פועלים באתר בנייה / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
לאחר הליך מזורז של שמיעת הערות הציבור בכל הנוגע לקידום הוראת שעה הקובעת איסור על בני נוער לעבוד באתרי הבנייה, החליטו במשרד העבודה והרווחה לקבוע איסור גורף של בני נוער בכלל אתרי הבנייה בישראל. מדובר בהוראת שעה בת חמש שנים, שתקודם השבוע בכנסת, כאשר היום (א') צפוי משרד המשפטים לאשר את התקנות החדשות.
חשוב לציין כי לאיסור הגורף החרגה אחת, והיא אפשרות לבני נוער לעבוד באתרי בנייה רק כשהדבר נעשה במסגרת חניכות או הכשרה מקצועית מוסדרת ומבוקרת (חוק החניכות, תשי"ג-1953), או במרכז להכשרה מקצועית לנערים כמשמעותו בסעיף 1(ב)(3) לחוק).
לפני מספר שבועות החליטו במשרד העבודה והרווחה, לאחר פניות של גופים שונים ובהם גם חברי כנסת והקבוצה למאבק בתאונות הבניין, להתחיל ולקדם את הנושא, זאת לאחר שמאז סוף 2015 נהרגו שישה בני נוער באתרי הבנייה בישראל. במשרד גיבשו מסמך שהציג מספר חלופות להתקנת האיסור ופרסמו אותו להערות הציבור טרם קבלת החלטה סופית. החלופות השונות שהופיעו במסמך היו להותיר את המצב כפי שהוא, לאסור לחלוטין על עבודת בני נוער באתרי הבנייה או לאסור על עבודת בני נוער רק באתרים של בנייה רוויה (ארבע יחידות דיור ומעלה). במסמך פורטו היתרונות והחסרונות של כל חלופה כאשר במשרד העבודה והרווחה ציינו כי הנטייה שלהם היא לבחור בחלופה שתאסור על עבודת בני נוער באתרי הבנייה הרוויה בלבד.
בסופו של דבר, בעקבות הערות הציבור וחשיבה מחודשת, החליטו במשרד העבודה והרווחה לבחור בחלופה הנוקשה יותר, הקובעת על איסור מוחלט, ולא רק בבנייה רוויה, עם ההסתייגות האמורה המתייחסת לעבודה במסגרת הכשרה. במקביל, בעוד הכוונה המקורית הייתה לאסור על עבודת בני נוער רק באתרי בנייה למגורים, הוחלט להחיל איסור גורף על כלל אתרי הבנייה, כלומר גם על ייעודים אחרים.
"פצצה מתקתקת לבני נוער"
ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי לאחר אישור משרד המשפטים, הוראת השעה תעבור לוועדת העבודה ולאחר שזו תאשר אותה היא תיכנס לתוקף. במשרד מעריכים כי מדובר בפרק זמן של כ-14 יום. עוד נמסר מהמשרד בהקשר של החרגת העבודות במסגרת חניכת בני נוער כי "יש לציין כי רוב ההכשרה המקצועית והחניכות באתרי הבנייה מתבצעות בקשר לעבודות החשמל. בנושא זה המשרד סבור, כי באיזון שבין שמירה על בני הנוער מהעסקה לא מפוקחת בעבודות בנייה אשר עלולה להביא לפגיעה בשלומם, לבין המשך הכשרתם, דרך המלך הינה הטלת איסור גורף למעט במקרים שבהם הנער מועסק במסגרת חניכות או הכשרה מקצועית".
שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר היום: "סביבת העבודה באתרי הבנייה היא פצצה מתקתקת לבני נוער ועד שהיזמים והקבלנים לא יפנימו את הלך הרוח החדש וישקיעו כנדרש בבטיחות, אני לא שקט עם עבודת הנערים באתרים. חוסר הציות לחוק וניהול הבטיחות הלקוי של קבלנים רבים, הביאו אותי למסקנה כי קיים הכרח לאיסור גורף של כניסת נער לעבודה באתר בנייה, רק כך נוכל להרחיק את הסיכון מבני הנוער ולהבטיח כי ישובו בשלום לספסל הלימודים לאחר חופשת הקיץ".
בעוד שבמשרד העבודה והרווחה אימצו את האיסור הגורף, בחרו שם להשאיר את המצב כהוראת שעה לחמש שנים ולא לקבוע כי מדובר בהוראה קבועה. בקבוצה למאבק בתאונות הבנייה, ששלחו התייחסות למסמך של המשרד טרם קבלת ההחלטה, סברו דווקא כי אין מקום לאשר את התקנות כהוראת שעה.
"הקבוצה למאבק בתאונות בניין מתנגדת לתחימת תחולתו של האיסור שיוטל בהוראת שעה שתוקפה לחמש שנים", כך כתבה הדס תגרי שעומדת בראש הקבוצה. "מובנת לנו כמובן מאליו הכוונה הראויה ביותר לפעול בנחישות על מנת לצמצם את הסכנות שבאתרי הבנייה לכלל העובדים והתקווה שפעולות ברוח זו יישאו פרי, ולמותר לציין כי אנו שותפים מעומק ליבנו לתקווה, כמו גם למאמצים, שכך אכן יקרה. עם זאת, אין אנו סבורים שתקווה זו, שמימושה יצטרך לעמוד במבחן הזמן, מצדיקה את הגבלת האיסור לחמש שנים בלבד.
"ככלל, עשוי להיות מקום להגבלת משך תוקפו של דבר חקיקה בהוראת שעה זמנית, בעיקר כשמדובר בחקיקת כנסת וזאת כמובן במקרים שבהם הנסיבות בשלן נחקק דבר החקיקה צפויות להיות זמניות. זאת, בשל המורכבות של חקיקת כנסת המצריכה שיתוף פעולה פוליטי מצד גורמים רבים. קשה לחשוב על סיבה הולמת שתצדיק הגבלתה בזמן של תקנה, אשר נתונה לשיקול-דעתו המוחלט של השר הממונה, אשר מוסמך לבטל את תוקפה בכל עת ללא קושי מיוחד.
"יתר על כן, במקרה דנן, גם אם תתגשם התקווה להפחתת הסיכונים הכלליים הנשקפים לעובדים באתרי בנייה, עדיין יהיה צורך לשקול באופן קונקרטי האם יש מקום לשוב ולהתיר את עבודתם של נערים באתרי בנייה, ואם כן באילו נסיבות, תנאי הכשרה ומגבלות. כמו כן, הגבלתו של האיסור האמור מראש למשך חמש שנים עשויה לגרום לכך שתוקף התקנה יפקע בהיסח הדעת ומבלי שהדעת ניתנה לכך.
"מאידך, כאמור, בכל עת רשאי ומוסמך יהיה שר העבודה והרווחה, אם יסבור שהתנאים לכך בשלו ובמגבלות שיבחר לאמץ, להתיר את האיסור שיוטל. לפיכך איננו רואים טעם כלשהו להגבלת תוקפה של התקנה בזמן, ומאידך כי דבר זה עשוי לגרום לנזק בעתיד". עם זאת, כאמור, עמדה זו לא התקבלה.