יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש / צילום: התאחדות התעשיינים
הצעה לשינוי חקיקה בשוק העבודה כך שיתאימו יותר לשוק העבודה העתידי הוצגו בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, שנערך על-ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרופ' יותם מרגלית גיבש הצעות למודל העסקה מותאם לגמישות בשוק התעסוקה וכן לניוד זכויות סוציאליות שלא תלויות בוותק. כך למשל, מרגלית מציע להגדיל את מספר ימי החופשה בשוק העבודה ל-18, ולנתק את הקשר בין הוותק לזכות הזאת. כמו כן, הוא מציע לשנות את תקופת ההתייחסות של עבודה בשעות נוספות, כדי לאפשר לעובדים גמישות, למשל לעבוד יום אחד יותר שעות ויום אחד פחות.
בדיון שנערך בנושא הביעו יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הסתייגויות לגבי חלק מההצעות, ובעיקר בלטה ההתנגדות של ברוש לניוד זכויות עובדים ולניתוק מהוותק במקום העבודה הנוכחי. "אני לא אוהב את הרעיון", אמר ברוש, והסביר: "אני רוצה עובד ותיק, שצבר ידע, לויאליות, שתהיה אווירת משפחה. אם כל שנתיים-שלוש מישהו יעזוב כי הציעו לו כמה שקלים יותר, לא בטוח שזה יהיה טוב יותר. המעסיקים משקיעים הרבה בעבודה הסוציאלית במקום העבודה, ביחס, בשיתוף - כדי שלעובד יהיה טוב במקום העבודה. לכן לקחת ולעודד לא כפונקציה של ותק, יכול להיות שזה לוקח לנו כלי ניהולי". ברוש גם הוסיף כי בתחום יחסי העבודה, פופוליזם זה דבר מסוכן".
ניסנקורן אמר כי "יש התייחסות לכך שאנשים מחליפים מקומות עבודה תדיר. גם אם 30%-40% נמצאים בוותק של 1-4 שנים, זה לא בהכרח אותם אנשים וצריך לנתח את זה. אני לא חושב שאנשים מחליפים כל הזמן את מקום העבודה שלהם, אלא רק בגילאים צעירים יותר ובמקומות עבודה מסוימים. מעל גיל מסוים אנשים רוצים יציבות, וקשה להם להשקיע בהון אנושי ולהחליף קריירה. לכן חלק קטן מההשקעה שצריך לעשות היא לתת לאנשים תמריץ להשתפר בתוך מקום עבודה יציב".
"אנחנו צריכים לשנות את התרבות של הרבה שעות עבודה נוספות, ולהפחית את מספר שעות העבודה בשבוע. גם בכך וגם בימי חופשה - אנחנו נמצאים פחות ממדינות ה-OECD. וישראל היא לא מובילה בזכויות עובדים וצריך להוריד את הרף כדי להגיע לממוצע ב-OECD. ימי חופשה, הכשרות מקצועיות ובדברים נוספים ובשבוע עבודה - אנחנו במצב של פיגור מול מדינות ה-OECD", הוסיף ניסנקורן.
ביניים: "המדינה לא מאמינה במו"מ משולש"
"הסכמה על הסדרי עבודה צריכה להיות בשיתוף של מעסיקים, עובדים והמדינה, בלי כיפופי ידיים. לא במקרה המדינה לא יושבת פה סביב השולחן - המדינה לא מאמינה בעיקרון של משא ומתן משולש, ולכן אי אפשר להגיע להסדרים ארוכי טווח", כך אמר ניסנקורן. הוא סיפר שלפעמים הוא מגיע להסכמות עם שרגא ברוש, יו"ר התאחדות התעשיינים, ולפעמים עם המדינה, אך אף פעם לא מגיעים להסכמות משותפות של שלושת הגורמים.
ברוש אמר: "אנחנו מעדיפים הסכמים קיבוציים על חקיקת עבודה. סיכמנו עם ההסתדרות שבמקום ללכת לחקיקה סיכמנו אנחנו נפתור בינינו את המחלוקות. זה עובד כבר 13 שנה, אני חושב שבהצלחה רבה. אין כמעט יום שאנחנו לא חלוקים על משהו, אבל אתם לא שומעים על זה באופן פומבי. עכשיו אנחנו הולכים לשבת ולדבר על הנמלים. לא אכפת לי מי צודק, אלא אני רוצה שלא תהיה שם שביתה.
"במשך 13 שנה לא הצלחנו להביא את הממשלה לשיתוף-פעולה כזה. הממשלה בגישה שהיא הריבון, היא מחליטה, היא יודעת מה טוב וככה יהיה. ואז מתחילות שביתות, ומתחילים להתפשר, אך לא בהכרח בדרך הנכונה. חבל שהממשלה לא הסכימה לנסוע איתנו לאירלנד ללמוד. שמענו מה שם הקשיים וגם מה היתרונות בהליכה המשותפת. מזה יצא פנסיה חובה שהממשלה לא הצליחה להעביר, קיצור שבוע העבודה, העלאת שכר המינימום, והגדלת ההפרשות לפנסיה בחצי אחוז. במקום זה מחוקקים בכנסת חוקים, שכל אחד מהם הוא בסדר - אבל מישהו צריך לממן את כל הדברים האלה. החל משנת 2010, אנחנו במקום הרביעי בעולם בהתייקרות עלות העבודה. כל זה כשאתה מוסיף גם את שערי החליפין, התייקרות הארנונה ועוד דברים - ובסף צריך לפתח כלכלה, ולשלם משכורות ולהעלות אותם. ולכן ההסכמים מאוזנים ולוקחים בחשבון מה חשוב לעובד".
ניסנקורן דיבר גם על אי השוויון בישראל: "יש מגמת שיפור, אבל המצב עדיין גרוע מאד. ב-2003-2005, אחרי הכהונה של נתניהו כשר אוצר הפער היה גדול והשתפר רק במעט. זה אומר שחלק גדול מהמדיניות הממשלתית צריכה להיות לצמצום אי השוויון תוך דגש על פריון. אמר כאן אחד הדוברים שיש להסתכל על האי שוויון במונחי השתכרות ברוטו ולא במונחי מעורבות המדינה נטו - זו אמירה של שוק חופשי, ויש כאן הפקרות אחת גדולה. מדינת ישראל משתתפת באי שוויון פחות מכל מדינות ה-OECD. יש חסר מאד מאד גדול". הוא ניצל את הנושא גם כדי לדבר על הקשישים בישראל: "זה אחד הנושאים הקריטיים בתחום האי שוויון - אם לא יימצא מנגנון לאזן את מצבם מול האוכלוסייה - ההסתדרות תצא למאבק. במדינת ישראל, לאף אחד לא אכפת. ופה צריכים להיות איזונים של המדינה".