גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסלבס שמלמדים את הילדים שלכם לא לחבוש קסדה

בפרסומות לאופניים וקורקינטים חשמליים ברשת, מעודדים המשווקים את השימוש בכלים באמצעות סלבס שלא חובשים קסדות, מכיוון שהן פוגעות בתדמית הקולית • אלא שהמחיר לכך גבוה, ולראיה - מספרם ההולך וגדל של הנפגעים

קמפיין חבישת הקסדה בכיכובה של שלומית מלכה
קמפיין חבישת הקסדה בכיכובה של שלומית מלכה

בחודש שעבר עלה לאוויר קמפיין בכיכובה של הדוגמנית ומנחת הטלוויזיה שלומית מלכה תחת הסיסמה "שימו קסדה על מה שכולם חושבים", שמנסה לשכנע את הציבור להקפיד לחבוש קסדה בזמן רכיבה. מלכה כידוע למדה בדרך הקשה על הסכנות הטמונות ברכיבה על כלי ממונע ללא קסדה - היא עצמה עברה תאונה בעת שרכבה על קורקינט חשמלי ללא קסדה, ומאז הפכה לשגרירה של הנושא ולפרזנטורית של המועצה לבטיחות בדרכים, בתמורה לבונוס צנוע של 150 אלף שקל.

בסרטון בו מככבת מלכה היא עצמה נראית חובשת קסדה, אך מדובר ביוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. לא מעט סלברטיס לוקחים חלק בקמפיינים שמקדמים כלי רכב ממונעים - קורקינטים חשמליים, אופניים חשמליים וסגווי - אבל הסיכוי שיתפסו אותם בפרסום חובשים קסדה שואף לאפס. הקסדה אם תופיע תהיה בדרך-כלל ביד, אך סביר יותר להניח שהיא לא תופיע בפריים בכלל.

דוגמה לכך היא סרטון הפרסומת שהפיק השחקן אושרי כהן למותג הקורקינט החשמלי אינוקים. הפרסומת משדרת לכל אורכה זרימה ורוגע ומככבים בה בנוסף לכהן ידוענים כמו שי מיקה, שלומי קוריאט ונוספים שמוכרים DNA מאוד תל-אביבי אורבני. הם מפליגים בשבחי הקורקינט שלהם ושי מיקה אפילו מדברת על האקססוריז שהיא רכשה עבורו. אבל בשום שלב לאורך הסרטון לא נראה איש מהרוכבים חובש קסדה.

העדר הקסדה בולט לא רק על ראשי המפורסמים, למעשה נדיר למצוא קסדה בפרסום שמצולם בישראל. וזה בולט לא רק בקמפיינים מבוימים, אלא גם בתמונות הפפרצי - רובן מתואמות מראש עם הסלברטי - או בתמונות שהסלברטי מעלה לאינסטגרם. 

חשוב לציין שלא מדובר בעבירה על החוק כי בחבישת קסדה מחויבים רק ילדים ובני נוער עד גיל 18 ורוב המציגים בפרסומות עברו את הגיל הזה מזמן. אבל, רוב מי שפועל בתחום יודע שקסדה מקטינה ב-50% את הסיכוי לפגיעות ראש וזה משמעותי מאוד בהתחשב בכמות הגבוהה של תאונות בכלים אלה.

יותר מזה, אף שהחוק מתיר רכישת ממונעים רק מגיל 16 ומעלה בפועל אחוזים גבוהים מהכלים האלה מוחזקים בידי בני נוער ולפעמים בני נוער צעירים מאוד. לפי ההערכות, בישראל יש כיום כ-450 אלף כלים ממונעים מתוכם למעלה ממחצית מוחזקים על-ידי ילדים ובני נוער שנחשבים למושפעים במיוחד מפרסום המובל על-ידי סלברטיס באינסטגרם ובפייסבוק.

רוב המשווקים אמנם מעידים על עצמם שאינם פונים לילדים, אבל קשה שלא לתהות לגבי טענה זאת כשמנתחים באיזה עיתוי בשנה בוחרים רובם להגביר את הפרסום. ממחקר שנערך עבור "גלובס" על-ידי יפעת בקרת פרסום עולה כי ב-8 השנים האחרונות באופן מסורתי חודש ספטמבר, שהוא חודש ההכנה ליום כיפור (חג האופניים), הוא המושקע ביותר בפרסום לאורך השנה ומרכז לתוכו 30% מההוצאה הפרסומית השנתית של הקטגוריה. 85% מההוצאה לפרסום בקטגוריה הם בדיגיטל, בעיקר בפייסבוק וביוטיוב, והשאר ברדיו, עיתונות ושילוט חוצות.

נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, אומר כי "בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי באקו-סיסטם התחבורתי במדינת ישראל עם חדירה גבוהה של אופניים וקורקינטים חשמליים. מנתוני סקר שערכנו עולה כי הציבור שואף לרגולציה בתחום זה, ובינתיים ממשיכה הקטגוריה לייצר ביקושים באמצעות פרסום בפייסבוק וביוטיוב".

להציל חיים לא מצטלם מספיק יפה בפרסומת

שוק הממונעים בארץ הולך וגדל בשיעורים גבוהים מהמקובל בחו"ל ועל רקע השימוש הגובר בכלים אלה, עולה גם הסיכוי של הרוכבים להיפגע: הסיכוי של רוכב אופניים בישראל להיפגע באופן חמור בתאונת דרכים גבוה פי 5 משל נוסע ברכב. מתחילת השנה ועד היום נהרגו 10 רוכבי אופניים חשמליים, כאשר רק לשם השוואה, לאורך כל 2017 נהרגו 7 רוכבי אופניים. המגמה ברורה, ואם מתייחסים לזה שהשוק רק הולך וגדל היא מדאיגה אפילו יותר. מדאיג לא פחות הוא הנתון שמראה כי רק 21% מהרוכבים חובשים קסדה, שיכולה להיות ההבדל בין חיים למוות.

במחקרים שנעשו על-ידי חטיבת המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים בנוגע לסיבות לאי-חבישת קסדות, עלה כי הן תלויות בגיל הרוכב. הרוכבים הצעירים הסבירו את אי-החבישה במראה הבלתי מחמיא שהיא יוצרת לרוכב שגורר הקנטות מהסביבה. המבוגרים הסבירו זאת בנימוקים פרקטיים: לא נוח לחבוש, אין היכן לאחסן, וגם התייחסו למראה הרוכב שיוצרת הקסדה.

"בכל מקום אצלנו כתוב 'קסדה מצילה חיים'. אבל זה לא מצטלם יפה ולכן פחות מצלמים את זה" אומר כפיר בן שושן מנכ"ל ובעלי אינוקים - שמוכרת קורקינטים חשמליים. לפי גורמים בתעשייה בן שושן מרושת היטב בחיי הלילה ומנצל את הקשרים האלה כדי לקדם את המותג שהקים. לדבריו הוא מאמין גדול בקידום באמצעות מובילי דעה אך הוא אינו משלם להם אלא עושה עסקאות חליפין או נותן הנחות. בן שושן מאמין שהתחום רק ילך ויגדל. היקף המכירות שלו ב-2017 עמד על כ-20 מיליון שקל ולאחר חמש שנות פעילות יש לו עשרה סניפים כשעד סוף 2018 הוא מתעתד לפתוח 20 סניפים נוספים.

גם מנהל השיווק של סגווי, יאיר יונגר, מדבר על תחושה דומה. גם הוא רואה חשיבות גדולה בחבישת קסדה וכחברה בינלאומית אפילו יש לסגווי חומרים פרסומיים מחו"ל שבהם מצולמים רוכבים חובשי קסדה. אבל בארץ חלק לא מבוטל של פרסומי החברה נעשה באמצעות סלברטיס, ולהם פחות נוטים להגיד מה לעלות ואיך.

אבל יש גם מי שאומר בקול רם שהיבואנים והמשווקים יכולים לעשות יותר, אך מעדיפים שלא. "זה נכון שלא מקפידים מספיק וזו טעות וזה לא צריך להיות ככה", אומר טל אלמוס, מנכ"ל אלקטריק קונספטס שמשווקת אופניים חשמליות."אני חושב שסרט שרוכבים בו בצורה בטיחותית עם קסדה ולפי הכללים זה סרט טוב, אבל החברות עושות מה שהשוק רוצה. כשיושב מישהו שמפרסם אופניים, וצריך להחליט אילו נתונים להבליט, הוא מבליט את מה שיביא את אחוז המכירות הגבוה ביותר בהתאם לאימפקט של הקמפיין. לא מעניין אותו אתיקה ורגולציה. הוא חי את המכולה שיושבת באשדוד או בחיפה, ואת האנשים פחות מעניין בטיחות אישית וחוק, ומה שהם רוצים זה אופניים שבמקום להגיע למהירות של 25 קמ"ש, מגיעות ל-45 קמ"ש".

ישראל איינהורן, מנכ"ל בית הקונספטים אלנבי, המתמחה בפרויקטים של תוכן לקהל צעיר, טוען כי חברה שמשתמשת במובילי דעת קהל בצורה לא אחראית, פוגעת בעצמה ובענף שהיא יושבת עליו. "אם השימוש לא יהיו בטוח ואנשים ייפגעו מאופניים חשמליים, הורים לא יתנו לילדים שלהם לקנות אופניים ואנשים ירתעו מלסכן את עצמם ויבחרו לנסוע בכלי תחבורה אחרים. שימוש אחראי ומובנה הוא קודם כל אינטרס של היצרן והמשווק. גם בתעשיית האלכוהול הגלובלית הבינו את זה ממזמן והתעשייה החליטה בעצמה לקדם את הנושא של 'שתייה באחריות'. תעשיית האופניים החשמליים צריכה לקדם שימוש בקסדות וכזה שמשתלב בצורה חיובית ואורגנית עם הסביבה ואינו פוגע ומפריע לה".

מוריה מלכה דוברת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מסבירה כי במצב החוקי השורר כיום היכולת לפעול מול מפרסמים המציגים רוכבים ללא קסדה מוגבלת. "אנחנו במלכוד", היא אומרת, "מפני שאנחנו מקדמים חוק שעיקרו חבישת קסדה בכל גיל ועל כל כלי. היום החובה על חבישת קסדה היא עד גיל 18 בתחום עירוני. לכן אנחנו מוגבלים מבחינת יכולתנו לפנות למפרסמים ולהכריח אותם לעשות פעולה כלשהי. מה גם שבאינטרנט התחום ממילא פרוץ בכל מה שקשור בקמפיינים, ולא רק כאלה שעוסקים בבטיחות.

"נפגשנו עם כל המשווקים של הכלים הממונעים שלא דורשים רישיון, חילקנו להם חוברות הסבר מאיזה גיל מותר ואיך צריך לנסוע והם מחלקים אותן במעמד הקנייה. בקשנו מהם לתלות בעסקים שלהם שילוט שאומר שהרכיבה מותרת מגיל 16 ומעלה. אנחנו מנסים לרתום אותם אבל בסופו של דבר לחבוש קסדה זה עניין פרסונלי. אדם צריך להחליט אם לחבוש אותה, ולנו נותר רק לפנות לרציונל ולאתיקה של מוכרים, הורים ויבואנים. הקמפיין של הרשות מציג את מלכה כמי שעוזרת לאנשים לא לייחס חשיבות למה הסביבה חושבת על קסדה ולחבוש אותה בכל זאת". 

בני נוער הם סוכני השינוי הטובים ביותר

שגיא ברייטנר הוא סלברטי בעצמו. הוא אמן ביטבוקס, שחקן, מנחה טלוויזיה ואושיית רשת. עתה, יחד עם השותף דניאל מונק הוא גם חלק מפרויקט ההאדסטארט וייב, שמקווה לייצר קסדות אופנתיות. כאלה שירצו לחבוש כי זה מגניב ונוח, לא רק כי צריך. ברייטנר ומונק מנסים כעת לגייס 150 אלף שקל כדי לייצר 1,000 קסדות ראשונות.

בסרטון שמשדר סופר קוליות בו כל המשתתפים רוכבים כשקסדות לראשם הם מתאר את וייב כ"מותג תל-אביבי צעיר של קסדות מגניבות כדי שתוכלו לשמור על עצמכם בסטייל".

"לפני חצי שנה שמנו לב שרוב הרוכבים בתל-אביב רוכבים ללא קסדה ושאלנו את עצמנו למה זה ככה, אם ברור לכולם שזה כל-כך חשוב ומציל חיים". השניים מבשרים בסרטון על הקמת תנועה "שומרים על הווייב" שאמורה לסייע בהפיכת הקסדה למוצר 'מגניב'.

"מין הראוי שבכל קמפיין שעולה בתחום, יראו רוכב חבוש בקסדה כדי שיובן שזה הסטנדרט. יש ליצרני האופניים את הכוח, ואם הם רוצים שהקמפיין יהיה קולי ומגניב אפשר לעשות אותו כזה גם עם קסדה. בגלל שעד עכשיו בפרסומות שלהם לא חבשו קסדה אנחנו מראים לכולם שאפשר לעשות קמפיין סופר מגניב וסופר קול עם קסדות מגניבות ואופנתיות. זה רק החלטה של להרים את הכפפה ולעשות שינוי תדמיתי וחברתי".

ברייטנר מוסיף כי לעשות קמפיינים שלכאורה מתאימים לצעירים זה גם לא ממש יעיל. "יש פרסום שמיועד לבני נוער שלעיתים בעייתי עבורם כי הם מזהים אותו ומתרחקים. בני הנוער רוצים להיות כמו הגדולים אז הפרסומות שמעלים הם כאילו לבני 25 אבל בני הנוער יותר מושפעים ממנה. בני נוער רוצים להרגיש חופשיים וכרגע זה יותר מגניב להיות בלי קסדה אבל זה רק עניין תרבותי. גם על אופנועים פעם לא היו מחויבים לחבוש קסדה. 

"לשמחתי המחוקק היום יותר ברור לגבי מה אסור ומה מותר בכל הקשור באופניים החשמליים וקורקינטים ואם מפרסם כלשהו עולה עם קמפיין שמציג עבירה על החוק זו בעיה רצינית ובעיקר כשמדובר בבני נוער וקטינים שחיים ונושמים דיגיטל ומושפעים מאוד ממודלים לחיקוי שמשתתפים באותם קמפיינים.

"את המפרסמים שחושבים שזה לא מגניב להראות קסדות בקמפיינים שלהם אני יכול להרגיע. בני נוער הם סוכני השינוי הטובים ביותר, והם יכבדו מפרסם שיהיה איתם כן וישיר, גם אם הוא לוקח את תפקיד המבוגר האחראי. אפילו יותר ממפרסם שינסה להתנחמד אליהם ולהציג עצמו כקול".

ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים מקדמים בינתיים תיקום לחקיקה שנמצא כעת בלשכה המשפטית של משרד התחבורה לפני הגשה לוועדת השרים לחקיקה שתחייב חבישת קסדות על אופניים חשמליות בכל גיל. הצעה נוספת שמקדמת הרשות היא חבישת קסדה בכל גיל גם על סגווי והוברבורד. אם החוקים האלה יעברו קסדה על הראש בקמפיין כבר לא תהיה שאלה של בחירה. 

74% מאמינים שיש לחייב הוצאת רישיון כתנאי לרכיבה על אופניים חשמליים

מחקר מיוחד שערכה יפעת בקרת פרסום מחקר באמצעות panell4all על-ידי  מדגם ארצי מייצג מגיל 13 בדק עמדות הציבור לגבי קורקינטים ואופניים חשמליים.

רישיון כן או לא? 74% מהנשאלים ענו כי יש לחייב הוצאת רישיון וביטוח כתנאי לרכיבה על אופניים חשמליים. מבדיקת עומק של נתון זה ניכר בבירור כי הוא בהלימה עם השכלה גבוהה, וכי בעוד שכ-82% מבעלי התואר השני ומעלה השיבו בחיוב על שאלה זו, רק כ-63% מבעלי ההשכלה התיכונית חושבים כך.

על הכביש או על המדרכה: כ-60% מהציבור חושבים כי מקומם של האופניים החשמליים על הכביש, לעומת 40% שטוענים שמקומם הוא על המדרכה.

בגלל אי היעילות של התחבורה הציבורית: כ-57% מהנשאלים סבורים כי אם התחבורה הציבורית בארץ הייתה יעילה או זולה יותר, היה יורד מספרם של המשתמשים באופניים ובקורקינטים החשמליים; ואילו 43% סבורים כי תחבורה ציבורית יעילה או זולה יותר לא היה משנה את תמונת המצב.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב