גד סומך / צילום: יוסי כהן
תקציר מקוצר. פרשת הריגול הגדולה ש"מסעירה את המדינה" פרצה באמצע השבוע והעלימה ברגע את ההתעללות במעונות היום (רק לפני כמה חודשים היו התמונות הקשות מהתעללויות בבתי אבות. עם ישראל רחום וחנון). תפסו את גונן שגב! שוב! הפעם, 22 שנה אחרי שסיים הד"ר להיות שר אנרגיה חיוור חלש ובלתי מורגש, הוא מרגל איראני מתוחכם, תאב נקמה ורודף בצע שמכר את נשמתו ואת מולדתו לשטן. "מקורות יודעי דבר" חזרו להיות סלבים מבוקשים ותיאורי הגדולה והתעוזה של "בחורינו המצוינים" האפילו גם על הבאת מסמכי האטום מסוריה. יממה אחרי, זחל גונן לסוף החדשות. שתי יממות אחרי, יצאה בת קול חלושה, ציטוט מגורם מ"גורם ביטחוני בכיר": "גונן שגב עדכן במגעים עם האיראנים, זה ייגמר כנראה באישום על מגע עם סוכן זר ולא בבגידה" ("ידיעות אחרונות", 21.6).
מתח וציפייה. בנקאים, רואי חשבון, רגולטורים. פרשת הקשר ארוך העשורים בין בנק לאומי לרו"ח גד סומך - המסתורין והתמיהות האופפים את הליכי הבחירה הממושכים והבעייתיים בלאומי - חוזרת. ביום רביעי הבא, 4 ביולי, ישיבת קדם-משפט אצל השופטת רות רונן (שאליה הועבר התיק מהשופט חאלד כבוב). רו"ח דב כהנא נגד בנק לאומי, משרד סומך-חייקין KPMG וקוסט פורר גבאי את קסירר EY (מבקרים חיצוניים של הבנק).
גיבורי הפרשה: דוד ברודט, יו"ר הבנק מוביל התהליכים; רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית הבנק בעלת קשר ותיק וארוך שנים לרו"ח סומך; גד סומך, ראש קונצרן הביקורת על הבנקים לאומי, פועלים, דיסקונט והבינלאומי; והעותר דב כהנא, בעל ותק של הישגים מוכחים. ב-2011 הגיע להסכם פשרה: תשלום 45 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר שהתקבל כאן בתביעות ייצוגיות ונגזרות, בתביעה שיזם נגד אי.די.בי בפרשת מכירת מכתשים אגן לכימצ'יינה. אחרי זכייתו אז, אמר: "אני פועל בתחום התביעות הייצוגיות 15 שנה וזו מלחמה עיקשת בבתי המשפט, בגופים גדולים, וניסיון לשכנע אותם שאנחנו באים לתקן. לא הרבה פעמים זוכים בדברים גדולים וזה כיף שנותן הרבה אנרגיה להמשיך קדימה".
הפעם דורש כהנא, באמצעות עו"ד גיל רון וחגית ברינקר, לחייב את הנהלת לאומי לחשוף הכול. כל המסמכים הנוגעים למינוי מחדש (בסוף אוגוסט 2017) של הרו"ח, כל הפרוטוקולים שנרשמו בעניין בשנים 2016 ו-2017, כל מסמך וכל מידע שהונחו בפני ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המצגות, ניירות העמדה "של חברי הדירקטוריון והמנהלת הכללית בהקשר למינוי", לחייב מסירה לציבור של "תיאור העניין האישי של חברי ועדת הביקורת והדירקטוריון בהחלטה בדבר מינוי רואה החשבון... הסבר מדוע המידע אודות העניין האישי לא נמסר בשנים קודמות, מענה לשאלה מדוע ניירת העמדה של הדירקטורים נמסרו לדירקטוריון ולא לוועדת הביקורת, מענה לשאלה אם נבחנה האפשרות שיש בהתערבות המנהלת הכללית והיו"ר פגיעה באי תלות הנדרשת מרואי החשבון". כמו גם להורות כי לאחר שיימסרו המסמכים והמידע תכונס אסיפה כללית לדיון מחדש בבחירת רואה החשבון".
כתב ההגנה של הבנק ארוך ומפורט. לפיו, ההליך שבוצע הוא "המקיף המעמיק והיסודי ביותר שבוצע בחברה ציבורית בעניין", מסביר את עמדתו בעניין האירוע הבלתי ברור של חברים בוועדת הביקורת שהוגדרו כמי שיש להם "עניין אישי" בפרשה (כמה היו כאלה? 1? 6? מהו העניין האישי? מתי זה התגלה? מה קרה כשזה התגלה?) וכולל חוות דעת של היועץ המלווה, עו"ד פרופ' שרון חנס. נכון לעכשיו, ללא קשר לבית המשפט, המפקחת על הבנקים חדוה בר הביעה עמדה מסויגת מדרך בחירת המבקרים והורתה/ סיכמה/ תיאמה (תלוי מי מדבר) עם לאומי לגבי כניסה להליך בחירה חדש של רואי החשבון המבקרים. למרות ההערכה שדרישתה נוגעת להליכים שיתבצעו ב-2018 עבור 2019 ואילך, סוכם בין הבנק למפקחת כי הדיונים, שעל-פי פרסומי הבנק כבר החלו, יתקיימו במהלך שהוגדר "כמה שיותר מהיר" לבחירת מבקרים מהשנים 2020 אולי אפילו 2021.
חוקרים. סוקרים. מדווחים. המוסד לביטוח לאומי קובע: הישראלי מקבל הרבה פחות ביטחון סוציאלי מהאזרח הממוצע ב-OECD, המעסיק הישראלי משלם רק שליש מהביטוח לעומת שני שלישים שם, והממשלה פה מממנת רק 38% מהשירותים החברתיים לעומת 46% במדינות המפותחות. מי חקר ומי מצא? מנהל אגף במינהל המחקר בביטוח הלאומי. תמיהה: האם הוא יכול היה לבוא עם תוצאות אחרות ל"מחקר"?
"סקר פנימי" בפרקליטות קובע: 50% מעובדי הפרקליטות שוקלים לעזוב את עבודתם, כ-70% מהעובדים מדווחים שהלחץ בעבודה גורם להם פגיעה בבריאות. גורמי הלחץ על הלוחמים ומנתחי המוח, סליחה, פרקליטים/ות (עובדי מדינה עם תנאי קביעות מופלגים, גבוהים משמעותית מהאחרים, שהתאמצו קשות ובדרך-כלל גם נזקקו ל"פרוטקציה" כדי להתקבל למקפצה המשפטית הכי גדולה בארץ),
הם: תחושת דחיפות וחוסר זמן, מספר תיקים ועומס גדול מדי, חשש מביקורת ציבורית, ביורוקרטיה רבה מדי. תולדות הסקר: הוא בוצע על-ידי חוקרת מהפקולטה לניהול בתל-אביב, בהזמנת הנהלת הפרקליטות. תמיהה ראשונה: מי מונע את עזיבתם של אותם 50% שחושבים/ שוקלים/ לעזוב? תמיהה שנייה: מתי יתחילו העיצומים/ שביתה/ לחץ לתוספת שכר ותקנים? "ניתוח כלכלי" שבוצע על-ידי או בחסות "התאחדות בוני הארץ", כלומר הקבלנים למיניהם וסוגיהם, מצא שכ-1,500 משפחות לא יכולות להיכנס לדירות שרכשו בגלל שביתת 600 מפקחי הבנייה ברשויות המקומיות. "הם יצטרכו לשלם שכר דירה נוסף או להמשיך להתגורר אצל ההורים", כאב מנכ"ל ההתאחדות והוסיף בדאגה ש"המחיר הכלכלי למשק כולו מכל יום שביתה הוא בלתי נסבל". תמיהה: האם Israel Builders Association הפעילה 'ספין דוקטור' כדי לזרוק מעצמה את האחריות לעצירת הבנייה או בעיקר, שימרה, טיפחה וחיזקה את היחסים החמים והמפרגנים עם המפקחים, שתפקידם לפקח עליה?
stella-k@globes.co.il