גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוגרים עוד קרן: שני וליכטמן לא מודאגים מהכסף הזר בהייטק

קרן ההשקעות החדשה של חיים שני ומשה ליכטמן יוצאת לדרך עם 230 מיליון דולר בכיס ● בשיחה עם "גלובס" מסבירים שותפי הקרן למה הם לא רוצים להשקיע בסטארט-אפים קטנים, איך מגייסים את הגופים המוסדיים להייטק, ומה יהיה המבחן של גל המשקיעים הגדול מחו"ל

אורי ארדה, משה ליכטמן, אסף הראל וחיים שני/  צילום: יורם רשף
אורי ארדה, משה ליכטמן, אסף הראל וחיים שני/ צילום: יורם רשף

קבוצת ההשקעות בחברות צמיחה IGP, ראשי תיבות של Israel Growth Partners, הודיעה היום על גיוס 230 מיליון דולר לקרן השנייה שלה, IGP II. חיים שני, שותף-מנהל וממקימי IGP, אמר ל"גלובס" כי הקרן החדשה צפויה להתרחב עוד בכ-15% בתקופה הקרובה. הקרן הראשונה של IGP גייסה 250 מיליון דולר לפני ארבע שנים.

כל ההשקעות עד כה בקרן החדשה גויסו מקרב המשקיעים בקרב הראשונה, ברובם גופים מוסדיים ישראלים, בין היתר כלל ביטוח, לאומי פרטנרס, דיסקונט שוקי הון וקרנות ההשתלמות לעובדי הוראה. מדובר בתופעה ייחודית בנוף ההשקעות בהייטק בישראל, שגופי השקעה מוסדיים כמעט ונעדרים ממנו. שני ציין כי כאשר תתרחב הקרן השנייה צפויים להצטרף אליה מספר משקיעים חדשים.

לדבריו, מדיניות ההשקעות של IGP II תישאר דומה לזו שהונהגה בקרן הראשונה: הקרן תשקיע בסטארט-אפים הנמצאים בשלבי צמיחה ושיש להם הכנסות שנתיות של 10 מיליון דולר ויותר, במטרה לבנות חברות גלובליות משמעותיות. היקף ההשקעות בכל חברה ינוע בין 15 ל-30 מיליון דולר, והקרן תתמקד הן בחברות חומרה והן בחברות תוכנה, בדגש על מסחר מקוון, אוטומוטיב ופינטק. "אנחנו כבר מסתכלים על השקעות שיהיו מיועדות לקרן החדשה, ייתכן ובהתחלה בשילוב עם הקרן הראשונה. פרופיל החברות יהיה מאוד דומה לנוכחי", אומר שני.

אוהבים חברות שנבנו בלי הון

IGP הוקמה ב-2014 בידי שני, שהיה בעברו מנכ"ל האוצר, ומנכ"ל מיקרוסופט בישראל לשעבר משה ליכטמן - שתיים מהדמויות הבולטות בהייטק הישראלי בעשורים האחרונים. בהמשך הצטרפו אליהם אסף הראל ואורי ארדה, שקודמו כעת לתפקיד שותפים כלליים (General Partners) בקרן.

הקרן הראשונה השקיעה בתשע חברות, ששתיים מהן ביצעו אקזיט: חברת האוטומציה Panaya שנמכרה לאינפוסיס ההודית ב-220 מיליון דולר, ו-R2net, פלטפורמת מסחר מקוון אמריקאית ליהלומים ותכשיטי כלות, שחלקה של IGP בה נמכר לקרן פרנסיסקו פרטנרס ב-75 מיליון דולר לפי הערכות. שלוש חברות בולטות בפורטפוליו הן ואלנס, המפתחת שבבים לתעשיית האוטומוטיב, שבכיריה נפגשו לאחרונה בחשאי עם נשיא יצרנית הרכב היפנית דנסו; Pipl, שפיתחה מנוע חיפוש למציאת מידע על אנשים, שהפרטים המלאים עליה נחשפו ב"גלובס" בינואר; ואופטימוב המסייעת לחברות בניהול מערך השיווק שלהן.

למה קבעתם שרף ההשקעה יהיה מכירות שנתיות של 10 מיליון דולר?

שני: "זה לא חוק כנסת, אבל מכירות כאלה אומרות שיש להן מוצר, טכנולוגיה עובדת ולקוחות. הכסף שאנחנו משקיעים בהן מיועד לאפשר האצה של הצמיחה, שבדרך כלל מתבטאת בבניית מערך מכירות ושיווק בחו"ל, לעתים הרחבה של מערך התפעול או הפיתוח, ואף הוספת מוצר. בחלק מהמקרים הכסף יכול לשמש לרכישה של חברה משלימה. שליש מהפורטפוליו שלנו הן חברות בוטסטראפ, שנבנו עם מעט מאוד הון. המאפיין המשותף של החברות הללו (Pipl, אופטימוב ו-R2net) הוא שהיינו המשקיע הממוסד הראשון בהן, לפני כן הן הביאו כסף מהבית והצליחו להגיע להכנסות של יותר מ-10 מיליון דולר כל אחת. אנחנו אוהבים חברות כאלה כי זה אומר שהן יעילות, שיש יזם שיודע לנהל את העסק".

ההעדפה שלכם לחברות צמיחה לא פוגעת בסטארט-אפים צעירים שזקוקים לתמיכה?

אורי ארדה: "ישראל ידועה בתור כר פורה להצמחת טכנולוגיות מוצרים וחדשנות, אבל לא ידועה בתור כר פורה של Scale-up או של הצמחת חברות גלובליות באופן מסיבי. אני חושב שאם אתה שואל איפה יש חוסר בישראל, זה דווקא בהון להצמחה של חברות משמעותיות ופחות ליצירה של טכנולוגיות ומוצרים חדשניים".

שני: "כשהתחלנו את הדרך היו כאן אנג'לים, וסיד, וסבב A, וסבב B, אבל בשלב הצמיחה החברות היו צריכות ללכת לארה"ב או למכור. אנחנו באנו לבנות בית מקומי בתחום הזה".

ארדה: "יש כאן שאלה פתוחה. האם העובדה שיש כל כך הרבה סטארט-אפים, שזה דבר נהדר ומרגש כל אזרח ישראלי, זה דבר טוב לאורך זמן? האם אין עודף השקעה בדברים קטנים ולא משמעותיים, ועודף משאבים שהולך לדברים שלא יוצרים השפעה לטווח הארוך? אני חושב שהאיזון צריך להיות במקום טיפה שונה".

איך גייסתם פעמיים את המשקיעים המוסדיים, שלא קל לרתום להייטק?

שני: "בעקבות שני האקזיטים ההחזר של הקרן למשקיעים היה 111 מיליון דולר, שזה שיעור משמעותי מהכסף שהושקע, ועוד נשארו להם השקעות בשבע חברות. העובדה שהם משקיעים שוב, וחלק מהם גם בחר להגדיל מעט את הסכומים, מלמד שהם מרוצים. זו הבעת אמון ואחריות כבדה".

ארדה: "בחרנו להתמקד במספר מצומצם של חברות, שבהן אנחנו מאמינים שההשקעה שלנו יכולה לעשות אימפקט. אותו דבר חל גם לגבי הקשר שלנו עם המשקיעים: הם יושבים קרוב ואנחנו שומרים איתם על קשר הדוק".

אולי הנכונות שלהם להשקיע נובעת גם מכך שבחברות צמיחה הסיכון נמוך יותר?

שני: "זה נכון שבמודל שלנו יחס הסיכון-סיכוי שונה מהמקובל, אבל עדיין יש פה גם סיכון, שלא נתבלבל. זה לא אג"ח של ממשלת ארה"ב. כמשקיעים בחברות בתחילת הדרך המודל יותר מסוכן, אבל מצד שני, כשיש הצלחה, מצפים למכפיל מאוד גבוה. יש גם גופים מוסדיים ישראליים שמשקיעים בקרנות בשלבים יותר מוקדמים, אנחנו לא היחידים".

נוצרו כאן כיסים של מומחיות

עם כל הכבוד לגופים המקומיים, בחודשים האחרונים נדמה שגל המשקיעים מחו"ל בהייטק הישראלי הולך ומתעצם: משלחות שמחפשות סטארט-אפים פוטנציאליים כבר לא מגיעות רק מארה"ב, אלא גם ממדינות רבות באירופה והמזרח הרחוק, בדגש כמובן על סין.

"התפתחו פה 'כיסים' של מומחיות במגוון לא קטן של תחומים, שהם כולם תחומים חמים", מסביר שני, "רכב, פינטק, סייבר, סחר אלקטרוני, וגם 'כיסים' מקצועיים כמו מומחיות במערכות מורכבות, אנליטיקה, דאטה סיינס, ודפוס. כמעט בכל עסק מסורתי, בין אם פיננסי או מסחר או סתם תעשייה, יודעים שהטכנולוגיה תשנה את השוק בקצב מואץ, ולישראל יש תדמית וקבלות של מי שיכולה לסייע בתהליך הזה. לא במקרה אתה רואה פה כל הזמן משלחות של חברות, תעשיינים וממשלות".

השאלה אם הנהירה הזו והכסף שנכנס לא מסחררים את אנשי ההייטק, שמתפזרים לכל הכיוונים.
שני: "אמנם יש הרבה כסף שמוצע היום, אבל גם יש צורך בסכומי כסף גדולים. בעבר, כדי שחברה תגיע לאירוע מימוני כמו הנפקה, היא הייתה צריכה להגיע למכירות של 10-20 מיליון דולר, ואחר כך זה הפך ל-30-40 מיליון. אבל היום אתה צריך להיות חברה מאוד משמעותית כדי להגיע לזה: משקיעים רוצים לראות צמיחה מאוד מהירה, וכמעט שלא תמצא חברה שהגיעה להנפקה בארה"ב מבלי שחצתה את רף ה-100 מיליון דולר וצפונה".

ארדה: "יש הרבה מרכזי פיתוח, אקסלרטורים ושחקנים שבאים כדי להשתתף בחוויה של החדשנות. השאלה היא אם יתברר שזו הייתה תופעה חולפת, או שהגל הזה ישאיר אחריו איזושהי מאסה קריטית ואיזון בריא בין מרכזי חדשנות ופיתוח לבין חברות משמעותיות. בשנות ה-90 היה הגל הגדול של חברות הטלקום, שהשאיר אחריו חברות כמו אמדוקס ונייס. המבחן של התופעה הזו יהיה בעוד שבע שנים - כמה חברות משמעותיות יישארו בשוך הגל הנוכחי". 

עוד כתבות

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם