ניר ינושבסקי / צילום: אלון רון
המאמצים לקדם את הקונסטרקשן-טק, שילוב טכנולוגיה מתקדמת בענף הבנייה, מתנהלים לאט. המדינה מצדה מנסה לדחוף יוזמות שונות, כמו פלטפורמה בשיתוף משרד הכלכלה ומשרד השיכון, והמעבדה שמנהלות שיכון ובינוי ו-enel בחיפה, לאחר שזכו במכרז של רשות החדשנות.
ניר ינושובסקי, סמנכ"ל חברת ינושבסקי הנדסה ובניין וחבר פורום דור העתיד בהתאחדות בוני הארץ, מציע להוסיף גם חממה ייעודית שתפעל בתחום הקונסטרקשן טק, ותצטרף לכ-20 חממות אחרות שפעילות תחת רשות החדשנות בתחומים כמו מים, חקלאות, ביוטק ועוד. לחלופין, הוא מציע להקים קרן השקעות ייעודית לתחום.
מקור הבעיה במיסוי
ינושבסקי: "בישראל יש שיטת מיסוי שמסתכלת על הכיס ההוני והכיס הפירותי. פירות העץ זה מיסוי פירותי והעץ העצמו זה הוני. קבלני הבניין כמוני רוצים להשקיע בסטארט אפים - אבל זה בעולם ההוני, וכל העולם שאנחנו חיים בו הוא עולם פירותי, ולכן אם אני משקיע בסטארט-אפ אין לי כנגד מה להתקזז. אם הסטארט-אפ הזה מרוויח כסף, לא אוכל להכניס את זה לאותה קופה שהפסדתי בה ולהתקזז. זה מונע מקבלנים להשקיע בסטארטאפים שבאים עם טכנולוגיות חדשות".
עד כמה זה על הפרק? כלומר, כמה באמת באים אליך ומחפשים מימון?
"זה על הפרק כל הזמן. השקעתי בסטארט-אפ אחד והייתי צריך לעשות את זה דרך חוק האנג'לים - זה די מסובך. יכול להיות אפילו שהסטארט-אפ עובד אצלי באתר, אבל אם אני נותן לו כסף זה ייחשב הוני".
מה אתה מציע?
"אני לא כזה נאיבי שאני מאמין שמחר ישנו את שיטת המיסוי, אז אנחנו מציעים להקים חממה ייעודית. בחממה יכולים להיות שותפים עשרות קבלנים, וזה יוכר להם כהוצאת מחקר ופיתוח. המכרזים לחממות יוצאים פעם בכמה שנים, ואנחנו רוצים שהמדינה תכיר בבעיה הזו ותראה שיש הזדמנות פז, כי יש מומנטום עולמי בתחום הזה".
יהיה לזה ביקוש?
"המודל של החממות הוא גם כזה שהמדינה נותנת כסף - נגיד 85% מול 15% של היזם. יש לא מעט גופים במדינה שמוכנים לתת כסף - משרדי ממשלה, קבלנים. אני מתאר לעצמי שעשרות מיליוני שקלים לחממה כזו זה לא חלום. גם יש לא מעט סטארט-אפים שמחפשים את הכסף בזה. אנחנו רוצים להיות מדינת הייטק? אז הנה ההזדמנות".
ינושבסקי מחלק את הסטארט-אפים הפועלים בתחום לארבעה תחומים עיקריים: "תוכנה - כל מה שרלוונטי מתוכנות לתכנון הבניין בתלת ממד, BIM שמלווה גם בשלב ההחזקה; חומרה - חומרים, שיטות בנייה חדשות, רובוטים, מדפסות תלת ממד; מידע - דאטה, איך אתה לומד יותר על מה שקורה באתר ובניין ומנצל את הידע כדי להשתפר; ולוגיסטיקה - הניהול של כל שרשרת האספקה. הרבה עושים גם שילובים של כמה תחומים.
"באופן טבעי, חומרה זה הכי קשה, כי הכי קשה יהיה לעשות את השינוי הפיזי בפועל. אבל החומרה זה גם מה שהכי ישפיע".
מה מטרת העל?
"הנושא הכי כואב זה פריון, כי יש ירידה בפריון הבנייה. פועל ב-1960 ייצר יותר מאשר היום, בניגוד לכל שאר ענפי המשק. הפריון הוא בעצם כל מה שאנחנו מכירים מהענף: לוחות זמנים איטיים, איכות נמוכה. זו תופעה שיש לה כל מיני הסברים אבל היא עגומה מאוד, וחלק גדול מהפתרון זה טכנולוגיה".
אתה רואה מוכנות מצד החברות הגדולות לאמץ שינויים?
"אנחנו נמצאים בעולם סופר תחרותי ואין ברירה. אין פה ענקים - אפילו חברת הבנייה הכי גדולה בעולם אין לה אפילו אחוז מהשוק. אז בתחרות העזה, כל מי שיבנה יותר מהר יהיה לו יתרון. יהיה יתרון לאימוץ מוקדם וכולם יצטרכו ליישר קו. היינו לאחרונה בסין ונפגשנו עם אנשים מהחממה הטכנולוגית הכי גדולה שם - 500 חברות, ואף אחת מהן לא בתחום הבנייה. למרות מה שאומרים, אין שם הרבה טכנולוגיה בתחום הבנייה, יש שם פשוט יותר עובדים. זו עוד הוכחה לכך שהשוק העולמי עצום".