גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כשנותנים לגזבר לנהל את המדינה - ככה נראות התשתיות"

ראש המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון העביר ביקורת על הכוח הרב שיש לאגף תקציבים ● ראש אגף תקציבים שאול מרידור ענה לו: "מי שאומר את זה לא מכיר את הממשלה. פעם היו פה גופים שעוסקים באסטרטגיה"

פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור
פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור

אחת המחלוקות הגדולות לגבי תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה נוגעת למעורבות של אגף התקציבים במשרד האוצר. יש שטוענים כי האגף תופס תפקיד משמעותי מדי ולמעשה אנשי האגף הם אלו שמחליטים איזה צעדי מדיניות יבוצעו ואיזה לא. הנושא עלה גם לדיון בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה, כשמשני צדי המתרס היו אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ושאול מרידור, ראש אגף התקציבים באוצר.

שמחון ציין בדבריו כי "בעבר אמר אלי הורביץ שאם הוא היה נותן את המפתחות לסמנכ"ל הכספים, אז טבע הייתה נשארת חברה קטנה. אגף תקציבים הוא הגזבר שלנו וזאת הבעיה הגדולה של מדינת ישראל. עד 1985 לא ספרו את אגף תקציבים ולכן המשק נראה כמו שהוא נראה. מאז חל מהפך, שינו את הכללים, ונתנו את המפתחות לניהול המדינה לאגף תקציבים, כי לא סמכו על הפוליטיקאים. כך נראות התשתיות במדינת ישראל - כשאתה נותן לגזבר לקבוע איזה רכבת תהיה, אתה מקבלת רכבת אטית ובאיחור. אחרי זה נתנו סמכויות גם לחשב הכללי ולמשרד המשפטים וזה נהיה עוד יותר קשה. היום, גם אם אגף תקציבים רוצה להגדיל את ההשקעה בתשתיות - הוא מבין שזה מאוד קשה. מה הפתרון? שיהיה מי שיחשוב על אסטרטגיה ויהיה מי שיהיה אחראי על הכסף. צריך לבנות מערכת שתהיה טוב יותר לקידום מדינת ישראל".

מרידור הגיב על דברי שמחון ואמר כי "מי שחושב את הדבר הזה לא מכיר את הממשלה. המפתחות לא בידיים שלנו. מי שהתחיל את המהפכה בתשתיות הוא בנימין נתניהו, כשהיה שר האוצר. כשהמדינאים רוצים לקבוע מדיניות הם יכולים לעשות את זה, כשהם לא רוצים - נורא קל להסתתר מאחורי פקידים. באגף תקציבים יש אוסף מאוד מוכשר של אנשים שמה שמייחד אותם ומה שמניע אותם זה טובת החברה הישראלית. אין הרבה אנשים שזה הדנ"א שלהם מהבוקר ועד הערב. הייתי רוצה לראות גופים חזקים שעוסקים באסטרטגיה, פעם היו כאלו".

קודם לכן מתח שמחון ביקורת פעם נוספת על מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח. שמחון סבור כי הבנק לא צריך למנוע ייסוף של השקל באמצעות רכישת דולרים. "אנחנו בעודף בחשבון השוטף משנת 2002, זה מעיד על עוצמה אדירה של המשק כי יצוא זה דבר קשה - צריך להיות הכי טוב בעולם בייצור המוצר, ולהצליח לעשות את זה בזול, אחרת לא יקנו ממך. לכן מה שקורה בישראל הוא יוצא דופן. זאת תוצאה של שני שינויים מבניים - צמיחתו של סקטור ההיי-טק מכ-11% בכלכלה לכ-20%; וגילויי הגז הקטינו משמעותית את התלות של המשק בייבוא דלקים".

"למרות השינויים המבניים הדרמטיים שעברנו, שער החליפין הריאלי האפקטיבי נמצא ברמה שבה היה לפני 20 שנה. למה אנחנו רוצים למנוע ייסוף של השקל? כי יש סקטורים שייפגעו מכך - הם מייצאים הרבה והרווחיות שלהם נמוכה, ולכן הם בסכנה. מבדיקה שערכתי, פחות מ-1% ממהמועסקים במשק עובדים בסקטורים האלו. ייסוף ישפר רווחיות בענפים אחרים, למשל בענף המזון. חומרי גלם מיובאים מחו"ל וגם מחירי האנרגיה צמודים לשערי החליפין. שמירה על שער החליפין מעל מה שהוא צריך להיות בשוק החופשי - המשמעות של כך זה הטלת מכס. אחת הסיבות לכך שהפריון בישראל הוא נמוך המחיר הגבוה של ההון, שנגרם בגלל שער חליפין שלא מבוסס על השוק החופשי".

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג הגיבה לדברי שמחון ואמרה כי : "צריך להעמיד דברים על דיוקם. יתרות המט"ח עומדות על 32% מהתוצר, רמה דומה לזו של לפני 10 שנים. שער חליפין מושקע גם מכוחות כלכליים בסיסיים וגם מהמדיניות המוניטרית במדינות אחרות ויש מדינות חשובות שמחזיקות במדיניות מוניטרית מרחיבות, שמשפיעות על שער החליפין. כשאנחנו מסתכלים על שער החליפין לאורך זמן, מאז שהחלה ההתערבות, חל ייסוף בסדר גודל של 20% בשער החליפין האפקטיבי הריאלי וזה אומר שהמדיניות לא מנעה את הייסוף אלא אולי מיתנה אותו בנקודות שבהן חשבנו שהייסוף חד מדי, מעבר לכוחות הבסיסיים.

"הטענה שההתערבות בשוק המט"ח פוגעת בהשקעות במגזר הסחיר תמוהה בעיני. זה נכון שחלק מההוצאות של חברה יכולות להיות נמוכות יותר בגלל ייבוא, אבל גם ההכנסות קטנות כתוצאה מייסוף. לכן ייסוף יכול לפגוע ברווחיות, ולכן גם בהחלטה אם לבצע השקעות".

עוד כתבות

מריוס נכט - תמר מצפי

אחרי הבנק הדיגיטלי; מריוס נכט פורש גם מתפקיד יו״ר צ׳ק פוינט

במקומו ימונה לתפקיד היו"ר ג'רי אונגרמן המשמש היום כסגן היו"ר ● לאחרונה הודיע נכט גם על פרישה מהבנק הדיגיטלי וזאת 8 חודשים מקבלת האישור להקמתו מבנק ישראל

משרדי JFrog, אחת מחברות הפורטפוליו של אינסייט /  צילום: שלומי יוסף, פליקר

החברות שצלחו את המשבר של 2008 והתובנות שיסייעו לצלוח את המשבר הנוכחי

המשבר פוגע בתעשיית ההייטק? באינסייט האמריקאית, הקרן הכי דומיננטית בהייטק הישראלי, סבורים כי חברות התוכנה יתאוששו די מהר, ואף ירוויחו ממנו ● כדי שזה יקרה, הן צריכות לקצץ, להתמזג ולדעת לנצל הזדמנויות

מימין: מפעל ספאנטק בארה"ב, עובד במפעל של אבגול ומפעל של עלבד / צילום: איל יצהר, עינת לברון ורון שטיינבלט

המניות מזנקות: כך הפיחה הקורונה חיים ביצרניות המגבונים הלחים

אף שהן עוד רחוקות עשרות אחוזים מרמות השיא של 2017, בחודשיים האחרונים נהנו המניות של חברות הבדים הלא-ארוגים מעליות מרשימות, בעיקר בזכות הביקושים הגוברים למגבונים

ברים ומסעדות נפתחים מחדש לאחר הסגר ממושך / צילום: כדיה לוי, גלובס

תוכנית סיוע חדשה: 700 מיליון שקל לתעשייה ולעסקים קטנים ובינוניים

התוכנית של משרדי הכלכלה והתעשייה והאוצר כוללת השתתפות בעלות ביצוע התאמות בעסק העובר למסחר מקוון והטמעת ייצור מתקדם בתעשייה, ייעוץ מסובסד ומיזמים מימוניים משותפים עם המגזר הפרטי, עידוד ביצוע השקעות בתעשייה היצרנית ועידוד היצוא

צביקה לבנת \ צילום: עינת לברון

אל על מוכרת את החזקתה בממן תמורת 15.4 מיליון דולר

אל על החזיקה עד כה ב-6.18 מיליון מניות של ממן (15% ממניות החברה) בעלות שווי שוק של 32 מיליון שקל, וכן ב-4.67 מיליון אופציות לרכישת כ-10% נוספים ממניות ממן

שדה דב / צילום: יוסי פישר

יו"ר ההסתדרות דוחף לפתיחה מחודשת של שדה דב: "להציל את אילת הגוססת מהקורונה"

האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ל"גלובס" נודע כי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ורה"מ בנימין נתניהו שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון ● מנכ"ל ישראייר ל"גלובס": "הרעיון נחמד אבל לא ישים בזמן הנוכחי"

רוכב אופניים בחליפת מגן בברלין / צילום: משה חדד

האיחוד האירופי מתכנן: קרן נוספת בשווי 750 אירו למאבק במשבר הקורונה

לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן צרפת וגרמניה, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד ● הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית, ובשבועות הקרובים ידונו בה נציגי המדינות באיחוד

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר / צילום: תמר מצפי

הפעילות הקווית של פרטנר מפצה במעט על השחיקה בסלולר

הכנסות פרטנר ברבעון הראשון הסתכמו ב-807 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך ירידה משמעותית לעומת הרבעון הקודם ● הקורונה השפיעה על ההכנסות משירותי סלולר, שנשחקו ב-4% והסתכמו ב-423 מיליון שקל

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

הפסדי ההשקעה בשל משבר הקורונה העבירו את מגדל מרווח רבעוני של 543 מיליון ש' להפסד של 564 מיליון ש'

מדובר בהרעה צפויה בתוצאותיה של החברה שבניהולו של רן עוז, ושנובעת בעיקרה מנסיבות חיצוניות שיפגעו בענף כולו ● השינוי של עקום הריבית הביא לגידול בעתודות ביטוח החיים בסך של כ-134 מיליון שקל

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

התגברו העליות בנעילה בוול סטריט: הדאו זינק ב-2.2%, מדד S&P 500 סגר מעל ל-3,035 נק'

מדד הנאסד"ק קפץ ב-0.8%, ה-S&P 500 זינק ב-1.45% ● באירופה הדאקס קפץ ב-1.3%, הקאק ב-1.7% ● הנפט צנח בכ-5% ● מיקרון זינקה בכ-8% לאחר שהחברה העלתה תחזיות

גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר / צילום: רונן אקרמן

תדהר והראל יקימו את הקומפלקס החדש של הקריה האקדמית אונו

רכשו מגרש בשטח של כ-14 דונם בצומת סביון ב-100 מיליון שקל מידי יעקב אטרקצ'י, בעלי אאורה ● עלות הפרויקט, שאמור להיפתח בשנת 2023, נאמדת ב-550 מיליון שקל

מנכ"ל מודרנה סטפן בנסל / צילום: Andrew Harnik, AP

חשש מחקירה נגד מפתחת החיסון לקורונה מודרנה הפיל את המניה

חשד כי החברה וחלק ממנהליה או דירקטורים מטעמה ביצעו עבירות שלא כדין בקשר לתוצאות הניסוי בחיסון לקורונה שפרסמה החברה בתחילת החודש

מדפים מלאים בסחורה לאחר חידוש המלאי / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הבורסה ננעלה בירידות: ת"א 90 איבד 1.6%, בזן צנחה בעוד 6%

שופרסל דיווחה על קפיצה של 87% ברווח הנקי, דיסקונט על ירידה של 31% ברווח ● גזית גלוב פרסמה דוחות והכריזה על רכישה בחזרה של מניותיה בכ-400 מיליון שקל ● נייס איבדה 2.1%, מזרחי טפחות 2.5%

בני גנץ נואם בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

שבוע אחרי שהורד מסדר היום, החוק הנורבגי עבר קריאה טרומית

לפי ההסדר המוצע, שרים שהתפטרו מן הכנסת יוכלו לחזור אליה בהמשך, אם יתפטרו מתפקיד השר או יפוטרו ● 66 תמכו בהצעה לעומת 42 מתנגדים ● את הצעת החוק הגיש ח״כ רם שפע, אחד הח״כים הבודדים שיש כיום לכחול לבן (שאינו שר)

נמרוד שפר / תמונה: יחצ

התעשייה האווירית: הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ב-134%

הרווח הנקי ברבעון הראשון גדל ל-34 מיליון דולר, לעומת 14 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד ● הרווח התפעולי שילש את עצמו והגיע לכ-61 מיליון דולר ● המנכ"ל נמרוד שפר: "לחברה לא ידוע על ביטולי חוזים או עיכובים משמעותיים בעקבות מגפת הקורונה"

קפה ביאליק בת"א. מתלבטים אם לפתוח / צילום: איל יצהר, גלובס

תחת ערפל, הנחיות מבלבלות וגל קריסות: המסעדות חוזרות היום, בקושי

רק אתמול בלילה אישרה הממשלה את ההנחיות החדשות באופן רשמי • רונן נמני, בעלי קבוצת "קפה קפה": "אחרי כל ההתנהלות ההזויה עד כה, גם הפעם אנחנו לא יודעים עד הרגע האחרון מה קורה"

ניר שטרן, רן גוראון, גיל שרון, איציק בנבנישתי / צילומים: תמר מצפי, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנו

דוח פניות הציבור של משרד התקשורת לשנת 2019: פלאפון בולטת לטובה

פלאפון סיימה את 2019 עם הכי הרבה פחות תלונות מוצדקות ביחס למספר הלקוחות שלה ● פרטנר אחריה במקום השני, ואחריהן גולן טלקום, סלקום והוט מובייל

טראמפ ונתניהו/ צילום: רויטרס Gripas-Yuri-ABACA

כך משרד החוץ מאתר את כוכבי העתיד של הפוליטיקה האמריקאית

דוד רוט, סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומספר על ההשקעה של נציגי ישראל באיתור המנהיגים הפוליטיים של המחר, הדיפלומטיה בעידן הטוויטר, ולמה כדאי להשקיע בקשרים דווקא עם הצד שלא נמצא בשלטון ● האזינו