החלטת של שרי אריסון למכור את שיכון ובינוי הגיעה גם על רקע חוק הריכוזיות. בקבוצת אריסון הבינו שקיים סיכוי סביר שבסוף השנה הבאה הקבוצה תיכלל בחוק זה, מה שיחייב אותה למכור באופן מיידי את אחת משתי החזקותיה המרכזיות: שיכון ובינוי או בנק הפועלים. כעת, כאשר אריסון עשתה את הבחירה, ירדה לכאורה מהפרק האופציה למכירת בנק הפועלים, אך זהו אינו המצב.
קבוצת אריסון מחזיקה בכ-20% מבנק הפועלים בשווי של 6.6 מיליארד שקל. נזכיר כי כבר לפני כתשעה חודשים חתמה אריסון על מזכר הבנות להכנסת שותפים לגרעין השליטה בבנק הפועלים. מדובר היה ב-3 משקיעים זרים שהיו אמורים לרכוש 49% מאריסון החזקות, המחזיקה בגרעין השליטה בבנק, בתמורה לכ-2.4 מיליארד שקל. בסופו של דבר העסקה לא יצאה אל הפועל.
אלא שגם אם עסקה זו הייתה יוצאת לדרך, היא לא הייתה פותרת לאריסון את העמידה בחוק הריכוזיות, שכן גם אחרי העסקה היא עדיין הייתה מבעלי השליטה בבנק. לכן הסיבות להכנסת שותפים לבנק נותרו רלוונטיות. למעשה, בקבוצת אריסון מנסים מזה כ-3 שנים לגייס משקיעים ולממש לפחות חלק מהחזקתם בבנק.
מציאת שותף בבנק: אתגר לא קל
אריסון מנסה להקטין פוזיציה וחשיפה לבנק, שצמיחתו עם השנים הביאה לכך שהוא תפס נתח גדול מנכסיה. בקבוצה ייעדו את התמורה מהמכירה להשקעות חדשות. ראוי להזכיר כי לאריסון החזקות גם קיים חוב לא מבוטל של 1.8 מיליארד שקל. עם זאת, התמורה לא אמורה לשמש להפחתת החוב, אלא לכל היותר להוות כמקור עתידי להחזר החוב במידת הצורך. בשנים האחרונות ביצעה הקבוצה מהלכים להפחתת המינוף שלה, בין היתר, באמצעות מיחזור או פירעון מוקדם של החוב.
מצד שני, מציאת שותף לבנק אינה משימה פשוטה. העסקה שכבר נבנתה התפוצצה מכיוון שהצדדים גילו לא מעט מכשולים ליישום עסקה להכנסת משקיעים זרים לחברה פרטית. בין היתר עלו סוגיות כמו מיסוי, חלוקת השליטה בין הצדדים, וכן ריחפו גם מגבלות רגולטוריות שיש על המשקיעים הזרים במדינות המקור שלהם (חלקם היו מוסדיים).
על כן, לא מן הנמנע שבקבוצה יעדיפו שהכנסת המשקיעים תתבצע על ידי מכירת מניות הבנק עצמן, במקום מכירת מניות בחברה הפרטית המחזיקה בשליטה. מכירת מניות הפועלים אמורה להיות הליך פשוט יותר. מצד שני, היא תחייב גיבוש גרעין שליטה חדש מול בנק ישראל, מה שנחשב לתהליך רגולטורי מורכב יותר. כמו כן, בסכום הנכון גם לא נתפלא אם אריסון תמכור את מלוא החזקותיה בבנק הגדול בישראל, ותיפרד מרוב החזקותיה בשוק המקומי, שהניבו לה לא מעט כאב ראש בשנים האחרונות.
הקושי שיוצרת החקירה בארה"ב
יחד עם זאת, הטיימינג להכנסת משקיעים לבנק הפועלים אינו אידיאלי. הבנק נמצא כיום תחת חקירה ארוכה ומורכבת של הרשויות בארה"ב בחשד שסייע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס. בגין חקירה זו הבנק הפריש עד כה מעל ל-1.5 מיליארד שקל (כולל הוצאות משפטיות), והדרך לסיומה עוד ארוכה.
בינתיים אין לקבוצת אריסון מה למהר: היא עומדת במגבלות חוק הריכוזיות, וכן היא נהנית מדיבידנד של 40% מרווחי בנק הפועלים מדי רבעון.
מקור רווח נוסף ממנו עשויה קבוצת אריסון ליהנות בקרוב הוא מכירת מניות ישראכרט. בנק הפועלים מחויב למכור את חברת כרטיסי האשראי בעקבות חוק שטרום, ובבנק בוחנים ביצוע מהלך של חלוקת לפחות חלק מהמניות כדיבידנד בעין לבעלי מניותיו. המרוויחים ממהלך שכזה יהיו בעלי המניות, ובראשם קבוצת אריסון, שיקבלו ישירות לידיהם חברה בעלת הון של כ-3 מיליארד שקל.
