תכנון בניין / צילום: שאטרסטוק
האוכלוסייה במדינת ישראל הולכת ומצטופפת. על-פי תרחישי המועצה הלאומית לכלכלה, עד שנת 2040 צפויים לחיות כאן כ-13.2 מיליון תושבים - 56% יותר מגודל האוכלוסייה כיום.
על מנת לתת מענה לצורכי האוכלוסייה הגדלה ולאפשר לה איכות חיים טובה, יהיה צורך לבנות עוד כ-1.5 מיליון יחידות דיור ואת התשתיות התומכות בכך כמו הסעת המונים, ייצור אנרגיה וכו' - תשתיות שחלקן מורכבות מאד לקידום, ושהטכנולוגיה שלהן עדיין לא מוכרת לנו כיום. על כן, נדרשת חשיבה יצירתית ומעמיקה וגמישות תכנונית מסוימת.
צורכי פיתוח אלה מייצרים כבר כיום לחץ במערכת ומהווים אתגר גדול מאוד למערכת התכנון, שנדרשת להיות אפקטיבית, חכמה ורגישה לציבור והסביבה. מערכת תכנון טובה היא זו המסוגלת לסנכרן בין הצרכים והאינטרסים הציבוריים הרבים ולתת מענה לדרישות החברתיות והכלכליות מבלי לפגוע בערכי הסביבה ובשטחים הפתוחים ההולכים ומצטמצמים, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך.
על אף אי הוודאות באשר לאופי הפיתוח שנחוץ לנו, אין מחלוקת בנוגע לגידול באוכלוסייה - וניתן לקבוע כבר כעת כי מערכת תכנון שאינה אפקטיבית, חכמה ורגישה, מבזבזת לא רק זמן יקר - אלא גם את המשאבים המתכלים ובראשם את הקרקע, משאב המצוי במחסור ושצפוי להמשיך להצטמצם בכל תרחיש.
במקביל לתהליכים אלה, הציבור מגלה מודעות רבה מזו שגילה בעבר לתהליכים התכנוניים שקורים סביבו ומהפכת המידע מנגישה לו מידע רב - חלקו מלא, חלקו מדויק, חלקו מדויק פחות וחלקו בכלל לא. אותה מהפכה גם מנגישה את מקבלי ההחלטות לכל אדם, אם באופן ישיר דרך רשתות חברתיות או באופן עקיף דרך ערוצי התקשורת השונים. לציבור קל יותר להתאחד ולאסוף מידע. כיום עמדה או אפילו דעה, שמופצת או נכתבת על ידי אדם בודד, יכולה להגיע לעשרות אלפי אנשים ולהשפיע על מקבלי החלטות באופן חסר תקדים - גם אם מדובר במידע שאינו מדויק או שאינו נכון.
מכאן, מתחדדת החשיבות של קבלת החלטות תכנוניות מבוססות מידע מהימן ותקף. מעורבות הציבור בתכנון ושמיעת עמדתו הן חלק חיוני וחשוב בתהליך התכנוני. לכולנו מערכת ערכים, אינטרסים אישיים, ארגוניים והשקפות עולם מגוונות, ואולם אל שולחן מקבלי ההחלטות צריכים להגיע מידע ונתוני אמת מדויקים ותקפים ככל הניתן.
מדובר על נושאים דרמטיים שנדרשת בהם הבנה עמוקה, כמו תכנון מאגרי הגז של ישראל ומיקומם, הכנסת מתקנים חדשים למפעלים, הזזת מפעלים ממקומם הנוכחי ועוד נושאים הנמצאים בכותרות ומשפיעים על זיהום אוויר, קרינה, זיהום קרקעות, רעש ועוד.
כך למשל, בנושא של קרקעות מזוהמות: ניקח לדוגמה את מתחם תעש השרון - שטח שתעש פינתה ליד רמת השרון, והותירה אחריה קרקעות מזוהמות. התושבים, שאינם רוצים שייבנו לידם, מונעים בפעילותם את טיהור הקרקע שניתן לבצע באמצעות תוכנית, ועלולים להוביל שלא במתכוון להנצחת הזיהום בקרקע.
דוגמה נוספת - אסדות הגז. הרחקה שלהן אל מחוץ למים הטריטוריאליים או על פי הבאר, כפי שמבקשים תושבי זכרון יעקב, חדרה והאזור, למרות שהתוכנית (תמ"א 37 ח') אושרה על ידי כל הגורמים ובהם בג"ץ, תדחה בצורה משמעותית את העברת המשק לגז טבעי - מה שישאיר זיהום אוויר בסביבת התושבים ובסביבת שאר תושבי המדינה, וימנע הפחתת זיהומים וסיכונים מתחנות פחמיות וממפעלים המופעלים בדלקים מזהמים. זה Nimby קלאסי, שנובע מהיעדר מידע - או גרוע מכך, בשימוש בעובדות אלטרנטיביות שהופכות לאמיתות לכאורה.
מידע ונתונים יאפשרו קבלת החלטות מושכלת שנותנת מענה אמיתי ואמיץ לצרכים והאינטרסים המורכבים הן בטווח המיידי והן באופן שצופה פני עתיד. מחובתנו כמשרתי ציבור להיות קשובים לציבור הרחב ולמידע שמובא אל שולחננו מכל מקור - אך מצד שני, אסור לנו להיסחף אחר אמיתות לכאורה או "נתונים" הנזרקים לחלל האוויר על מנת להפעיל לחץ על אנשי המקצוע במטרה לשנות המלצות או החלטות שלא אהודות על ציבור מסוים.
היסחפות אחר הלך רוח שכזה אינה משרתת את האינטרס הציבורי הרחב ותפגע בסופו של דבר באמינות אנשי המקצוע, מקבלי ההחלטות ובאינטרסים הציבוריים ארוכי הטווח.
■ הכותב הוא ראש אגף תכנון סביבתי ובניה ירוקה במשרד להגנת הסביבה.