איזי כהן / צילום: תמר מצפי
בעבר הלא מאוד רחוק שלטו בענף הביטוח המקומי שתי חברות גדולות, ואחריהן היו כל היתר. שתי הגדולות היו מגדל, שאותה ניהל במשך תקופה ארוכה איזי כהן, וכלל ביטוח, שאותה ניהל בחמש וחצי השנים האחרונות אותו איזי כהן. עוד דבר שמשותף לשתי החברות הללו הוא שבשנים האחרונות מעמדן נשחק מאוד, והן רחוקות כיום מההובלה שאפיינה אותן בענף בעבר. ב"גלובס" כתבנו לא פעם בשנים האחרונות על כך שההובלה בענף הביטוח נתפסה בידי הראל והפניקס, עובדה שבאה לידי ביטוי גם ברמות השווי של החברות הללו בבורסה.
השחיקה במעמדה של כלל ביטוח קיבלה ביטוי בניתוח תוצאות ענף הביטוח ב-2017 של ארנסט אנד יאנג ישראל, ממנו עולה כי בשנה שעברה הציגה כלל את הרווח הכולל הרביעי בהיקפו בענף, לא הרבה מעל לזה של מנורה מבטחים, שלה עסקי ביטוח קטנים יותר, כשבשנת 2016 היה הרווח הכולל של כלל ביטוח החמישי בגובהו בענף.
כמו כן, על פי ניתוח רואי החשבון, לכלל ביטוח היה בשנה החולפת שיעור רווח מההון הכולל של 7.3%, הנמוך בהרבה משל מתחרותיה העיקריות. גם ברבעון הראשון השנה כלל ביטוח משתרכת הרחק ממתחרותיה בהיבט הפרמיות ודמי הגמולים שזרמו אליה, כשהציגה גידול של 1% בלבד בסעיפים הללו לעומת ממוצע של כ-9% אצל יתר החברות הגדולות. כלל ביטוח אף הציגה ברבעון הראשון ירידה חריגה בפרמיות שהורווחו בשייר. לשורה זו חשיבות שכן רווחי החברות נגזרים במידה רבה מהפרמיות ודמי הגמולים, שמהווים בסיס לפעילותן.
הירידה בתוצאות העסקיות באה לידי ביטוי בשווי השוק של כלל ביטוח, שכיום נמוך בהרבה מזה של הראל והפניקס, משל מגדל, ואף מתחת לזה של איי.די.איי ביטוח ("ביטוח ישיר") - ועומד על קצת יותר מ-3 מיליארד שקל. זאת, כשאי.די.איי ביטוח נסחרת לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, מגדל לפי שווי של כמעט 3.5 מיליארד שקל, ואילו הפניקס נסחרת לפי שווי של כ-5.2 מיליארד שקל והראל בשווי של כ-5.9 מיליארד שקל.