גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמכויות לרה"מ והאזנה לאזרחים: מה מסתתר בחוק הסייבר?

בשבוע שעבר, בשקט בשקט, פורסם תזכיר "חוק הסייבר" ● החוק לא רק מסדיר את פעילות מערך הסייבר הלאומי, אלא צפוי להפוך אותו לאחד מהגופים הביטחוניים החזקים בישראל ● מומחי פרטיות ומשפט מזהירים כי אף שכוונות מנסחי החוק טובות, הוא מעניק כוח רב מדי לרשות ריכוזית מדי

בנימין נתניהו / רויטרס
בנימין נתניהו / רויטרס

בזמן שבראש סדר היום עמדו בשבוע האחרון הארוחות של אשת ראש הממשלה, והסרטון "הרצל הרצל", התרחש מתחת לרדאר מהלך ביטחוני-טכנולוגי-חקיקתי משמעותי במיוחד. בלי הכרזה רשמית, בלי נאומים נרגשים, פורסם ביום רביעי שעבר תזכיר "חוק הסייבר".

התזכיר ראה אור בזמן שבכירי מערכת הביטחון ומגזר ההייטק פקדו את שבוע הסייבר שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. לא היה מקום מתאים מזה להכרזה החשובה, אך הן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאם בפני באי הכנס, והן מנהל מרכז הסייבר אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל, שהיה ממקימי מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה - לא הכריזו עליו במהלך האירוע.

מדובר בשיאו של מהלך שהחל בנובמבר 2010, אז הורה נתניהו על הקמת צוות מיוחד שיגבש תוכנית לאומית להצבת ישראל בין חמש המדינות המובילות במרחב הקיברנטי. כתוצאה מהמהלך הוקמו רשות ומטה הסייבר, שאליהם הועברו סמכויות שבעבר היו בידי השב"כ. בדצמבר החליטה הממשלה לאחד את הרשות והמטה לגוף אחד, בשם מערך הסייבר, שבראשו עומד כיום יגאל אונא. כעת אמור התזכיר להסדיר בחקיקה ראשית את פעילות המערך, וליצור גוף שעתיד להפוך בשנים הקרובות, עם התפשטות הטכנולוגיה לכל אחד מהיבטי החיים, לאחד החזקים והמשפיעים ביותר שקמו בישראל, שאמור לפעול בזיקה ישירה לראש הממשלה.

ואולם, ההסדרה בחוק לא באה רק במטרה לעגן את הפעילות הקיימת. על פי גורמים המעורים בנושא, הוא "משקף שינוי איכותי מהמצב שאפשרי כיום; התזכיר משקף גם יכולת לעשות דברים נוספים". תזכיר החוק, בן 82 עמודים, כתוב בשפה ברורה ופשוטה, ומומלץ לעיין בו כאן. במאמר זה קצרה היריעה מלטפל בכל המשמעויות שהוא טומן בחובו, ועל כן נתמקד בכמה מהנקודות הבולטות והשנויות ביותר במחלוקת, רגע לפני 11 ביולי - מועד סיום התקופה שבה ניתנת לציבור האפשרות להגיב על תזכיר החוק.

"לעתים נדרש עיסוק גם בשכבת התוכן"

"אנחנו בעיצומה של מתקפת סייבר עולמית, קרוב למאה מדינות נפגעו. עד לרגע זה בישראל לא היו שום פגיעות בתשתיות הקריטיות שלנו. הפגיעות האחרות מינוריות, אבל זה עד לרגע זה, וכל דבר יכול להשתנות ... עוד יהיו הרבה התפתחויות ונצטרך להשקיע עוד משאבים כדי להבטיח שמדינת ישראל, גם בצד הביטחוני שלה, ובמיוחד בצד האזרחי שלה, יהיו לה את ההגנות הדרושות נגד הסוג החדש הזה של מתקפות" (ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה, 14 במאי 2017).

בקרב מומחים צבאיים וטכנולוגיים זהו כמעט קונצנזוס שבשנים האחרונות החל תהליך בלתי ניתן לעצירה שיהפוך את המרחב הקיברנטי לשדה הקרב העתידי העיקרי. הקונצנזוס הנ"ל נוגע בשתי נקודות נוספות: בשדה הקרב העתידי הזה העורף והמגזר האזרחי הם החזית, ולצד מדינות וארגוני טרור יפעלו בו גם גורמים פליליים שיחברו יחד להגשמת מזימותיהם. מדינת ישראל נחשבת כיום לאחת המובילות בתחום הגנת הסייבר - הן במגזר הצבאי, הן באזרחי, והן מבחינת הארגונים הממשלתיים שהוקמו כדי להתמודד עם האתגר.

למרות המצב המעודד הזה, תזכיר חוק הסייבר מבקש לשנות את מערכת היחסים בין הממשלה למגזר האזרחי. מערך הסייבר יפקח ויסדיר את הפעילות ההגנתית של שורת ארגונים ארוכה: לא מדובר רק בתשתיות חיוניות, תקשורת ופיננסים. את תחולת החוק על ארגונים מאפשר תזכיר החוק באמצעות השימוש בהגדרה "גוף מבוקר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה" - מה שאומר שהוא אף יחול על ארגוני עובדים. בין אם השינוי הזה נחוץ או לא, הוא מחייב דיון ציבורי מקיף ומעמיק. דיון כזה אמור לכלול, פרט למומחי משפט מתחום הפרטיות שכבר מתריעים מפני השלכות החוק, גם את נציגי המשק, וכן מומחי טכנולוגיה, צבא וממשל.

מומחי הפרטיות מזהירים עוד כי על פי החוק החדש קיימת סכנה של מדרון חלקלק שעלול לאפשר ניטור רחב של תקשורת בין אזרחים. הכוונה היא לא רק לפרטים הטכניים של שיחות מקוונות או טלפוניות, כמו תאריך השיחה ואורכה (מה שמכונה מטה-דאטה), אלא גם לתוכן התקשורת עצמו. "לעתים נדרש עיסוק גם בשכבת התוכן", נכתב בתזכיר החוק, שמסייג: "בממד המשפטי חשוב להדגיש כי תכלית איסוף המידע בפרק האופרטיבי היא לצורך הגנת הארגון שבו נמצא המידע, ולא לצורך איסוף מידע עליו לצורכי פיקוח או אכיפה". מומחי משפט בכירים ששוחחנו עימם אמרו כי הם אמנם סומכים על מנסחי החוק ומאמינים שכוונתם טובה, אולם הם מזהירים שמבנה החוק הנוכחי משאיר פתח עתידי להאזנות ולמעקבים.

זו לא דאגת הפרטיות היחידה שמעורר התזכיר. אף על פי שהתזכיר קובע כללים שיגדרו את מרחב הפעולה של המערך, באופן שנועד לשמור על פרטיות האזרחים, מופיע בו גם סעיף ובו נקבע כי "ראש הממשלה ושר המשפטים יקבעו בתקנות הוראות לעניין אופן איסוף, עיבוד, שמירה וביעור של המידע במערך הגילוי והזיהוי והשימוש בו, וכן רשאים הם לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מערך הגילוי והזיהוי אשר פרסומם יהיה חסוי משיקולי הגנה על סודיות, שיטות ואמצעים".

ראש הממשלה מוזכר 68 פעמים

היבט חשוב נוסף שמבקשים מבקרי החוק לשים אליו לב הוא הסמכויות הנרחבות שניתנות בידי ראש הממשלה. מערך הסייבר אמור לפעול במסגרת משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה הוא הממונה עליו וראש מערך הסייבר אמור לדווח ישירות אליו. הליך המינוי של ראש המערך זהה לזה של מינוי ראשי המוסד והשב"כ - על-ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה.

במקור, אומרים גורמי משפט שעיינו באחד מגלגוליו של התזכיר, המצב היה קיצוני יותר: ראש מערך הסייבר אמור היה להיות מינוי ישיר של ראש הממשלה. הסעיף הזה ספג התנגדות ונגנז, כמו גם כוונה שעלתה בעבר להגביל את הפיקוח על יצוא מערכות סייבר ולהקבילו ליצוא נשק. אלא שגם כך החוק מאפשר לראש הממשלה להחזיק קרוב מאוד לחזה את הגוף הביטחוני רב העוצמה. בעוד שבחוק השב"כ, לדוגמה, מוזכר ראש הממשלה 29 פעמים, בתזכיר חוק הסייבר הוא מוזכר לא פחות מ-68 פעמים.

על פי הגדרות החוק, האינטרסים החיוניים שעליהם הוא אמור להגן כוללים את ביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בטיחותו, חיי אדם, כלכלת המדינה, תפקוד תקין של תשתיות - וגם "אינטרס שקבע ראש הממשלה בצו לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר". התזכיר מעניק לראש הממשלה את הסמכות "לנהל, להפעיל ולבצע בהתאם את מאמצי ההגנה הלאומיים האופרטיביים כנגד תקיפות סייבר", וגם להטיל על המערך "לבצע כל תפקיד אחר בתחום הגנת הסייבר שיקבע ראש הממשלה".

סמכויות ראש הממשלה צפויות להעסיק במידה רבה גופים אזרחיים. כך למשל, הוא "רשאי לקבוע בתקנות תנאים לגבי כשירותו, חובותיו ותפקידו של ממונה הגנת הסייבר בארגון". סמכות נוספת קובעת כי "מבלי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה... רשאי ראש הממשלה לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר משטר ומשמעת שיחולו במערך".

ואם זה לא מספיק, גם הסמכות למנות את הגוף המפקח על פעילות מערך הסייבר ניתנת לראש הממשלה. התזכיר מציע למנות למערך גוף מבקר פנימי, ולצדו גוף בקרה חיצוני בראשות משפטן, שיכלול נציג מטעם היועץ המשפטי לממשלה (שידווח גם הוא לראש הממשלה). השלד התפעולי והמקצועי של גוף זה יהיה במערך הסייבר עצמו.  

ולבסוף - שימו לב לסמכותו של ראש הממשלה לשתף ולהגביל שיתוף מידע. סעיף 72 קובע כי "פעילות מערך הסייבר בתחום הגנת הסייבר אינה נתונה לגילוי, למעט כמוסדר בחוק או בתקנות שיקבעו ראש הממשלה ושר המשפטים", וכן כי "לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם הסמיך אותו לכך ראש הממשלה, או באישור היועץ המשפטי לממשלה או נציגו".

אלא שלראש הממשלה ניתנת סמכות בכל הנוגע ל"יצירת שיתופי-פעולה בינלאומיים אופרטיביים שמטרתם חילופי מידע רלוונטי להגנה, וכן קידום מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הסייבר בעולם. מובהר כי הסכמים כאמור ייערכו בהתאם לכללים שייקבעו בידי ראש הממשלה, ויאפשרו ביטוי לאינטרסים רלוונטיים ותיאום מדינתי במקרים המתאימים". במילים אחרות, ראש הממשלה יהיה המוסמך הבלעדי לשיתוף מידע עם גורמים זרים בכל הנוגע לפעילות הסייבר של ישראל. גם השאלה אם לא ראוי שהחלטות כאלה יתקבלו בפורום רחב יותר צריכה לעלות לדיון, ובהקדם.

עוד כתבות

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%