לבנת עין שי וחנן פרידמן בדיון עם עירית אבישר / צילום: איל יצהר
"כשנקבל את המכתב מוועדת הבדיקה של הענקת האשראי ללווים הגדולים, נראה מה כתוב בו ונבחן איזה מידע החוק מתיר לנו להעביר" - כך אמר היום (ד') עו"ד חנן פרידמן, ראש חטיבת אסטרטגיה ורגולציה בבנק לאומי, יום לאחר שבנק דיסקונט קיבל מהוועדה פנייה לספק מידע בנוגע למתן האשראי בבנק. פרידמן אמר את הדברים לעירית אבישר, כתבת ופרשנית בנקים ב"גלובס", בכנס "עושים שוק" של העיתון. בשיחה השתתפה גם עו"ד לבנת עין שי וילדר, מזכירת קבוצת לאומי.
בתשובה לשאלה האם הוא חושב שהוועדה היא חלק מעליהום שיש בכנסת על הבנקים או ביקורת לגיטימית אמר פרידמן: "אני חושב שכל ביקורת היא לגיטימית אבל השאלה מה המטרה שלה. מכל ביקורת צריך ללמוד ולהפיק לקחים. אני מניח שהרבה בציבור כועסים על הבנקים, והח"כים מייצגים את זה. אם רוצים לפתור בעיות, ואף אחד לא חף מבעיות - כשמנסים לטפל בזה בצורה עניינית, ולקבל החלטות על בסיס מידע ולא אמירות פופוליסטיות - אני בעד. זה עוזר לאמון של הציבור במערכת הפיננסית ובלי אמון - אין מערכת פיננסית".
לצפייה בפאנל (עד דקה 14)
אחד הנושאים שאתה מתמודד איתם היום הוא חוק שטרום שהמטרה שלו היא לקדם את התחרות במערכת הבנקאית ולהפחית מחירים באשראי הצרכני - אתה חושב שהמטרות יושגו?
פרידמן: "במילה אחת - לא. החוק נועד להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, אבל אי אפשר לעשות את זה באמצעות יצירת גופים שהם לא בנקים. בשביל זה צריך ליצור עוד בנקים ובנק ישראל מנסה לקדם בנקים דיגיטלייים, כפי שפורסם באחרונה, בנקים שייחקו את מה שעשינו בלאומי בפפר. חברות האשראי שיופרדו לא יהיו בנקים במובן המסורתי. הרגולציה שמוטלת על המערכת הבנקאית היא כזאת שחברות כרטיסי האשראי - עיקר ההכנסות שלהן הן מדברים אחרים. דווקא לקבל רישיון בנקאי ימנע מהם מלהיכנס לתחומים אחרים כי רישיון בנקאי זה בעיקר איסורים. אני לא צופה שיקומו בנקים במודל המסורתי".
חלק מרפורמת שטרום זה למכור את לאומי קארד שעיקר הלקוחות של החברה הם לקוחות של בנק לאומי. זה מטריד אתכם שהיא תהפוך למתחרה שלכם?
פרידמן: "אנחנו בעד תחרות, ולא רק בדיבורים. עיקר הפעילות של לאומי קארד - יהיה אסור לנו בנק לעסוק בהנפקה של כרטיסי אשראי. התחום של האשראי הצרכני זה אוקיאנוס גדול. ואני מעריך שהתחרות לא תהיה דווקא על לקוחות שמקבלים אשראי בבנקים, אלא על לקוחות שבשבנים האחרונות מקבלים אשראי במקומות אחרים. אני לא רואה את זה כפוגע בבנק".
לבנת, את עוקבת אחר תהליך מינוי הדירקטורים בבנק שבגלל שאין גרעין שליטה - הוא מורכב יותר. באחרונה היתה ביקורת על תהליך המינוי, האם היא מוצדקת, האם יש בעיה בשיטה?
עין שי וילדר: "אנחנו עסוקים מאוד בכל הנושא של מינוי דירקטורים שהפך להיות מאוד מאתגר. הוועדה היא בלתי תלויה ומקצועית שמציעה מועמדים לדירקטוריון. אנחנו דורשים ממנה הצעות של מה שאנחנו צריכים לדירקטוריון - ומקבלים רשימה של הדירקטורים הפוטנציאליים. אחת הבעיות היא שאין הבדל בבנק ללא בעל שליטה בין דירקטור פנימי לחיצוני. ההבחנה היא מלאכותית ורק מקשה יותר על בחינת הדירקטורים. "יש בעיה אינהרנטית בנק ללא גרעין שליטה שלא מאפשר לו להתאים את תמהיל הדירקטורים. הבנק לא מעורב בתהליך, אסור לנו להיות מעורבים בו".
אלטושלר שחם ניסה להציע מועמד לדירקטוריון ומשך את המועמדות אחרי כמה זמן - למה?
עין שי וילדר: "החוק מטיל מגבלה מאוד קשה על מחזיק מניות שיכול להציע דירקטור - אותו גוף הופך להיות איש קשור. לא רק הוא, אלא כל הגופים שבשליטתו וחלות עליו מגבלות לכל הפעילות שלו בבנק. אשראי, פקדונות, הכל צריך להיות מאושר בוועדת ביקורת. זאת רגולציה שלדעתי היא מחמירה וצריך לבצע עליה חשיבה. אחרת נמצא את עמנו ללא נציגים מוסדיים. יש פה כשל שצריך להפחית את הרגולציה. אם מסתכלים על השנים האחרונות, היחיד שהציע מועמד זה אוצר התיישבות היהודים שהוא לא גוף עסקי".
מה צריך לעשות כדי לשנות את התהליך?
עין שי וילדר: "ראוי לבצע שיח גם עם המוסדיים, הבנקים ואנטרופי. הרגולציה מאוד מכבידה, החשש מניגוד עניינים גדול באופן חסר תקדים ואלו שאנחנו רוצים בתוך הדירקטוריון שלנו - אנחנו לא מסוגלים לאשר אותם".
חנן, אתה אחראי על האסטרטגיה של בנק לאומי. הפעילות שלו בחו"ל, מתחיל לצמצם אשראי צרכני, איפה אתם מתכננים לצמוח?
פרידמן: "יצאנו מחו"ל מבחינת נקודות על הגלובוס ולא מבחינת היקף הפעילות. לגבי מנועי צמיחה - הוכחנו בעבר ואנחנו מתכוונים להוכיח שיש מנועי צמיחה. פפר זה דוגמא מהשנה שעברה. יש לנו כמובן יוזמות חדשות, חלקן יושקו בקרוב אבל יש לנו שורה של מנועים".