איל וולדמן ובשאר אל מסרי בפאנל עם נעמה סיקולר / צילום: איל יצהר
במסגרת ועידת שוק ההון של "גלובס" שנערכה הבוקר (ד'), התנהל דיון שעסק בחיבור יוצא דופן, בין איל וולדמן, נשיא ומנכ"ל חברת הטכנולוגיה מלאנוקס לבין בשאר אל מסרי, מייסד העיר רוואבי ומייסד ונשיא Massar International.
תחילה סיפרו השניים על ההיכרות ביניהם, שהובילה בהמשך למערכת יחסים פורה בין החברות. אל מסרי סיפר כי "הכרנו במקרה בארוחת ערב בוושינגטון, בה התארחנו שנינו, ומיד נוצר חיבור בינינו ברמה האישית וכך הפכנו לחברים טובים. אבל התחברנו גם הרבה מעבר לעניין האישי".
לצפייה בפאנל (דקה 14 עד דקה 38:15)
וולדמן הוסיף כי "שמעתי על מסרי עוד הרבה לפני שנפגשנו, ולאחר שנפגשנו הבנו ששנינו רוצים לשנות ולהשיג תוצאות שיסייעו לשני העמים. אני מאוד מעריך את העבודה של מסרי בצד הפלסטיני, ואנחנו מנסים לפעול יחד כדי להשיג תוצאות בפעילות המשותפת שלנו. שנינו מגיעים מרקע של עשייה עסקית ברמה אתית גבוהה, לכן הצלחנו להתחבר, שנינו מעריכים עשיית עסקים ואוהבים לעשות עסקים, ובהתאם, ניסינו לבנות מצב של WIN-WIN בין החברות שלנו. ברמה האישית אנחנו מבלים יחד והפכנו לחברים טובים".
אל מסרי אמר כי "אני חושב שהישראלים לא מכירים באמת את העשייה הפלסטינית וגם ההיפך. יש לנו תפיסות שגויות, וכשנפגשים פנים אל פנים מבינים את זה. אני חושב שהמנהיגות בשני הצדדים, ויותר בצד הישראלי, חייבים לאמץ גישה פתוחה יותר ואם שני הצדדים יקיימו תקשורת בין אלפי אנשים, המנהיגים יכולים להפוך את זה למילניום. לנו יש משאבים טבעיים דומים לאלה שלכם. כל לילה אני הולך לישון ומתפלל שישראל תגלה זהב, כי אז גם אנחנו נגלה, כי זו אותה אדמה. המשאב החשוב ביותר שלנו הוא המשאב האנושי. כל שנה 4,000-5,000 תלמידים מסיימים אצלנו ללמוד. יש לנו הרבה חומר אנושי משכיל, אוכלוסייה צעירה, אבל עם אבטלה גבוהה של 45%, ובעזה 85%. לכן יש פה הזדמנות גדולה, וזו הזווית שאנחנו מסתכלים עליה. האוכלוסיה הזו לא מוכנה לגמרי, אבל מוכנה בחלקה.
וולדמן ציין כי "אחד מהדברים המעניינים הוא שיש פחד גדול של שני הצדדים, שמוביל לשנאה. לכן, אם יש חיבור טוב בין החברות, הפחד יורד וזה עוזר לשיפור המצב. אם נוריד את הפחד ונבין שאפשר לעשות עסקים ביחד, זה מצב ממנו ירוויחו שני הצדדים".
היו בין הצדדים כבר הרבה מלחמות, העובדים לא אומרים שהם לא רוצים לעבוד עם הצד השני?
וולדמן: "היו כאלה, אבל ממש מקרים בודדים. החלק הגדול לא מתנגד. אמנם לא כולם מסכימים עם הדעות של כולם, אבל אפשר לדבר אחד עם השני, וככה מורידים את הגדרות בין הצדדים ואפשר לעבוד יחד. בנושא הזה עזה חשובה במיוחד, ואם נעסיק יותר עובדים שם, זה ישפר את מצב האנשים בשני הצדדים".
אל מסרי: "היו כאלה שלא רצו לעבוד עם הצד השני, אבל זה הקול של המיעוט הקיצוני שאתם מכירים טוב מאוד בישראל. לנו ולכם יש את הקיצונים, ולצערי הם הקול המוביל כיום. כבר ביקרו אותי על הנורמליזציה שאני מקדם, וביקרו אותי גם שאני מדבר פה בוועידה, אבל אני לא מודאג מזה, כי הרוב הגדול תומך בי. כל יום, כ-450 אלף פלסטינים חוצים את הגדר, וזה תורם לשני הצדדים. כשפלסטיני עובד עבור חברה בינלאומית, השכר שלו גבוה, אבל פחות מהשכר של ישראלי, לכן שני הצדדים מרוויחים. אנחנו לא מבקשים מאף חברה לבוא לעבוד פה רק כדי לעשות לנו טוב. אנחנו יכולים לייצר לאותן חברות ערך מוסף, ויש כבר לפחות 10 חברות ישראליות שעובדות איתנו ברוואבי".
מפה שיתוף הפעולה הזה נשמע מצוין, אבל מה המנהיגים לא מבינים שאתם שניכם מבינים?
וולדמן: "אני לא יודע מה הם מבינים ומה לא, אבל המחויבות לשלום היא נדרשת, וצריך להבין שכדאי ליצור סינרגיות משני הצדדים. מה שחשוב זה לעשות שינוי, והעובדה שיש לנו מאות עובדים פלסטינים, ויש עוד חברות שנכנסות לשם, עשויה לשנות את האווירה לא רק על אותם עובדים, אלא גם על המעגל השני והשלישי הקשור אליהם, ואני מקווה שזה יוכל להשפיע גם על המשקיעים. אנחנו יכולים לדבר פחות ולעשות יותר, לקחת עובדים טובים יותר ולשפר את המצב".
מסרי: אנחנו מייצגים דוגמה קטנה של מה שיכול להיות. העבודה של מלאנוקס היא לא רק של מאות הפלסטינים שהיא מעסיקה, אלא של יותר מעשרת אלפים איש שמושפעים מכך, ובסך הכל אמנם הכלכלה היא סופר חשובה, אבל המנהיגים מחמיצים הזדמנות אדירה של יותר מכמה מאות או אלפים בחברות הטכנולוגיה, ואני מקווה שהדוגמה שלנו תוכל לעזור להם להסתכל בצורה הנכונה על המצב".
האם הצבא הישראלי עוזר או לא?
מסרי: "אין כיבוש טוב, ולהיות נכבש זה נורא, לא חשוב מי הכובש. עבור הכובשים, להיות כובש זו נקודה שחורה. כשאנחנו עוסקים בכיבוש ופועלים מול אנשי הצבא, זה לא נעים, גם מול האנשים הכי נחמדים שבהם, כי זו הרגשה לא טובה. ברגע שהם בלי מדים, זה הרבה יותר נעים".
מסרי הוסיף כי "יש לי ביקורת גם על המנהיגות שלי, אבל אנחנו עוד לא מדינה, אלא רק מדינה בדרך ואנחנו עוברים מהפכה. חתמנו על הסכם שלום, הכרנו בישראל וזה זמן להתקדם מעבר לכך. אנחנו מתקדמים לקראת מנהיגות חדשה. יש לי ביקורת על הממשל הפלסטיני, והם משתמשים בתירוצים ויכולים לעשות הרבה יותר, אבל בגלל הכיבוש המצב שונה".
מסרי, תוכל לספר לנו קצת על רוואבי?
"הפרויקט המרכזי שם הוא עיר חדשה - העיר החדשה הראשונה שנוסדה בפלסטין. זה פרויקט שהתחלתי ליזום ב-2007, והיום חיים שם כבר כ-40 אלף אנשים. מרוואבי אפשר לראות את תל-אביב, אבל לצערנו, למרות שאפשר לראות ממנה את תל-אביב, רוב הפלסטינים בגדה המערבית לא היו בים. הרבה ישראלים מבקרים בה, וזה המקום היחיד בגדה בלי שלטים לישראלים שלא להיכנס אליה, ולכן היא הופכת ליעד משמעותי.
וולדמן הוסיף כי "רוואבי זו עיר נהדרת עם אווירה טובה. הייתי שם הרבה פעמים, וזו הדרך הנכונה ללכת בה".
אמנם שיתוף הפעולה ביניכם נשמע טוב, אבל הוא מאוד מורכב וצריך להיות מאוד אמיץ כדי לייסד את מערכת היחסים הזו.
וולדמן: "אני חושב ששיתוף הפעולה בינינו הוא טבעי, וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים לעשות. לפעמים צריך להראות מנהיגות, ואני חושב שעוד חברות יצטרפו אלינו. אנחנו לא צריכים להיות אמיצים כדי לעשות זאת, זה היגיון פשוט.
אייל, אתה עובר ימים מיוחדים בעצמך, עם ההתנהלות מול קרן סטארבורד. ספר לנו קצת על זה.
"סטארבורד פעלה באקטיביות בחודשים האחרונים, וזה זה לא היה תמיד נעים, אבל הגענו לפיתרון הטוב ביותר, ובסופו של דבר נוצר מצב של win-win לשני הצדדים".