בריאן קרזניץ' / צילום: רויטרס
20 שנה טיפס בריאן קרזניץ' במעלה המדרגות באינטל, עד שהפך למנכ"ל החברה. אתמול, אחרי חמש שנות כהונה כמנכ"ל, הוא אולץ להתפטר. לא תהיה כאן תקופת חפיפה, עזיבה הדרגתית ומסיבת פרידה. קרזניץ', עובד ותיק ונאמן עוזב במידית, והתמונה שלו כבר הוסרה מאתר החברה. כל זאת קרה בגלל אולי המאורע המיותר מכולם - הוא הפר את כללי האתיקה של החברה, שהוא עצמו היה אמון על אכיפתם. "כל העובדים יכבדו את ערכי אינטל וידבקו בקוד ההתנהגות של החברה", אמר יו"ר אינטל ויכול היה באותה מידה לסכם את העניין ב"יראו וייראו".
זה הסתכם בהודעה כמעט לקונית מצד ענקית השבבים אינטל: בעקבות מידע שהגיע לה, נמצא כי המנכ"ל קרזניץ' (58) קיים מערכת יחסים בהסכמה עם אחת מעובדות החברה. אך בשל קוד ההתנהגות של החברה (non-fraternization) שלפיו אסורה כל התרועעות מסוג זה בין הנהלה לעובדים, נדרש מקרזניץ' להתפטר. "חקירה מתמשכת של עורכי דין פנימיים וחיצוניים", נכתב בהודעה, "אישרה הפרה של מדיניות אי-התרועעות של אינטל, שחלה על כל המנהלים". לא ברור מתי מערכת היחסים המדוברת התרחשה, אך ברור שמדיניות אינטל בנושא היא ארוכת שנים, נוקשה ומאוד ברורה ושסביר להניח שקרזניץ' שעובד בחברה מ-1982, הכיר אותה היטב.
ההתפטרות, אף שמפתיעה, היא חלק ממגמה. מאז שפרצה תנועת #MeToo באוקטובר 2017 והמקרה המצער שהוא הארווי ווינשטיין, עשרות, אם לא מאות, מנהלים בתעשיות השונות ברחבי העולם מצאו עצמם מחוץ למוקדי הכוח. ביקורת ציבורית ופוליטית הביאה חברות רבות לבצע בדק בית, ובמידת הצורך ניקוי אורוות, ממנהלים שנמצאו תורמים או בעצמם יוצרים סביבת עבודה רעילה לנשים וקבוצות מוחלשות אחרות.
מה שמכונה היום "אפקט ווינשטיין" גבה כיסאות רבים. רק באפריל האחרון התפוטרו שישה מנהלים מחברת ציוד הספורט נייקי, מנכ"ל לולולמון אתלטיקה התפטר בפברואר ולפניהם מנהל אולפני אמזון, מייסד ומנכ"ל אובר, שורה ארוכה של מנהלי קרנות גידור, ענקי תקשורת כמו צ'ארלי רוז ומאט לאואר, חברי דירקטוריון מחברות טכנולוגיה מובילות, מנהלים בבנק השני בגודלו בארה"ב ואפילו מנהלת מפוטרת אחת מחברת הרכב הדרום קוריאנית יונדאי.
כמובן שלא מדובר על נגע של המאה ה-21. כבר שנים שמנהלים בכירים מנצלים את מעמדם כדי למתוח או לעבור בגסות גבולות אתיים כתובים או לא כתובים. ב-2005 הועזב מנכ"ל בואינג מסיבות דומות, כמו גם מנכ"ל לוקהיד מרטין ב-2012. כמו אז, גם היום לחברות רבות אין קוד אתי שאוסר על מנהלים לקיים קשר בהסכמה עם כפופים או כפופות להן, אם כי בחוזי העסקה רבים של מנכ"לים קיים איסור מפורש יחסים רומנטיים אם עובדים בכל רמות העסקה.
תנועת #MeToo יצרה דיאלוג ער סביב סטנדרט ההתנהגות הראוי בסביבת עבודה, במיוחד בזו שגברים מהווים את הרוב המכריע, בהנהלה או בחברה כולה, מה שיכול מהר מאוד ליצור עבור נשים אווירת עבודה רעילה. עם הדיאלוג הגיעה גם התובנה שהתנהגות לא ראויה ובטח שבטח טיפול לא ראוי מצד החברה, יכולים להפוך לוויראליים בן רגע ולפגוע עמוקות במוניטין החברה, להפיל את המניה ולהבריח משקיעים, לקוחות ומפרסמים.
גם באינטל יודעים שהיום קשה הרבה יותר לשמור על סודות, אז הפתרון ברור - להוציא את כל הסודות החוצה. הדרך שבה עשו זאת היא באגביות מוחלטת. באותה הנשימה שהודיעו על התפטרותו של המנכ"ל, הם גם הכריזו כי רוברט סוואן, סמנכ"ל הכספים בשנתיים האחרונות, ישמש מנכ"ל זמני עד שיאותר (במהירות) מנכ"ל קבוע חדש. הם שירבבו פנימה ציטוט קצר מהמחליף הזמני ועוד הערה קלה על המיומנות החזקה של אינטל לאתר מנכ"לים טובים. ואז פשוט עברו להציג תיקון חיובי לתחזיות התוצאות הפיננסיות של הרבעון השני.
משהו בסגנון קודם לתת את החדשות הרעות ואז לרכך עם החדשות הטובות. או אולי למהול חדשות טובות בעוד קצת חדשות טובות, תלוי את מי שואלים. על כל מקרה מניית אינטל נפלה רק בכ-2%, אפילו לא שפל של חמשת הימים האחרונים. אנליסט אחד אף קרא להתפטרות "אירוע אידיוסינקרטי ללא השפעה מהותית על החברה". אאוץ'.
זה לא ברור מאליו שמחיר המניה בקושי נפגע כשמנכ"ל החברה בחמש השנים האחרונות שנסחרת בשווי 243 מיליארד דולר עוזב במפתיע את החברה. והנה אינטל יצאה מזה, נכון לעכשיו, כמעט ללא פגע. זה עוד יותר יוצא דופן, כשחושבים על התחום שבו החברה פועלת. מגזר הטכנולוגיה ידוע לשמצה כתחום שבו מנכ"לים הם שמות נרדפים לחברות עצמן, הם החברה והחברות הן הם.
זה לא שאין לקרזניץ' מורשת. הוא ייזכר כמנכ"ל שבתקופתו השקיעה אינטל משאבים רבים כדי ליצור חברה מגוונת, עוד לפני שזה היה פופולארי (אם כי נכון לסוף 2017 73.5% מכוח העבודה בחברה הוא גברים). במשמרת שלו התחילה החברה לגוון את פעילותה ובהובלתו השקיעה - לא תמיד בהצלחה - בתחומי המציאות המדומה, ענן וטכנולוגיה לבישה ואפילו ברכבים אוטונומיים עם הרכישה העצומה של מובילאיי הישראלית תמורת 15.3 מיליארד דולר. קרזניץ' גם ייזכר גם כמנכ"ל שמכר חצי מהמניות שלו בחברה אחרי שהתגלו כשלים קריטיים במעבדים שייצרה שהותקנו במאות מיליוני מחשבים, וגם כמנכ"ל שאיבד לאינטל את התואר "יצרנית השבבים הגדולה בעולם".
אבל לקרזניץ' יש תחליף, שלא להתבלבל עם מונחים ארכאיים כמו יורש טבעי או בן אצולה למשפחת אינטל. זו בדיוק האנומליה הבריאה באינטל. החברה בת 50 השנה, מזמן כבר לא נפוחה באבות מייסדים שעל מילתם תקום ותיפול מניה, אין אדם אחד בהנהלה שהוא החברה. כך שגם אינטל, שנמצאת היום בעיצומו של מהפך מחברת שבבים לחברת נתונים, יכולה בעבודה סיזיפית למצוא מחליף ראוי לקרזניץ' מבלי שייסב כל נזק למוניטין החברה, או יעורער אמון המשקיעים.
בכל מקרה אל תרחמו על קרזניץ'. רק בשנה האחרונה הוא הרוויח 21.5 מיליון דולר, תוך שהוא תופס את המקום ה-60 ומהכובד של המנהלים עם השכר הגבוה ביותר לפי הניו יורק טיימס והוא ככל הנראה אף זכאי לחבילת פיצויים בשווי 38 מיליון דולר. כך שגם אם אינטל חזקה מסך מנהליה, היא לא שוכחת להגיד תודה בסגנון השוק החופשי.