רו"ח איריס שטרק / צילום: יחצ
מועמדותה של רו"ח איריס שטרק לחברה בוועדה למינוי בכירים (ועדת גולדברג, אשר עד לא מזמן כונתה "ועדת טירקל") אושרה לפני מספר שבועות בישיבת הממשלה, אך כעבור זמן קצר - ובעקבות טענה של התנועה לטוהר המידות בראשות פרופ' עוזי ארד - נודע כי בפני שרי הממשלה לא הונח המידע המלא בנוגע לפסילת מועמדותה של שטרק לתפקיד יו"ר מע"צ בעבר. היום אישררה הממשלה את המינוי.
שטרק נפסלה בשנת 2014 על-ידי "ועדת ברנר לבחינת מינויים בחברות ממשלתיות". לאותה הפסילה ניתנו שני נימוקים. האחד - עיסוקיה הרבים והמגוונים, שלא יאפשרו לה לתפקד כיו"ר דירקטוריון; והשני - שטרק מסרה פרטים לא מדויקים על השאלה: "האם במשך 5 השנים האחרונות פורסם דוח מבקר המדינה אשר עשוי להיות רלוונטי לעניין מועמדותך". שטרק לא דיווחה באותה העת (כאשר הייתה מועמדת ליו"ר מע"צ) על קיומו של דוח מבקר מדינה ובו ביקורת על תפקודה כיו"ר נמל אשדוד. למעשה, שטרק חתמה אז על תצהיר משפטי, ובו השיבה בשלילה לשאלה האם קיים דוח מבקר מדינה הרלוונטי לתפקודה.
לאחר אותה הפסילה, של ועדת ברנר, ביקש שר התחבורה ישראל כץ שידונו שנית במועמדותה והוועדה דנה בכך שוב - וחזרה על החלטתה המקורית: לא למנות אותה ליו"ר מע"צ. להחלטה השנייה של ועדת ברנר, נוסף גם עניין הסתרת אותו דוח מבקר המדינה כאשר שטרק הייתה מועמדת לדירקטוריון חברת החשמל בשנת 2010.
הביקורת על תפקודה של שטרק כיו"ר נמל אשדוד לא נגעה לעניינים של טוהר מידות, אלא ביקורת בנוגע לניהול לא תקין. כאמור, המועמדות שלה נפסלה אז, רק בשל העובדה שלא פירטה את דבר קיומו של דוח מבקר המדינה בנוגע אליה.
כעת, ולאור בדיקת הנושא על-ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הובא עניינה של שטרק בשנית לישיבת הממשלה, והפעם, תוך שהשרים יתבקשו לדון באותה הפסילה משנת 2014. השרים התבקשו היום (א') להחליט האם העובדה שוועדת ברנר פסלה אותה ב-2014 מלכהן כיו"ר מע"צ אינה רלוונטית כיום, כאשר הממשלה מעוניינת לשבץ אותה כנציגת ציבור בוועדת המינויים הרגישה ביותר במדינה. כאמור, המינוי אושר היום בישיבה.
כדי להקל על השרים, מנדלבליט כבר הכין עבורם את עמדתו בנושא. מבחינתו, "אין בקשיים המתוארים לעיל כדי לבסס חובה משפטית לבטל את המינוי". דהיינו, מנדלבליט סלל את הדרך לממשלה לכלול את שטרק בוועדת המינויים הבכירים.
הוועדה למינויים בכירים היא הגוף הבכיר ביותר למינויי הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל וסגנו, נציב בתי הסוהר ומפכ"ל המשטרה.
עו"ד יובל יועז, היועץ המשפטי של התנועה לטוהר המידות, אשר הביא לכך שהממשלה תידון מחדש במועמדותה של שטרק, שיגר ביום שישי מכתב לכל שרי הממשלה, ובו ביקש שלא לאשר את המינוי שלה ואף לא את המינוי של תא"ל (מיל') יעקב נגל, לשעבר סגן ראש המועצה לביטחון לאומי. יועז מציין כי שרי הממשלה לא לקחו בחשבון את הביקורת נגד שטרק מן התקופה שכיהנה כיו"ר נמל אשדוד, את העובדה שוועדת ברנר פסלה אותה מלכהן כדירקטורית בשירות הציבורי, וגם הוא מעלה טענות בנוגע למספר הגדול במיוחד של גופים ציבוריים שבהם שטרק מכהנת במקביל.
באשר לנגל, טען יועז, מעצם קרבתו הגדולה לראש הממשלה, זיקתו האישית כלפיו ומחויבותו, נגל לא יוכל לשמש כנציג של הציבור לעניין המינויים הבכירים.
נוסף על הטיעונים לעיל, ובאשר לשטרק, הוסיף יועז ומציין בפנייתו כי בתפקידה הפרטי כרואת חשבון מבקרת, עורכת שטרק ביקורות כספיות ל-6 משרדי ממשלה (כלומר שישה משרדי ממשלה הם בין לקוחותיה), היא יושבת באופן קבוע בארבע ועדות שונות למינויים ממשלתייים, היא דירקטורית או מכהנת במועצה מייעצת של 4 גופים פיננסיים גדולים, ביניהם מפעל הפיס ובנק מסד וקופת הגימלאים של עובדי הסוכנות, ומכהנת בשישה תפקידים בכירים בלשכת רואי החשבון בישראל, שהוא גוף ססטוטורי. יועז מצביע על אפשרויות לניגודי עניינים אפשריים בין מספר התפקידים הרבים שלה לבין ישיבות ועדת המינויים הבכירים לקביעת, למשל, זהותו של נגיד בנק הישראל הבא והמשנה שלו.
מטעמה של רו"ח איריס שטרק נמסר כי "השאלה בשאלון, שהוגש בשנת 2014 לוועדת ברנר ואשר עוררה את המחלוקת בנושא, מייצגת כשל מובנה בשאלה בשאלון הישן שנדרשו למלא מועמדים למשרת דירקטור בחברה ממשלתית, ביחס לרלוונטיות של דוח מבקר מדינה בעניינם לתפקיד החדש לו הם מועמדים. מדובר בשאלה שאינה חד-ערכית ושתשובות שונות יכולות להיות לה. ההוכחה לכשל היא שנוסח השאלה הרלוונטית, שעמד במרכז הוויכוח, ולמעשה היה נתון לפרשנות, הוחלף מאז ושונה מהותית לניסוח שהנו חד-ערכי, בשאלון החדש של רשות החברות. מדובר בעניין טכני שגרם גם להכשלתם של מספר מועמדים נוספים.
"להלן העובדות - הנוסח הישן של השאלה - 'האם במשך 5 השנים האחרונות פורסם דוח מבקר המדינה אשר עשוי להיות רלוונטי לעניין מועמדותך?'. הנוסח החדש של השאלה כיום אינו מותיר אפשרות לשיקול-דעת המועמד, המתבקש לציין כל דוח מבקר בו הוא מוזכר בתקופה של חמש שנים. בשאלה המתוקנת: 'האם במשך 5 השנים האחרונות פורסם דוח מבקר המדינה אשר אתה נזכר בו (בשמך או בתפקידך) וגם/או שעסק בעניין בו היית מעורב באופן אישי או כנושא משרה בכיר בגוף ציבורי או פרטי?' ההחלטה של רשות החברות לשינוי המשמעותי בניסוח השאלה, היא הוכחה לבעייתיות בנוסח הקודם של השאלה, ולכך שהיה פגם מהותי בנוסח השאלה.
"רו"ח שטרק נהגה באופן תקין לחלוטין במענה לשאלה, בהתאם לשיקול-דעתה. רו"ח שטרק לא ראתה רלוונטיות לדוח מבקר המדינה בעניין נמל אשדוד, הן מבחינת תוכן הדוח, שהתייחס באופן כללי לנמל אשדוד ולמינויי מנהלים בנמל, מינויים אשר קיבלו את אישור רשות החברות ושל נציגם בדירקטוריון, והן מבחינת הזמן שחלף מאז סיימה תפקידה בנמל בשנת 2007.
"יש לציין כי נציגת רשות החברות הממשלתיות בוועדת ברנר קיבלה את ההסבר בכך ש'באי-ציון דוח המבקר אין משום הסתרת מידע מהוועדה, ועל כן יש מקום לשינוי החלטת הוועדה, ולמינוי מועמדת בעלת ניסיון כדוגמת הגברת שטרק (ישיבת הוועדה ב-4.3.2014). לאחר המחלוקת שנדונה בשנת 2014 בוועדת ברנר, חודשה בשנת 2016 מועמדותה של רו"ח איריס שטרק בנבחרת הדירקטורים של רשות החברות. רו"ח איריס שטרק מכהנת בוועדות ציבוריות רבות ומגוונות, לרבות ועדות בשירות המדינה במשך שנים רבות, ובכלל זה חברה בוועדת השירות בנציבות שירות המדינה משנת 2009".