גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכונה חשמלית: הפוטנציאל שמסתתר ברפורמה בחח"י

הרפורמה ההיסטורית שנחתמה מול חברת החשמל מחביאה פוטנציאל דווקא לשינוי התכנון העירוני בישראל, באמצעות תכנון שכונות שידעו לראשונה לצרוך ולייצר חשמל באופן כמעט עצמאי ● תל אביב, אילת וחדרה כבר בדרך לשם

הדמיית רובע הים בחדרה / הדמיה לייסטדרוף בן דיין
הדמיית רובע הים בחדרה / הדמיה לייסטדרוף בן דיין

מוקדם לדעת עד כמה הרפורמה בחברת החשמל תשנה את התעריף החודשי שאנחנו משלמים, אבל לפחות בשדה התכנוני טמונה בשורה של ממש. אמנם רשת ההולכה (רשת החשמל הבין עירונית) נותרה מונופול (כלומר תחנות כוח עצמאיות ייאלצו להתחבר דרך חברת החשמל), אולם רשת החלוקה (מה שמחבר את הבתים לחשמל) תעבור רפורמה שקטה - שעשויה לחולל שינוי דרמטי על תכנון הערים.

הסבר קצר: מקטע החלוקה (מה שיוצא מקווי המתח הגבוהים לתוך הערים), מחולק לשני מקטעים - מקטע החלוקה הראשי ומקטע האספקה, שברפורמה מיועד להפרטה מדורגת (עד 40%) והעברתו לידיים פרטיות. כבר כיום, קיבוצים, מושבים וקמפוסים תעשייתיים ומסחריים גדולים יכולים ליהנות מ"רישיון חלוקה", המאפשר למשל לקיבוץ לעשות חיבור רשמי אחד ולחלק לחברים באופן עצמאי. הרפורמה מציעה שגם המגזר העירוני יכלול הסדר דומה.

אמנם עדיין לא ברור בדיוק איך ימומש הסעיף - מי יקבל רישיון ואיך יתחרו החברות זו מול זו (מחיר תחרותי או מחיר קבוע ותחרות על איכות), אולם אין ספק שהסעיף השולי לכאורה בהסכם, פותח הזדמנות למהפכה אמיתית בתשתיות עירוניות בישראל. פתח לניהול המאפשר שיפור הקיימות, החוסן ויוקר המחיה.

ויש אפילו כבר כמה רשויות שנערכות לכך.

פאנל סולארי בברוקלין / צילום: The brooklyn microgrid

רשתות מבוזרות

התחום המדובר ביותר כיום בתחומי האנרגיה הוא רשתות מבוזרות, או במינוח המקצועי MicroGrid. רשתות אלה, כשמן, הן רשתות זעירות שבדרך כלל מבוססות על אנרגיות מתחדשות, ומאפשרות את חלוקת העיר באופן המאפשר לכל מקטע (שכונה, רחוב, רובע) לנהל את הצריכה והייצור באופן סמי-עצמאי (אין עצמאות מלאה מאחר והרשת תחובר לרשת החלוקה).

היתרונות לסוג כזה של רשת הנם רבים: הרשת מגדילה את החוסן של רשת החשמל, היא מעצימה את השימוש באנרגיות מתחדשות, אבל היא גם בעלת פוטנציאל כלכלי משמעותי לעיר ולתושביו, לאור מזעור המרחק בין ייצור אנרגיה וצריכתה, והיכולת לנהל את הביקושים ובכך להביא לצמצום כמות תחנות כוח. במקומות שבהם רשת החשמל הקיימת אינה אמינה (דוגמת אזורים בעולם המתפתח) או במקומות שבהם יש צורך להרחיב משמעותית את הרשת לאור גידול באוכלוסייה (למשל הכפלת ישובים לאור הסכמי גג), העלויות הנחסכות אדירות. לעניין זה העריך ה-IFC, (הארגון הכלכלי העולמי), שעלות חיבור צרכן לרשת קיימת (ובלתי אמינה ו/או עם רזרבות נמוכות) עולה פי 10 מאשר בניית רשת מבוזרת מקומית.

אחד הדוגמאות המסקרנות לרשת מסוג זה קיימת דווקא בברוקלין שבניו-יורק. פרויקט שמאפשר לחברים ברשת השכונתית למכור זה לזה את עודפי החשמל שלהם, תוך הבטחת אמינות המכירה באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין. מיזם זה - The brooklyn microgrid, נולד לאור טראומת הסופה סנדי ב-2012 שהותירה מרחבים משמעותיים בניו-יורק ללא חשמל, עובדה שגררה הבנה שיש לייצר רשת חכמה ומבוזרת גם (ואולי דווקא) בעיר מתקדמת כמו ניו-יורק.

בעוד שמיזם זה מצוי בכותרות לאור מיקומו, ישנן דוגמאות לרשתות סחר מקומיות באנרגיה כבר מספר שנים גם בהולנד, באוסטרליה ולאחרונה אף באפריקה (אבל בעיקר במרחב הכפרי).

משרד האנרגיה והתשתיות כבר גילה סקרנות לסוגיה ואף מעודד פיתוח טכנולוגיות והתנסות בתחום (בימים אלה מוקם פיילוט בקיבוץ מעלה גלבוע בסיוע המשרד), אולם עד הרפורמה הנושא נותר על העץ בכל הנוגע למרחב העירוני. 

הסיבה נבעה מכך שנדרש מענה בשני תחומי רגולציה שונים - רגולציית האנרגיה (שזכה כעת לזריקת עידוד) ורגולציה מרחבית. אם עיר רוצה לנהל או לייצר תשתיות כחלק משכונה, צריך להגדיר שימושים, ייעודים, ולהסדיר את האופן שהתשתיות ישולבו במבנים ובמרחב הפרטי והציבורי, לרבות היחס בין התשתיות הללו לתשתיות אחרות ואופן ההתחברות למבנים ומבננים.

אולם בעוד שיש הרגל לאומי לאשר ורק לאחר מכן להיערך, הרי שלפחות שלוש רשויות בישראל כבר נמצאות בדרך לשם (ראו מסגרות). הייחוד בתכניות שבדרך הוא שהתשתיות "יצאו מהארון" בשלב מוקדם. אם עד כה, מתכנני התשתיות פעלו כבודדים במערכה וחיכו להשלמת התכנון על מנת לשלב את מרכולתם, תכנון זה מהווה גל חדש של תכניות שבהם מיקום התשתיות אמור להיקבע במקביל להחלטה על מיקום שצ"פים (שטחים ציבוריים) או מבני ציבור, כך שיהיו קרובים לצרכנים ולא רחוק מהם כפי שהעדפנו עד היום.

שלוש התכניות עדיין זקוקות לשיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה השונים על מנת שיתממשו לאור חדשנותן, אולם אין ספק שללא פתרונות כאלה, המדינה תמצא את עצמה עם פערי תשתית עצומים לאור קוצרה של "שמיכת" התשתיות הקיימת, ועם עלייה נוספת במחירי הדיור שנובעים מהצורך לייצר שרידות למערכות הקיימות.

הרפורמה במשק החשמל מציעה התחלה של פתרון, אבל לטובת כך אנחנו זקוקים גם לרשויות שיהיו מוכנות לכך, כמו שלוש הערים הללו.

תל-אביב: השכונה העצמאית הראשונה

תל-אביב, מניפה כבר שנים את דגל החדשנות והקיימות. תכנית רובע צפון מערב העיר (תא3700), בתכנון קולקר קולקר אפשטיין, אושרה ב-2015 ונמצאת בשלבי התנגדויות לתכניות המפורטות הנובעות ממנה. השכונה, שאמורה לאכלס 12 אלף דירות, תהיה הראשונה בישראל לשאוף לעצמאות אנרגטית באמצעות ניהול אנרגטי, בנייה ירוקה, גיוון מקורות אנרגיה והקמת מתקני קירור רובעיים (לקירור מרבית מבני המגורים והמסחר בשכונה).

לצד השכונה העתידית, תל-אביב גם בוחנת בזהירות את התאמתה של שכונת מעוז אביב הוותיקה לעריכת פיילוט לניהול תשתיות עצמאית בשכונה קיימת. בעוד שבשלב זה יש חשדנות בקרב התושבים, יש תמימות דעים שייחודה של השכונה- הן מבחינת הקהילה והן מבחינה הגדרתה המשפטית כ"בית משותף" - הופך אותה לרלוונטית לחדשנות בתחומי אנרגיה ותשתיות, במהלך שיאפשר חסכון משמעותי בעלויות התפעול של הדירות בשכונה.

אילת: תשתית חכמה ואנרגיה מבוזרת

עיר נוספת הפועלת בנושא אנרגיה עירונית היא אילת, השותפה עם חבל איילות לניהול והקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת רבים ולעידוד חדשנות בתחום האנרגיה במרחב. בידודה של אילת, והעלות עצומה של מתיחת תשתיות עד אליה, מספקים פוטנציאל נהדר למציאות פתרונות חלופיים וחכמים יותר. 

שכונת הרודד, המתוכננת בימים אלה בצפון העיר, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, אמורה לכלול קרוב ל-20 אלף יחידות דיור. בעוד שהמדיניות העירונית מכווינה לעיר חכמה ויעילות אנרגטית, חלק מהשכונה (פלחים 1-2 מתוך ארבעה) פועלות להטמיע מרכיבים שיאפשרו את הפיכתה לשכונה החכמה והירוקה של העיר, באמצעות שימוש מקסימלי באנרגיות מתחדשות, איחוד תשתיות במתחמי מגורים ושילוב תחבורה חכמה ופתרונות לפסולת. המתחמים בתכנון משרדם של קרט-שוורץ ואהוד בסט ובתכנון קיימות ותשתיות חכמות על ידי חברת יוזמות למען הסביבה (יחד עם הח"מ) יהיו הניצן לתכנון שמוביל משרד השיכון, שמבטיח לכלול תשתיות חכמות ואנרגיה מבוזרת.

חדרה: אי תשתיתי שיכיל את העומסים

העיר חדרה שחרטה על דגלה את המותג "חדרה- עיר עם אנרגיה" והייתה ראשונה להקים מבנה ציבור מאופס אנרגיה, הרימה את הכפפה להפוך את התכנון של שכונת רובע הים בחדרה, הממוקמת בין גבעת אולגה לתחנת הכוח, לשכונה חכמה ומקיימת עם דגש משמעותי לאנרגיה. השכונה מתוכננת ע"י לייטרסדורף אדריכלים ונמצאת בימים אלה לקראת הפקדה, כשהיא צפויה לכלול 10,000 יחידות דיור + בתי מלון ומסחר, עם עצמאות מרבית במתן מרבית השרותים והתשתיות. 

בדומה לשני התכניות האחרות, התכנית מסדירה ייצור וניהול מקומי של אנרגיה ותשתיות אחרות, אולם המניע כאן שונה. לצד הרצון לפעול בהתאם למיתוג, אגף ההנדסה ובעיקר אדריכלית העיר ליטל דורי-שלף, החליטו לפעול להקמת שכונה שתדע להכיל את העומסים הצפויים על התשתיות הקיימות והעתידיות. השכונה אמורה להיות מעין "אי תשתיתי" שיספק תוך מתן מענה למרב השרותים והתשתיות בתוך שטח התכנית, לרבות אנרגיה, ניקוז, ביוב, פסולת, ותחבורה ובעיקר האינטגרציה ביניהם.

רובע הים היא מקרה קלאסי שעשוי לחזור על עצמו בכל התכניות להרחבת ישובים, שבהם השכונות מעמיסות על תחבורה שכבר פקוקה, על מתקני מים, ניקוז וביוב שכבר נמצאים קרוב לניצולת המקסימלית, ועל הצורך לספק שרותים גם כאשר האכלוס הוא חלקי בלבד. בשונה מתא3700, הוחלט בחדרה לא לקבע טכנולוגיות או גדלים ושטחים מוחלטים לפי התכניות הזמינות כיום, אלא לייצר תכנון גמיש שיאפשר התאמה של הפתרונות למועד הפיתוח בפועל, תוך הגדרה של תפקוד רצוי וכללים מרחביים לטובת שמירה על איכות החיים ונוחות התפעול של מערכות אחרות.

■ הכותב אדריכל ומתכנן ערים, לשעבר מנהל אגף בכיר לבנייה במשרד הפנים ומנכ"ל SUITS - אסטרטגיות וטכנולוגיות לעירוניות חכמה.

עוד כתבות

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות חדות בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?