חברת ניאון ת'רפיוטיקס האמריקאית, המפתחת חיסונים נגד סרטן, קבעה את התנאים ל הנפקתה הצפויה בנאסד"ק. בכוונת החברה לגייס 100 מיליון דולר לפי שווי של כ-450-500 מיליון דולר אחרי הכסף.
כלל ביוטכנולוגיה (כת"ב) הישראלית היא בעלת מניות בניאון עוד מתחילת דרכה. לאחר ההנפקה, אם וכאשר תתרחש בשוויים אלה, חלקה של כת"ב בחברה יעמוד על 5%.
המוצר של ניאון הוא חיסון לסרטן אשר יכול להשתלב בטכנולוגיה של אימונותרפיה וכך לשפר את האפקטיביות שלה. כיום האימונותרפיה משיגה תוצאות מצוינות אך בחלק קטן מן החולים בלבד, והתקווה היא כי בטיפול משולב עם המוצר של ניאון, תהיה האימונותרפיה יותר אפקטיבית ובשיעור גבוה יותר מן החולים.
ניאון כבר נמצאת בשת"פ הן עם חברת מרק המייצרת את התרופה Keytruda והן עם חברת BMS, המייצרת את האימונותרפיות Opdivo ו- Yervoy. הן נחשבות לחברות המובילות בשוק הזה. שיתופי-פעולה אלה וגם נוספים עם חברות פחות מוכרות, מניבים כבר היום הכנסות לחברה, וכן מעניקים לה מימון לחלק ממחקריה.
הוצאות החברה על מחקר ופיתוח היו 37 מיליון דולר ב-2017 ו-13 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2018, והוצאות אלו עלולות לעלות עם כניסה למספר ניסויים קליניים במקביל - לכן יצאה החברה לגיוס. עוד לפני הגיוס יש לה בקופה (נכון לסוף הרבעון הראשון) 62 מיליון דולר בקופה, והיא אמורה להמשיך לקבל מימון מן השותפות, כדי להשלים את הניסויים המשותפים לחברות.
טיפול מותאם אישית
ניאון פיתחה גישה ייחודית להפעלת מערכת החיסון נגד סרטן. החברה זיהתה מטרות ייחודיות (נאואנטיגנים) על גבי תאים סרטניים שאינם קיימים על גבי תאים בריאים, אלא נגרמים על ידי המוטציות בתאים אשר גם גורמות סרטן.
חולים שונים באותו סוג סרטן יכולים להציג נאואנטיגנים שונים, כך שהטיפול של ניאון בינתיים חייב להיות מותאם אישית, כלומר נוטלים דגימה מהגידול ואז מתאימים לו את החיסון הייחודי שלו.
החברה טיפלה בשיטה זו עד היום בשישה חולי מלנומה לא גרורתית שלב 3/4 וכולם עדיין חיים ללא המחלה שלוש שנים. לרוב מלנומה בשלבים הללו חוזרת תוך 5 שנים ב-60% מהמקרים. הטיפול לא גרם לתופעות לוואי חמורות. יצויין כי ניסוי זה נועד בעיקר לבדוק את היתכנות הטיפול ואילו בהמשך הכוונה היא לבדוק אותו בסרטנים בשלבים מתקדמים יותר. תוצאות ממחקרי החברה פורסמו בכתב העת נייצ'ר.
לניאון יש שני מוצרים - מוצר זה שתואר לעיל שהוא חיסון מותאם אישית, ומוצר שני שהוא חיסון מותאם אישית אשר מופק, כמו טיפול ה-CAR-T המוכר מהחברות קייט ונוברטיס, על בסיס תאי ה-T של המטופל עצמו.
כאמור, כל הטיפולים של ניאון מכוונים להתאמה אישית. הניסיון של קייט ונוברטיס מראה עד כה כי יש ביקוש לסוג כזה של טיפול, למרות מורכבות ההפקה שלו והמחיר הגבוה בהתאם, במידה ומדובר בסרטן שאין לו תרופה אחרת. בתחומים בהם מתחרה מוצר זה מול מוצרי מדף, סביר להניח שהוא לא יהיה הקו הראשון של הטיפול. החברה עובדת על פיתוח חיסונים שיכוונו למספר ניאואנטיגנים במקביל ולכן יוכלו לשמש כמוצרי מדף לטיפול בפלחים גדולים יותר של חולים, אך מאמץ זה עדיין נמצא לפני שלב הניסויים בבני אדם. המוצר הראשון מסוג זה מיועד לסרטן שד המכיל רצפטורים לאסטרוגן.
תוצאות משלושה ניסויי שלב I/II (ניסויים ראשוניים בחולים), צפויים להתפרסם במהלך 2019
ניאון הוקמה בעקבות מחקר שנערך במכון ברוד, מכון המחקר הרפואי המשולב של אוניברסיטת הרווארד ו-MIT , יחד עם בית החולים לסרטן דנה פרבר. המחקר שערך הישראלי ד"ר ניר כהן, נתמך באמצעות מענק של לן בלווטניק, בעל השליטה בכת"ב, וכך נחשפה כת"ב לתוצאות הניסויים הראשונים שהפתיעו לטובה מאוד, ויכלה להצטרף לבעלי המניות הגדולים שהובילו את הסיבוב הראשון בחברה ובעיקר קרן הון הסיכון המוערכת Third Rock Ventures. בעלי מניות אחרים הם אקסס מדיקל של בלווטניק (שצפויה להחזיק אחרי ההנפקה כ-15% בניאון), קרן פידליטי וקרן Partner Fund ב-2017 גייסה החברה 70 מיליון דולר ובתחילת 2017 ביצעה גיוס גישור נוסף, לפי שווי של כ-300 מיליון דולר אחרי הכסף.
מנכ"ל החברה הוא יו אודאוד (Hugh O'Dowd), שהיה ראש תחום האסטרטגיה והמסחור בחטיבת האונקולוגיה של נוברטיס והיה שותף לבניית המו"פ לאחת מחיטיבות האונקולוגיה המצליחות בחברות התרופות הגדולות. ריצ'רד גיינור, סמנכ"ל המו"פ, היה סגן נשיא בכיר בחטיבת האונקולוגיה של אלי לילי.