גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה חברות ישראליות רבות בוחרות להיסחר מעבר לים

לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר מעבר לים, בבורסות של אוסטרליה, לונדון וקנדה, ולוותר על הנפקה בבורסת ת"א ● אלה לא רק חברות גדולות, שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם חברות קטנות ובינוניות ● "לא בטוח שהיינו מצליחים בת"א כמו בבורסה הזרה" ● גלובס השקעות

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב
סידני אוסטרליה / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

"זה נהיה טרנד ברמה כזאת, שאין יום שאני לא מקבל שיחה ממנהלי חברה ישראלית, שמבקשים לשאול ולקבל המלצות לגבי רישום למסחר בבורסה באוסטרליה", אומר ניר גבאי, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הטכנולוגיה אלסייט, בראיון למגזין ההשקעות של "גלובס". גבאי מדבר על העניין הגובר של חברות ישראליות ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית (ASX), שבה נסחרות נכון להיום 17 חברות ישראליות, ועוד כמה חברות ישראליות אחרות נמצאות כבר בדרך אליה. אלסייט ביצעה הנפקה בבורסה האוסטרלית לפני שנה, ולאחר זינוק במניה ביצעה הנפקה משנית לפני כמה חודשים.

אבל אלסייט ואוסטרליה הן לא מקרה יחיד, כי אם דוגמה מייצגת לתופעה שמורגשת בשוק המקומי כבר שנים. לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר בבורסות מעבר לים, ולוותר על המסחר קרוב לבית, בבורסה של תל-אביב. מדובר לאו דווקא בחברות גדולות יחסית (במונחים ישראליים), שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם בחברות קטנות ובינוניות בגודלן, שמעדיפות את הבורסות באוסטרליה, לונדון, קנדה, או במדינות אחרות באירופה ובאסיה.

למה זה קורה? "נתחיל מכך שאין לנו שום דבר נגד הבורסה הישראלית", אומר גבאי. אלסייט, שמנוהלת על ידי גבאי, פיתחה מערכת להזרמת מידע מאובטח בזמן אמת, המסוגלת לשלוח ולקבל נתונים מוצפנים מכל מקום בעולם, והתחילה את דרכה בשוק הביטחוני, תוך הגבלות של הפיקוח על היצוא הביטחוני. כשההגבלות הוסרו לפני כשנה וחצי, החליטו בחברה למנף את המצב להתרחבות לחו"ל, וחיפשו משקיעים.

גבאי מספר שהשמועה הגיעה לשני גורמים שונים: מתווכים או חתמים אוסטרליים, ומנגד קרן קנדית, שביקשה להשקיע באלסייט במטרה להוביל אותה מאוחר יותר להנפקה בקנדה. "התחילה 'מכירה פומבית', והאוסטרלים ניצחו", הוא צוחק. "ההנפקה באוסטרליה הייתה כלי מצוין לגיוס הסכום המיידי, בידיעה שנוכל לגייס שוב בהמשך הדרך, ולראיה, הגיוס המהיר השני שעשינו, בשווי הרבה יותר גבוה".

ניר גבאי / צילום: עדן גבאי

הגיעו אליכם משקיעים פוטנציאליים מקנדה ומאוסטרליה. הייתה גם פנייה מהבורסה בתל-אביב?

"הבורסה בתל-אביב לא דיברה אתי, אבל כן דיברו אתי קרנות ומשקיעים. המשקיעים הישראלים מבינים את מה שאנחנו עושים, ויהיה לנו טוב להיסחר גם בבורסה הישראלית".

אז מה מונע זאת מכם?

"אני לא פוסל את האפשרות לרישום כפול בישראל או בקנדה, ובהמשך הדרך גם בנאסד"ק. היינו חברה קטנה מאוד עד לפני שנה וחצי. אנחנו לומדים מה זה להיות חברה בורסאית תוך כדי הליכה. כל יום לומדים דברים חדשים, ואני רוצה להגיע הרבה יותר מוכן לבורסה המקומית, כי אנחנו הישראלים פחות סלחניים. כלל לא בטוח שהייתי מצליח בבורסה בתל-אביב כמו באוסטרליה".

"הרבה לוגיסטיקה, אבל גם הרבה כסף"

"לדעתי, אם החברות היו יכולות לגייס בתל-אביב, הן היו מגייסות בתל-אביב", אומר עו"ד איאן רוסטובסקי, שיחד עם עו"ד יואב עציון הוא מנהל משותף של מחלקת הייטק והון סיכון במשרד עמית פולק מטלון ושות'. "אוסטרליה, סינגפור וקנדה רחוקות. זה לא פשוט לוגיסטית להנפיק שם - צריך לעשות רוד שואו ויש הבדלי שעות והבדלי תרבויות".

עם זאת, הוא מוסיף, "יש המון כסף באוסטרליה והונג קונג. הרבה פעמים עושים רוד שואו בשתי הבורסות האלה יחד, ומצליחים לגייס 7-15 מיליון דולר. צריך להבין שהבורסה האוסטרלית רצינית מאוד - אין מה להשוות לבורסה בתל-אביב מבחינת המסחור, מספר החברות, שווי שוק, הכל. דבר נוסף לגבי הבורסה האוסטרלית הוא שיש רק בורסה אחת: אין בורסת משנה לטכנולוגיה או לחברות קטנות, כמו בלונדון ובקנדה, למשל".

וזה שיקול משמעותי עבור חברה ישראלית שמחפשת איפה להנפיק?

רוסטובסקי: "החברות מגייסות איפה שהן יכולות לגייס. אבל זה בהחלט פלוס, כי כל המשקיעים יכולים להשקיע בחברה מסוימת, וזאת אותה רגולציה. אין בורסה משנית, שבה יש פחות רגולציה ופיקוח, או שהדימוי שלה פחות יוקרתי. באופן פרקטי, אם יש שווי שוק של פחות מ-50 מיליון דולר, המוסדיים כנראה ממילא לא ישקיעו בחברה. אבל ככל שהחברה גדלה, המוסדיים יתחילו להשקיע בלי צורך לבוא לבורסה אחרת".
שותפו של רוסטובסקי, עו"ד יואב עציון, מוסיף כי "בבורסה באוסטרליה יש טריליון וחצי דולר של נכסים נסחרים, ובסינגפור יש 5 טריליון דולר. בבורסה בתל-אביב, לעומת זאת, יש כמה מיליארדי דולרים - אלה כלל לא אותם סטנדרטים. אלה שווקים נזילים, שמאפשרים גיוסים נוספים בעתיד. מה שכן, זה רחוק, צריך להכיר את התרבות, לנסוע כמה פעמים בשנה - זה החיסרון העיקרי".

אם כך, איך מחליטים לאיזו בורסה להגיע? רוסטובסקי סבור כי אין לשאלה זו תשובה חד-משמעית. "הכל שאלה של איפה נמצא הכסף", הוא אומר. לדברי עציון, "יש שווקים שבהם יש תיאבון מסוים בתקופות מסוימות. עכשיו הקנאביס מאוד לוהט בקנדה, ומאוד לא לוהט בסינגפור. יש גם מומחיות שמתפתחת בשוק מסוים. בסינגפור מאוד רוצים כיום טכנולוגיות פינטק, סייבר, רכב אוטונומי וערים חכמות, וכן קלינטק ואגרוטק. אגב, למשקיעים בסינגפור לא כל כך אכפת מארה"ב. אם אתה מוצלח בשוק בארה"ב ויש לך הרבה לקוחות, זה לא ממש מעניין אותם. חשוב שתהיה לך נוכחות באסיה. יש כיום הזדמנות מעניינת בסינגפור בזכות הרפורמה עם הבורסה של תל-אביב, שמאוד להוטה לקדם את הדבר הזה.

"למיטב ידיעתי, יישב נציג של הבורסה בסינגפור במשרדי הבורסה בתל-אביב במטרה לקדם זאת", מוסיף עציון.

"באוסטרליה אוהבים אנרגיה, חקלאות, וחברות טכנולוגיה, אבל יותר פשוטות, לא מהסגנון של Augmented Reality, למשל", אומר רוסטובסקי. "השוק קצת השתכלל, ומחפש חברות עם מוצר ועם מכירות מסוימות - לא ממש סטארט-אפ בתחילת דרכו. היו כמה סטארט-אפים שהצליחו להנפיק בעבר באוסטרליה, אבל כיום זה לא יקרה - מחפשים חברות יותר בוגרות. לא חברות גדולות, מספיק כמה מיליוני דולרים של מכירות".

עוד איאן רוסטובסקי / צילום: אייל פרידמן

מה לגבי בורסת המשנה בלונדון, AIM, שלפני כמה שנים הייתה היעד המועדף של הרבה חברות ישראליות?

רוסטובסקי: "ב-AIM הייתה הנפקה ישראלית בשנה שעברה, אבל זאת בורסה אנמית, שלא התאוששה מהמשבר שעבר עליה. הנפיקו בה כנראה הרבה חברות לא ראויות לפני המשבר הפיננסי של 2008, ואני מניח שזה קשור גם לברקזיט. יש מי שמסתובב ומנסה למשוך (חברות ישראליות; שח"ו), אבל הם לא הפכו לשחקן משמעותי".

עו"ד מנחם פדר, ראש המחלקה הבינלאומית במשרד כספי ושות', מתייחס לבורסה הקנדית, כשלדבריו, "עד לשנה האחרונה מספר החברות הרשומות למסחר בבורסות בקנדה היה בירידה ארוכת טווח משמעותית. חשוב לזכור שלא רק מספר החברות הנסחרות, אלא גם מספר ההנפקות הראשוניות, הידרדרו בצורה ניכרת בעשור לפני 2017. יש האומרים שהסיבה הייתה נטל רגולטורי רב מדי או חשיפה קלה מדי לתביעות. יש גם שטוענים כי הפוקוס על הביצועים הרבעוניים הפריע לאסטרטגיה העסקית. האם היו תנאים טובים יותר או דומים בשוק ההון הפרטי? האם היה מספיק נזילות בשוק הציבורי? כל אלה נשארים נושאים רלוונטיים עבור חברות ישראליות, שחושבות על הנפקה לציבור בקנדה".

פדר מוסיף כי "במגזרים הנכונים, קנדה עושה היגיון, במיוחד אחרי השנה האחרונה של שיקום בשוק ה-IPO בTSX-, אבל ייתכן שלאו דווקא מדובר בהזדמנות שמתאימה לכולם".

חברות ישראליות בולטות בבורסות לונדון: פלוס 500, בגיר, אטרניטי נטוורקס ופלייטק / צילום: פול האקט, רויטרס

"חייבים אוויר בשביל לעבור את ההליך"

חברת טכנולוגיה ישראלית אחרת שנסחרת בבורסה זרה היא Fyber, מתחום האד-טק, שנסחרת בבורסה בפרנקפורט. פייבר אמנם לא ביצעה שם הנפקה, אלא הגיעה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברה שכבר נסחרה שם, אבל לבכירי Fyber יש כמה תובנות כיצד להחליט איפה להיסחר.

מנכ"ל Fyber, זיו אלול; סמנכ"ל הכספים ירון זלצמן (שכיהן בעבר בתפקיד זהה ב-ADO, שגם היא נסחרת בגרמניה) והמשנה למנכ"ל, דני שטרן, מונים ארבעה קריטריונים: השווי בהנפקה; הקשיים הרגולטוריים הקיימים בדרך להנפיק; הנוחות לבצע פעילות של קשרי המשקיעים לאחר ביצוע ההנפקה; ולבסוף, הסחירות.

מבין הבורסות בישראל, בריטניה, גרמניה וארה"ב, הם סבורים שהשוק האמריקאי ייתן את השווי הגבוה ביותר, אחריו השוק הבריטי, ולבסוף, דומים זה לזה, השוק הישראלי והגרמני. "למה אין הרבה חברות הייטק בבורסה בתל-אביב? כי היסטורית, רוב החברות הנפיקו בארה"ב, אז המשקיעים חושבים שאם אתה בא אלינו, סימן שלא הצלחת בארה"ב", מציינים השלושה.

בהקשר של קשיים רגולטוריים לקראת ההנפקה, להערכתם, הקושי הרב ביותר הוא בארה"ב, אחריה ישראל וגרמניה, ולבסוף בריטניה (AIM). בהקשר של קשרי המשקיעים, הם אומרים: "לנו הישראלים הכי קל להתנהל בארץ, כי זאת השפה שלנו ומכירים אותך פה. יותר קל לנסוע מפתח תקוה לתל-אביב מאשר לעלות על מטוס. זה גם עניין של תרבות ושפה".

הקושי הרב ביותר, לדבריהם, הוא בגרמניה, שם יש להגיש תמצית של הדוחות בשפה הגרמנית. הקריטריון האחרון הוא הסחירות, כשלדבריהם, הסחירות הגבוהה ביותר היא בארה"ב, ואילו בישראל - הנמוכה ביותר.

בשורה התחתונה, הייתם ממליצים לחברה ישראלית להיסחר בגרמניה?

"כעדיפות שנייה, אחרי נאסד"ק, התשובה היא כן, אנחנו ממליצים על הבורסה בגרמניה", אומר אלול.

לדברי זלצמן, "השוק הגרמני מתחיל לקבל חברות הייטק, בניגוד לעבר. הם נהיו יותר פתוחים להייטק, כי ברלין הפכה לבירת הסטארט-אפ של אירופה. לפני שלוש שנים הייתי אומר (לחברות הייטק ישראליות; שח"ו) שאין מה להתקרב לשם. זה שינוי תרבותי".

ואם אלול ממליץ על הבורסה בגרמניה, גבאי ממליץ דווקא על זו שבאוסטרליה. אבל איך זה עובד ביומיום? איך מנהלים חברה מישראל, כשהמסחר הוא באוסטרליה? "המסחר מתחיל ב-2:00 לפנות בוקר (שעון ישראל; שח"ו) בכל יום", מספר גבאי. "לכן, בתקופה הראשונה לאחר ההנפקה, ברמה האישית לא היה לי יום ולא לילה. ביום הייתי עובד, ובלילה מסתכל על המניה. לאט-לאט אני מצליח להתנזר מזה.

"הקשר הוא יומיומי מול הצד האוסטרלי שלנו, הדירקטורים האוסטרליים שלנו פעילים מאוד. יש לי שלוש פעמים בשבוע שיחות טלפון מתואמות מראש עם משקיעים אוסטרליים, ומבחינת נסיעות לחו"ל, בגלל המרחק זה קצת בעיה. הציפייה בצד האוסטרלי היא לראות אותנו הרבה יותר, ונכון שהמרחק הוא מגבלה, אבל חברה ישראלית צריכה להגיע מינימום ארבע פעמים בשנה לאוסטרליה".

בדיעבד, הייתם עושים שוב את התהליך?

גבאי: "התשובה היא כן, כי זה נתן לנו את החמצן הנדרש כדי למנף את החברה, בעיקר בכל מה שקשור לשיווק ומכירות. מה שלמדתי תוך כדי תנועה, זה שהבורסה היא לא סלחנית -המשקיעים מענישים אותך במקום. הייתי עושה אחרת את כל התקשורת מול המשקיעים".

אמרת שאין יום שלא מתייעצים אתך לגבי הנפקה באוסטרליה. מה אתה אומר לאותן חברות?

"שצריך להבין את המשמעויות ולדעת מה גודל החברה. חברה שאין לה מספיק אוויר לעבור את התהליך, כדאי שלא תיכנס למהלך. יש כאלה שאומרים 'נרוץ מהר לבורסה האוסטרלית, נגייס כסף, ושום דבר לא חשוב'. גם התהליך עצמו עולה לא מעט כסף, וצריך להביא זאת בחשבון. לי אמרו שהעלויות סביב ההנפקה יכולות להגיע ל-300-400 אלף דולר אוסטרלי - ולבסוף הגענו לכמעט מיליון דולר אוסטרלי.

"לנו ההנפקה עשתה טוב מאוד, ואם הייתי צריך להמליץ למישהו שנמצא במצב שלנו, בהחלט הייתי ממליץ - אבל הייתי ממליץ גם לא להיות ישראלי טיפוסי, ולתת Win-Win למשקיעים. אם אתה מתחיל את המסע עם שווי חברה גבוה מדי, אתה לא נותן מספיק חזון למשקיעים לראות את העלייה. אני יודע מהחתמים שלי שהיו חברות אחרות, שניסו לגייס סכומי כסף הרבה יותר גבוהים בהנפקה - ולא הצליחו. אם תציגו ביצועים כמו שצריך, תוכלו לגייס בעתיד בשווי יותר גבוה, מניסיון".

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?