מאגר "לוויתן" / צילום: נובל אנרג'י
לאחר 5 חודשים של דיונים, ועדת אדירי הציגה היום (ג') את מסקנותיה: מכסת הגז הטבעי שאמורה לספק את צורכי המשק עד שנת 2042 ולא מיועדת ליצוא היא 500 BCM. מדובר בהיקף דומה לזה שאושר לפני 5 שנים על-ידי הוועדה קודמת שדנה בנושא, ועדת צמח.
עוד הוחלט על הקלות בחובת החיבור לחוף של המאגרים הקטנים והבינוניים - זאת במטרה לעודד תחרות ולגרום ליזמים נוספים להגיע לישראל כדי לחפש גז ונפט.
הצוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, הוקם בהמשך להחלטת הממשלה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל (ועדת צמח), לשם בדיקה תקופתית של המלצות הוועדה. הצוות הציג את דוח הביניים ויפרסם בתוך כשבועיים את מסקנותיו לקבלת התייחסות הציבור ובעלי העניין.
על-פי הנתונים העדכניים של משרד האנרגיה, היקף הגז הטבעי המוכח העומד לרשות המשק כיום הוא870 BCM, לפיכך היקף של 370 BCM גז טבעי מותר ליצוא - מדובר ביותר מ-40% מנפח הגז הטבעי.
מסקנותיה הקודמות של הוועדה גרמו ללא מעט התנגדויות בקרב הציבור, כאשר עיקרן היה שלא יישאר מספיק גז לצורכי המשק, והמדינה תצטרך לייבא גז יקר. בדיעבד השערות אלה הוכחו כלא נכונות - ומסך 340 BCM שהקציבה ועדת צמח ליצוא, נחתמו החוזים בהיקף כולל של כ-115 BCM בלבד - רחוק מהמכסה המותרת. נדגיש כי לאפשרות היצוא יש השפעה חשובה על היזמים בתחום חיפושי הגז והנפט, הדבר אמור לתמרץ את היזמים הזרים להגיע לישראל.
תנאי משק הגז כיום שונים באופן משמעותי מהמצב לפני 5 שנים בזמן קבלת ההחלטות של ועדת צמח. כיום ישנם 3 מאגרים (מתוכם שניים בפיתוח) שיחוברו לחוף, זאת בניגוד ל-2012 - כאשר המשק היה עם מאגר אחד, שחובר לחוף על-ידי צינור אחד. מסיבה זאת, אחת המטרות העיקריות שהוועדה הציבה לעצמה היא לעודד כניסת שחקנים חדשים למשק הגז בישראל.
מאז שהתגלו מול חופי ישראל מאגרי "תמר" ו"לוויתן" בשנים האחרונות כמעט ולא נעשו קידוחי אקספלורציה נוספים כבר 5 שנים. שלושת המאגרים שישנם כיום בישראל מספקים באופן מלא את הצרכים של המשק הישראלי, כאשר הביקוש הנוכחי של המשק עומד על 11 BCM בלבד בשנה - דבר שממחיש את חשיבות הקלות ביצוא.
כאמור, החלטה חשובה נוספת שהתקבלה בדיוני הוועדה היא לבטל של חובת החיבור לחוף של המאגרים הקטנים מתחת ל-25 BCM וכן לדחות את החיבור לחוף של המאגרים הבינוניים וגדולים במספר שנים. עלות החיבור לחוף מגיעה למאות מיליוני דולרים ומשפיעה על השיקולים העסקיים של היזמים בתחום חיפושי הגז והנפט בעת קבלת ההחלטות בנוגע לביצוע קידוחי אקספלורציה.
על-פי החלטת הוועדה, "המאגרים החדשים בהיקף העולה על- 200BCM יחויבו בחיבור למשק המקומי, עם פיתוחם ולפני מועד הזרמת הגז הטבעי באופן המסחרי . מאגרים בין 50 ל-200 BCM אשר יתחילו בהפקת גז טבעי עד ליום 1.1.2028 יחויבו בחיבור למשק המקומי עד ליום 31.12.2032, בהתאם לשיקול דעת הממונה על הנפט. מאגרים קטנים ובינוניים עד 50 BCM לא יחויבו בחיבור למשק המקומי".
נדגיש כי ההחלטות האלה רלוונטיות רק לגבי המאגרים החדשים שיתגלו בעתיד, ולא רלוונטיות למאגרי "כריש" ו"תנין" הנחשבים לבינוניים והתגלו מול חופי ישראל ב-2012.
במשרד האנרגיה טוענים כי הדיונים של הוועדה נעשו בשיתוף-פעולה מלא עם רשות החשמל, שהציגה לאחרונה את התחזיות שלה לגבי הביקוש לחשמל ל-2030 - שאמור לצמוח בקצב משמעותי - יותר מ-50% עד סוף העשור. חברי הוועדה טוענים כי ההנחות שנלקחו בחשבון הן אף מחמירות מאלה של רשות החשמל. כך , למשל, התרחישים שנבחנו על-ידי הוועדה כוללים איסור יבוא של הרכבים המונעים על בנזין החל משנת 2030.
"לאחר בחינת 8 תרחישי תחזית ביקוש לגז טבעי למשך 25 השנים הקרובות, עולה כי תרחיש המשמר 447 BCM משקף עמידה בכלל תוכניות המשרד והממשלה, ובהן סגירת התחנות הפחמיות, החדרת רכב חשמלי בהיקפים משמעותים מאוד והתיעלות אנרגטית. הצוות ממליץ לשמר 500 BCM למקרה של קשיים בעמידה ביעד התייעלות, שינויים בלתי צפויים במשק או צרכים עתידים נוספים", נכתב בהודעת הוועדה.
הצוות הורכב מנציגי הגופים אשר היו מעורבים בדיוני הוועדה לבחינת מדיניות הגז הטבעי: משרד האנרגיה (רשות החשמל, רשות הגז הטבעי ומינהל אוצרות טבע), המועצה הלאומית לכלכלה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, רשות ההגבלים העסקיים, משרד המשפטים, משרד החוץ, בנק ישראל והמועצה לביטחון לאומי.
לדברי שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, "הצוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה הגיש לי היום את דוח הביניים בנוגע להתפתחויות הצפויות במשק הגז הטבעי בישראל והשלכות לתחום יצוא הגז. לבקשתי, הצוות לקח בחשבון את חזון האנרגיה הנקייה, שאני מוביל, לפיו מעל ל-80% מהתחבורה בעתיד תבוסס על התנעה חשמלית, כאשר מעל 80% מהחשמל ייוצר מגז טבעי. מטרתנו היא למצוא את האיזון הנכון בין צורכי המשק המקומי לבין תמרוץ לחיפוש וגילוי של שדות חדשים, שהוא בלתי אפשרי ללא אופציית היצוא".