גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העם האמריקאי הרכרוכי אכזב את טראמפ: לא כולם התקרנפו

פרץ מחאה המוני, לרבות בקונגרס ובקהיליה העסקית, אילץ את הנשיא לבטל נוהל הפרדת ילדים מהוריהם וכליאת תינוקות בחיתולים ● הימין הקיצוני מאוכזב: מדובר ב"קייטנות " או "פנימיות"; הילדים שמייללים – "שחקנים" ● השערורייה הבאה: לא ברור כיצד יוחזרו להורים הילדים שנגזלו מידיהם ● פרשנות

מלניה טראמפ והמעיל שעליו כתוב 'באמת שלא אכפת לי, ולך?' לפני פגישה עם ילדי המהגרים / צילום: רויטרס
מלניה טראמפ והמעיל שעליו כתוב 'באמת שלא אכפת לי, ולך?' לפני פגישה עם ילדי המהגרים / צילום: רויטרס

אין ספק שהעם האמריקאי הרכרוכי אכזב השבוע את דונלד טראמפ. היכן החוסן הלאומי? היכן הנחישות? היכן זקיפות הקומה? ובעיקר, איפה הכבוד לנשיא? כשקים ג'ונג און מדבר, אמר טראמפ אחרי פגישתו עם השליט הכל-יכול של קוריאה הצפונית, העם שלו עובר לדום. הייתי רוצה שגם העם שלי ינהג כך. פרץ המחאה ההמוני בארה"ב, בעקבות חשיפת המדיניות הטראמפאית הברוטלית של תלישת ילדים מחיק הוריהם, מראה בעליל שהעם האמריקאי טרם הגיע לרמת הצייתנות העילאית של נתיני קים. טראמפ יכול רק לייחל לימים טובים יותר.

השער של המגזין השבועי TIME

עד עתה, כל התפרחחות, כל מעידה נשיאותית או טרום-נשיאותית של הקבלן ומפיק תוכניות הריאליטי לשעבר עברו לו איכשהו בשלום. חפינת אברים מוצנעים של נשים - נו, טוב, טראמפ מעולם לא היה צדיק; ההתרפסות המבישה של טראמפ לפני הצורר כולא ההמונים קים - מילא, שיהיה, הרי הוא רק מנסה לקבל את פרס נובל לשלום.

אבל עקירת ילדים קטנים ממשפחות מאמריקה התיכונה שמנסות להגיע לארה"ב דרך מקסיקו? זה לא. מגישים בטלוויזיה פרצו בבכי, ועימם בוודאי גם צופים רבים, כאשר הקריאו טקסטים על ניתוק תינוקת יונקת משד אמה או חטיפה רשמית של ילדה בת 10 עם תסמונת דאון (מקרים מתועדים), או על אפסון הגזולים, לרבות תינוקות בחיתולים, בכלובים במחסנים ובבסיסי צבא, הרחק מהורים. פה נפרץ מחסום האדישות של מליוני אזרחים שרגישויותיהם קהו לשמע הברד המתמיד של התבטאויות אלימות מהבית הלבן בשנה שחלפה. העם - למעט המיעוט הלא מבוטל של תומכי טראמפ - כאילו שרטט קו אדום והכריז: עד כאן. לא עושים מלחמות על כתפי תינוקות. אפילו מחוקקים רפובליקאים החלו פתאום להזיע. לך דע. נקודת האור היחידה בטרגדיה הזו היא, שרוב האמריקאים ממאנים להתקרנף, לפחות בשלב זה.

וכך, כמעט בבת אחת, התנפץ השבוע על סלעי המצפון הלאומי הנוהל הטראמפאי להפקיע ילדים מחיק משפחותיהם כדי להטיל מורא על פליטים פוטנציאליים ובה בעת לסחוט מהקונגרס מימון לחלום החומה הטרנס-יבשתית שמכר טראמפ לתומכיו בלהט מסע הבחירות. ("מי ישלם בעד החומה"? - נהג המועמד טראמפ לשאוג בעצרות הבחירות שלו ב-2016, וההמונים השיבו בצרחה: "מקסיקו תשלם". אז זהו, שלא).

המסר של הבית הלבן מ-6 באפריל, היום שבו הודיע שר-המשפטים, ג'ף סשנס, על מדיניות של "אפס סובלנות לחציה בלתי חוקית פלילית של הגבול", עד 20 ביוני היה ברור: בין אם אתה מנסה למלט את ילדיך מהאלימות בחלק ממדינות אמריקה התיכונה ובין אם אתה מחפש פרנסה טובה יותר - אנו נכלא אותך ונפורר את משפחתך אם תעז להניח כף רגל בטריטוריה שלנו.

"המצב בגבול הדרום מערבי של ארה"ב אינו קביל", הכריז סשנס בנאום השקת המדיניות הדרקונית. "הקונגרס לא הצליח להעביר חקיקה יעילה שתשרת את האינטרס הלאומי, שתסתום פרצות מסוכנות ושתממן במלואה הקמת חומה לאורך גבולה הדרומי של ארה"ב. התוצאה היא, שמשבר פרץ לאורך הגבול הדרומי-מערבי, משבר שמחייב מאמץ מוגבר להעמיד לדין את אלה שבוחרים לחצות את הגבול לשטחנו".

"אלה שרוצים לקרוא תיגר על מחויבות ממשל טראמפ לבטחון הציבור, הביטחון הלאומי ושלטון החוק, אני מזהיר אתכם: כניסה בלתי חוקית לארה"ב לא תשתלם לכם. אתם תיתקלו במלוא עוצמת יכולות התביעה של משרד המשפטים", הכריז השר, בברכתו של הנשיא.

עכשיו, בהתקפלות קולוסלית נדירה נאלץ טראמפ לבטל בצו נשיאותי את הנוהל הברברי של גזילת ילדים והרס משפחות. עוצמת הביקורת הציבורית, בארה"ב ומחוצה לה, הייתה פשוט כבירה מדי. "הגבולות שלנו יוסיפו להיות חזקים, חזקים מאוד", הוא אמר בטקס החתימה על הצו. "אך נדאג לכך שהמשפחות ישארו שלמות". והוא הוסיף בלי לחייך: "אף פעם לא אהבתי לראות כיצד מפרידים משפחות".

לא חשוב שטראמפ ופקידיו הבכירים, לרבות השרה לבטחון המולדת, קריסטן נלסן, התעקשו עד לרגע האחרון שהבית הלבן אינו יכול לעשות דבר, שרק הקונגרס מסוגל לשים קץ לפיאסקו בגבול. זה היה כמובן שקר בוטה, שהנשיא עצמו הפריך בעצם החתימה על הצו הנשיאותי ששם קץ לפיאסקו בגבול.

אך אם טראמפ סבר שעלה בידו לנתק את הפתיל הבוער של הפצצה הזו במחיר של עוד שקר אחד (מתוך יותר מ-3,000, לפי מניין עדכני של "וושינגטון פוסט"), מתחיל עתה להיווצר פיאסקו חדש לנגד עיניו ועינינו: איך מחזירים כ-2,300 ילדים שכבר נעקרו ממשפחותיהם, כאשר חלק מהמשפחות נבעטו אל מחוץ לארה"ב? איך אפשר להבטיח זיהוי נכון של התינוקות שטרם למדו לדבר? מה יעלה בגורלם של אלה שתלשו את תגיות הזיהוי שנקשרו לידם, אם בכלל? האם נעשו מאמצים למנוע חדירת פדופילים למרכזי האפסון של הילדים, על פי שמועות במדיה החברתית? ואפשר רק לנחש כמה תביעות משפטיות יגישו משפחות שילדיהן נגזלו מהן. משרדים רבים של עורכי-דין מתנדבים לייצג פרו-בונו משפחות כאלה.

בתוך פחות מיומיים נאספו תרומות בסך 17 מיליון דולר למימון תביעות נגד הממשל ולשכירת בלשים פרטיים לאיתור הילדים האבודים, שפוזרו ברחבי ארה"ב. זו לא תהיה עבודה קלה. כאשר מפקידים מעיל במלתחה, מקבלים קבלה. לאורך הגבול עם מקסיקו, כאשר נציג של הממשל לקח בכח הזרוע ילד, הוא נתן להורים פיסת נייר ובה שני מספרי טלפון: אחד לדוברי אנגלית, אחד לדוברי ספרדית. שם יגידו לכם מה לעשות, נאמר להורים. דוברי הממשל הודו אמש, שבינתיים אין להם שום תוכנית עבודה כיצד לאחות את המשפחות הקרועות. טראמפ יבוסס בביצה הסמיכה הזו עוד חדשים רבים, אם לא שנים.

איש לא הזהיר את הנשיא שהגולם הביורוקרטי שהוא יצר יקום על יוצרו. תיבת התהודה הימנית שבתוכה הוא שרוי כל הזמן השמיעה באזניו אפס גינויים ואלף גיבויים לכל מאמץ לסגור הרמטית את הגבול הנקבובי עם מקסיקו. ולאחר הכל, ה"בייס", קהל האוהדים של טראמפ (גברים לבנים מזדקנים בעלי השכלה תיכונית ומטה) אוהב לראות כיצד היד הנשיאותית הקשה חובטת ב"מסתננים" מהדרום.

אבל אז החלה התקשורת ("אויבת העם" או "פייק ניוז" בעגה הנשיאותית) לתעד את המשמעות האנושית של מאמצי הממשל לסכור הרמטית את הגבול. העיתונים, ערוצי החדשות הטלוויזיונים, אתרי החדשות באינטרנט והמדיה החברתית הוצפו בתצלומים של ילדים קטנים מוכי הלם, אחוזי בעתה, שנקרעים מחיק משפחותיהם ומובלים לכלובי מעצר במרחק של מאות או אלפי קילומטרים מהוריהם. הכלובים שבהם הוטסו כעברו זמן בקבוצות קטנות למוסדות קהילתיים, או ל"בתים לגיל הרך" בנוסח היח"צני המכובס של דוברי הממשל.

הגדילה לעשות מערכת "פרו-פאבליקה", מוסד לעיתונות חוקרת ללא כוונת רווח, שפרסמה קלטת שמע של ילדים מייבבים במרכז מעצר בטקסס, ובולט בהם קולו של ילד קטן, שבוכה חרישית ומדי כמה שניות אומר "פאפא". ברקע נשמע קול גבר, כנראה סוכן משטרת ההגירה: "תזמורת לא רעה יש לנו פה, הה"? (הקלטת הוברחה ל"פרו-פאבליקה" מפני שהממשל אוסר על עיתונאים לצלם או להקליט במהלך הביקורים המודרכים הקצרים שלהם במחנות המעצר).

בשלב זה החל ליפול האסימון לאנשים רבים, אפילו חסרי מודעות פוליטית, אפילו רפובליקאים: זו אינה אמריקה שבה גדלנו; בבית הלבן יושב מישהו שמנסה ללוש את החברה האמריקאית במתכונות שנלמדו מוולאדימיר פוטין.

הקהיליה העסקית החלה להתקומם. טים קוק, מנכ"ל "אפל" אמר כי "נשבר הלב למראה התמונות ולשמע הקולות של הילדים. ילדים הם בני-האדם הפגיעים ביותר בחברה... מה שקורה כאן הוא בלתי אנושי. זה חייב להיפסק". מארק צוקרברג, מייסד "פייסבוק" קרא לתרום לארגון לזכויות האדם בטקסס שנאבק בחטיפות הילדים. ראש "טוויטר" ג'ק דוסי, מנכ"ל אובר דארה חוסרושאהי, מנכ"ל גולדמן סאקס לויד בלנקפיין, מנכ"ל ג'ונסון אנד ג'ונסון אלכס גורסקי, מנכ"ל סיסקו צ'אק רובינס - כל אלה השמיעו קול זעקה גדולה. רוב חברות-התעופה האמריקאיות הגדולות - "יונייטד", "אמריקאן", "פראנטיר", "סאותווסט", "אלסקאן", "ספיריט" - הודיעו כי לא יטיסו ילדים שנלקחו מהוריהם למחנות מעצר חדשים.

עוד קודם לכן נורו מטחי ביקורת נגד קמפיין עקירת הילדים מהאפיפיור, ממזכ"ל או"ם, מראשת ממשלת בריטניה, מבונו, מכל ארבע הגברות הראשונות לשעבר של ארה"ב ובראשן לורה בוש, מסנטורים רפובליקאים. חזית דעת הציבור כמעט אחידה בהתנגדות להקצנת מדיניות ההגירה האמריקאית. מאמצים של דוברים בימין הקיצוני, שניסו לסוכך על ממשל טראמפ מהמפולת בדעת הקהל, עוררו גיחוך קולקטיבי. "היות שמהגרים בלתי חוקיים רבים יותר זורמים עתה לעבר הגבול, יותר ילדים מופרדים עתה מהוריהם ומשוכנים זמנית במה שניתן לתאר כקייטנות, מחנות קיץ, או, לפי הגדרת העיתון 'סאן דייגו יוניון', פנימיות", אמרה השדרנית לורה אינגראהאם בפוקס-ניוז.

שדרנית ימין אחרת, הפרובוקטורית אן קולטר, הוסיפה תרומה משלה: "הילדים השחקנים האלה בוכים ומייבבים 24 שעות ביממה בכל הרשתות האחרות; אל תיפול בפח, אדוני הנשיא!".

ושר-המשפטים סשנס, במאמץ להדוף השוואות שעושים רבים בין מחנות הריכוז של הנאצים למחנות המעצר לילדים שהקים טראמפ, אמר ביום ב' בראיון לאותה שדרנית: "זו הגזמה פרועה, כמובן. בגרמניה הנאצית לא התירו ליהודים לעזוב את המדינה".

למומחה מיתוג ומדיה כטראמפ, זה מצב בלתי קביל. הוא איבד את השליטה על הנראטיב הלאומי. כל מאמציו לשנות את סדר היום הציבורי עלו בתוהו. תדרוכי דוברת הבית הלבן נהפכו באחרונה להתגוששויות בינה לבין הכתבים. ובחירות הביניים לקונגרס הולכות ומתקרבות.

"טראמפ צופה בערוצי החדשות בכבלים יותר מאשר רוב האמריקאים", אמר אדם שמודע לחשיבת הנשיא לאתר הפוליטי והכלכלי "אקסיוס". "לפיכך הוא ספג מנת יתר של הזעם הציבורי ושל קדחתנות המדיה. מאמצי ניווט המסרים של הבית הלבן לא הועילו. לכן הוא החליט, בעיקר על דעת עצמו, שעליו לעשות משהו כדי לשנות את הנראטיב".

טראמפ החליט אפוא לבטל את הליך הפרדת משפחות לא בגלל חמלה פתאומית על קרבנותיו אלא בגלל חישוב פוליטי קר. המשוואה קצרה מאוד: זה טראמפ או הילדים המופרדים. הנשיא החליט להוציא אותם מהתמונה. הם יצאו מנצחים לכאורה, אבל בשביל טראמפ הם רק פיונים. הוא כבר חושב על הבחירות לנשיאות ב-2020.

עוד כתבות

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי מחר במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכר דירה כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

אין לכם קליטה בממ"ד? זה מה שאפשר לעשות

כשנמצאים זמן רב בממ"ד, רבים עשויים להתקשות עם הקליטה הסלולרית ● מנקודת גישה בתוך הממ"ד, דרך מתאם רשת חשמל ועד טכנולוגיית ה-Mesh - אלו הפתרונות שקיימים בשוק וכדאי להכיר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של ynet, נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות, וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה כי זיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר