גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה חברות ישראליות רבות בוחרות להיסחר מעבר לים

לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר מעבר לים, בבורסות של אוסטרליה, לונדון וקנדה, ולוותר על הנפקה בבורסת ת"א ● אלה לא רק חברות גדולות, שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם חברות קטנות ובינוניות ● "לא בטוח שהיינו מצליחים בת"א כמו בבורסה הזרה" ● גלובס השקעות

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב
סידני אוסטרליה / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

"זה נהיה טרנד ברמה כזאת, שאין יום שאני לא מקבל שיחה ממנהלי חברה ישראלית, שמבקשים לשאול ולקבל המלצות לגבי רישום למסחר בבורסה באוסטרליה", אומר ניר גבאי, מנכ"ל ומייסד משותף של חברת הטכנולוגיה אלסייט, בראיון למגזין ההשקעות של "גלובס". גבאי מדבר על העניין הגובר של חברות ישראליות ברישום למסחר בבורסה האוסטרלית (ASX), שבה נסחרות נכון להיום 17 חברות ישראליות, ועוד כמה חברות ישראליות אחרות נמצאות כבר בדרך אליה. אלסייט ביצעה הנפקה בבורסה האוסטרלית לפני שנה, ולאחר זינוק במניה ביצעה הנפקה משנית לפני כמה חודשים.

אבל אלסייט ואוסטרליה הן לא מקרה יחיד, כי אם דוגמה מייצגת לתופעה שמורגשת בשוק המקומי כבר שנים. לא מעט חברות ישראליות בוחרות להיסחר בבורסות מעבר לים, ולוותר על המסחר קרוב לבית, בבורסה של תל-אביב. מדובר לאו דווקא בחברות גדולות יחסית (במונחים ישראליים), שהנפקה בוול סטריט מתבקשת עבורן, אלא גם בחברות קטנות ובינוניות בגודלן, שמעדיפות את הבורסות באוסטרליה, לונדון, קנדה, או במדינות אחרות באירופה ובאסיה.

למה זה קורה? "נתחיל מכך שאין לנו שום דבר נגד הבורסה הישראלית", אומר גבאי. אלסייט, שמנוהלת על ידי גבאי, פיתחה מערכת להזרמת מידע מאובטח בזמן אמת, המסוגלת לשלוח ולקבל נתונים מוצפנים מכל מקום בעולם, והתחילה את דרכה בשוק הביטחוני, תוך הגבלות של הפיקוח על היצוא הביטחוני. כשההגבלות הוסרו לפני כשנה וחצי, החליטו בחברה למנף את המצב להתרחבות לחו"ל, וחיפשו משקיעים.

גבאי מספר שהשמועה הגיעה לשני גורמים שונים: מתווכים או חתמים אוסטרליים, ומנגד קרן קנדית, שביקשה להשקיע באלסייט במטרה להוביל אותה מאוחר יותר להנפקה בקנדה. "התחילה 'מכירה פומבית', והאוסטרלים ניצחו", הוא צוחק. "ההנפקה באוסטרליה הייתה כלי מצוין לגיוס הסכום המיידי, בידיעה שנוכל לגייס שוב בהמשך הדרך, ולראיה, הגיוס המהיר השני שעשינו, בשווי הרבה יותר גבוה".

ניר גבאי / צילום: עדן גבאי

הגיעו אליכם משקיעים פוטנציאליים מקנדה ומאוסטרליה. הייתה גם פנייה מהבורסה בתל-אביב?

"הבורסה בתל-אביב לא דיברה אתי, אבל כן דיברו אתי קרנות ומשקיעים. המשקיעים הישראלים מבינים את מה שאנחנו עושים, ויהיה לנו טוב להיסחר גם בבורסה הישראלית".

אז מה מונע זאת מכם?

"אני לא פוסל את האפשרות לרישום כפול בישראל או בקנדה, ובהמשך הדרך גם בנאסד"ק. היינו חברה קטנה מאוד עד לפני שנה וחצי. אנחנו לומדים מה זה להיות חברה בורסאית תוך כדי הליכה. כל יום לומדים דברים חדשים, ואני רוצה להגיע הרבה יותר מוכן לבורסה המקומית, כי אנחנו הישראלים פחות סלחניים. כלל לא בטוח שהייתי מצליח בבורסה בתל-אביב כמו באוסטרליה".

"הרבה לוגיסטיקה, אבל גם הרבה כסף"

"לדעתי, אם החברות היו יכולות לגייס בתל-אביב, הן היו מגייסות בתל-אביב", אומר עו"ד איאן רוסטובסקי, שיחד עם עו"ד יואב עציון הוא מנהל משותף של מחלקת הייטק והון סיכון במשרד עמית פולק מטלון ושות'. "אוסטרליה, סינגפור וקנדה רחוקות. זה לא פשוט לוגיסטית להנפיק שם - צריך לעשות רוד שואו ויש הבדלי שעות והבדלי תרבויות".

עם זאת, הוא מוסיף, "יש המון כסף באוסטרליה והונג קונג. הרבה פעמים עושים רוד שואו בשתי הבורסות האלה יחד, ומצליחים לגייס 7-15 מיליון דולר. צריך להבין שהבורסה האוסטרלית רצינית מאוד - אין מה להשוות לבורסה בתל-אביב מבחינת המסחור, מספר החברות, שווי שוק, הכל. דבר נוסף לגבי הבורסה האוסטרלית הוא שיש רק בורסה אחת: אין בורסת משנה לטכנולוגיה או לחברות קטנות, כמו בלונדון ובקנדה, למשל".

וזה שיקול משמעותי עבור חברה ישראלית שמחפשת איפה להנפיק?

רוסטובסקי: "החברות מגייסות איפה שהן יכולות לגייס. אבל זה בהחלט פלוס, כי כל המשקיעים יכולים להשקיע בחברה מסוימת, וזאת אותה רגולציה. אין בורסה משנית, שבה יש פחות רגולציה ופיקוח, או שהדימוי שלה פחות יוקרתי. באופן פרקטי, אם יש שווי שוק של פחות מ-50 מיליון דולר, המוסדיים כנראה ממילא לא ישקיעו בחברה. אבל ככל שהחברה גדלה, המוסדיים יתחילו להשקיע בלי צורך לבוא לבורסה אחרת".
שותפו של רוסטובסקי, עו"ד יואב עציון, מוסיף כי "בבורסה באוסטרליה יש טריליון וחצי דולר של נכסים נסחרים, ובסינגפור יש 5 טריליון דולר. בבורסה בתל-אביב, לעומת זאת, יש כמה מיליארדי דולרים - אלה כלל לא אותם סטנדרטים. אלה שווקים נזילים, שמאפשרים גיוסים נוספים בעתיד. מה שכן, זה רחוק, צריך להכיר את התרבות, לנסוע כמה פעמים בשנה - זה החיסרון העיקרי".

אם כך, איך מחליטים לאיזו בורסה להגיע? רוסטובסקי סבור כי אין לשאלה זו תשובה חד-משמעית. "הכל שאלה של איפה נמצא הכסף", הוא אומר. לדברי עציון, "יש שווקים שבהם יש תיאבון מסוים בתקופות מסוימות. עכשיו הקנאביס מאוד לוהט בקנדה, ומאוד לא לוהט בסינגפור. יש גם מומחיות שמתפתחת בשוק מסוים. בסינגפור מאוד רוצים כיום טכנולוגיות פינטק, סייבר, רכב אוטונומי וערים חכמות, וכן קלינטק ואגרוטק. אגב, למשקיעים בסינגפור לא כל כך אכפת מארה"ב. אם אתה מוצלח בשוק בארה"ב ויש לך הרבה לקוחות, זה לא ממש מעניין אותם. חשוב שתהיה לך נוכחות באסיה. יש כיום הזדמנות מעניינת בסינגפור בזכות הרפורמה עם הבורסה של תל-אביב, שמאוד להוטה לקדם את הדבר הזה.

"למיטב ידיעתי, יישב נציג של הבורסה בסינגפור במשרדי הבורסה בתל-אביב במטרה לקדם זאת", מוסיף עציון.

"באוסטרליה אוהבים אנרגיה, חקלאות, וחברות טכנולוגיה, אבל יותר פשוטות, לא מהסגנון של Augmented Reality, למשל", אומר רוסטובסקי. "השוק קצת השתכלל, ומחפש חברות עם מוצר ועם מכירות מסוימות - לא ממש סטארט-אפ בתחילת דרכו. היו כמה סטארט-אפים שהצליחו להנפיק בעבר באוסטרליה, אבל כיום זה לא יקרה - מחפשים חברות יותר בוגרות. לא חברות גדולות, מספיק כמה מיליוני דולרים של מכירות".

עוד איאן רוסטובסקי / צילום: אייל פרידמן

מה לגבי בורסת המשנה בלונדון, AIM, שלפני כמה שנים הייתה היעד המועדף של הרבה חברות ישראליות?

רוסטובסקי: "ב-AIM הייתה הנפקה ישראלית בשנה שעברה, אבל זאת בורסה אנמית, שלא התאוששה מהמשבר שעבר עליה. הנפיקו בה כנראה הרבה חברות לא ראויות לפני המשבר הפיננסי של 2008, ואני מניח שזה קשור גם לברקזיט. יש מי שמסתובב ומנסה למשוך (חברות ישראליות; שח"ו), אבל הם לא הפכו לשחקן משמעותי".

עו"ד מנחם פדר, ראש המחלקה הבינלאומית במשרד כספי ושות', מתייחס לבורסה הקנדית, כשלדבריו, "עד לשנה האחרונה מספר החברות הרשומות למסחר בבורסות בקנדה היה בירידה ארוכת טווח משמעותית. חשוב לזכור שלא רק מספר החברות הנסחרות, אלא גם מספר ההנפקות הראשוניות, הידרדרו בצורה ניכרת בעשור לפני 2017. יש האומרים שהסיבה הייתה נטל רגולטורי רב מדי או חשיפה קלה מדי לתביעות. יש גם שטוענים כי הפוקוס על הביצועים הרבעוניים הפריע לאסטרטגיה העסקית. האם היו תנאים טובים יותר או דומים בשוק ההון הפרטי? האם היה מספיק נזילות בשוק הציבורי? כל אלה נשארים נושאים רלוונטיים עבור חברות ישראליות, שחושבות על הנפקה לציבור בקנדה".

פדר מוסיף כי "במגזרים הנכונים, קנדה עושה היגיון, במיוחד אחרי השנה האחרונה של שיקום בשוק ה-IPO בTSX-, אבל ייתכן שלאו דווקא מדובר בהזדמנות שמתאימה לכולם".

חברות ישראליות בולטות בבורסות לונדון: פלוס 500, בגיר, אטרניטי נטוורקס ופלייטק / צילום: פול האקט, רויטרס

"חייבים אוויר בשביל לעבור את ההליך"

חברת טכנולוגיה ישראלית אחרת שנסחרת בבורסה זרה היא Fyber, מתחום האד-טק, שנסחרת בבורסה בפרנקפורט. פייבר אמנם לא ביצעה שם הנפקה, אלא הגיעה לבורסה באמצעות מיזוג עם חברה שכבר נסחרה שם, אבל לבכירי Fyber יש כמה תובנות כיצד להחליט איפה להיסחר.

מנכ"ל Fyber, זיו אלול; סמנכ"ל הכספים ירון זלצמן (שכיהן בעבר בתפקיד זהה ב-ADO, שגם היא נסחרת בגרמניה) והמשנה למנכ"ל, דני שטרן, מונים ארבעה קריטריונים: השווי בהנפקה; הקשיים הרגולטוריים הקיימים בדרך להנפיק; הנוחות לבצע פעילות של קשרי המשקיעים לאחר ביצוע ההנפקה; ולבסוף, הסחירות.

מבין הבורסות בישראל, בריטניה, גרמניה וארה"ב, הם סבורים שהשוק האמריקאי ייתן את השווי הגבוה ביותר, אחריו השוק הבריטי, ולבסוף, דומים זה לזה, השוק הישראלי והגרמני. "למה אין הרבה חברות הייטק בבורסה בתל-אביב? כי היסטורית, רוב החברות הנפיקו בארה"ב, אז המשקיעים חושבים שאם אתה בא אלינו, סימן שלא הצלחת בארה"ב", מציינים השלושה.

בהקשר של קשיים רגולטוריים לקראת ההנפקה, להערכתם, הקושי הרב ביותר הוא בארה"ב, אחריה ישראל וגרמניה, ולבסוף בריטניה (AIM). בהקשר של קשרי המשקיעים, הם אומרים: "לנו הישראלים הכי קל להתנהל בארץ, כי זאת השפה שלנו ומכירים אותך פה. יותר קל לנסוע מפתח תקוה לתל-אביב מאשר לעלות על מטוס. זה גם עניין של תרבות ושפה".

הקושי הרב ביותר, לדבריהם, הוא בגרמניה, שם יש להגיש תמצית של הדוחות בשפה הגרמנית. הקריטריון האחרון הוא הסחירות, כשלדבריהם, הסחירות הגבוהה ביותר היא בארה"ב, ואילו בישראל - הנמוכה ביותר.

בשורה התחתונה, הייתם ממליצים לחברה ישראלית להיסחר בגרמניה?

"כעדיפות שנייה, אחרי נאסד"ק, התשובה היא כן, אנחנו ממליצים על הבורסה בגרמניה", אומר אלול.

לדברי זלצמן, "השוק הגרמני מתחיל לקבל חברות הייטק, בניגוד לעבר. הם נהיו יותר פתוחים להייטק, כי ברלין הפכה לבירת הסטארט-אפ של אירופה. לפני שלוש שנים הייתי אומר (לחברות הייטק ישראליות; שח"ו) שאין מה להתקרב לשם. זה שינוי תרבותי".

ואם אלול ממליץ על הבורסה בגרמניה, גבאי ממליץ דווקא על זו שבאוסטרליה. אבל איך זה עובד ביומיום? איך מנהלים חברה מישראל, כשהמסחר הוא באוסטרליה? "המסחר מתחיל ב-2:00 לפנות בוקר (שעון ישראל; שח"ו) בכל יום", מספר גבאי. "לכן, בתקופה הראשונה לאחר ההנפקה, ברמה האישית לא היה לי יום ולא לילה. ביום הייתי עובד, ובלילה מסתכל על המניה. לאט-לאט אני מצליח להתנזר מזה.

"הקשר הוא יומיומי מול הצד האוסטרלי שלנו, הדירקטורים האוסטרליים שלנו פעילים מאוד. יש לי שלוש פעמים בשבוע שיחות טלפון מתואמות מראש עם משקיעים אוסטרליים, ומבחינת נסיעות לחו"ל, בגלל המרחק זה קצת בעיה. הציפייה בצד האוסטרלי היא לראות אותנו הרבה יותר, ונכון שהמרחק הוא מגבלה, אבל חברה ישראלית צריכה להגיע מינימום ארבע פעמים בשנה לאוסטרליה".

בדיעבד, הייתם עושים שוב את התהליך?

גבאי: "התשובה היא כן, כי זה נתן לנו את החמצן הנדרש כדי למנף את החברה, בעיקר בכל מה שקשור לשיווק ומכירות. מה שלמדתי תוך כדי תנועה, זה שהבורסה היא לא סלחנית -המשקיעים מענישים אותך במקום. הייתי עושה אחרת את כל התקשורת מול המשקיעים".

אמרת שאין יום שלא מתייעצים אתך לגבי הנפקה באוסטרליה. מה אתה אומר לאותן חברות?

"שצריך להבין את המשמעויות ולדעת מה גודל החברה. חברה שאין לה מספיק אוויר לעבור את התהליך, כדאי שלא תיכנס למהלך. יש כאלה שאומרים 'נרוץ מהר לבורסה האוסטרלית, נגייס כסף, ושום דבר לא חשוב'. גם התהליך עצמו עולה לא מעט כסף, וצריך להביא זאת בחשבון. לי אמרו שהעלויות סביב ההנפקה יכולות להגיע ל-300-400 אלף דולר אוסטרלי - ולבסוף הגענו לכמעט מיליון דולר אוסטרלי.

"לנו ההנפקה עשתה טוב מאוד, ואם הייתי צריך להמליץ למישהו שנמצא במצב שלנו, בהחלט הייתי ממליץ - אבל הייתי ממליץ גם לא להיות ישראלי טיפוסי, ולתת Win-Win למשקיעים. אם אתה מתחיל את המסע עם שווי חברה גבוה מדי, אתה לא נותן מספיק חזון למשקיעים לראות את העלייה. אני יודע מהחתמים שלי שהיו חברות אחרות, שניסו לגייס סכומי כסף הרבה יותר גבוהים בהנפקה - ולא הצליחו. אם תציגו ביצועים כמו שצריך, תוכלו לגייס בעתיד בשווי יותר גבוה, מניסיון".

עוד כתבות

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה