גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  מגזין G

איך הפכו הבריכות הפרטיות לטרנד הלוהט של מעמד הביניים

המחירים נופלים, החום מזנק, הטכנולוגיה משתפרת, ומעמד הביניים מחפש פינוקים חדשים, והנה נולד לו טרנד ישראלי: בריכה פרטית בבית ● איך מתחילים, כמה זה עולה, ומהן הסכנות?

בריכה באודים / צילום: אמנון אוזן חברת י.ג.ל
בריכה באודים / צילום: אמנון אוזן חברת י.ג.ל

עצה לקולנוענים ישראלים שאפתניים: לעשות רימייק לסרט האמריקאי "השחיין", שמציין ממש עכשיו יובל שנים ליציאתו לאקרנים. הסרט, המבוסס על סיפור קצר שפרסם ג'ון שיבר ב"ניו-יורקר", מתאר גבר מסוקס ואמיד שמחליט לשחות הביתה ממסיבה אצל חברים, אך ורק דרך הבריכות בשכונתו - בניכוי מעברים רגליים קלים, הן יוצרות מעין נהר אחיד. אז, ב-1968, הסרט נחשב בעיני רבים כמי שמייצג את המעבר של הוליווד לכיוונים ארטיסטיים יותר, מופשטים יותר, אפשר לומר "אירופאים" יותר, והוא התייחס לבריכת השחייה הביתית כאל ייצוג של חיי הנוחות האמריקאים (והשדים שמתחבאים מאחוריהם). מעניין מאוד יהיה לראות איך הסיפור הזה יטופל בישראל של 2018, מדינה שלאורכה ולרוחבה, עשירים ומעמד ביניים, בתים פרטיים ובנייני דירות - מתמלאת בריכות פרטיות.

הנה, למשל, סיפורה של דנה (השם המלא שמור במערכת), נשואה פלוס שלושה, המתגוררת במודיעין. היא ומשפחתה רכשו דירת גן בפרויקט חדש בעיר, והיא מספרת שכבר על הנייר, בתוכניות, נכללו בפרויקט בריכות פרטיות (7 על 4 מ"ר). ככה, ישירות מהקבלן, בכל דירות הגן, ללא יוצא מן הכלל.

"דירת גן בלי בריכה בפרויקט אחר עלתה בין 2 ל-2.5 מיליון שקלים, ודירת גן עם בריכה התחילה ב-2.7", היא אומרת. "בפרויקט שלנו, כל דירות הגן עם הבריכה מאוכלסות. אני חושבת שזה בעיקר כי במודיעין אין הרבה תחליפים לזה. יש בריכה עירונית ויש את ההולמס-פלייס ואין ים. אז אם כבר קבלן מציע בריכה, למה לא? יש גם הרבה בתים עם בריכות פלסטיק גדולות. אנחנו מראש בחרנו ללכת על הבריכה. זה שיקול גדול, אבל זה לא בא על חשבון דברים אחרים".

במושב אחיטוב / צילום: אמנון אוזן חברת י.ג.ל

אוהבים את הלוקסוס

הקבלנים בסיפור הזה לא המציאו פה את הגלגל. הם בסך הכול מתאימים את עצמם לביקוש החסר תקדים של עם ישראל לבריכה בבית. העם דרש צדק חברתי? הנה, הוא מקבל אותו עם מעמד ביניים שנהנה יותר ויותר ממטעמים שעד לפני עשור היו נחלתו הבלעדית של האלפיון העליון.
"אני שומע על הרבה אנשים שעושים את זה", אומר אריק, תושב גדרה, בעל בריכה פרטית. "בשכונה שלנו, שהיא חדשה יחסית, כבר 25% מהאנשים עם בריכות קבועות. וזו שכונה קטנה".

"להערכתי, עד לפני עשרים שנים נבנו פה כ-400 בריכות פרטיות בשנה, לפני 12 שנים זה עלה לכ-1,500, והשנה כבר מדובר על משהו שבין 3,000 ל-4,000 בריכות בכל שנה, במושבים, בערים, בכל מקום בארץ", אומר יעקב קירמאיר, מנכ"ל ומייסד חברת הבריכות י.ג.ל. "אם קודם היו רק בריכות יצוקות ויקרות בסביון ובקיסריה, היום כבר יש אצלנו בחברה מחלקה שהתרחבה בנושא הבריכות הזולות יותר, יחד עם המגמה העולמית".

מי קהל היעד?

"מדובר בעיקר במעמד הביניים שיותר משתייך למושבים, או לכאלה שקיבלו חלקה כזו בירושה והחליטו לבנות עליה. אין כמעט יישוב שלא נתקלים בו בבריכות פרטיות בנויות, מתועשות או מבטון".

התודעה לבריאות וכושר היא גם חלק מהעניין או שזו קלישאה אורבנית?

"יש המון תודעה לכושר, לבריאות ולזמן פנוי, אבל אולי משהו בין 3% ל-5% מנצלים את זה ממש לשחייה ספורטיבית".

"בכל בית רביעי פרטי שאני נתקל בו בונים גם בריכת שחייה", מוסיף ירון פיק מזיכרון יעקב, אדריכל שעוסק בניהול ביצוע הבנייה של בתים פרטיים ובעליה של בריכה פרטית בעצמו (נבנתה באמצעות י.ג.ל). "להערכתי, יש לזה גם השפעה על הערך של הבית. נכון, הלוקיישן הוא חשוב, אבל אם יש לך או אין לך בריכה זה מעלה או מוריד את הערך לפי מצב השוק".

סממן נוסף למגמה הקיצית (או כמו שאומרים בישראל: "כל הזמן חוץ מפברואר") הוא התחום החדש יחסית של בריכות פרטיות שמגיעות קומפלט, רק להוריד עם המנוף ולהכניס לבור שחפרתם ליד הבית. "בארבע השנים האחרונות בנינו כ-250 בריכות וכרגע עוד 30 נמצאות בעבודה ואנחנו ממשיכים לצמוח", מדווח אבי רומנו, מנכ"ל ומייסד חברת אס פול שעוסקת בתחום הספציפי הזה.

יורם, תושב אופקים ובעל בריכה פרטית שנבנתה בשיטה הזו, מייצג את שני הסממנים של התופעה: בנייה מהירה, ובריכות פרטיות באזורים שפעם לא היו מזוהים עם סמלי סטטוס כאלה. "בבתים החדשים שנבנים היום באופקים, לפחות 30% מתוכננים מראש עם בריכה פרטית, כי אז כבר אפשר להכין מראש את השלד והיסודות של הבריכה, מה שחוסך משמעותית בעלויות", הוא אומר. "בזמן שהבריכה נבנתה במפעל, בניתי בבית את היסודות והכנתי את התשתיות: עבודות של חפירה, מים, חשמל - כל זה עלה כ-30 אלף שקלים. הבריכה עצמה, הכוללת את חדר המכונות, המשאבות, החיבור לחשמל וציפוי הפסיפס עלתה כ-170 אלף שקלים".

היתרים? זכויות? יעיד על כך קובי (גם שמו המלא שמור במערכת), שבנה בריכה פרטית באבן-יהודה. שם, הוא מספר "כמעט כולם עם בריכות".

בריכה בדירת גן במודיעין / צילום: פרטי

והרישוי?

"באבן-יהודה הכלל הוא שחייבים לפרסם את דבר הבנייה בעיתון ולבקש אישור מהשכנים. אנחנו עשינו הכול לפי הספר, פרסמנו במשך שבועיים ופנינו לכל שכן וביקשנו רשות. להגיד לך שכולם עושים את זה? לא. להגיד לך שהיו שכנים שלא שאלו אף אחד? מלא".

במקום מיזוג אוויר

בואו נדבר כסף. איך קרה פתאום שבריכה פרטית כבר לא נחשבת להוצאה כל-כך גדולה? ובכן, יש בזה הרבה עניין של פרופורציות. "מבחינת עלויות של מים, היום להשקות דשא עולה יותר מלהחזיק בריכה", פוסק רומנו מאס פול. "שנית, מחירי הנדל"ן המטורפים פתאום מכניסים לפרופורציה את העלות של הבריכה, שעולה היום כמו... נניח... מטבח. היום בריכה פרטית זה כבר 'כסף קטן' לעומת מחיר הבית וזה גם מעלה את ערך הנכס בכחצי מילון שקל. כלומר, אתה משקיע 200 אלף שקלים בבריכה, ויש לך רווח של 300 אלף שקל, וזה גם מקפיץ את השכירות ב־40%-30%".

מה עם הביורוקרטיה? יש אגרות? רישומים? עלויות מהסוג הזה?

"לכל בריכה נדרש רישיון מיוחד מהעירייה, ובכל איזור החוקים משתנים. כדי להוציא היתר כזה נדרשים אדריכל ומהנדס, מה שעולה בערך 15 אלף שקל, וגודל הבריכה מתווסף לארנונה כתשלום קבוע. עלויות המים הן שוליות. ועלויות הניקוי עולות 300-200 שקלים אם בחרת לעשות אותן לבד, ו-600 שקלים אם בחרת בפולמן מקצועי".

"במקרה שלנו, השלד של הבריכה הוא שלד הבית, כך שאם ננטרל אותו ונביא בחשבון רק את המכשור, חדר המכונות והצנרת עם החיפוי הפנימי של הבריכה, אני מניח שזה מסתכם בכ-80 אלף שקל", אומר ירון פיק מזיכרון יעקב. המקרה של פיק הוא מיוחד, מאחר שאת הבריכה שלו הוא החלט לבנות בתוך הבית, בקומה התחתונה. "היתרון בבריכה פנימית הוא שאפשר להשתמש בה עשרה חודשים בשנה, כשהמים מחוממים באנרגיה סולארית מהשמש, כי מערכת החימום על גג הבית והבריכה היא בריכה ירוקה. למי שמשתמש בבריכה על בסיס יומיומי זה גם חוסך יציאה מהבית. כבר מיום חמישי חברים מתחילים לזרום לכאן והחיים מתנהלים סביב הבריכה, זה המיזוג אוויר הכי טוב שיש.

"בכל מה שקשור לעלויות של תחזוקה שוטפת - החימום זה אפס, כי תודה לאל שמש יש לנו בשפע. עלויות חשמל זה לא מעבר ל-200 שקלים בחודש. מים אין כמעט הוצאות. הבריכה מקורה, כך שאין אידוי טבעי של המים ומאז שמילאנו אותה בפעם הראשונה לא רוקנו אותה. בבריכות חיצוניות האידוי הטבעי הוא כחצי ס"מ ביום, כך שיש ממלא אוטומטי. באשר לניקיון הבריכה, מאחר שהיא פנימית היא כמעט לא מתלכלכת, אז אני הפולמן של עצמי שבודק כלור, כימיקלים ורמת PH".

"הבריכה שלנו מתוחזקת עם רובוט שמכונה ‘דולפין'", אומר יורם מאופקים. "הוא עולה 300 דולר. את הטיפול של הכלור אני עושה בעצמי, כולל שאר הבדיקות אחת לשבוע. החשמל עלה כ-200 שקל לחודשיים. מים מילאתי פעם אחת וזהו. בממוצע, מדובר בתוספת של 150 שקלים לכל השנה, 200 שקלים בקיץ. בזכות הכיסוי זה לא מתאדה הרבה".

בריכת בטון שלמה מבית אס פול / צילום: S-POOL

גם החרדים קונים

אילו סוגים של בריכות הכי פופולריים היום? יעקב קירמאיר מי.ג.ל מנסה להשיב: "יש בריכות שהקירות עשויים פנלים טרמופלסטים, כלומר בריכות מתועשות בחיפוי PVC או ויניל; יש בריכות שהקירות עשויים מתכת ובפנים מצופים בוויניל או PVC; יש גם בריכות נירוסטה ברמה גבוהה מאוד; יש בריכות עיליות מעץ; ויש את בריכות הבטון. הבריכות הממוצעות המתועשות עולות 70,00 ל־120,000 שקלים. בריכות בטון בנויות עולות החל מ-100,000 שקל, אבל זה יכול להגיע גם ל־700-600 אלף שקל. הבריכה עצמה היא הבסיס וכל אחד מוסיף מסביב לפי כספו וטעמו האישי".

"מעמד הביניים עושה מאמצים ולוקח משכנתה כדי לקנות בריכה וזה תקף לכל הארץ", אומר רומנו מאס פול. "בצפון ובדרום יש מעט מאוד בריכות שלנו, כי עבודת הבנייה שם הרבה יותר זולה מהמרכז וקשה לי להתחרות בזה. עד לפני ארבע שנים, כל הבריכות של האלפיון עליון נעשו כ'קאסטום מייד', בהתאמה אישית, במחירים של 300,000 עד מיליון שקלים, והיו נבנות רק בשטח בטווח של 90 ימים של חפירות עם פועלים בתוך הבית. אנחנו, לעומת זאת, מייצרים את בריכות הבטון במפעל שלנו, בנווה ימין, ומביאים אותן מוכנות עם מנוף עד בית הלקוח, כולל החיבור לחשמל ולמים. הייצור אורך כחודש וההתקנה כמה ימים בודדים. אנחנו מוגבלים בגדלים ובצורות, לכן אנחנו מתאימים לקהל הביניים, במחירים שנעים בין 100,000 ל־170,000 שקלים. יש לנו גם פטנט רשום בארץ ובארצות-הברית, שם התחלנו לשווק ממש לאחרונה. אני מוכר את הזיכיון לבריכה קבלנית גדולה, ובכך מאשר לה להשתמש בפטנט".

איפה אתה מוכר הכי הרבה?

"באזור המרכז והשרון, וגם החרדים קונים: בשנתיים האחרונות מכרנו המון בריכות בכל המושבים הדתיים בדרך לירושלים, כמו בית שמש, וליד מודיעין. בעיקר דתיים אמריקאים. ויש גם בריכות שאנחנו עושים לדירות גן ולדירות גג בחולון, בהוד השרון, ברמת השרון וברמת גן. כמובן שבמקרים האלה הבריכות הרבה יותר קטנות ונמוכות, בגלל המשקל. בריכה כזו שוקלת בין 40-20 טון עוד לפני המים".

הסכנות: לא רק טביעה

אי אפשר לנתק את מגמת הצמיחה של הבריכות הפרטיות מתופעה אחרת, מטרידה: העלייה בטביעות בשנים האחרונות. אומנם המספרים הגדולים נמצאים בחופים, אך גם לבריכות הציבוריות, וביתר שאת לפרטיות, יש את החלק שלהן. בכתבה שפורסמה בקיץ שעבר ב-G, שסימנה את קיץ 2016 כאחד הקטלניים בחופי ישראל, הוקדש חלק מרכזי לבעיית הבריכות הפרטיות: "על-פי ארגון בטרם לבטיחות ילדים, חלה בשנים האחרונות עלייה במספר הילדים הטובעים בבריכות ביתיות", נכתב שם. "41% ממקרי הטביעה של ילדים מתרחשים ‘במרחב הביתי'. על-פי נתוני הארגון, מאז 2008 טבעו בבריכות פרטיות 52 ילדים ו-10 מהם מתו".

עוד נכתב בכתבה כי "אנשי מקצוע בתחום מעריכים שבין 70% ל-80% מהבריכות הפרטיות בישראל הן בריכות ארעיות שהחוק אינו קובע כל תקנות לגביהן. הבריכות הללו בדרך כלל מיוצבות באמצעות כלונסאות וניתן למקם אותן בגינות או במרפסות, למלא אותן במים בתחילת העונה ואז לרוקן אותן בקלות כשמזג האוויר משתנה. עם זאת, אף שהן רחוקות מלהיות עמוקות, הימצאותן במרחב הביתי גורמת להן להיות מסוכנות מאוד לילדים".

"מעבר לכיף, להנאות וליופי, מה שהכי היה חשוב לנו זה הבטיחות של הדבר הזה", אומר קובי מאבן-יהודה. "לכן, השקענו המון כסף בכיסוי הבטיחותי, שנסגר אוטומטית חשמלית ונעול על- ידי מפתח. הבריכה עלתה לנו בסביבות 100 אלף שקלים והכיסוי כ- 8,000 אירו. יש אלטרנטיבות נוספות, כמו רשתות, מעקה של זכוכית ואזעקה שאם מישהו נכנס לבריכה זה מתריע, אבל אנחנו עם ילדים קטנים וזה היה מאסט. גם גודל הבריכה כוון שתהיה פרקטית: בגודל כזה אפשר לראות כל מה שקורה בפנים, כך שחלילה אף אחד לא יכול ללכת לאיבוד".

"בהתחלה לא ישנתי בלילה", מודה אריק מגדרה "אף על פי שהבנות שלי כבר גדולות יחסית, זו אחריות. אני איש של ים, אני מבין את המשמעויות וגם את הבעייתיות, זו סכנה שדורשת המון תשומת לב. אז הזמנתי כיסוי חשמלי עם מפתח ננעל שהוא אצלי או אצל אשתי והכול בשליטה. לא רצים, לא קופצים. העניין של הבטיחות חייב להיות. בריכה פרטית זה לא לכל אחד, רק לאנשים אחראיים".

"דבר נוסף, מטריד לא פחות, הוא העניין הבריאותי", מוסיף קירמאיר. "בניגוד לבריכה ציבורית המחייבת מפעיל מוסמך, בבריכה פרטית אף אחד לא יודע איזה חיידקים יש לו בבית, אין חובה לעשות בדיקות ואין גם איך לעשות אותן אם רוצים. המכשירים הביתיים אומנם בודקים את רמת הכלור וה-PH של המים, אבל הרמה המקצועית של הפולמנים היום היא מאוד נמוכה, בהתאם למחירים שירדו. אני לא הייתי מכניס את הנכדים שלי לבריכות שרוב הפולמנים מנקים אותן. כל אחד בא לחמש דקות, זורק כלור והולך הביתה. אם למישהו יהיו מלא חיידקים בבריכה, אף אחד לא יגיד לו שום דבר כי לא ניתן לאלץ אף אחד לבדוק אצלו בבית את המים.

"בבתים משותפים, שהבריכות שם נחשבות פרטיות, כמו בנתניה ובתל-אביב, מקפידים לחתום על טופס 4 - משרד הבריאות מחייב את הבריכה לעבור בדיקות ולכן מקפידים שהציוד הראשוני יעמוד בתקנים של משרד הבריאות, אבל בבתים הפרטיים לא קיים דבר כזה. הרובוט יכול לנקות את הקרקעית, אבל הוא לא יכול להחליף מסנן והוא לא יכול להחליף את החיטוי".

רובוט הניקוי הישראלי "דולפין" / צילום: מייטרוניקס

כ-24 מיליון בריכות ביתיות

מה כן יכול לעשות הרובוט? על כך משיב אייל טריבר, מנכ"ל חברת מיטרוניקס הישראלית, שפיתחה את מערכת ה"דולפין" לניקוי בריכות. החברה, היום ציבורית, הוקמה ב-83' בקיבוץ יזרעאל (המחזיק בכ-60% ממנה) וממשיכה לייצר בו (החל מ-2016 הוסיפה גם מפעל בדלתון). שווי השוק שלה מוערך ביותר מ־2 מיליארד שקלים (לפי הפרסום השבוע במדור "שוק ההון" של "גלובס", שאף דיווח על זינוק של כמעט 1000% במחיר המניה בשש השנים האחרונות).

"יש רובוטים שיודעים לנקות בריכות קבועות בגדלים ואיכויות שונות, וישנם כאלה המיועדים לבריכות ציבוריות אולימפיות", אומר טריבר. "כמובן שטווח המחירים הוא בהתאם: מ-500 דולר ל-13,000 דולר. 90% מהמכירות של החברה מתבססות על הרובוטיקה ועוד 10% על מוצרי בטיחות, כמו אזעקות וכיסויים אוטומטיים של בריכות, שנועדו למנוע טביעה. בשמונה השנים האחרונים צמחנו בקצב ממוצע של 16% בשנה".

עד כמה הצמיחה שלכם משקפת את גידול הבריכות הפרטיות בשוק?

"היא משקפת בעיקר את החינוך של השוק. יותר ויותר אנשים, בעיקר בצפון אמריקה ובאירופה, מודעים לטכנולוגיה".

לפי חקר השוק שלכם, כמה בריכות פרטיות אתם מעריכים שיש בעולם?

"תראי, אף אחד לא ספר את הבריכות בעולם, אבל לפי הנטוורקינג שלנו בחו"ל אנחנו יודעים שישנן כיום כ-24 מיליון בריכות בעולם - הכי הרבה בארצות-הברית, אחר כך באירופה ובדרום אמריקה - מתוכן, סך הכול 600 אלף בריכות ציבוריות והשאר פרטיות. הנתון שרלוונטי לנו הוא שרק 20% מה-24 מיליון מנקים את הבריכות עם רובוטים. כך שלמרות שהחברה התחילה כבר ב-83', יש לנו עוד המון עבודה".

עד כמה זה מורכב לתחזק בריכה פרטית?

"זה לא פשוט: צריך לוודא שהיא נקייה, מאוזנת, צלולה, בלי חיידקים, עם רמת כלור סבירה שלא תגרום נזק. זו משימה מורכבת והרבה אנשים מגיעים למסקנה שאין להם יכולת לשלוט בזה, השמש משתנה, הטמפרטורה משתנה, פעם יש צל, פעם לא, לפעמים עצים משירים עלים, סופות חול - כל הזמן יש תרחישים שיכולים להפוך בריכה לירוקה".

כמה מהווה השוק הישראלי מהמכירות שלכם?

"הייתי אומר משהו כמו 2%-1.5%. זו מגמה עולמית, ובשנתיים-שלוש האחרונות יש בהחלט שיח גובר פה בעניין הבריכות. המחירים הלכו וירדו, יש יותר פתרונות, וגם הציוד והרובוטים הולכים ונהיים במחירים יותר נוחים לצרכן. תשלבי גם את העובדה שהעולם נהיה יותר חם".

איפה הכי הופתעת לראות בריכה?

"לא קרה לי שהופתעתי. זה בכל מקום".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הסרת חשבונות וצוותים ייעודיים: איך הרשתות החברתיות נערכות לבחירות בישראל?

הבחירות בישראל צפויות להתנהל גם בפיד: מול החשש מדיפ פייק, חשבונות מתחזים והתערבות זרה - טיקטוק, מטא וגוגל מהדקות את מנגנוני האכיפה ומשתפות פעולה עם ועדת הבחירות המרכזית

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איך גשם משפיע על הצבעה, וכמה פתקים אפשר לשים במעטפה?

הפתק הלבן הוא לא מחאה, הסעיף בחוק שקובע את צבע המעטפה, היכן התחבורה הציבורית בחינם, ופרק הזמן שיכול לעבור עד שיפורסמו התוצאות הרשמיות • 11 עובדות על יום הבחירות שאולי לא הכרתם • המשרוקית של גלובס

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

עסקת הקוונטום הגדולה אי-פעם: אינטל קונה את קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר

העסקה שמסמנת את כניסת ענקיות הטכנולוגיה למרוץ הקוונטי מציבה במרכז את הסטארט-אפ הישראלי שפיתח מערכת הפעלה למחשבים קוונטיים ● קלאסיק משמשת מאות לקוחות אקדמיים ועשרות חברות, בהן BMW ו-HSBC, וכעת היא תהפוך למרכז הפיתוח הקוונטי של אינטל ● הקרנות אנטרי קפיטל ו-Team8, וכן הפניקס והמייסדים צפויים להרוויח מהאקזיט מיליוני עד מאות מיליוני דולרים

דיזנגוף סנטר / צילום: אלכס קפלן

האם מבצעי יום הבחירות יזניקו את מחזור המכירות של אוקטובר?

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידות בשבוע החולף ועל אוקטובר כחודש מתון, אך בחברה מדברים על "התעוררות" אפשרית של הציבור ביום השבתון של הבחירות

פלטפורמת פולימרקט / צילום: Shutterstock

רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל

אומנם גדי איזנקוט ומפלגת ישר! מובילים את שוק הבחירות בפולימרקט הישראלי, אך מסתבר שאין בכך שום הוכחה וסימן למה שיקרה בבחירות ● לפעמים, כמו שקרה בברזיל ובסרביה, הדבר מוכיח בדיוק אחרת

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

מיקרוסופט במהלך התייעלות ענק: תציע פרישה מרצון ל-60 אלף עובדים

ענקית הטכנולוגיה מציעה לעובדים בארבע מדינות חבילות פרישה, בניסיון לצמצם עלויות ולהתאים את כוח האדם לעידן הבינה המלאכותית ● במסגרת המהלך, מדובר בהצעה לכ-26% מכלל עובדי החברה בעולם ● ביולי האחרון נענו כשליש מהעובדים להצעת פרישה דומה בהיקף נמוך יותר, אך כעת בחברה מעריכים כי הפעם שיעור ההיענות יהיה נמוך משמעותית ● התוכנית אינה כוללת את ישראל

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל: התוכנית הלאומית לקידום המחשוב הקוונטי נחשפת

לאחר רכישת הענק של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק על ידי אינטל, ברשות החדשנות מאיצים את התוכנית הממשלתית הלאומית בתחום בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ● המהלך כולל השקעות ענק דרך מטה ה־AI הלאומי והכרזה קרובה על מכרז המחשוב הקוונטי

משה תנך, מייסד משותף ומנכ''ל Neureality / צילום: Neureality

חברת השבבים של ג'ף בזוס קונה סטארט-אפ ישראלי בכ-200 מיליון דולר

Unconventional רוכשת את ניוריאליטי הישראלית כדי לשלב את מעבדי התקשורת ומערכת ההפעלה, שפיתחה החברה הישראלית, בפיתוח שבבי AI חסכוניים במיוחד באנרגיה ● העסקה, הרחוקה מהציפיות לשווי החברה בעבר, ממחישה את הקושי של חברות שבבים ישראליות לצמוח באופן עצמאי

מכון ויצמן רחובות / צילום: איל יצהר

רוצים לדעת מי יזכה בבחירות? תסתכלו על הערים הללו

בכל מערכות הבחירות בשנים האחרונות, רחובות, פתח תקווה וחיפה מציגות תוצאות כמעט זהות למפה הפוליטית הארצית ● מומחים מסבירים איך מעבר של צעירים מתל אביב ופסיפס של שכונות שונות לגמרי מייצרים יחד את "הבוחר הממוצע" ● וגם: מדוע פוליטיקאים שבאים לחפש בהן קולות צפים מפספסים את המציאות?

מעבד BlueField-4 של אנבידיה. בעיגול: עלי גולשן / צילום: AP, Chiang Ying-ying, באדיבות אנבידיה

הבכיר מאנבידיה שמסביר איך פיתוח מישראל יפתור את אתגר אבטחת ה־AI

פיתוח סוכני הבינה המלאכותית נתקל במכשול אבטחה כשמערכות קיימות לא מותאמות להם ● עלי גולשן, מנהל בכיר באנבידיה, מסביר בראיון איך מפקחים על הסוכנים לפני שייגרם נזק לארגון: "לאבטח בכלים מסורתיים זה כמו לנהוג במכונית על מים"

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המשקיעים מתמחרים הכרעה בבחירות? הדולר נחלש בחדות מול השקל

במקביל לשיעור ההצבעה הגבוה שנרשם מאז ומעולם בישראל, שער הדולר-שקל יורד בחדות ושובר מתחת לרף ה-3.03 שקלים ● אלו הסיבות האפשריות לכך

רשות המסים / צילום: איל יצהר

החשד לשוחד ברשות המסים: תיק החקירה הועבר לפרקליטות

במסגרת החקירה התגבשה תשתית ראייתית לכך שסגן פקיד השומה ורכז בכיר לשעבר ברשות המסים לקחו שוחד במשך מספר שנים מרואה חשבון שייצג נישומים, וביצעו בצוותא הונאה של הרשויות בהיקף נרחב, תוך הוצאת כספים במרמה מקופת המדינה בסכום של מעל ל-80 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

קיבלתם טלפון מאיזנקוט וגם מגוטליב? כך עובדת תעשיית הספאם הפוליטי

השיחות המוקלטות וההודעות הפוליטיות שהיוו מרכיב מרכזי בתעמולת הבחירות הן רק החלק הגלוי של תעשייה טכנולוגית, הכוללת מערכות חיוג אוטומטיות, תוכנות לניהול בוחרים ומאגרי מידע ● אז איך המפלגות בוחרות למי להתקשר, מה קורה עם המידע, וכמה עולה לתפעל קמפיין?

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

מ־1,000 עובדים ל־70: כך התפרק האקזיט של טלרד לרסיסים

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת טלרד נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

קלפי / צילום: איל יצהר

שכר כפול, ימי חופשה ומי חייב להגיע: כל מה שכדאי לדעת על עבודה ביום הבחירות

יום הבחירות נחשב ליום שבתון בתשלום על חשבון המעסיק, אך מי זכאי לו, האם מותר לחייב אתכם להגיע למשמרת, ומתי הבוס עלול לעבור על החוק? ● גלובס עושה סדר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות: אופטימיות סביב הנפקת אנתרופיק דחפה את מניות הטכנולוגיה

נאסד"ק עלה ב-0.8% ● מיקרוסופט תציע פרישה מרצון לכ-60 אלף עובדים ● מניות הניאו-קלאוד עברו לעליות, למרות שאילון מאסק אומר שיותר מ-200 מהן עומדות בפני סגירה ● מטא ריכזה עניין לאחר שהכריזה על גיוס הון גדול למימון פעילות הבינה המלאכותית שלה ● ניצחונו של לולה בבחירות בברזיל הפילה את הבורסה במדינה

גיא מינרבי, מנכ''ל קלאסיק ואחד ממייסדי החברה / צילום: אייל טואג

"השוק שלנו הוא הבטחה ענקית אבל לא לבעלי לב חלש": המנכ"ל שמכר חברה ב-2.2 מיליארד דולר מדבר

ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת המחשוב הקוונטי קלאסיק, הודה כי החברה שקלה לצאת להנפקה בניו יורק או לעשות מיזוג ספאק - עד שהחלו הדיונים עם אינטל, שהסתיימו בעסקת רכישה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר שנחתמה אתמול ● מינרבי ציין כי כלל העובדים בחברה יעברו כעת לאינטל, והכריז: "העסקה הזו היסטורית"

לולה בעצרת הניצחון בבחירות / צילום: ap, Natacha Pisarenko

לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

בתום מהפך דרמטי, לולה בן ה־80, ממובילי הקו האנטי־ישראלי ביבשת, ניצח את בולסונארו הבן והבטיח כהונה רביעית היסטורית ● זאת, בניגוד לתחזיות ולתוצאות הסיבוב הראשון בתחילת החודש, שבו הוביל הימין ● השווקים מגיבים בהלם עם ירידות דו־ספרתיות בבורסה המקומית

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

מייסדי קלאסיק, אב ובנו, יקבלו כ-200 מיליון דולר מעסקת הענק. וכמה ירוויחו העובדים?

מאחורי רכישת קלאסיק הישראלית ב-2.2 מיליארד דולר, עליה הודיעה אינטל אמש, מסתתרים כמה סיפורים מדהימים: ההשקעה הראשונית של מנכ"ל אינטל שכעת רוכש את החברה, הרווח של יהודה ואמיר נווה, אב ובנו שנמנים עם מייסדי החברה, וכמה יקבלו העובדים?

מצביעה בקלפי, היום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

באירופה מדברים על דמוקרטיה, בעולם הערבי לא מצפים לשינוי

כותרות העיתונים בעולם: בעוד בתקשורת האירופית ממסגרים את הקלפיות כמשאל עם על אופייה של המדינה וטבח ה-7 באוקטובר, בארה"ב מנתחים את ההשלכות הכלכליות של המלחמה, ובעיתונות הערבית משוכנעים שזהות רה"מ לא תביא שום תפנית בסוגיה הפלסטינית • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל