שמואל דונרשטיין / צילום: יונתן בלום
ייחקר או לא ייחקר - זאת השאלה? סאגת חקירתו של הבעלים של חברת רב-בריח, איש העסקים שמואל דונרשטיין, על קשריו העסקיים ויחסיו עם עו"ד יורם יוסיפוף המנוח - מגיעה עד העליון. דונרשטיין הגיש בימים אלה לערכאה זו בקשת רשות לערער על החלטת המחוזי בתל-אביב, המחייבת אותו להתייצב לחקירה בפני מנהלי העיזבון של עו"ד יורם יוסיפוף המנוח. זאת, באשר לקשרים העסקיים והאחרים שהיו בין השניים ובנוגע לשאלה אם דונרשטיין מחזיק בנכסים או כספים השייכים למנוח.
מדובר בסאגה ממושכת המתנהלת זה תקופה סביב השאלה מה הקשר בין בעלי חברת רב-בריח, חתן פרס התעשייה בישראל, לבין עו"ד יורם יוסיפוף, שהלך לעולמו במפתיע באוקטובר 2016, מאירוע לבבי; ומדוע דונרשטיין מסרב למסור גרסה באשר לקשרים העסקיים או האחרים, שהיו ביניהם למנהלי עיזבונו של יוסיפוף, עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל.
שמו של דונרשטיין הולך לפניו במשק הישראלי עשרות שנים לאחור, כאחד מחלוצי התעשייה הישראלית וחתן פרס ישראל לתעשייה. כיום הוא הבעלים של קבוצת רב-בריח, המעסיקה יותר מ-1,000 עובדים בעולם.
המחלוקת בין בעלי רב-בריח למנהלי עיזבונו של יוסיפוף מתנהלת על רקע פטירתו במפתיע של יוסיפוף, אשר בעקבותיה התברר כי למנוח היו חובות ניכרים. כיום מוערכים חובות העיזבון בכ-700 מיליון שקל.
בנובמבר 2016 מינה בית המשפט את עורכי הדין רז מנגל ועופר שפירא למנהלי העיזבון. השניים פתחו בחקירה לאיתור נכסיו של יוסיפוף בעולם. כאן נכנס לתמונה שמו של דונרשטיין. במסגרת החקירות שמבצעים מנהלי העיזבון לאיתור נכסים של יוסיפוף בארץ ובעולם, לצורך חלוקה לנושיו, נתקלו השניים בשמו של איש העסקים שמואל דונרשטיין, כמי שהיו לו קשרים עסקיים ואחרים עם עו"ד יוסיפוף. השניים ביקשו לזמן את דונרשטיין לחקירה במשרדם - אך דונרשטיין סירב. סירוב זה היווה את יריית הפתיחה לקרב בין דונרשטיין למנהלי העיזבון עורכי הדין שפירא ומנגל, המבקשים לחייבו להתייצב לחקירה. במסגרת הקרב הזה הוסרו כל הכפפות: דונרשטיין מאשים את מנהלי העיזבון בניגוד עניינים, ובניסיון לבסס תביעה נגדו באמצעות חקירתו. מנגד, המנהלים טוענים כי דונרשטיין "מבקש לנצל עליונות שיש לו במידע ובכסף על קופת העיזבון". השבוע הגיע הקרב הזה אל בית המשפט העליון.
"ניגודי עניינים חריפים"
בקשת רשות הערעור של דונרשטיין הוגשה על החלטת שופטת המחוזי בתל-אביב, איריס לושי-עבודי, שקיבלה את בקשת מנהלי העיזבון לחקור את דונרשטיין. התנגדותו הנחרצת של דונרשטיין להיחקר נדחתה על-ידי המחוזי, ונקבע כי עליו להתייצב לחקירה עד ל-21 ביוני. ואולם, במקביל, ההחלטה הגבילה את מנהלי העיזבון בשאלות שיוכלו לשאול, כאשר נאסר עליהם לשאול שאלות שיש בהן להקנות להם יתרון דיוני בלתי-הוגן בתביעה עתידית, ככל שתוגש, נגד דונרשטיין.
דונרשטיין לא הסתפק במגבלה זו שקבעה השופטת המחוזית על אופי חקירתו ומבקש מהעליון לבטל את ההחלטה, ולקבוע כי אין להתיר למנהלי העיזבון לחקור אותו כלל. במקביל, עתר דונרשטיין לעכב את ביצוע חקירתו עד להכרעה בעליון, ובית המשפט העליון נעתר לבקשתו. בשלב זה הוא לא ייחקר. עוד נקבע כי על מנהלי העיזבון להגיב לבקשת רשות הערעור.
לטענת דונרשטיין בבקשת רשות הערעור שהגיש באמצעות עו"ד ליאור דגן, נפלו בהחלטת בית המשפט המחוזי טעויות יסודיות וקשות. "בהחלטתה, קבעה כב' השופטת קמא כי על המבקש להיחקר בפני מנהלי העיזבון, וזאת למרות שהונחו בפניה שורה של טענות, ראיות ומסמכים המצביעים כי מדובר בחקירה הנגועה בניגודי עניינים חריפים ומובנים; כי לא ניתן לבצע חקירה אובייקטיבית, הגונה ועניינית; וכי מטרתה של החקירה היא לאסוף ראיות לצורך הגשת תביעה נגד המבקש בכל הנוגע לזכויות הנטענות בחברת פרסטון", נכתב בבקשת רשות הערעור.
חברת פרסטון המדוברת הנה חברה זרה, שהייתה בעבר בעלת זכויות (בשרשור) במלון דירות בלונדון, אנגליה. טרם פטירתו ניהל יוסיפוף הליכים משפטיים בישראל ובאנגליה נגד דונרשטיין (הליכים אשר נמחקו), במסגרתם טען כי דונרשטיין מחזיק עבורו בנאמנות 50% ממניות חברת פרסטון.
בערעור טוען דונרשטיין כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר התעלם מניגוד העניינים של אחד ממנהלי העיזבון - עו"ד רז מנגל. לטענתו, השופטת המחוזית התעלמה לחלוטין מהעובדה - שלא הייתה במחלוקת לדבריו - לפיה יוסיפוף "המחה" לצבי נתנאל - נושה ויוזם הליך פשיטת הרגל, שהיה מיוצג ע"י עו"ד מנגל טרם מינויו למנהל עיזבון - את "זכויות התביעה" הנטענות שלו בחברת פרסטון נגד דונרשטיין. "כלומר, נתנאל - לקוחו של עו"ד מנגל - הוא בעל אינטרס אישי וכלכלי בתוצאות החקירה וב'פירות' התביעה כנגד המבקש (דונרשטיין, א' ל"ו), בכל הנוגע לזכויות הנטענות בחברת פרסטון", כותב דונרשטיין בבקשת הערעור.
במצב דברים זה, טוען דונרשטיין, מנהל העיזבון עו"ד מנגל - בא כוח נתנאל - מצוי בניגוד עניינים מובהק ומובנה בכל הנוגע לחקירה ולהגשת תביעה, שכן הלקוח שלו - שיזם וביקש את מינויו בתיק - הוא בעל אינטרס אישי וכלכלי ב"פירות" החקירה והתביעה.
"השופטת קמא לא נתנה דעתה לניגוד עניינים חריף ומובנה שאיננו מאפשר קיומה של חקירה אובייקטיבית, הגונה ועניינית", טוען דונרשטיין.
עוד לטענתו, הסדר שכר-הטרחה של מנהלי העיזבון בתיק פשיטת הרגל מעמיד אותם בניגוד עניינים חריף ומובנה בביצוע החקירות, שכן הוא מייצר להם אינטרס אישי וכספי בתוצאות ו"פירות" החקירה (להבדיל מפירות התביעה). לטענת דונרשטיין, לפי בקשת שכר-הטרחה שלהם, מנהלי העיזבון יהיו זכאים לשכר-טרחה שהוא נגזרת של תוצאות החקירה, להבדיל מתוצאותיה של הגשת תביעה.
"בדרך-כלל, בקשות לאישור שכר-טרחה מוגשות לאחר סיום החקירות ובטרם הגשת התביעות (אם וככל שבעל התפקיד הגיע למסקנה שיש יסוד להגשת תביעה). במקרה הנדון, בקשת שכר-הטרחה של מנהלי העיזבון הוגשה לפני ביצוע חקירת המבקש ולא לאחר סיומה. עצם הגשת בקשת שכר-טרחה (לא כל שכן אישורה) לפני ביצוע החקירות (להבדיל מהגשתה לאחר סיום החקירות, גיבוש עמדה סופית, ובטרם הגשת תביעה) מעמידה את בעלי התפקיד בניגוד עניינים מובנה ואינהרנטי בכל הנוגע לחקירות", כותב דונרשטיין לעליון.
על-פי הנטען, בסעיף 62 לבקשת שכר-הטרחה, ציינו מנהלי העיזבון כי "כל לקוח סביר של שירות מסוג זה היה מסכים (ואף עומד) על פסיקת שכר משמעותי באחוזים מתוך פירות החקירות, כדי להביא לזהות אינטרסים בין בעלי התפקיד לבין הנושים, כך שהתוצאה תצא הוגנת והגונה".
ואולם, טוען דונרשטיין, לחקירות אין ולא אמורות להיות "פירות". "מטרתה ותכליתה של החקירות היא לרדת חקר האמת. חקירה איננה אמורה - מראש - להניב 'פירות' או לייצר ציפייה של 'פירות'. חקירות עשויות להוביל להגשת תביעות אולם זו יכולה להיות תוצאה אפשרית של חקירה ולא מטרתה מלכתחילה", טוען דונרשטיין.
דונרשטיין מוסיף וטוען כי שופטת המחוזי התעלמה משורה של ראיות המצביעות כי מנהלי העיזבון נחושים להגיש תביעה נגד דונרשטיין בנוגע לזכויות הנטענות בחברת פרסטון ותכלית החקירה היא איסוף ראיות לביסוס תביעה "לגבי זכויות בבית מלון בשווי של כ-10 מיליון פאונד", כפי שניסח זאת עו"ד עופר שפירא באחד הדיונים בתיק העיזבון.
"חקירה נגדית אינקוויזיטורית"
לטענת דונרשטיין, "מאחר שכבר הוגשו נגדו הליכים בישראל ובאנגליה ע"י יוסיפוף (הליכים שסולקו), ומאחר שכבר ננקטו הליכים באנגליה שבמסגרתם הוגשו והובאו גרסאות (תצהירים, חוות דעת וכיו"ב) בפני בית המשפט באנגליה (כאשר תביעת החייב באנגליה נדחתה), הרי שבמצב דברים זה אין להתיר למנהלי העיזבון לנהל חקירות. זאת, שכן גירסת המבקש - שהוגשה במסגרת ההליכים המשפטיים הנ"ל - פרוסה בפניהם, והם יפעלו בכל דרך לנסות לקעקע את גרסתו ולהכשילו (כפי שניסו לעשות כאשר דרשו את התייצבותו לחקירה בחוסר סמכות, ובלוחות זמנים בלתי אפשריים), ולמעשה יעניקו לעצמם פריבילגיה שהדעת איננה סובלת בשום שיטת משפט בעולם - הזכות לחקור בחקירה נגדית אינקוויזיטורית את המבקש (הנתבע העתידי), כאשר גרסת המבקש (הנתבע העתידי) פרוסה בפניהם, באופן המעניק למנהלי העיזבון יתרונות דיוניים ומהותיים בתביעה עתידית".
דונרשטיין תוקף גם את קביעתה השופטת לושי-עבודי כאילו החקירה נועדה לחקור אודות "נכסיו" של יוסיפוף המנוח, עסקיו, ו"הסיבות לקריסתו הכלכלית", כפי שהצהירו בפניה מנהלי העיזבון, ולאו דווקא בעניין התביעה בנוגע לזכויות הנטענות בחברת פרסטון. "הצהרת מנהלי העיזבון היא הצהרה שניתנה 'מן הפה אל החוץ', שאין כל כוונה אמיתית מאחוריה", כותב דונרשטיין לעליון. לטענתו, עיון בדרישת המסמכים של מנהלי העיזבון מגלה כי כל המסמכים שנדרשו על-ידי מנהלי העיזבון הם מסמכים הנוגעים אך ורק לזכויות הנטענות בחברת פרסטון, ואין שום מסמך או מידע שהתבקש על-ידי מנהלי העיזבון הנוגע ל"עסקים אחרים" או "נכסים אחרים".
"השופטת טעתה כאשר הסתפקה ב'הצהרת' מנהלי העיזבון לפיה, כביכול, לא גיבשו עמדה להגיש תביעה נגד המבקש בעניין זכויות התביעה הנטענות בחברת פרסטון. כפי שהראיות מוכיחות, המדובר ב'מכבסת מלים' שאין בה כדי לרפא את הפגמים וניגודי העניינים בהם נגועה החקירה", נכתב בבקשת רשות הערעור.
במקביל לבקשת רשות הערעור על חיובו להיחקר, מבקש דונרשטיין מבית המשפט להתיר לו לעיין בתיק העיזבון של יוסיפוף. לטענתו, יש לאפשר לו לעיין בתיק פשיטת הרגל מטעמי פומביות, ובמיוחד כאשר מצויים בו מסמכים הנוגעים אליו ושיש בהם כדי להשליך על זכויותיו.
מנהלי העיזבון, עורכי הדין עופר שפירא ורז מנגל, מסרו בתגובה: "בית המשפט הסמיך את מנהלי העיזבון לבצע חקירות בתיק מורכב זה - חקירות שבוצעו ומבוצעות במקומות שונים בעולם. דונרשטין הוא היחיד שמסרב להיחקר ואינו משתף פעולה, וזה חודשים ארוכים מנהל קרב משפטי יקר ומיותר על עצם זימונו לחקירה, תוך שהוא מסרב להשיב לשאלות ולדרישות לקבלת מסמכים שהופנו אליו. בית המשפט המחוזי כבר דחה את כל טענותיו ואף הורה לו להתייצב לחקירה ולמסור מסמכים. למרות זאת - דונרשטין לא עשה זאת. מנהלי העיזבון ימסרו את תגובתם לבית המשפט, ויפעלו לפי הוראותיו".
חובות העיזבון מוערכים בכ-700 מיליון שקל
שמו של יוסיפוף המנוח נקשר בעסקאות של מיליוני אירו, שבהן שימש כעורך דין עבור לקוחותיו באירופה, וגם בעסקאות שבהן היה מעורב בעצמו כאיש עסקים. יוסיפוף נפטר במפתיע באוקטובר 2016 מאירוע לבבי, בעיצומו של הליך פלילי שנוהל נגדו, בטענה להעלמות מס מעסקאות של מיליונים. עם מותו נסגר ההליך הפלילי נגדו, אך מנגד צצו באחת שלל נושים של המנוח - מרביתם מלווים בשוק האפור - שהגישו לבית המשפט תביעות בנוגע לחובות עתק שהותיר אחריו, בהיקף של יותר מ-600 מיליון שקל. בין החובות הנטענים נגד העיזבון, חוב של 520 מיליון שקל למס-הכנסה. כיום מוערכים חובות העיזבון בכ-700 מיליון שקל. את מצבת החובות בתיק הרכיבו מנהלי העיזבון במהירות יחסית, והגיעו לחובות הנאמדים בכ-700 מיליון שקל. מנגד, החיפוש אחר נכסיו מורכב יותר, ועדיין לא הושלם.