: "הצבא לא היה צבא ההגנה לישראל באותו בוקר של ה-7 באוקטובר"

איש התקשורת שמעון אלקבץ, חבר קיבוץ כפר עזה שאיבד את בתו סיון בטבח ה-7 באוקטובר, התארח בוועידת הדרום לעסקים של גלובס ושחזר את המעבר לכפר עזה ואת ההתמודדות המתמשכת עם האובדן ● בשיחה טעונה הוא דיבר על תחושת הכישלון בבוקר הטבח, קרא לחשבון נפש עמוק בצה"ל והזהיר מהשכחה ומהמשך האיומים מעבר לגדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות חדות; ת"א 35 לראשונה מעל 4,500 נקודות

מדד ת"א 35 זינק בכ-1.8% ● נייס זינקה במעל 20%, על רקע דיווחים לגבי עסקת הענק למכירת חטיבת "אקטימייז" שלה ● גופים מוסדיים מובילים רוכשים מקרן פורטיסימו מניות סוגת בכ-430 מיליון שקל ● תורפז עולה לאחר שהודיעה על רכישת חברת תמציות ריח בתחום הבישום מניו ג'רזי ● בלומברג: המומנטום בשווקים מתחיל להיחלש

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

אלונה בר און: "אנחנו כבר שנה שלישית בדרום, זו המשכיות וזה קשב"

מו"ל גלובס אלונה בר און בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "במציאות כיום קשה לגייס קשב תקשורתי, ולכן הוועידה הזו היא חשובה, וקיומה בשנה השלישית מייצרת גם המשכיות ולא רק הזדהות עם הדרום. על הקשב הזה שלנו נוסף הקשב של מקבלי ההחלטות שקוראים לשמחתנו את גלובס"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלת בירידות; מחיר הנפט מזנק אחרי התקיפות של איראן באמירויות

הדאו ג'ונס איבד 1.1%, מדד ה-S&P500 נסוג בכ-0.4% ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 114 דולר לחבית ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עלו, על רקע החשש מפני התפרצות אינפלציונית ● מניית eBay זינקה בכ-7% בעקבות הצעה רכישה מצד גיים סטופ ● מוקדם יותר, טראמפ הודיע כי יפעל לשחרורן של ספינות שנתקעו במצר הורמוז • בוול סטריט: שיא של כחמש שנים בשיעור החברות שהיכו את התחזית

אל״ם (במיל') טליה לנקרי בשיחה עם אלוף (במיל׳) סמי תורג׳מן, מפקד פיקוד הדרום לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האלוף שמאחורי התחקירים בהתבטאות נדירה: "הצבא קרס ב-7 באוקטובר, ההצלחות באיראן לא מוחקות את הכישלון"

האלוף במיל' סמי תורג'מן דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, על מסקנות הוועדה בראשה עמד לבחינת תחקירי 7 באוקטובר והפקת הלקחים ● "הצבא כולו קרס באותו הבוקר", הוא אמר, והוסיף כי ישראל צריכה להפסיק "לקדש את השקט הזמני על חשבון הסכנה העתידית"

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

ביטוח ישיר התקפלה: תורשה לשוב לשווק ביטוחים מקיפים

חברת ביטוח ישיר קיבלה הלילה אישור מרשות שוק ההון לחזור למכור ביטוחי רכב ● זאת לאחר סנקציה חריפה שהופעלה עליה מצד רשות שוק ההון, כאשר מתחילת החודש החברה לא הורשתה למכור ביטוחי רכב, כפי שנחשף אתמול בגלובס