וואטסאפ / צילום: שאטרסטוק
אמצעי התקשורת הזמין ביותר כיום בחלק גדול מהמשפחות הישראליות הוא אפליקציית וואטסאפ, ולכן אין זה מפתיע שתכתובות הוואטסאפ הפכו לזירת התגוששות גם בבתי המשפט לענייני משפחה. מטבע הדברים, חוקי מדינת ישראל לא כוללים התייחסות מפורשות לאפליקציה שלא הומצאה עדיין בעת שנחקקו, ולכן נדרשת אדפטציה של ההתייחסות לשימוש בה, במסגרת פרשנות הדינים השונים.
קיים קושי בהשוואה בין כתיבת מסרים בוואטסאפ לדרכי התקשורת בעבר כגון כתיבת מכתבים, מאחר שאנשים אינם משקיעים בניסוח המסרים בוואטסאפ את מידת שיקול-הדעת שהיו משקיעים בעבר בכתיבת מכתב, ופעמים רבות הם כותבים אמירות כלאחר יד או בשעת כעס.
מבחינה זאת השימוש בוואטסאפ דומה יותר לדיבור מאשר לכתיבה, אך גם השוואה זאת אינה הוגנת, שכן בניגוד לאמירות המושמעות במסגרת שיחה, החשיפה בקבוצת וואטסאפ יכולה להיות לקהל רב, וכמו כן המסרים הקשים בכל זאת מופיעים בכתב, שחור על גבי מסך, ונותרים צרובים שם, במקום להיעלם בחלל האוויר כבשיחה בעל-פה.
הבעייתיות שבתחימת הגבולות מודגמת היטב בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה בתביעת הטרדה מאיימת. התובעת הגישה בקשה לקבלת צו הגנה כנגד בעלה לשעבר, שיאסור עליו להטריד אותה או את בני משפחתה באמצעות הודעות וואטסאפ.
הרקע להגשת הבקשה היא שורה של הודעות נאצה ששלח הבעל להוריה, לאחיה ולגיסתה של התובעת, ובהם כתב את הדברים הבאים: "אז עוד לא הבנתי איזה מטען חבלה הונח בביתי, ולאיזה מקומות אפלים, פסיכים ומרושעים צללה הגברת"; "שם נחצו הקווים לעבר הבלתי נמחל. עלילות-דם מצד האדם הקרוב אליך ביותר... היום אני בגדר אלמן ... אולם נחוש להילחם מלחמת חורמה ברוחות". כמו כן הבעל כינה את האישה "מתועבת"; "חולנית"; "איבדה מאישיותה"; "שפלה ומחרידה"; "פושעת"; "ביצעה פיגוע מחריד"; ו"מעוררת חלחלה".
בית המשפט לענייני משפחה לא ראה הצדקה במתן הצו, משום שלא סבר כי האישה באמת מרגישה מאוימת מתכתובות הוואטסאפ ששלח הבעל לשעבר, הן מכיוון שלא נשלחו אליה אישית אלא לבני משפחתה, והן מאחר שלטעמו מדובר ב "ביטויים נוקבים" אך לא "אלימים, מאיימים או מטרידים".
בערעור שהגישה האישה התברר כי בית המשפט המחוזי מתייחס בפחות סלחנות לאופן הביטוי של הבעל בהודעות הוואטסאפ. בית המשפט המחוזי אמנם הסכים כי אין צורך בהוצאת צו הטרדה מאיימת נגד הבעל לשעבר, לאור התחייבותו כי לא ישוב על התנהגות זאת, אך ראה לנכון לכתוב הבהרה לפיה התכתובת הבוטה והמטרידה שכתב הבעל חוצה את הרף התחתון של המותר, ולכן מהווה "הטרדה מאיימת" לפי לשון החוק.
תכתובות בוואטסאפ יכולות להיות בסיס לא רק לתביעות הטרדה מאיימת אלא גם לתביעות לשון הרע. בתביעה שנדונה בשנה שעברה, עורך דין הגיש תביעת פיצויים בגין דיבה שהוציא נגדו אחיינו, תלמיד ישיבה, בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית, בה היו חברים כל האחים. האחיין התנגד לרצונו של דודו להעסיק עובדת זרה לטיפול בסבתא החולה מסיבות הלכתיות, ובלהט המחלוקת כינה את דודו "הכופר הגדול הרובץ בתוך משרדו... אשר במשך שנים רבות מרמה משפחה שלמה... מגדיל להחציף ולעוות פירוש דברי תורתנו הקדושה... להצדקת דרכו הנלוזה והמושחתת כאותו החזיר המרים פרסותיו מעלה". כמו כן כתב האחיין כי הדוד מטמא את ביתה של הסבתא בהכניסו גויה לביתה, שתקלקל את סדרי הכשרות ועוד.
בית המשפט הסכים עם התובע שהדברים שנכתבו אודותיו בהודעות הוואטסאפ המשפחתיות מהווים לשון הרע, אך לא מצא לנכון לחייב את האחיין במלוא סכום הפיצויים שמאפשר החוק, אלא בסך של 3,000 שקל בלבד. בשיקוליו להפחתת סכום הפיצוי ציין בית המשפט כי הדברים פורסמו בקבוצת וואטסאפ מוגבלת של בני המשפחה בלבד, וכי כעניין שבמדיניות למניעת הצפת בתי המשפט, "אין לעודד צדדים לסכסוך משפחתי להגיש תביעות לשון הרע בגין כל ביטוי פוגע שנאמר על-ידי הצד שכנגד", שכן "סכסוכים מסוג כזה הם מטבע הדברים טעונים מאוד מבחינה רגשית ועלולים לגרור ביטויים חריפים שנאמרים בסערת רגשות".
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il