גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שכונה חשמלית: הפוטנציאל שמסתתר ברפורמה בחח"י

הרפורמה ההיסטורית שנחתמה מול חברת החשמל מחביאה פוטנציאל דווקא לשינוי התכנון העירוני בישראל, באמצעות תכנון שכונות שידעו לראשונה לצרוך ולייצר חשמל באופן כמעט עצמאי ● תל אביב, אילת וחדרה כבר בדרך לשם

הדמיית רובע הים בחדרה / הדמיה לייסטדרוף בן דיין
הדמיית רובע הים בחדרה / הדמיה לייסטדרוף בן דיין

מוקדם לדעת עד כמה הרפורמה בחברת החשמל תשנה את התעריף החודשי שאנחנו משלמים, אבל לפחות בשדה התכנוני טמונה בשורה של ממש. אמנם רשת ההולכה (רשת החשמל הבין עירונית) נותרה מונופול (כלומר תחנות כוח עצמאיות ייאלצו להתחבר דרך חברת החשמל), אולם רשת החלוקה (מה שמחבר את הבתים לחשמל) תעבור רפורמה שקטה - שעשויה לחולל שינוי דרמטי על תכנון הערים.

הסבר קצר: מקטע החלוקה (מה שיוצא מקווי המתח הגבוהים לתוך הערים), מחולק לשני מקטעים - מקטע החלוקה הראשי ומקטע האספקה, שברפורמה מיועד להפרטה מדורגת (עד 40%) והעברתו לידיים פרטיות. כבר כיום, קיבוצים, מושבים וקמפוסים תעשייתיים ומסחריים גדולים יכולים ליהנות מ"רישיון חלוקה", המאפשר למשל לקיבוץ לעשות חיבור רשמי אחד ולחלק לחברים באופן עצמאי. הרפורמה מציעה שגם המגזר העירוני יכלול הסדר דומה.

אמנם עדיין לא ברור בדיוק איך ימומש הסעיף - מי יקבל רישיון ואיך יתחרו החברות זו מול זו (מחיר תחרותי או מחיר קבוע ותחרות על איכות), אולם אין ספק שהסעיף השולי לכאורה בהסכם, פותח הזדמנות למהפכה אמיתית בתשתיות עירוניות בישראל. פתח לניהול המאפשר שיפור הקיימות, החוסן ויוקר המחיה.

ויש אפילו כבר כמה רשויות שנערכות לכך.

פאנל סולארי בברוקלין / צילום: The brooklyn microgrid

רשתות מבוזרות

התחום המדובר ביותר כיום בתחומי האנרגיה הוא רשתות מבוזרות, או במינוח המקצועי MicroGrid. רשתות אלה, כשמן, הן רשתות זעירות שבדרך כלל מבוססות על אנרגיות מתחדשות, ומאפשרות את חלוקת העיר באופן המאפשר לכל מקטע (שכונה, רחוב, רובע) לנהל את הצריכה והייצור באופן סמי-עצמאי (אין עצמאות מלאה מאחר והרשת תחובר לרשת החלוקה).

היתרונות לסוג כזה של רשת הנם רבים: הרשת מגדילה את החוסן של רשת החשמל, היא מעצימה את השימוש באנרגיות מתחדשות, אבל היא גם בעלת פוטנציאל כלכלי משמעותי לעיר ולתושביו, לאור מזעור המרחק בין ייצור אנרגיה וצריכתה, והיכולת לנהל את הביקושים ובכך להביא לצמצום כמות תחנות כוח. במקומות שבהם רשת החשמל הקיימת אינה אמינה (דוגמת אזורים בעולם המתפתח) או במקומות שבהם יש צורך להרחיב משמעותית את הרשת לאור גידול באוכלוסייה (למשל הכפלת ישובים לאור הסכמי גג), העלויות הנחסכות אדירות. לעניין זה העריך ה-IFC, (הארגון הכלכלי העולמי), שעלות חיבור צרכן לרשת קיימת (ובלתי אמינה ו/או עם רזרבות נמוכות) עולה פי 10 מאשר בניית רשת מבוזרת מקומית.

אחד הדוגמאות המסקרנות לרשת מסוג זה קיימת דווקא בברוקלין שבניו-יורק. פרויקט שמאפשר לחברים ברשת השכונתית למכור זה לזה את עודפי החשמל שלהם, תוך הבטחת אמינות המכירה באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין. מיזם זה - The brooklyn microgrid, נולד לאור טראומת הסופה סנדי ב-2012 שהותירה מרחבים משמעותיים בניו-יורק ללא חשמל, עובדה שגררה הבנה שיש לייצר רשת חכמה ומבוזרת גם (ואולי דווקא) בעיר מתקדמת כמו ניו-יורק.

בעוד שמיזם זה מצוי בכותרות לאור מיקומו, ישנן דוגמאות לרשתות סחר מקומיות באנרגיה כבר מספר שנים גם בהולנד, באוסטרליה ולאחרונה אף באפריקה (אבל בעיקר במרחב הכפרי).

משרד האנרגיה והתשתיות כבר גילה סקרנות לסוגיה ואף מעודד פיתוח טכנולוגיות והתנסות בתחום (בימים אלה מוקם פיילוט בקיבוץ מעלה גלבוע בסיוע המשרד), אולם עד הרפורמה הנושא נותר על העץ בכל הנוגע למרחב העירוני. 

הסיבה נבעה מכך שנדרש מענה בשני תחומי רגולציה שונים - רגולציית האנרגיה (שזכה כעת לזריקת עידוד) ורגולציה מרחבית. אם עיר רוצה לנהל או לייצר תשתיות כחלק משכונה, צריך להגדיר שימושים, ייעודים, ולהסדיר את האופן שהתשתיות ישולבו במבנים ובמרחב הפרטי והציבורי, לרבות היחס בין התשתיות הללו לתשתיות אחרות ואופן ההתחברות למבנים ומבננים.

אולם בעוד שיש הרגל לאומי לאשר ורק לאחר מכן להיערך, הרי שלפחות שלוש רשויות בישראל כבר נמצאות בדרך לשם (ראו מסגרות). הייחוד בתכניות שבדרך הוא שהתשתיות "יצאו מהארון" בשלב מוקדם. אם עד כה, מתכנני התשתיות פעלו כבודדים במערכה וחיכו להשלמת התכנון על מנת לשלב את מרכולתם, תכנון זה מהווה גל חדש של תכניות שבהם מיקום התשתיות אמור להיקבע במקביל להחלטה על מיקום שצ"פים (שטחים ציבוריים) או מבני ציבור, כך שיהיו קרובים לצרכנים ולא רחוק מהם כפי שהעדפנו עד היום.

שלוש התכניות עדיין זקוקות לשיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה השונים על מנת שיתממשו לאור חדשנותן, אולם אין ספק שללא פתרונות כאלה, המדינה תמצא את עצמה עם פערי תשתית עצומים לאור קוצרה של "שמיכת" התשתיות הקיימת, ועם עלייה נוספת במחירי הדיור שנובעים מהצורך לייצר שרידות למערכות הקיימות.

הרפורמה במשק החשמל מציעה התחלה של פתרון, אבל לטובת כך אנחנו זקוקים גם לרשויות שיהיו מוכנות לכך, כמו שלוש הערים הללו.

תל-אביב: השכונה העצמאית הראשונה

תל-אביב, מניפה כבר שנים את דגל החדשנות והקיימות. תכנית רובע צפון מערב העיר (תא3700), בתכנון קולקר קולקר אפשטיין, אושרה ב-2015 ונמצאת בשלבי התנגדויות לתכניות המפורטות הנובעות ממנה. השכונה, שאמורה לאכלס 12 אלף דירות, תהיה הראשונה בישראל לשאוף לעצמאות אנרגטית באמצעות ניהול אנרגטי, בנייה ירוקה, גיוון מקורות אנרגיה והקמת מתקני קירור רובעיים (לקירור מרבית מבני המגורים והמסחר בשכונה).

לצד השכונה העתידית, תל-אביב גם בוחנת בזהירות את התאמתה של שכונת מעוז אביב הוותיקה לעריכת פיילוט לניהול תשתיות עצמאית בשכונה קיימת. בעוד שבשלב זה יש חשדנות בקרב התושבים, יש תמימות דעים שייחודה של השכונה- הן מבחינת הקהילה והן מבחינה הגדרתה המשפטית כ"בית משותף" - הופך אותה לרלוונטית לחדשנות בתחומי אנרגיה ותשתיות, במהלך שיאפשר חסכון משמעותי בעלויות התפעול של הדירות בשכונה.

אילת: תשתית חכמה ואנרגיה מבוזרת

עיר נוספת הפועלת בנושא אנרגיה עירונית היא אילת, השותפה עם חבל איילות לניהול והקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת רבים ולעידוד חדשנות בתחום האנרגיה במרחב. בידודה של אילת, והעלות עצומה של מתיחת תשתיות עד אליה, מספקים פוטנציאל נהדר למציאות פתרונות חלופיים וחכמים יותר. 

שכונת הרודד, המתוכננת בימים אלה בצפון העיר, ביוזמת רשות מקרקעי ישראל ומשרד השיכון, אמורה לכלול קרוב ל-20 אלף יחידות דיור. בעוד שהמדיניות העירונית מכווינה לעיר חכמה ויעילות אנרגטית, חלק מהשכונה (פלחים 1-2 מתוך ארבעה) פועלות להטמיע מרכיבים שיאפשרו את הפיכתה לשכונה החכמה והירוקה של העיר, באמצעות שימוש מקסימלי באנרגיות מתחדשות, איחוד תשתיות במתחמי מגורים ושילוב תחבורה חכמה ופתרונות לפסולת. המתחמים בתכנון משרדם של קרט-שוורץ ואהוד בסט ובתכנון קיימות ותשתיות חכמות על ידי חברת יוזמות למען הסביבה (יחד עם הח"מ) יהיו הניצן לתכנון שמוביל משרד השיכון, שמבטיח לכלול תשתיות חכמות ואנרגיה מבוזרת.

חדרה: אי תשתיתי שיכיל את העומסים

העיר חדרה שחרטה על דגלה את המותג "חדרה- עיר עם אנרגיה" והייתה ראשונה להקים מבנה ציבור מאופס אנרגיה, הרימה את הכפפה להפוך את התכנון של שכונת רובע הים בחדרה, הממוקמת בין גבעת אולגה לתחנת הכוח, לשכונה חכמה ומקיימת עם דגש משמעותי לאנרגיה. השכונה מתוכננת ע"י לייטרסדורף אדריכלים ונמצאת בימים אלה לקראת הפקדה, כשהיא צפויה לכלול 10,000 יחידות דיור + בתי מלון ומסחר, עם עצמאות מרבית במתן מרבית השרותים והתשתיות. 

בדומה לשני התכניות האחרות, התכנית מסדירה ייצור וניהול מקומי של אנרגיה ותשתיות אחרות, אולם המניע כאן שונה. לצד הרצון לפעול בהתאם למיתוג, אגף ההנדסה ובעיקר אדריכלית העיר ליטל דורי-שלף, החליטו לפעול להקמת שכונה שתדע להכיל את העומסים הצפויים על התשתיות הקיימות והעתידיות. השכונה אמורה להיות מעין "אי תשתיתי" שיספק תוך מתן מענה למרב השרותים והתשתיות בתוך שטח התכנית, לרבות אנרגיה, ניקוז, ביוב, פסולת, ותחבורה ובעיקר האינטגרציה ביניהם.

רובע הים היא מקרה קלאסי שעשוי לחזור על עצמו בכל התכניות להרחבת ישובים, שבהם השכונות מעמיסות על תחבורה שכבר פקוקה, על מתקני מים, ניקוז וביוב שכבר נמצאים קרוב לניצולת המקסימלית, ועל הצורך לספק שרותים גם כאשר האכלוס הוא חלקי בלבד. בשונה מתא3700, הוחלט בחדרה לא לקבע טכנולוגיות או גדלים ושטחים מוחלטים לפי התכניות הזמינות כיום, אלא לייצר תכנון גמיש שיאפשר התאמה של הפתרונות למועד הפיתוח בפועל, תוך הגדרה של תפקוד רצוי וכללים מרחביים לטובת שמירה על איכות החיים ונוחות התפעול של מערכות אחרות.

■ הכותב אדריכל ומתכנן ערים, לשעבר מנהל אגף בכיר לבנייה במשרד הפנים ומנכ"ל SUITS - אסטרטגיות וטכנולוגיות לעירוניות חכמה.

עוד כתבות

Wedding Part in Plotnitsa, 1931 ed   / צילום: תמונה פרטית

הימים הנוראים של פלוטניצה: השואה שלפני השואה

השבוע לפני מאה שנה שלח גנרל רוסי-פולני מסר חד משמעי ליהודי מזרח אירופה: כאן אין לכם עתיד ● מלחמת השמד נגד היהודים התחוללה בכל מערב רוסיה המתמוטטת ● היא כמעט נשכחה מן הזיכרון, אבל שיטותיה, האידיאולוגיה שלה ומספר קורבנותיה הקדימו את השואה ב-20 שנה ורמזו על הבאות

המוזיאון הלאומי של קטאר / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

השושנה של קטאר: המוזיאון הלאומי של האמירות הוא לא רק מבנה מעניין, אלא חוד החנית של הטכנולוגיה

במפרץ הפרסי יש גל של מבני פאר מתוחכמים שתוכננו בידי אדריכלי-על

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

המתווה לסגר: יוכלו לצאת מהארץ מי שרכשו כרטיסים עד היום

המתווה שסוכם מאפשר יציאה מהארץ לכל מי שרכשו כרטיסי טיסה עד למועד כניסת הסגר לתוקף, קרי היום ה-25 לחודש, עד שעה 14:00 ● לפי המתווה תותר כניסת ישראלים ארצה ללא הגבלה ● מדובר במתווה שיוביל לבריחת חברות תעופה זרות מכאן ולקושי גדול לחברות הישראליות

השופטת האמריקאית איימי קוני בארט / צילום: Matt Cashore/Notre Dame University, רויטרס

טראמפ צפוי לבחור בשופטת השמרנית איימי קוני בארט לעליון

ב"רויטרס" ציינו כי טראמפ יודיע היום על מועמדותה של השופטת, שמכהנת בבית המשפט הפדרלי לערעורים ● אם הסנאט האמריקאי יאשר את המינוי, לשופטים השמרנים יהיה רוב של שישה לעומת שלושה בעליון

האתר הנטוש של פרויקט פרי בסט בלוד - כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: בר אל, גלובס

לוקחי המשכנתאות בלחץ, וגם המלווים של אלדד פרי. כותרות הנדל"ן

הגל השני בא לידי ביטוי בעלייה בדחיית משכנתאות באוגוסט, החשיפה העצומה של קרן האשראי "אקספו" לקריסה של קבוצת פרי נחשפת, השמאים מקבלים גב מהשמאי הממשלתי, והפודקאסט "כסף בקיר" עם פרק שסוגר את העונה השנייה

ניסוי הטילים  / צילום: צילום מסך

צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים

הניסויים הכשירו את המערכת לשימוש מבצעי בזרוע הים, כאשר הטילים ישולבו בספינות הטילים "סער 5" ו"סער 6" העתידות להיקלט בחיל הים בחודשים הקרובים ● מדובר בטיל שפותח על ידי התעשייה האווירית

מנדלבליט מודיע על הגשת כתב אישום נגד נתניהו/ צילום: רפי קוץ

מלחמת מנדלבליט בשמיעת עמדה מתחרה

בין כפל תפקידיו של אביחי מנדלבליט, כיועץ משפטי וכפרקליט מדינה, להתנגדותו להשמעת עמדה משפטית אלטרנטיבית בקבינט הקורונה עובר קו ישר אחד: צמצום טווח העמדות המשפטיות בקרב הממשלה • זו כבר לא בעיה של ניגוד עניינים מובנה, זו דוגמטיות משפטית

יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון / צילום:מתוך אתר המועצה

טענות נגד יישוב יצהר: מנעו מדוגם קורונה להיכנס ליישוב רק בשל מוצאו

לפי פרטי המקרה שפורסם בחדשות 12, הסטאז'ר לרפואה הגיע לבצע בדיקות קורונה לאחד מהתושבים, אך לא הורשה להיכנס לאחר שהתברר כי הוא ערבי ● ח"כ משה ארבל (ש"ס) פנה ליו"ר מועצה אזורית שומרון יוסי דגן בבקשה לברר את המקרה ואמר: "מדובר בחרפה שעלינו להסיר מקרבנו"

הפגנה בעזה נגד השלום בין ישראל לאמירויות / צילום: Mohammed Salem, רויטרס

הדילמה הפלסטינית: התנגדות לשלום בין האמירויות לישראל או הצלת הכלכלה

המנהיגים הפלסטיניים מתקשים להתרגל ליחסים החמים בין ישראל לאבו דאבי ודובאי, אבל יש כבר קולות שקוראים להם לרכך את עמדתם ● דוח חדש של ארגון זכויות האדם "גישה" מלמד כי הקורונה והשלכותיה הביאו את העזתים למצב קריטי, ולשיאי אבטלה ועוני

ג'ף בזוס / צילום: AP - Reed Saxon

בתוך הראש של האיש העשיר בעולם: תוכנית העל של ג'ף בזוס

בזוס לא מרבה להביע עמדות או לשתף בתוכניות ארוכות הטווח שלו ● כדי להבין אותו, כתב האטלנטיק הקדיש 5 חודשים לשיחות עם עובדים ומנהלים באמזון, עם עובדים בחברות מתחרות וגם עם חוקרי אקדמיה - וחזר עם מסמך מרתק ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

בנימין נתניהו / צילום: Matt Rourke, Associated Press

נתניהו מטיל את האחריות לגל השני על פתיחת מערכת החינוך

בסרטון שפרסם הערב, מציין ראש הממשלה כי פתיחת אולמות האירועים ומערכת החינוך היו טעות ● נתניהו האשים גם את "ההחלטות הפופוליסטיות בכנסת"

נוריאל רוביני/ / צילום: רויטרס Lucy Nicholson

נביא הזעם של 2008 בטוח: "הולך להיות כמו המשבר הקודם, רק יותר גרוע"

הוא חזה את המשבר ב-2008 והפך לאחד מהכלכלנים הנודעים בעולם; כעת חוזר פרופ' נוריאל רוביני ומזהיר בריאיון בלעדי ל"גלובס" כי הדרך להתאוששות מהקורונה תהיה ארוכה וכואבת • ויש לו גם אמירה מפתיעה לקראת הבחירות בארה"ב: "טראמפ רק מעמיד פנים שהוא פופוליסט" ● האזינו

עליבאבא. חינכה את השוק מחדש / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כיצד Nike סגרה 5,000 חנויות והמשיכה להרוויח? הכירו את הדרוויניזם הדיגיטלי

הקורונה חילקה באופן אכזרי את העולם העסקי: ארגונים ללא נכסים דיגיטליים לעומת כאלו שציידו את עצמם מבעוד מועד ● לרגל השנה החדשה, שווה ללמוד מ-NIKE ,easy עלי באבא ואחרים אשר ניווטו את הארגון למקום הנכון ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

סניף של ג'מבו באלקסדרופוליס, יוון / צילום: שאטרסטוק

האם הסכם הזיכיון של פוקס עם ג׳מבו היוונית נמצא בסכנה?

הדיווח - בעקבות פניית רשות ני"ע ● הסימן המסחרי ג׳מבו שבאמצעותו פוקס מתעדת להקים רשת חנויות כלבו מוזלות בישראל עדיין לא שייך לה, והוא פתוח להתנגדויות ברשם החברות עד סוף החודש ● המתחרה המקומית שנקראת ג'מבו סטוק ומפעילה 10 חנויות בתחום הגישה גם היא בקשה לרישום הסימן המסחרי לשם

ZOOM. קשה למצוא ארגון או מוסד לימודים שפסח על השימוש במערכת  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אקדמיה אנלוגית בעידן דיגיטלי: מערכת ההשכלה הגבוהה חייבת להשתנות

כדי להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה, האקדמיה צריכה לעבור למודל פתוח וגמיש, ולהפסיק להגן על מערכת התארים המסורתית

פרויקט "המארג" בסינגפור / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עיר בתוך עיר: האם מתחמי הדיור שמספקים לנו הכל הם התשובה לאושר?

למקום המגורים חשיבות גדולה לתחושת האושר והרווחה, וגם האדריכלים נרתמים ליצירת סוגים חדשים של בנייה עירונית: קומפלקסים שיודעים לספק את כל הצרכים, ממגורים ועבודה ועד ספורט וטבע ● היתרונות של עיר קטנה בלי לוותר על העיר הגדולה ● בואו נדבר על אושר, פרויקט מיוחד 

מתוך הפרסומת של נייקי / צילום: צילום מסך

שעת יצירה: איך הצליחה פרסומת אחת עם אפס ימי צילום להפוך לאייקונית

אפילו בלי יום צילום אחד, אלא באמצעות עריכה בלבד, הצליחו ב-NIKE לייצר סרטון שכולו יצירת אמנות אחת גדולה ● אורחים מנתחים מהלכים שיווקיים מעבר לים 

פרנצ'סקה פונטנה ואביה / צילום: Lucy Hewett for the Wall Street Journal

אבא עושה בושות: היא רצתה לדעת הכל על אבא שלה. העבריין

יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים על הורינו, ולעיתים אי הידיעה הזו נוחה ● אבל פרנצ'סקה פונטנה סירבה להרגיש בנוח ● היא רצתה לדעת את האמת המדויקת על אבא שלה, העבריין ● "גלובס" מגיש: הכתבות הטובות של השנה ממיטב עיתוני העולם

אדוארדו אלשטיין   / צילום: כפיר זיו

אלשטיין איבד את אידיבי: ביהמ"ש מינה נאמן לחברה

ביהמ"ש הוציא הבוקר צו לפתיחת הליכים כנגד חברת אי.די.בי וכן צו לפירוקה, ובמקביל מינה את עו"ד אופיר נאור כנאמן לחברה ● בכך יורדת לטמיון השקעת עתק של 3 מיליארד שקל שהשקיע אלשטיין בחברה

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב. "מקסימום 800 חולים קשים בגל הזה" / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

8,221 נדבקים חדשים אתמול; 13.8% מהנבדקים חיוביים

728 חולים מאושפזים במצב קשה בבתי החולים ברחבי הארץ ● במגזר החרדי ישנם 11 חולים ל-10 אלף נפש, לעומת 5 במגזר הכללי ו-4 במגזר הערבי ●  4,902 מאנשי הצוות הרפואי נמצאים בבידוד