גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"ברכות לאל קאעידה": בעיית התרגום המוזרה של גוגל

מדוע גוגל טרנסלייט הפך טקסט בערבית, הקורא לנשים להצטרף לפלטפורמת קידום עסקי, לטקסט שחוגג 14 שנים להקמת ארגון הטרור בישראל? ● הכירו את התקלה התמוהה של שירות התרגום הפופולרי בעולם

גוגל טרנסלייט \ צילום: שאטרסטוק
גוגל טרנסלייט \ צילום: שאטרסטוק

קרן גרינבלט, מנכ"לית קואליציית "שותפות" לקידום שיוויון כלכלי לנשים, שקדה בימים האחרונים על קמפיין דיגיטלי חדש. הקמפיין מקדם אתר לעידוד עסקים שהקימו נשים, וגרינבלט ביקשה לפנות לכלל האוכלוסיה - כך שהוא כולל טקסטים בעברית ובערבית.

לצורך בניית הקמפיין, מספרת גרינבלט ל"גלובס", היא נעזרה בשירותי התרגום של גוגל: "הערבית שלי לא נהדרת במיוחד, לכן שמתי את אחד מהטקסטים הקשורים לקמפיין בגוגל טרנסלייט, כדי שאדע להתאים אותו לטקסט המקביל בעברית. גוגל טרנסלייט זיהה את הטקסט כפסקה בפרסית ולא בערבית, והטקסט המתורגם שקיבלתי כלל כל מיני מילים שקשורות לישראל ולאל קאעידה. אלה דברים שאין בטקסט המקורי בערבית ולא היו מופיעים בו אילו היה נכתב בפרסית".

הטקסט המתורגם הוא רצף משפטים שבמבט ראשון נדמים הגיוניים: הם נכונים תחבירית ומהווים המשך ישיר זה של זה מבחינה תוכנית. עם זאת בין הפסקאות מתקיימות קפיצות בלתי ניתנות לגישור, וקיים פער גדול בין הנושאים שבהם עוסק כביכול הטקסט. התוצאה אמנם מבלבלת, אך נראית במבט ראשון כמו תרגום בינוני נורמטיבי שהוצא מהקשרו. רבים מהטקסטים העוברים בגוגל טרנסלייט נראים כך, אך כיצד הגיעו לשם מילים וביטויים שאינם מופיעים בטקסט המקורי?

הפסקה נפתחת בהכרזה סתומה על זכותו של אדם למגורים פרטיים בארצו, ובהמשך הדברים מתדרדרים: "לפני שאדון בשותפויותיי [...], אני אקבל בברכה את יום השנה ה-14 לייסודו של אל קאעידה בישראל. כדי להשיג את מטרות שיתוף-הפעולה בתחום השלום והביטחון, אנחנו מחויבים לקידום והרחבה של יחסינו עם ישראל". לאחר ההכרזה המשונה הזאת, הטקסט עובר לדבר על כינון רשתות אינטרנט וטלקומוניקציה בינלאומיות. לבסוף, הפסקה מסתיימת בקישור לאתר הפרויקט, בצירוף הבטחה לקורא: "תוכל למצוא את המוצרים המתאימים ביותר לביתך. להורדה חינם בחינם! רק חמש דקות. תודה שביקרתם".

מניצחון בני סכנין למלחמה בכופרים

לא הסתפקנו בטקסט של גרינבלט ובדקנו דוגמאות נוספות. בחרנו כמה טקסטים בערבית, הגדרנו את שפת המקור כפרסית וניסינו לתרגם אותם - הפעם לאנגלית. התוצאות היו דומות: במקום לקבל הודעת שגיאה על טקסט שבפרסית הוא חסר פשר, גוגל טרנסלייט הציע תרגומים דמיוניים לחלוטין. קטע שכתב חבר הכנסת איימן עודה ועסק בניצחון קבוצת הכדורגל בני סכנין, לדוגמה, תורגם למניפסט עילג המבקר את נפילת האיסלם ואת הזנחת הקוראן, ויוצא נגד הכופרים הלא-מאמינים. המשותף לכל התרגומים היה שימוש במילים מעולם המושגים הפוליטי והדתי: אירגונים איסלאמיים, משרד הביטחון האמריקאי, משרד החוץ, הרפובליקה האיסלאמית של איראן, איחוד הנסיכויות הערביות והקוראן הם ביטויים שחזרו שוב ושוב.

ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי שלם וממרכז עזרי, מאשרת שאין קשר בין אף אחד מהטקסטים המקוריים לתרגום שהתקבל, גם אם ייקרא בפרסית. לדבריה, ייתכן שאוצר המילים הדומה בערבית ובפרסית הוא שהכשיל את גוגל טרנסלייט, אך מדובר בשתי שפות שונות לחלוטין: "השפה הפרסית היא הודו-אירופית, מאותה משפחה של האנגלית, הצרפתית והרוסית. מצד שני, איראן קיבלה על עצמה את האיסלאם לפני יותר מ-1,300 שנים, ויחד איתו את הקוראן ואת השפה הערבית. כך שהפרסית ספגה וממשיכה לספוג המון השפעות ערביות, בעיקר בשאילת מילים - האיראנים מבטאים אותן באופן שונה לגמרי ולעתים המשמעות השתנתה עם הזמן, אבל מבחינת כתב אלה אותן מילים. גם הערבית שאלה מילים מפרסית, אך השפות נשארות נבדלות בתחביר ובמורפולוגיה, כלומר באופן בניית המילים והמשפטים".

מדוע טקסט חסר משמעות בפרסית הופך בתרגום גוגל לטקסט שנראה כאילו הוא מתייחס ישירות למשברים הפוליטיים מול איראן? רמז לכך ניתן למצוא בתקופה שבה גוגל הוסיפה את השפה הפרסית לשירותי התרגום. "גוגל לא באמת מספרים מה הם עושים מאחורי מנועי התרגום שלהם, אבל באופן כללי אנחנו יודעים שהם פעלו בעבר לפי הגישה הסטטיסטית", אומר ד"ר עמרי אבנד, חוקר עיבוד שפה טבעית באוניברסיטה העברית, "לפי הגישה הזאת בונים את מערכת התרגום לא באמצעות הזנת חוקים, אלא על בסיס למידה מדוגמאות. המקור העיקרי שעליו בדרך כלל מאמנים את מערכות התרגום מכונה 'קורפוס מקבילי'. מספקים למערכת תרגומים קיימים, במקרה שלנו טקסטים בפרסית ובאנגלית, ומהם המערכת מסיקה על הכלל". לדברי אבנד, אם אימנו את המערכת בעזרת טקסטים מסוג מסוים, הדבר עשוי להשפיע על התרגום.

הוספת השפה הפרסית לגוגל טרנסלייט התרחשה על רקע המשבר באיראן ב-2009. זו הייתה שנת בחירות ברפובליקה האיסלאמית, והפגנות רבות התקיימו בכל המדינה ועוררו עניין רב במערב. בנוסף, החשש מכך שאיראן תצליח לפתח נשק גרעיני הגיע לשיא. גוגל הוסיפה את אפשרות התרגום בין אנגלית ופרסית לפני המועד שבו תכננה לעשות זאת, לאור המצב הפוליטי הסוער דאז. כוונותיה היו טובות: לאפשר תרגום מהיר בין השפות בתקופה שבה הוא נחוץ ביותר. ניתן לשער כי גם לאחר מכן, רבים מדוברי האנגלית בעולם נטו לתרגם טקסטים מפרסית לאנגלית בעיקר בעתות משברים פוליטיים. תרגומים אלה מהווים כנראה את עיקר הקורפוס שעליו התרגום מתבסס, וכך גם טקסט חסר משמעות לחלוטין הופך למאיים. 

זה מה שקורה

המערכת חוזרת למה שהיא מכירה

אלא שקורפוס מוטה הוא רק חלק מההסבר האפשרי. גורם נוסף הוא טכנולוגיות התרגום שגוגל עושה בהן שימוש, והאופן שבו השתנו לאורך השנים. "עד לפני שנים בודדות, מערכות התרגום התבססו על ניסיון למצוא רצפי מילים בשפה אחת, ולהתאימם למילים ורצפי מילים בשפה אחרת. כאשר המערכת נתקלה במילה שהיא לא זיהתה היא לא סיפקה תרגום, כיוון שהמילה לא נמצאה במילון", אומר אבנד. "היום מערכות התרגום מבוססות על גישה אחרת, בשם Neural Machine Translation - תרגום מכונה נוירוני".

מנגנון התרגום הזה, שאליו עברה גוגל בספטמבר, מסוגל לתרגם מילים שאינו מכיר באמצעות תבניות מבוססות אותיות, וניחושים מושכלים לפי קונטקסט. "בין היתר המנגנון הזה נסמך גם על רצפי אותיות, ולא רק על מילים ומשפטים. כך המערכת יכולה למצוא תבניות גם מתחת לרמת המילה השלמה, למשל בהתבסס על דמיון בין מילים. במקום פשוט לא לתרגם מילה שאינה מוכרת, מערכות כאלה יכולות להוביל לתוצאות לא צפויות".

כאשר המערכת תיתקל בטקסט רגיל בפרסית, למשל, היא תדע לזהות את ההקשר הרחב והסגנון של הטקסט. על בסיס זה, היא תשייך את הטקסט לעולם מושגים מסוים, וממנו תשאב את התרגום הסביר ביותר למילים שאינה מזהה. אבל מה קורה כאשר אף מילה אינה מזוהה? "אם הכנסת לא טקסט לא ברור בעליל, והמערכת לא יכולה לזהות את המאפיינים שלו, כמו במקרה הזה, המערכת 'תיפול' חזרה לדפוסים הנפוצים בדאטה שהזינו לה", אומר אבנד. כלומר, המערכת תחזור למה שהיא מכירה הכי טוב. במקרה הזה, דוגמאות לתרגומים מפרסית לאנגלית הקשורות במשברים פוליטיים.

הטעויות בערבית/פרסית הן כמובן לא הפעם הראשונה שגוגל טועה בתרגום. למעשה, חיפוש בסיסי יוביל לאינספור מאמרים (רובם באנגלית) שכותרותיהם הן "אבוד בתרגום", או "15 פעמים שגוגל טרנסלייט הביך אותנו". הדוגמאות הרבות מנציחות מקרים בהם גוגל תרגמה מילה במשמעות אחת, למשמעות אחרת שנכתבת באופן דומה. בעברית, למשל, גוגל תרגמה את המילה "כיבוש" ל"כבשה". לצד טעויות תמימות, גוגל טרנסלייט הייתה פלטפורמה להטרלות שונות לאורך השנים, בין השאר משום שהיא מתבססת על הצעות לשיפור מהקהל. כך לדוגמה, לאורך חודש מאי, מי שניסה לתרגם את המשפט "I am a flat earther" (בתרגום חופשי: אני מאמין שכדור הארץ שטוח) מאנגלית לצרפתית, זכה לתרגום "Je suis un fou" (בצרפתית: אני משוגע). גם בינג, שירות התרגום המתחרה של מיקרוסופט, לא חף מטעויות: כשבנימין נתניהו בירך את נטע ברזילי לרגל זכייתה באירוויזיון, וכתב "נטע, כפרה עלייך", השורה תורגמה כ"Neta, you're a real cow".

קרן גרינבלט / צילום אהרון מנור

לגוון עם שירה וספרי מתכונים

גוגל בחרה שלא להגיב למקרה שלפנינו, והגיבה באופן דומה לכל טעויות התרגום שלה עד כה: "גוגל תרגום עובד על ידי לימוד של דפוסים ממיליונים רבים של דוגמאות לתרגומים מרחבי הרשת. לרוע המזל, חלק מהדפוסים הללו יכולים להוביל לתרגומים שגויים. הטעות דווחה ואנו עובדים על תיקון". אלא שבמקרה שלפנינו לא מדובר על טעות נקודתית, אלא על בעיה בסיסית יותר בדרך שבה השפה הפרסית נתפסת במנגנוני התרגום. 

שירותים מבוססי בינה מלאכותית ולמידת מכונה כבר זוהו כשהם נוהגים באופן מוטה כלפי קבוצות מסוימות. ב-2015 שירות זיהוי הפנים של גוגל עלה לכותרות כאשר זיהה גברים שחורים כגורילות. בשנה האחרונה חשפה קבוצת חוקרים באוניברסיטת MIT שאלגוריתמים לזיהוי פנים מדייקים בזיהוי של גברים לבנים ב-99%, אך מספקים תוצאות מדויקות פחות ופחות כאשר מדובר באדם כהה עור, או בנשים. שיעור הזיהוי של נשים שחורות עמד על 35% דיוק בלבד.

כמו במקרה של גוגל טרנסלייט, הסיבה לחוסר הדיוק נמצאה במאגרי המידע שעליהם מתבססת הטכנולוגיה: מאגר מידע אחד, למשל, כלל יותר מ-75% גברים, ויותר מ-80% אנשים לבנים - רובם מתכנתים, חבריהם וקרובי משפחתם. מסקנת המחקר הייתה כי הדרך היחידה להימנע משחזור דפוסים גזעניים אנושיים בטכנולוגיות כגון אלה, היא לדאוג לגיוון במודלים שמשמשים לתרגול האלגוריתמים, וכן בקהילת המתכנתים עצמה. באופן דומה, הדרך להימנע מטקסטים לוחמניים היא להזין לקורפוס של גוגל בפרסית דוגמאות נוספות, הקשורות אולי בספרות יפה, שירה או מתכונים איראניים מסורתיים. ואז, כמובן, צריך לוודא שהמערכת מבדילה בין פרסית לערבית.

עוד כתבות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל