גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יו"ר מטה הדיור: "אנחנו תומכים מאוד בדיור להשכרה"

זאב ביילסקי אמר את הדברים בכנס של החברה הממשלתית דירה להשכיר ● מנכ"ל דירה להשכיר: "יש 3 נקודות רווח למי שהולך לכיוון של דיור להשכרה" ● במקביל, אחד היזמים שהגיע לכנס יצא נגד היוזמה לבנייה להשכרה וטען: "דירות להשכרה במדינת ישראל זו טעות, בכייה לדורות"

יו"ר מטה הדיור זאב ביילסקי
יו"ר מטה הדיור זאב ביילסקי

"אנשים לא חייבים רק לקנות דירות. יש בעולם הרבה מקומות בהם אנשים חיים כל החיים בשכירות. אנחנו מנסים לשנות את התדמית גם בישראל. צריך דיור להשכרה גם כאן. ברעננה יש פרויקט להשכרה, 238 דירות שהקימה חברת רובינשטיין. זה עובד מצוין ומסייע לאנשים. רבע מהדירות בשכר דירה מפוקח. זה טוב גם לתקופת ביניים, לפני רכישת דירה ובעת צמיחת המשפחה" - כך אמר היום (ד') יו"ר מטה הדיור, זאב ביילסקי, בכנס שערכה החברה הממשלתית דירה להשכיר לקראת פרסום וסגירה של מספר מכרזים להשכרה ארוכת-טווח במקומות שונים בארץ.

נציין כי העובדה שיו"ר מטה הדיור הגיע לכנס עשויה להעיד על שינוי מגמה של מטה הדיור כלפי תחום הדיור להשכרה, כאשר עד כה עיקר הפוקוס של מטה הדיור היה על פתרונות דיור במכירה, באמצעות ניסיונות להגדלת היצע לצד שיווק במסגרת תוכנית מחיר למשתכן.

"אנחנו תומכים מאוד בדיור להשכרה", המשיך ביילסקי, "אנחנו לא פוסלים שום דבר, לא רכישת דירות ולא מגורים בהשכרה, אבל גם דיור להשכרה חשוב. הפרויקטים שהחברה מקימה הם מכוח החלטת ממשלה. היום, שהממשלה שהיא שמחזיקה ברוב הקרקעות, חלק מהקרקעות הולכות להשכרה. לפעמים באזורי ביקוש ולפעמים בפריפריה. חשוב לתת דרך נוספת שלא ברכישת דירה. היום רוב השוכרים הם מול אנשים פרטיים, והשכירויות קצרות-טווח ונתונות לגחמות של המשכיר. מטה הדיור וגם שר האוצר נמצאים מאחורי החברה הממשלתית דירה להשכיר".

עוד התייחס ביילסקי בדבריו גם לחודשים הראשונים שלו כיו"ר מטה הדיור. נזכיר כי ביילסקי החליף את אביגדור יצחקי שכיהן בתפקיד מאז 2015. "אחרי תקופה ארוכה ברעננה הגעתי למטה הדיור. אני חושב שזה אתגר בלתי רגיל לקדם פתרונות למשבר הדיור. אני כל יום לומד דברים חדשים. העבר שלי ברעננה עוזר, אבל יש הרבה תהליכי מאקרו וצריך לדעת בדיוק לאן אתה הולך, כמה אתה עושה ובאיזו מידה. אנחנו מנסים במטה הדיור להביא את הזוגות הצעירים ליכולת לרכוש דירה. פעם היו הרבה משקיעים אבל הצעדים האחרונים בעיקר בתחום המיסוי הוציאו אותם מהשוק. אחד התפקידים שלנו הוא לקצר את הליכי התכנון. זה לא יאומן. ואני מכיר את זה מקרוב גם מימיי ברעננה ועכשיו במטה הדיור אני עושה על זה דוקטורט. בעבר אמרו שכדי שערעור יהיה מהר יותר, יעשו את זה דרך ועדות ערר. אז הקימו את ועדות הערר. מה הסתבר? שהערר לוקח יותר זמן ממה שלוקח ההליך בוועדה המקומית. אז מה עשינו?".

עוזי לוי, מנכ"ל החברה הממשלתית דירה להשכיר, הציג בכנס המציעים את הפרויקטים שיוצאים למכרז ואמר. "אנחנו עושים את הדברים בהסכמה ושיתוף פעולה עם הרשות המקומית. יש להם אינטרס גדול לקדם פרויקט לשכירת. עוזר לצעירים וזה חשוב לרשות המקומית". לוי פנה גם ליזמים שהגיעו לכנס והסביר כי בהיבט הכלכלי יש לא מעט נקודות רווח בפרויקטים של דיור להשכרה: "יש שלוש נקודות רווח למי שהולך לכיוון של דיור להשכרה. הרווח הברור מהשכרת הדירות וממכירת הדירות לאחר תום התקופה. מעבר לזה, מבנה הפרויקט הוא מעין מגן מס, ועכשיו חוק עידוד השקעות הון נמצא על המדוכה ועושים עדכונים כדי שיהיו הקלות נוספות. זה עוד לא עבר אבל זה הכיוון. יתרון שלישי הוא במימון. פרויקט להשכרה נתפס כפרויקט בטוח יחסית ולכן המימון בהתאם, אפשר מימון גבוה יחסית".

נציין כי בעוד הכנס עסק בדיור להשכרה, היה גם מי שמצא לנכון לציין שאוזני המשתתפים כי לדעתו מדובר בתחום בעייתי. מדובר בציון חסיד, מבעלי חברת האחים חסיד, שאמר בכנס: "דירות להשכרה במדינת ישראל זו טעות. זו בכייה לדורות. מה אתם עושים? כל דירה עולה למדינה לפחות 300 אלף שקל אם לא מיליון. המדינה מפסידה הרבה כסף על יחידות דיור. תנו את הכסף הזה לדיירים שיקנו דירה. ויהיו בעלי הבית אחרי כמה שנים. זה יוציא אותם ממעגל העוני בהמשך הדרך. לנהל את המפעל הזה עוד 20 שנה יעלה למדינה הון תועפות". בתגובה לדברים אמר מנכ"ל החברה הממשלתית לוי כי: "זה לא המצב. החברה וגם המדינה מאמינה מאוד בתחום הדיור להשכרה. זה עובד בכל העולם, אין סיבה שזה לא יעבוד גם בישראל".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפערים, המחלוקות וצעדי ההתייעלות: הצעת התקציב ל־2026 עולה לאישור הממשלה

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

ארונו של סותדיסאק רינתלאק ז''ל / צילום: דובר צה''ל

החטוף החלל שהושב לישראל - סותטיסאק רינטלאק

רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● בכירים מצריים מזהירים מפני "תוכניות ישראליות לתקיפות שישתקו את לבנון ● אחרי התקרית בעזה צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח, צה"ל תקף מפקד חמאס ברפיח, ברצועה מדווחים על 6 הרוגים ● הנשיא טראמפ: "שלב ב' בהסכם לסיום המלחמה בעזה מתקדם - זה יקרה בקרוב" ● עדכונים שוטפים

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה

מנתוני המסירות הרשמיים עולה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה של 22.5% במסירת רכבים לעומת נובמבר אשתקד ● בנוסף, בענף מעריכים כי סך רכבי "אפס קילומטר" שנרשמו השנה נע סביב 50-40 אלף רכבים

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

מחנה קיץ בארה"ב ב־10,000 דולר: המגייסת החדשה בבורסת ת"א

סימד הולדינגס השלימה גיוס אג"ח של 610 מיליון שקל, שישמשו בעיקר לרכישת נכסים מידי בעליה ולפירעון הלוואות ● החברה מפעילה מחנות קיץ לנוער, בעיקר יהודי

מל''ט מתאבד מדגם הירו 120 SF / צילום: חברת UNIVISION

אכזבה לאלביט בנורבגיה והענקית שמוכרת מוצרים ישראליים

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

צילום: ap, Francisco Seco

סוכני AI ולוחמי לוויינים: צה"ל מקים שתי חטיבות ומסמן את פני העימות הבא

כחלק מלקחי המלחמה, הצבא מודיע על הקמת חטיבת הבינה המלאכותית, שתשתלב בוטים בלחימה ותספק תמונת מצב לכוחות בשטח ● בנוסף, הצבא מקים חטיבה שתתמחה בתחום החלל

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

תל אביב. כבר לא עיר ללא תחליף / צילום: Shutterstock

תל אביב עדיין הכי יקרה בישראל, אבל מה קורה למחירי הדירות אצל השכנות?

ברבעון השלישי של 2025, הפער בין המחיר הממוצע של דירות בתל אביב לעיר השנייה בדירוג, גבעתיים, עמד על 5% בלבד ● בתקופה המקבילה ב־2022 הפער בינה לבין העיר השנייה בדירוג אז, רמת השרון, עמד על שליש ● גלובס בודק מה קרה למחירי הדירות ב־25 ערים מרכזיות בארץ

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

"פתאום התמונה התהפכה": האם אנבידיה מאבדת את תואר המניה הלוהטת בוול סטריט?

מבט על ביצועי שתי המניות הטכנולוגיות גוגל ואנבידיה בחודשים האחרונים מגלה דינמיקה חדשה בשוק ● המשקיעים, שנהרו אחרי סמל כלכלת ה־AI, מעבירים את הכסף לענקית החיפוש ● הסיבה: מעבר מהשקעה בהבטחה להשקעה בביצועים מוכחים כמו התרחבות בתחום הענן ומנועי צמיחה חדשים

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי פעילות מוגברת בשוק ההון, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע כי לאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס 

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

רשות ני"ע אוסרת על שיווק פיקדון ה-S&P 500 של לאומי

בהמשך לחשיפת גלובס, בנק לאומי החליט לעצור את שיווק הפיקדון המובנה של לאומי, אשר עורר התנגדות עזה מצד קרנות הנאמנות ● ברשות צפויים לפרסם בתקופה הקרובה נייר עמדה המסדיר את המגבלות החלות על המוצרים המובנים