שרה נתניהו ואביחי מנדלבליט / צילומים: אביב חופי ותמר מצפי
אומנם חקירת פרשת הוצאות מעונות ראש הממשלה לקחה הרבה יותר מדי זמן, ואומנם פרשיות בעייתיות אחרות שבהן הייתה מעורבת שרה נתניהו נגנזו בדרך, אבל בשורה התחתונה, החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, להעמיד לדין פלילי את שרה נתניהו, היא ההחלטה הנכונה, שאין בילתה.
ההחלטה גם צפויה להוות קו פרשת המים ביחסים בין היועמ"ש לבין משפחת נתניהו. שרה נתניהו לא תסלח למנדלבליט על החלטתו להעמיד אותה לדין פלילי, ויש להניח שהיא תנסה לבוא עמו חשבון באמצעות ההשפעה הרבה שיש לה על בעלה.
ההחלטה להעמיד לדין את שרה נתניהו מבשרת רעות גם לראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו. מנדלבליט מוכיח כי בניגוד למה שחזרו וטענו מבקריו, הוא אינו חושש להעמיד לדין את בני משפחת נתניהו, למרות שנתניהו אחראי למינוי שלו כיועץ המשפטי לממשלה, ולמרות שמנדלבליט היה מזכיר הממשלה של נתניהו.
כפי שמנדלבליט החליט להעמיד לדין את שרה נתניהו לאחר שהגיע למסקנה שהתמונה המשפטית והראייתית של התנהלותה מחייבת זאת - כך הוא גם יעמיד לדין את בנימין נתניהו, אם וכאשר יגיע למסקנה שהתמונה המשפטית והראייתית מחייבת את העמדתו לדין בתיקים 1000, 2000 ו-4000 - וזהו כנראה המצב.
בשבועות ובחודשים האחרונים יצאנו לא אחת להגנתו של היועמ"ש נוכח הטענות שהוא מטייח את החקירות הקשורות בזוג נתניהו או מפלה את ראש הממשלה ואשתו לטובה. זה לא חלילה שאסור לבקר את היועמ"ש. ביקורת על היועמ"ש ועל הפרקליטות היא דבר ראוי, והביקורת הגורסת כי החקירות של הזוג נתניהו נמשכות יותר מדי זמן, היא נכונה. אבל יש הבדל בין ביקורת לבין השתלחות. וכל מי שתקף את מנדלבליט בצורה משולחת רסן, וכל מי שטען שהוא מושחת - כדאי שיחזור עכשיו לחור שממנו הגיע.
לגופו של כתב האישום: אחרי שהיועמ"ש החליט לגנוז את החשדות נגד שרה נתניהו בפרשת החשמלאי, פרשת רהיטי הגן, פרשת הבקבוקים, פרשת המטפלת, פרשת ניפוח ההוצאות ופרשת המלצרים - חגגו עורכי דינה, ובצדק. אין ספק שכשמשווים את כתב האישום שמוגש נגד שרה נתניהו לחשדות המקוריים נגדה, התמונה נראית הרבה יותר טובה מבחינתה.
ובכל זאת, אי-אפשר להקל במעשים שבהם מואשמת נתניהו. היא מואשמת במעשי מרמה לכאורה מהסוג העלוב ביותר - שימוש במאות אלפי שקלים מקופת הציבור כדי לקבל במרמה מהמדינה מאות ארוחות ממסעדות ומשפים. לא לאשת ראש ממשלה כזאת ייחלנו.