גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"חברות הענק כמו גוגל ופייסבוק חוסמות כמעט כל חדשנות"

אחרי 11 שנות פעילות, 14 חברות, 135 מיליון דולר ושורה של אקזיטים מרשימים, יואב לייטרסדורף, מייסד ומנהל קרן ההון סיכון YL Ventures, מגיע לביקור מולדת ● בראיון מיוחד ל-G הוא מספר על החברה שהקים בגיל 16, חושף את אסטרטגיית ההשקעה, ומסביר למה הוא לא מתקרב לתחומים שבשליטת אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון

יואב לייטרסדורף / צילום: כפיר זיו
יואב לייטרסדורף / צילום: כפיר זיו

כשהתברר לי שיואב לייטרסדורף מתגורר בכלל בסן פרנסיסקו, לא יכולתי שלא להרים גבה. גם כי הוא, שהקים ומנהל את קרן ההון סיכון YL Ventures, משקיע רק בחברות סטארט-אפ ישראליות; וגם מתוקף העובדה הידועה שמנהלי קרנות הון סיכון אוהבים לעקוב מקרוב אחר החברות שעליהן הם מחליטים להמר, ועל אף היכולת לתקשר עם היזמים שלהם באמצעות שפע אמצעי התקשורת שיש למאה ה-21 להציע, הם בדרך כלל אוהבים להיות קרובים למרכז העניינים גם מבחינה פיזית.

אלא שהמודל של YL Ventures שונה במעט ונראה שהוא עובד לה לא רע בכלל. בעוד שעשרה מעובדי הקרן (בניהולו של שותפו של לייטרסדורף, עופר שרייבר) אכן פועלים משדרות רוטשילד בתל-אביב ועסוקים באיתור חברות להשקעה ובליווי אלה שכבר נכנסו לפורטפוליו, עוסקים לייטרסדורף עצמו ועוד שניים מעובדיו בטיפוח אינסופי של קשרים בעמק הסיליקון.

טיפוח הקשרים הקרובים עם אנשי מפתח בשוק האמריקאי משרת את אנשי הקרן של לייטרסדורף בשני אופנים: בשלב הראשון, הם מאפשרים להם לדעת אם המוצר שמפתח הסטארט-אפ הישראלי שעליו שמו עין אכן עונה על צורך קיים או עתידי של השוק האמריקאי. בשלב השני, הקשרים הללו מאפשרים להפוך את החברות שבהן עובדים אותם אנשי מפתח, ללקוחות של אותן חברות סטארט-אפ או למשקיעות בסבבי הגיוס הבאים שלהן.

לייטרסדורף, שהגיע השבוע כדי להשתתף באירועי שבוע הסייבר הלאומי של המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א על שם בלווטניק, מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה ומשרד החוץ - מחזיק ברקורד השקעה מרשים. במשך 11 שנות קיומה של הקרן, שמנהלת כ-135 מיליון דולר, השקיעה החברה ב-14 חברות. שש מתוכן נרכשו, שבע אחרות "מתקדמות היטב" ורק אחת נסגרה. בעולם משקיעי הסיד בישראל ששיעור ההצלחה בו עומד על כ-10%, מדובר בנתונים מרשימים מאוד.

"הקרן השנייה שלנו, שקיימת מ-2013 והשקיעה 37.5 מיליון דולר, החזירה כבר 130%, כלומר 41.3 מיליון", הוא אומר. "בשביל להיכנס לרבעון העליון בדירוג קרנות ההון סיכון האמריקאיות צריך בעלות IRR - Internal Rate of Return של 17%. לקרן השנייה שלנו היה IRR של 40.5%.

"בגלל הביצועים האלה הצלחנו לגייס 75 מיליון דולר והיה לנו ביקוש להשקיע 100 מיליון דולר בקרן השלישית שלנו, שגויסה בשנה שעברה ושאמורה הייתה להיות קרן של 60 מיליון דולר. לא רצינו קרן גדולה מדי, כי ככל שקרן גדולה מדי, ככה קשה יותר להחזיר אותה ולמנהלים קשה יותר לעשות כסף. אני מרוויח בין 20% ל-30% מהרווחים של הקרנות".

האקזיטים של YL Venturesהאקזיטים של YL Ventures

למה דווקא חברות ישראליות? מה הקריטריונים?

"הבחירה להשקיע בחברות ישראליות נובעת מהרקע שלי ומזה שנולדתי בישראל וחייתי כמחצית מהחיים שלי בארץ ושיש לי רשת ענפה של קשרים פה. בעצם, כל דבר מקצועי שעשיתי, כולל שלושת הסטארט-אפים שהקמתי לפני הקרן, היו עם חברות-בת בישראל. אבל כשאמריקאים או אחרים שואלים אותי מדוע אני משקיע בחברות ישראליות, אני אומר להם שבסקטורים מסוימים, שווה מאוד להשקיע בארץ, כי הכישרונות הישראליים מתאימים לשווקים מאוד מעניינים בארצות הברית, וב-11 השנים שאנחנו קיימים, אנחנו כל הזמן מחפשים את השווקים האלה ואת ההתאמות הללו.

"כרגע, ההתאמה הכי טובה בין הכישרונות הישראליים לצרכים האמריקאים זה בתחום הסייבר. בכל שנה, יחידות המודיעין הישראליות מוציאות לשוק אלפי בוגרים שמתמחים בסייבר הגנתי והתקפי. זה אומר שבישראל יש אלפי אנשים שהם הכי טובים בעולם בתחום הזה, ובארצות הברית בעיית הסייבר סקיוריטי נהיית יותר ויותר גרועה מדי שנה. השנה חברות אמריקאיות יוציאו 100 מיליארד דולר על תוכנות ושירותים בתחום אבטחת המידע. הנזק העולמי השנתי מבעיות שנגרמות במתקפות סייבר עומד על 3.5 טריליון דולר. רק לפני כחמש שנים הנזק עמד על טריליון אחד, כך שהשוק הזה רק הולך ומתחזק מבחינת ההגנות שצריך. הפער בין התוקפים למגינים הולך וגדל וכתעשייה אנחנו מפסידים במלחמה. התוקפים יותר מתוחכמים ושחקניות מדינתיות כמו סין, רוסיה, איראן וצפון קוריאה מוציאות מיליארדים מדי שנה, כך שצריך להשקיע בהתאם".

מה דעתך על מצב הסייבר בישראל?

"לגבי תחום הסייבר אני לא דואג. ישראל היא מעצמת סייבר והיא מקום שני רק לארצות הברית בעת שהיא מדינה קטנטונת. כשאני מוכר את מוצרי הסייבר של חברות הפורטפוליו ללקוחות בארצות הברית, אני אומר שזה 'איזראלי סייבר סקיוריטי', וזה כמו להגיד שזה שעון שווייצרי. בתחום הזה ישראל היא מותג של איכות. בתחומים אחרים - כמו למשל חברות שפונות לצרכן כמו גוגל, פייסבוק, אמזון או אפל - אנחנו לגמרי לא על המפה. עם זאת, בכל העולם קשה בתחום הזה כי חברות הענק הללו חוסמות כמעט כל ניסיון לחדשנות. בגלל זה אנחנו בכלל לא חושבים להשקיע בחברות בתחום הזה".

1,500 חוות דעת

נאמן למדיניות של השקעה בתחומים שהדרישה להם נמצאת בעלייה, עיקר הפעילות של הקרן של לייטרסדורף - כ-80% ממנה אם לדייק - מרוכזת בתחום הסייבר. תחומים אחרים שבהם הקרן פועלת הם רכב אוטונומי (החברה האחרונה שהקרן השקיעה בה מפתחת מערכת התרעה מפני סכנות לאופנועים) וטכנולוגיית ענן לארגונים. הקרן רושמת צ'קים ראשוניים גדולים יחסית, בסכומים של 2 עד 4 מיליון דולר לחברה, ומשקיעה בכשלוש חברות בשנה.

"80% מההחלטה שלנו במה להשקיע היא האנשים בחברה שאנחנו בוחנים", הוא אומר. "במשך 11 שנות הפעילות שלנו פיתחנו כישרון להבין מי עומד מולנו ולהעריך את אותם יזמים. 20% הנותרים זה השוק שבו הם פועלים, והבעיה שהסטארט-אפ מנסה לפתור ועד כמה היא משמעותית. אני ושני העובדים הנוספים שעובדים בסיליקון ואלי מפתחים את הרשת הענפה שלנו בארצות הברית.

"יש לנו משהו כמו 1,500 אנשים שאנחנו בקשר איתם ורובם אחראי אבטחת מידע בחברות מאוד גדולות. אלה האנשים שאנחנו פונים אליהם כשאנחנו מתעניינים בחברה ישראלית. אנחנו מקבלים מהם חוות דעת לגבי עד כמה אקוטית הבעיה שאותו סטארט-אפ מטפל בה ומה הרשמים שלהם מהיזמים בהסתמך על שיחות וידיאו איתם. הפידבק של האנשים הללו - שכמה עשרות מהם הם יועצים בקרן - מאוד תורם להחלטה שלנו אם להשקיע בחברה או לא".

MBA בלי תואר ראשון

המשקיעים בקרן של לייטרסדורף הם קרנות שמנהלות את הונן של משפחות עשירות מאוד וכן אנשים שלייטרסדורף מכנה High net-worth individuals. או בעברית מדוברת - אנשים טחונים. הוא עצמו נצר למשפחה ישראלית מפורסמת ועשירה מאוד: אביו הוא פרופ' ערן לייטרסדורף, שהיה דיקאן הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית; דודו הוא האדריכל טומס לייטרסדורף ובני דודיו הם איש הנדל"ן יונתן לייטרסדורף ואחותו דושי לייטרסדורף.

לייטרסדורף שומר על דיסקרטיות לגבי זהותם של המשקיעים, אולם מוכן לומר שביניהם ניתן למצוא את "אחד משלושת האנשים הכי בכירים בגוגל; בכירים בנייקי והרבה מהמקימים של AVG שנמכרה לאבאסט תמורת 1.4 מיליארד דולר".

מדוע החלטת להקים את הקרן וללכת להון סיכון בכלל?

"הייתי יזם סדרתי. שלוש פעמים הקמתי חברה, גידלתי חברה ומכרתי חברה בהצלחה. זה היה המקצוע שלי מגיל 16. הסטארט-אפ הראשון שלי, PC Entertaine, הוקם בגיל הזה. זו הייתה חברה שעסקה בביקורות על מוצרים, כמו CNET, ועבדתי קשה עד שמכרתי אותה. החברה השנייה, Exchange Path, פעלה בניו-יורק והייתה דומה לפייפאל ומכרנו אותה ב-25 מיליון דולר".

באמצע, בגיל 25, עשה הפסקה ללימודים, אבל גם כאן יש סיפור לא שגרתי: "ההורים שלי, שהם אקדמאים, התייחסו לזה כמו אל איזה אסון, וכשהייתי בטיסה למילאנו ישבתי ליד איזה בחור וסיפרתי לו את הסיפור שלי, והוא הציע לי לנסות ולגשת ישירות לתוכניות תואר שני במנהל עסקים במקום ללמוד קודם B.A. ניגשתי לתוכניות של IMD בשווייץ ולתוכנית של קולומביה. IMD קיבלו אותי וקולומביה אמרו לי שיודיעו לי רק בהמשך השנה, אז החלטתי לא לחכות לתשובה מארצות הברית. מה שקרה זה שלמדתי חמישה חודשים בשוויץ עד שהודיעו לי שהתקבלתי לקולומביה ואז עברתי לשם. הם אמרו לי שאני הראשון בהיסטוריה של בית הספר שמתקבל אליו בלי שיש לו תואר ראשון. עד היום אין לי תואר ראשון.

"בזמן הלימודים, בין 2001 ל-2003 עבדתי בקרן הון סיכון ניו-יורקית וקיבלתי שם טעם להשקעות הון סיכון. במקביל, הייתי נשיא מועדון ההון הפרטי שכולל בתוכו גם הון סיכון. אהבתי את התחום הזה, אבל אחרי שסיימתי את הלימודים בקולומביה, עברתי לאנגליה ושם הקמתי את החברה השלישית שלי, שעשתה משחקים למובייל. את החברה הזו מכרתי לענקית המדיה הגרמנית ברטלסמן.

"הייתי אמור לעבוד שנתיים בברטלסמן, אבל הרגשתי שאני לא יכול להישאר שם יותר ועזבתי אחרי שנה. ממש לא התחברתי לתרבות הארגונית של חברה עם 100 אלף עובדים ושאלתי את עצמי מה הדבר הבא שאני ארצה לעסוק בו. אני אוהב פיתוח עסקי ושיווק וגיוס הון ומכירות, ודברים שפונים החוצה, וזה מה שאני עושה היום בשביל חברות הפורטפוליו שלנו - הדברים שהכי אהבתי לעשות בתור יזם. הדברים שפחות אהבתי זה לנהל המון אנשים. היום אנחנו 14 איש ומבחינת הניהול הישיר שלי זה בקנה מידה הרבה יותר קטן".

יואב לייטרסדורף

אישי: 42, נשוי + 3, מתגורר בסן פרנסיסקו

השכלה: תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת קולומביה (לא למד תואר ראשון)

עוד כתבות

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו