גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה חברות ישראליות רבות בוחרות להיסחר מעבר לים

לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר מעבר לים, בבורסות של אוסטרליה, לונדון וקנדה, ולוותר על הנפקה בבורסת ת"א ● אלה לא רק חברות גדולות, שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם חברות קטנות ובינוניות ● "לא בטוח שהיינו מצליחים בת"א כמו בבורסה הזרה" ● גלובס השקעות

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב
סידני אוסטרליה / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

"זה נהיה טרנד ברמה כזאת, שאין יום שאני לא מקבל שיחה ממנהלי חברה ישראלית, שמבקשים לשאול ולקבל המלצות לגבי רישום למסחר בבורסה באוסטרליה", אומר ניר גבאי, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הטכנולוגיה אלסייט, בראיון למגזין ההשקעות של "גלובס". גבאי מדבר על העניין הגובר של חברות ישראליות ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית (ASX), שבה נסחרות נכון להיום 17 חברות ישראליות, ועוד כמה חברות ישראליות אחרות נמצאות כבר בדרך אליה. אלסייט ביצעה הנפקה בבורסה האוסטרלית לפני שנה, ולאחר זינוק במניה ביצעה הנפקה משנית לפני כמה חודשים.

אבל אלסייט ואוסטרליה הן לא מקרה יחיד, כי אם דוגמה מייצגת לתופעה שמורגשת בשוק המקומי כבר שנים. לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר בבורסות מעבר לים, ולוותר על המסחר קרוב לבית, בבורסה של תל-אביב. מדובר לאו דווקא בחברות גדולות יחסית (במונחים ישראליים), שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם בחברות קטנות ובינוניות בגודלן, שמעדיפות את הבורסות באוסטרליה, לונדון, קנדה, או במדינות אחרות באירופה ובאסיה.

למה זה קורה? "נתחיל מכך שאין לנו שום דבר נגד הבורסה הישראלית", אומר גבאי. אלסייט, שמנוהלת על ידי גבאי, פיתחה מערכת להזרמת מידע מאובטח בזמן אמת, המסוגלת לשלוח ולקבל נתונים מוצפנים מכל מקום בעולם, והתחילה את דרכה בשוק הביטחוני, תוך הגבלות של הפיקוח על היצוא הביטחוני. כשההגבלות הוסרו לפני כשנה וחצי, החליטו בחברה למנף את המצב להתרחבות לחו"ל, וחיפשו משקיעים.

גבאי מספר שהשמועה הגיעה לשני גורמים שונים: מתווכים או חתמים אוסטרליים, ומנגד קרן קנדית, שביקשה להשקיע באלסייט במטרה להוביל אותה מאוחר יותר להנפקה בקנדה. "התחילה 'מכירה פומבית', והאוסטרלים ניצחו", הוא צוחק. "ההנפקה באוסטרליה הייתה כלי מצוין לגיוס הסכום המיידי, בידיעה שנוכל לגייס שוב בהמשך הדרך, ולראיה, הגיוס המהיר השני שעשינו, בשווי הרבה יותר גבוה".

ניר גבאי / צילום: עדן גבאי

הגיעו אליכם משקיעים פוטנציאליים מקנדה ומאוסטרליה. הייתה גם פנייה מהבורסה בתל-אביב?

"הבורסה בתל-אביב לא דיברה אתי, אבל כן דיברו אתי קרנות ומשקיעים. המשקיעים הישראלים מבינים את מה שאנחנו עושים, ויהיה לנו טוב להיסחר גם בבורסה הישראלית".

אז מה מונע זאת מכם?

"אני לא פוסל את האפשרות לרישום כפול בישראל או בקנדה, ובהמשך הדרך גם בנאסד"ק. היינו חברה קטנה מאוד עד לפני שנה וחצי. אנחנו לומדים מה זה להיות חברה בורסאית תוך כדי הליכה. כל יום לומדים דברים חדשים, ואני רוצה להגיע הרבה יותר מוכן לבורסה המקומית, כי אנחנו הישראלים פחות סלחניים. כלל לא בטוח שהייתי מצליח בבורסה בתל-אביב כמו באוסטרליה".

"הרבה לוגיסטיקה, אבל גם הרבה כסף"

"לדעתי, אם החברות היו יכולות לגייס בתל-אביב, הן היו מגייסות בתל-אביב", אומר עו"ד איאן רוסטובסקי, שיחד עם עו"ד יואב עציון הוא מנהל משותף של מחלקת הייטק והון סיכון במשרד עמית פולק מטלון ושות'. "אוסטרליה, סינגפור וקנדה רחוקות. זה לא פשוט לוגיסטית להנפיק שם - צריך לעשות רוד שואו ויש הבדלי שעות והבדלי תרבויות".

עם זאת, הוא מוסיף, "יש המון כסף באוסטרליה והונג קונג. הרבה פעמים עושים רוד שואו בשתי הבורסות האלה יחד, ומצליחים לגייס 7-15 מיליון דולר. צריך להבין שהבורסה האוסטרלית רצינית מאוד - אין מה להשוות לבורסה בתל-אביב מבחינת המסחור, מספר החברות, שווי שוק, הכל. דבר נוסף לגבי הבורסה האוסטרלית הוא שיש רק בורסה אחת: אין בורסת משנה לטכנולוגיה או לחברות קטנות, כמו בלונדון ובקנדה, למשל".

וזה שיקול משמעותי עבור חברה ישראלית שמחפשת איפה להנפיק?

רוסטובסקי: "החברות מגייסות איפה שהן יכולות לגייס. אבל זה בהחלט פלוס, כי כל המשקיעים יכולים להשקיע בחברה מסוימת, וזאת אותה רגולציה. אין בורסה משנית, שבה יש פחות רגולציה ופיקוח, או שהדימוי שלה פחות יוקרתי. באופן פרקטי, אם יש שווי שוק של פחות מ-50 מיליון דולר, המוסדיים כנראה ממילא לא ישקיעו בחברה. אבל ככל שהחברה גדלה, המוסדיים יתחילו להשקיע בלי צורך לבוא לבורסה אחרת".
שותפו של רוסטובסקי, עו"ד יואב עציון, מוסיף כי "בבורסה באוסטרליה יש טריליון וחצי דולר של נכסים נסחרים, ובסינגפור יש 5 טריליון דולר. בבורסה בתל-אביב, לעומת זאת, יש כמה מיליארדי דולרים - אלה כלל לא אותם סטנדרטים. אלה שווקים נזילים, שמאפשרים גיוסים נוספים בעתיד. מה שכן, זה רחוק, צריך להכיר את התרבות, לנסוע כמה פעמים בשנה - זה החיסרון העיקרי".

אם כך, איך מחליטים לאיזו בורסה להגיע? רוסטובסקי סבור כי אין לשאלה זו תשובה חד-משמעית. "הכל שאלה של איפה נמצא הכסף", הוא אומר. לדברי עציון, "יש שווקים שבהם יש תיאבון מסוים בתקופות מסוימות. עכשיו הקנאביס מאוד לוהט בקנדה, ומאוד לא לוהט בסינגפור. יש גם מומחיות שמתפתחת בשוק מסוים. בסינגפור מאוד רוצים כיום טכנולוגיות פינטק, סייבר, רכב אוטונומי וערים חכמות, וכן קלינטק ואגרוטק. אגב, למשקיעים בסינגפור לא כל כך אכפת מארה"ב. אם אתה מוצלח בשוק בארה"ב ויש לך הרבה לקוחות, זה לא ממש מעניין אותם. חשוב שתהיה לך נוכחות באסיה. יש כיום הזדמנות מעניינת בסינגפור בזכות הרפורמה עם הבורסה של תל-אביב, שמאוד להוטה לקדם את הדבר הזה.

"למיטב ידיעתי, יישב נציג של הבורסה בסינגפור במשרדי הבורסה בתל-אביב במטרה לקדם זאת", מוסיף עציון.

"באוסטרליה אוהבים אנרגיה, חקלאות, וחברות טכנולוגיה, אבל יותר פשוטות, לא מהסגנון של Augmented Reality, למשל", אומר רוסטובסקי. "השוק קצת השתכלל, ומחפש חברות עם מוצר ועם מכירות מסוימות - לא ממש סטארט-אפ בתחילת דרכו. היו כמה סטארט-אפים שהצליחו להנפיק בעבר באוסטרליה, אבל כיום זה לא יקרה - מחפשים חברות יותר בוגרות. לא חברות גדולות, מספיק כמה מיליוני דולרים של מכירות".

עוד איאן רוסטובסקי / צילום: אייל פרידמן

מה לגבי בורסת המשנה בלונדון, AIM, שלפני כמה שנים הייתה היעד המועדף של הרבה חברות ישראליות?

רוסטובסקי: "ב-AIM הייתה הנפקה ישראלית בשנה שעברה, אבל זאת בורסה אנמית, שלא התאוששה מהמשבר שעבר עליה. הנפיקו בה כנראה הרבה חברות לא ראויות לפני המשבר הפיננסי של 2008, ואני מניח שזה קשור גם לברקזיט. יש מי שמסתובב ומנסה למשוך (חברות ישראליות; שח"ו), אבל הם לא הפכו לשחקן משמעותי".

עו"ד מנחם פדר, ראש המחלקה הבינלאומית במשרד כספי ושות', מתייחס לבורסה הקנדית, כשלדבריו, "עד לשנה האחרונה מספר החברות הרשומות למסחר בבורסות בקנדה היה בירידה ארוכת טווח משמעותית. חשוב לזכור שלא רק מספר החברות הנסחרות, אלא גם מספר ההנפקות הראשוניות, הידרדרו בצורה ניכרת בעשור לפני 2017. יש האומרים שהסיבה הייתה נטל רגולטורי רב מדי או חשיפה קלה מדי לתביעות. יש גם שטוענים כי הפוקוס על הביצועים הרבעוניים הפריע לאסטרטגיה העסקית. האם היו תנאים טובים יותר או דומים בשוק ההון הפרטי? האם היה מספיק נזילות בשוק הציבורי? כל אלה נשארים נושאים רלוונטיים עבור חברות ישראליות, שחושבות על הנפקה לציבור בקנדה".

פדר מוסיף כי "במגזרים הנכונים, קנדה עושה היגיון, במיוחד אחרי השנה האחרונה של שיקום בשוק ה-IPO בTSX-, אבל ייתכן שלאו דווקא מדובר בהזדמנות שמתאימה לכולם".

חברות ישראליות בולטות בבורסות לונדון: פלוס 500, בגיר, אטרניטי נטוורקס ופלייטק / צילום: פול האקט, רויטרס

"חייבים אוויר בשביל לעבור את ההליך"

חברת טכנולוגיה ישראלית אחרת שנסחרת בבורסה זרה היא Fyber, מתחום האד-טק, שנסחרת בבורסה בפרנקפורט. פייבר אמנם לא ביצעה שם הנפקה, אלא הגיעה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברה שכבר נסחרה שם, אבל לבכירי Fyber יש כמה תובנות כיצד להחליט איפה להיסחר.

מנכ"ל Fyber, זיו אלול; סמנכ"ל הכספים ירון זלצמן (שכיהן בעבר בתפקיד זהה ב-ADO, שגם היא נסחרת בגרמניה) והמשנה למנכ"ל, דני שטרן, מונים ארבעה קריטריונים: השווי בהנפקה; הקשיים הרגולטוריים הקיימים בדרך להנפיק; הנוחות לבצע פעילות של קשרי המשקיעים לאחר ביצוע ההנפקה; ולבסוף, הסחירות.

מבין הבורסות בישראל, בריטניה, גרמניה וארה"ב, הם סבורים שהשוק האמריקאי ייתן את השווי הגבוה ביותר, אחריו השוק הבריטי, ולבסוף, דומים זה לזה, השוק הישראלי והגרמני. "למה אין הרבה חברות הייטק בבורסה בתל-אביב? כי היסטורית, רוב החברות הנפיקו בארה"ב, אז המשקיעים חושבים שאם אתה בא אלינו, סימן שלא הצלחת בארה"ב", מציינים השלושה.

בהקשר של קשיים רגולטוריים לקראת ההנפקה, להערכתם, הקושי הרב ביותר הוא בארה"ב, אחריה ישראל וגרמניה, ולבסוף בריטניה (AIM). בהקשר של קשרי המשקיעים, הם אומרים: "לנו הישראלים הכי קל להתנהל בארץ, כי זאת השפה שלנו ומכירים אותך פה. יותר קל לנסוע מפתח תקוה לתל-אביב מאשר לעלות על מטוס. זה גם עניין של תרבות ושפה".

הקושי הרב ביותר, לדבריהם, הוא בגרמניה, שם יש להגיש תמצית של הדוחות בשפה הגרמנית. הקריטריון האחרון הוא הסחירות, כשלדבריהם, הסחירות הגבוהה ביותר היא בארה"ב, ואילו בישראל - הנמוכה ביותר.

בשורה התחתונה, הייתם ממליצים לחברה ישראלית להיסחר בגרמניה?

"כעדיפות שנייה, אחרי נאסד"ק, התשובה היא כן, אנחנו ממליצים על הבורסה בגרמניה", אומר אלול.

לדברי זלצמן, "השוק הגרמני מתחיל לקבל חברות הייטק, בניגוד לעבר. הם נהיו יותר פתוחים להייטק, כי ברלין הפכה לבירת הסטארט-אפ של אירופה. לפני שלוש שנים הייתי אומר (לחברות הייטק ישראליות; שח"ו) שאין מה להתקרב לשם. זה שינוי תרבותי".

ואם אלול ממליץ על הבורסה בגרמניה, גבאי ממליץ דווקא על זו שבאוסטרליה. אבל איך זה עובד ביומיום? איך מנהלים חברה מישראל, כשהמסחר הוא באוסטרליה? "המסחר מתחיל ב-2:00 לפנות בוקר (שעון ישראל; שח"ו) בכל יום", מספר גבאי. "לכן, בתקופה הראשונה לאחר ההנפקה, ברמה האישית לא היה לי יום ולא לילה. ביום הייתי עובד, ובלילה מסתכל על המניה. לאט-לאט אני מצליח להתנזר מזה.

"הקשר הוא יומיומי מול הצד האוסטרלי שלנו, הדירקטורים האוסטרליים שלנו פעילים מאוד. יש לי שלוש פעמים בשבוע שיחות טלפון מתואמות מראש עם משקיעים אוסטרליים, ומבחינת נסיעות לחו"ל, בגלל המרחק זה קצת בעיה. הציפייה בצד האוסטרלי היא לראות אותנו הרבה יותר, ונכון שהמרחק הוא מגבלה, אבל חברה ישראלית צריכה להגיע מינימום ארבע פעמים בשנה לאוסטרליה".

בדיעבד, הייתם עושים שוב את התהליך?

גבאי: "התשובה היא כן, כי זה נתן לנו את החמצן הנדרש כדי למנף את החברה, בעיקר בכל מה שקשור לשיווק ומכירות. מה שלמדתי תוך כדי תנועה, זה שהבורסה היא לא סלחנית -המשקיעים מענישים אותך במקום. הייתי עושה אחרת את כל התקשורת מול המשקיעים".

אמרת שאין יום שלא מתייעצים אתך לגבי הנפקה באוסטרליה. מה אתה אומר לאותן חברות?

"שצריך להבין את המשמעויות ולדעת מה גודל החברה. חברה שאין לה מספיק אוויר לעבור את התהליך, כדאי שלא תיכנס למהלך. יש כאלה שאומרים 'נרוץ מהר לבורסה האוסטרלית, נגייס כסף, ושום דבר לא חשוב'. גם התהליך עצמו עולה לא מעט כסף, וצריך להביא זאת בחשבון. לי אמרו שהעלויות סביב ההנפקה יכולות להגיע ל-300-400 אלף דולר אוסטרלי - ולבסוף הגענו לכמעט מיליון דולר אוסטרלי.

"לנו ההנפקה עשתה טוב מאוד, ואם הייתי צריך להמליץ למישהו שנמצא במצב שלנו, בהחלט הייתי ממליץ - אבל הייתי ממליץ גם לא להיות ישראלי טיפוסי, ולתת Win-Win למשקיעים. אם אתה מתחיל את המסע עם שווי חברה גבוה מדי, אתה לא נותן מספיק חזון למשקיעים לראות את העלייה. אני יודע מהחתמים שלי שהיו חברות אחרות, שניסו לגייס סכומי כסף הרבה יותר גבוהים בהנפקה - ולא הצליחו. אם תציגו ביצועים כמו שצריך, תוכלו לגייס בעתיד בשווי יותר גבוה, מניסיון".

עוד כתבות

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● עדכונים שוטפים

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת התריע: "אנחנו מאבדים את הצפון" וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים