גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סמכויות לרה"מ והאזנה לאזרחים: מה מסתתר בחוק הסייבר?

בשבוע שעבר, בשקט בשקט, פורסם תזכיר "חוק הסייבר" ● החוק לא רק מסדיר את פעילות מערך הסייבר הלאומי, אלא צפוי להפוך אותו לאחד מהגופים הביטחוניים החזקים בישראל ● מומחי פרטיות ומשפט מזהירים כי אף שכוונות מנסחי החוק טובות, הוא מעניק כוח רב מדי לרשות ריכוזית מדי

בנימין נתניהו / רויטרס
בנימין נתניהו / רויטרס

בזמן שבראש סדר היום עמדו בשבוע האחרון הארוחות של אשת ראש הממשלה, והסרטון "הרצל הרצל", התרחש מתחת לרדאר מהלך ביטחוני-טכנולוגי-חקיקתי משמעותי במיוחד. בלי הכרזה רשמית, בלי נאומים נרגשים, פורסם ביום רביעי שעבר תזכיר "חוק הסייבר".

התזכיר ראה אור בזמן שבכירי מערכת הביטחון ומגזר ההייטק פקדו את שבוע הסייבר שהתקיים באוניברסיטת תל אביב. לא היה מקום מתאים מזה להכרזה החשובה, אך הן ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנאם בפני באי הכנס, והן מנהל מרכז הסייבר אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל, שהיה ממקימי מטה הסייבר במשרד ראש הממשלה - לא הכריזו עליו במהלך האירוע.

מדובר בשיאו של מהלך שהחל בנובמבר 2010, אז הורה נתניהו על הקמת צוות מיוחד שיגבש תוכנית לאומית להצבת ישראל בין חמש המדינות המובילות במרחב הקיברנטי. כתוצאה מהמהלך הוקמו רשות ומטה הסייבר, שאליהם הועברו סמכויות שבעבר היו בידי השב"כ. בדצמבר החליטה הממשלה לאחד את הרשות והמטה לגוף אחד, בשם מערך הסייבר, שבראשו עומד כיום יגאל אונא. כעת אמור התזכיר להסדיר בחקיקה ראשית את פעילות המערך, וליצור גוף שעתיד להפוך בשנים הקרובות, עם התפשטות הטכנולוגיה לכל אחד מהיבטי החיים, לאחד החזקים והמשפיעים ביותר שקמו בישראל, שאמור לפעול בזיקה ישירה לראש הממשלה.

ואולם, ההסדרה בחוק לא באה רק במטרה לעגן את הפעילות הקיימת. על פי גורמים המעורים בנושא, הוא "משקף שינוי איכותי מהמצב שאפשרי כיום; התזכיר משקף גם יכולת לעשות דברים נוספים". תזכיר החוק, בן 82 עמודים, כתוב בשפה ברורה ופשוטה, ומומלץ לעיין בו כאן. במאמר זה קצרה היריעה מלטפל בכל המשמעויות שהוא טומן בחובו, ועל כן נתמקד בכמה מהנקודות הבולטות והשנויות ביותר במחלוקת, רגע לפני 11 ביולי - מועד סיום התקופה שבה ניתנת לציבור האפשרות להגיב על תזכיר החוק.

"לעתים נדרש עיסוק גם בשכבת התוכן"

"אנחנו בעיצומה של מתקפת סייבר עולמית, קרוב למאה מדינות נפגעו. עד לרגע זה בישראל לא היו שום פגיעות בתשתיות הקריטיות שלנו. הפגיעות האחרות מינוריות, אבל זה עד לרגע זה, וכל דבר יכול להשתנות ... עוד יהיו הרבה התפתחויות ונצטרך להשקיע עוד משאבים כדי להבטיח שמדינת ישראל, גם בצד הביטחוני שלה, ובמיוחד בצד האזרחי שלה, יהיו לה את ההגנות הדרושות נגד הסוג החדש הזה של מתקפות" (ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה, 14 במאי 2017).

בקרב מומחים צבאיים וטכנולוגיים זהו כמעט קונצנזוס שבשנים האחרונות החל תהליך בלתי ניתן לעצירה שיהפוך את המרחב הקיברנטי לשדה הקרב העתידי העיקרי. הקונצנזוס הנ"ל נוגע בשתי נקודות נוספות: בשדה הקרב העתידי הזה העורף והמגזר האזרחי הם החזית, ולצד מדינות וארגוני טרור יפעלו בו גם גורמים פליליים שיחברו יחד להגשמת מזימותיהם. מדינת ישראל נחשבת כיום לאחת המובילות בתחום הגנת הסייבר - הן במגזר הצבאי, הן באזרחי, והן מבחינת הארגונים הממשלתיים שהוקמו כדי להתמודד עם האתגר.

למרות המצב המעודד הזה, תזכיר חוק הסייבר מבקש לשנות את מערכת היחסים בין הממשלה למגזר האזרחי. מערך הסייבר יפקח ויסדיר את הפעילות ההגנתית של שורת ארגונים ארוכה: לא מדובר רק בתשתיות חיוניות, תקשורת ופיננסים. את תחולת החוק על ארגונים מאפשר תזכיר החוק באמצעות השימוש בהגדרה "גוף מבוקר כהגדרתו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה" - מה שאומר שהוא אף יחול על ארגוני עובדים. בין אם השינוי הזה נחוץ או לא, הוא מחייב דיון ציבורי מקיף ומעמיק. דיון כזה אמור לכלול, פרט למומחי משפט מתחום הפרטיות שכבר מתריעים מפני השלכות החוק, גם את נציגי המשק, וכן מומחי טכנולוגיה, צבא וממשל.

מומחי הפרטיות מזהירים עוד כי על פי החוק החדש קיימת סכנה של מדרון חלקלק שעלול לאפשר ניטור רחב של תקשורת בין אזרחים. הכוונה היא לא רק לפרטים הטכניים של שיחות מקוונות או טלפוניות, כמו תאריך השיחה ואורכה (מה שמכונה מטה-דאטה), אלא גם לתוכן התקשורת עצמו. "לעתים נדרש עיסוק גם בשכבת התוכן", נכתב בתזכיר החוק, שמסייג: "בממד המשפטי חשוב להדגיש כי תכלית איסוף המידע בפרק האופרטיבי היא לצורך הגנת הארגון שבו נמצא המידע, ולא לצורך איסוף מידע עליו לצורכי פיקוח או אכיפה". מומחי משפט בכירים ששוחחנו עימם אמרו כי הם אמנם סומכים על מנסחי החוק ומאמינים שכוונתם טובה, אולם הם מזהירים שמבנה החוק הנוכחי משאיר פתח עתידי להאזנות ולמעקבים.

זו לא דאגת הפרטיות היחידה שמעורר התזכיר. אף על פי שהתזכיר קובע כללים שיגדרו את מרחב הפעולה של המערך, באופן שנועד לשמור על פרטיות האזרחים, מופיע בו גם סעיף ובו נקבע כי "ראש הממשלה ושר המשפטים יקבעו בתקנות הוראות לעניין אופן איסוף, עיבוד, שמירה וביעור של המידע במערך הגילוי והזיהוי והשימוש בו, וכן רשאים הם לקבוע בכללים הוראות נוספות לעניין מערך הגילוי והזיהוי אשר פרסומם יהיה חסוי משיקולי הגנה על סודיות, שיטות ואמצעים".

ראש הממשלה מוזכר 68 פעמים

היבט חשוב נוסף שמבקשים מבקרי החוק לשים אליו לב הוא הסמכויות הנרחבות שניתנות בידי ראש הממשלה. מערך הסייבר אמור לפעול במסגרת משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה הוא הממונה עליו וראש מערך הסייבר אמור לדווח ישירות אליו. הליך המינוי של ראש המערך זהה לזה של מינוי ראשי המוסד והשב"כ - על-ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה.

במקור, אומרים גורמי משפט שעיינו באחד מגלגוליו של התזכיר, המצב היה קיצוני יותר: ראש מערך הסייבר אמור היה להיות מינוי ישיר של ראש הממשלה. הסעיף הזה ספג התנגדות ונגנז, כמו גם כוונה שעלתה בעבר להגביל את הפיקוח על יצוא מערכות סייבר ולהקבילו ליצוא נשק. אלא שגם כך החוק מאפשר לראש הממשלה להחזיק קרוב מאוד לחזה את הגוף הביטחוני רב העוצמה. בעוד שבחוק השב"כ, לדוגמה, מוזכר ראש הממשלה 29 פעמים, בתזכיר חוק הסייבר הוא מוזכר לא פחות מ-68 פעמים.

על פי הגדרות החוק, האינטרסים החיוניים שעליהם הוא אמור להגן כוללים את ביטחון המדינה, ביטחון הציבור או בטיחותו, חיי אדם, כלכלת המדינה, תפקוד תקין של תשתיות - וגם "אינטרס שקבע ראש הממשלה בצו לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר". התזכיר מעניק לראש הממשלה את הסמכות "לנהל, להפעיל ולבצע בהתאם את מאמצי ההגנה הלאומיים האופרטיביים כנגד תקיפות סייבר", וגם להטיל על המערך "לבצע כל תפקיד אחר בתחום הגנת הסייבר שיקבע ראש הממשלה".

סמכויות ראש הממשלה צפויות להעסיק במידה רבה גופים אזרחיים. כך למשל, הוא "רשאי לקבוע בתקנות תנאים לגבי כשירותו, חובותיו ותפקידו של ממונה הגנת הסייבר בארגון". סמכות נוספת קובעת כי "מבלי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה... רשאי ראש הממשלה לקבוע בתקנות הוראות נוספות בדבר משטר ומשמעת שיחולו במערך".

ואם זה לא מספיק, גם הסמכות למנות את הגוף המפקח על פעילות מערך הסייבר ניתנת לראש הממשלה. התזכיר מציע למנות למערך גוף מבקר פנימי, ולצדו גוף בקרה חיצוני בראשות משפטן, שיכלול נציג מטעם היועץ המשפטי לממשלה (שידווח גם הוא לראש הממשלה). השלד התפעולי והמקצועי של גוף זה יהיה במערך הסייבר עצמו.  

ולבסוף - שימו לב לסמכותו של ראש הממשלה לשתף ולהגביל שיתוף מידע. סעיף 72 קובע כי "פעילות מערך הסייבר בתחום הגנת הסייבר אינה נתונה לגילוי, למעט כמוסדר בחוק או בתקנות שיקבעו ראש הממשלה ושר המשפטים", וכן כי "לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם הסמיך אותו לכך ראש הממשלה, או באישור היועץ המשפטי לממשלה או נציגו".

אלא שלראש הממשלה ניתנת סמכות בכל הנוגע ל"יצירת שיתופי-פעולה בינלאומיים אופרטיביים שמטרתם חילופי מידע רלוונטי להגנה, וכן קידום מעמדה של ישראל כמובילה בתחום הסייבר בעולם. מובהר כי הסכמים כאמור ייערכו בהתאם לכללים שייקבעו בידי ראש הממשלה, ויאפשרו ביטוי לאינטרסים רלוונטיים ותיאום מדינתי במקרים המתאימים". במילים אחרות, ראש הממשלה יהיה המוסמך הבלעדי לשיתוף מידע עם גורמים זרים בכל הנוגע לפעילות הסייבר של ישראל. גם השאלה אם לא ראוי שהחלטות כאלה יתקבלו בפורום רחב יותר צריכה לעלות לדיון, ובהקדם.

עוד כתבות

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

אחרי הדוחות: מניות גוגל ומיקרוסופט "מקפיצות" את הנאסד"ק ואת S&P 500

מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● עליות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות