גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הילדים על הגבול: משברי ההגירה הולכים ומסלימים

משברי הגירה בו-זמניים מערערים יציבות ומשנים כיוונים פוליטיים ב-5 יבשות ● בארה"ב הוויכוח לבש אופי דרמטי במיוחד: האומנם אפשר לקרוע ילדים מזרועות הוריהם? ● מתי הפוליטיקאים ינמיכו את קולותיהם כדי שיהיה אפשר להתווכח ברצינות?

מהגרים בארה"ב / צילום: רויטרס
מהגרים בארה"ב / צילום: רויטרס

למדינות ריבוניות יש הזכות החד-משמעית לפקח על תנועה מעבר לגבולותיהן. יש להן הסמכות הטבעית למנוע כניסה, להגביל כניסה ולווסת אותה. זה עניינה של ריבונות. אבל הזכות החוקית מועדת להתנגשות עם שיקולים החורגים מן החוק הלאומי, ולפעמים גוברים עליו; בין שהם שיקולים המעוגנים בחוק הבינלאומי, ובין שהם שיקולים המעוגנים בצדק ובאנושיות.

ניצול לרעה הוא מאפיין קבוע של כל המסגרות החוקיות. אנשים, התובעים כניסה לא-מוסדרת למדינה ריבונית בשם נוחיותם או אנוכיותם, הם מנצלים לרעה; אנשים המגיעים אל ארץ זרה שלא כחוק, כדי להפיק תועלת משירותי הרווחה שלה, על חשבון אזרחיה, הם מנצלים לרעה. בוודאי אלה המסתננים אליה, כדי להזיק לה ולפגוע באזרחיה, הם מנצלים לרעה.

כיוצא בזה, ארץ האוכפת את חוקיה בלי שים לב לתוצאות האנושיות היא בחזקת מנצלת לרעה. פליטים המוחזרים אל ארצות המוצא שלהם בלי שים לב לסכנה האורבת להם הם קורבנות של אי-צדק, גם אם סילוקם נעשה בשם החוק.

זו דילמה איומה, והיא מתחוורת במלוא חומרתה כאשר משברים גדולי ממדים הודפים מיליונים אל חופים-לא-להם.

סירת אגוז מיטלטלת בלב ים

מדברת בעדה הצפיפות המפתיעה של משברי הגירה בו-זמניים בחמש יבשות. משותף להם הניסיון להתנער מן הדילמה. מליצי היושר של סגירת השערים מנסים להעמיד את המשבר הזה רק בהקשרו המשפטי. כביכול, זה עניין הנוגע רק למערכת האכיפה, לא לדעת הקהל ולפוליטיקאים, בוודאי לא לכוהני דת ולפילוסופים.

המטיפים לפתיחת השערים, כאשר הם מטעימים רק את אקט הסירוב, משתמטים מן הדיון בשרשרת הארוכה, המביאה את המהגרים הלא-חוקיים אל השערים המוגפים. סירת אגוז מיטלטלת בלב ים (או במקבילות היבשתיות שלה) מסיחה לא פעם את הדעת מאחריותן של ממשלות, של ארגונים ושל יחידים להתנהגות חסרת אחריות.

אנחנו חיים עכשיו בסימן העייפות מן הקבוצה השנייה. הועמדו על טעותם המנהיגים הפוליטיים שחשבו כי יוכלו להסתפק בפריטה על נימים של חמלה ושל אהבת בריות. התוצאה של אנושיותם נרשמת עכשיו בחלקים שונים של אירופה.

איטליה, גרמניה, אוסטרליה, קולומביה

איטליה עברה לידי קואליציה ימנית-פופוליסטית, שאחד המהלכים הראשונים שלה, בשבוע שעבר, היה לאסור את העגינה בנמליה של אוניית הצלה, שנשאה 600 פליטים אפריקאיים. למזלם של הפליטים, במקביל לעליית הימין לשלטון באיטליה (מכוח בחירות) השמאל עלה לשלטון בספרד (מכוח פוטש פרלמנטרי). ממשלת המיעוט הסוציאליסטית במדריד הזמינה את האונייה לעגון בנמל ולנסיה.

בגרמניה מתפתח והולך משבר חסר תקדים, העלול להפיל את ממשלת הקואליציה של אנגלה מרקל. היא עומדת בראש ברית של שתי מפלגות ימין, שחברו ללא חשק עם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, מפני שזו הייתה הנוסחה הקבילה היחידה לרוב פרלמנטרי. עכשיו מסתמנת האפשרות שדווקא מפלגת הימין הקטנה - ימנית ממפלגתה של מרקל - תסתלק מן הקואליציה. הסיבה: רצונה של המפלגה הזו למנוע כניסת פליטים במקום להעניק להם מקלט זמני ולסנן אותם אחר כך.

● באוסטרליה מתקרב והולך המועד לבחירות כלליות, וצל המחלוקת על הגירה מתארך והולך. הברית השולטת של שתי מפלגות ימין אמנם אינה מתנגדת להגירה, אבל היא סומכת על תמיכתו המסורתית של ציבור לבן ממוצא בריטי, שההתנגדות להגירה שזורה כחוט השני בהיסטוריה שלו. דא עקא שרוב האוסטרלים כיום אינם צאצאי המייסדים הבריטיים.

● בדרום אמריקה מתפתח והולך משבר הפליטים הגדול ביותר של זמננו: מנוסתם של המוני ונצואלים מארצם. משטר סוציאליסטי רדיקלי הרס את כלכלתה של הארץ עם עתודות הנפט והגז הגדולות ביותר עלי אדמות. בקולומביה השכנה נמצאים כבר 700,000 פליטים ונצואלים. הממשלה מגרשת רבים מהם, אבל אינה מתקרבת כלל לפתרון.

איך אפשר להגיד למדינות זרות ש"לא יתערבו בעניינים פנימיים", כאשר הפנימיים האלה משגרים שיירות של פליטים אל מעבר לגבול? ישראלים למדו באחרונה ש"ענייניה הפנימיים" של אריתריאה יכולים לגלוש לרחובות תל-אביב. אגב, הטור הזה טען בדיוק לפני שש שנים, שישראל צריכה להתערב בענייניהן הפנימיים של ארצות הפולטות פליטים לעבר גבולותיה. "להתערב" לא במובן צבאי כמובן, אלא במובן הדיפלומט.

מיליון מהגרים בלי "נתיב לאזרחות"

שאלת ההגירה בוערת עכשיו, בעצם בוערת תמיד, בארה"ב. כמעט מתחילת נשיאותו של דונלד טראמפ עומד על הפרק הצורך למצוא פתרון קבע ליותר ממיליון מהגרים ללא מעמד חוקי, שהגיעו לארה"ב עם הוריהם, ללא אשרות כניסה, בהיותם ילדים. הם גדלו בארה"ב, הם מדברים אנגלית, הם מעורים בחברתה, אבל אין להם "נתיב לאזרחות". בהיעדר נתיב כזה מרחפת עליהם סכנת גירוש, והם מתקשים למצוא עבודה או להירשם במוסדות להשכלה גבוהה.

ברק אובמה העניק להם ארכה. טראמפ ביטל אותה, וקבע תאריך יעד להתחלת גירושם. הוא קיווה שהקונגרס יחתה בשבילו את הגחלים, וימצא נוסחת אזרחות ארוכת מועד. אבל הוא הקדים והודיע שיחתום על נוסחה כזאת רק אם תתלווה לה הקצבה מולטי-מיליארדית להקמת "החומה" לאורך גבול מקסיקו, שהוא הבטיח לבוחריו.

זה לא קרה. בתי משט מעכבים לפי שעה את החלת הצו הנשיאותי נגד הילדים שגדלו. לעומת זאת, ממשל טראמפ החמיר בחודשים האחרונים את אכיפתם של החוקים נגד הגירה לא חוקית. כדי להניא אנשים מלחצות את הגבול באופן לא חוקי, או להניא אותם מלעתור למעמד של פליטים, שלטונות ההגירה התחילו לכלוא מבוגרים ולהפריד אותם מילדיהם. הילדים מועברים למעונות ממשלתיים, ומשם הם מפוזרים אל משפחות מאמצות. הערכה אחת מעמידה את מספר הילדים שהופרדו מהוריהם כמעט על 2,000 בין אמצע אפריל לסוף מאי.

תיאורים של הורים מתייפחים ושל ילדים מוכי פחד התחילו להתהלך בתקשורת האמריקאית בחודש האחרון בתכיפות גוברת. ביקורת בוקעת לא רק מן השמאל, אלא גם מן הימין, ולא רק מן הימין כי אם מן הימין הדתי, שתמיכתו בטראמפ ב-2016 איפשרה את בחירתו לנשיאות.

הנשיא, כרגיל, מנסה להתגבר על קולות הביקורת באמצעות הרמת קולו שלו והטלת האשמה על זולתו. הדמוקרטים אשמים בהפרדת הילדים, הוא אומר, מפני שהם חוקקו את החוקים המצריכים את ההפרדה, והם מסרבים לחוקק חוקים שיסיימו אותה. אבל החוקים שמכוחם מופרדים הילדים אומצו תחת נשיא רפובליקאי, ג׳ורג׳ בוש הבן; והם לא נאכפו עד לאחרונה, במשך 15 שנה. משרד המשפטים של טראמפ הוא שציווה על החלתם, בגלוי ובכוונה להרתיע.

התרסותיו נגד מהגרים לא חוקיים הועילו לטראמפ במערכת הבחירות הקודמת. הם הקנו לו תשומת לב, הביאו המונים אל אסיפותיו, וסללו את דרכו אל מועמדות הרפובליקאים לנשיאות. בעוד חמישה חודשים ופחות יהיו בחירות לקונגרס ולחלק ממושלי המדינות, ונראה אם האיבה למהגרים תוסיף להועיל למפלגתו של הנשיא.

האופטיקה של הפוליטיקה חשובה כידוע לא פחות מתוכני המדיניות, והאופטיקה של ההגירה היא איומה ונוראה. צריך מידה גדולה של קשיות-לב כדי לתמוך בקריעת ילדים מזרועות הוריהם. אבל עצם שאלת ההגירה בעינה עומדת. הוויכוח הציבורי עליה הוא נחוץ, רלוונטי ולגיטימי בהחלט. אם רק פוליטיקאים ינמיכו את קולם יהיה אפשר אפילו לשמוע. 

__________

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ובhttps://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

ברקע המתיחות הגאו-פוליטית בין ארה"ב לאיראן, המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● הדואליות בפערים שליליים של עד 4% ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● השוק הקוריאני חזר בסערה לאחר חופשת חג ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב